Image result for martian odyssey 'weinbaum  radio

הקדמה מאת ד”ר אמנון סטופ

סיפור מדע בדיוני מראשית הסוגה, שנות ה-30 של המאה ה-20. הדמיון פרוע ומהנה גם היום, הסגנון לא-מלוטש, והמוסריות מפוקפקת. מה שמזכיר לנו כי כשקוראים יצירות יש לנסות לזכור את הפרספקטיבה שבה נכתבו. למשל עידן שבו היה מובן מאליו שהאדם הלבן נוחת על אדמה ״בתולית״ ולוקח לעצמו את אוצרותיה, ואם הילידים ה״פראים״ (שלמען האמת אכן היו בדרך כלל פראים יחסית לאירופאים) מתנגדים – טוב, כולנו יודעים את ההמשך.

Image result for martian odyssey

הקדמה מאת אלי אשד

לפנינו סיפור מ-1934 שהוא עדיין מהנה ואפילו מרתק אחרי למעלה משמונים שנה – ואין רבים כאלה. סטנלי ויינבאום, סופר שמת ממחלה בגיל צעיר, לא הספיק לתרום הרבה בחייו, אבל סיפור זה, הראשון שלו, שפורסם ביוני 1934 במגזין “וונדר סטוריס” נחשב עדיין לקלאסי.

Image result for stanley weinbaum mars

בסיפור ההמשך ל”אודיסאה במאדים”, “עמק החלומות” (סיפור שלא תורגם לצערי) ויינבאום יצר לראשונה   ב-1934 רעיון שהפך לפופולארי מאוד שנים רבות לאחר מכן בידי אריך פון דניקן ובידי סדרת הטלוויזיה “סטאר גייט ואחרים”, שבה האלים של המצריים היו חייזרים ממאדים.

Stanley G. Weinbaum Black Gate Blog Archive Take Me Down to the Parasite

סטנלי ויינבאום על רקע כוכב מאדים

מאז זכה הסיפור לפחות לשתי גרסאות קומיקס, אחת מהן של חברת מארוול קומיקס.

אודיסאה במאדים גרסת מארוול קומיקס

כתב: Don Glut

צייר: Ruben Yandoc

Martian Odyssey Page 04 by GeorgeSellas

עוד גרסת קומיקס של “אודיסאה במאדים” – עיבוד של  Ben Avery and George Sellas Science Fiction Classics: Graphic Classics Volume 17

וינבאום מת צעיר אבל לא נשכח.” אודיסיאה במאדים” נשאר אהוב ופופולארי במשך השנים. עובדה: חברי ארגון סופרי המדע הבדיוני של ארה”ב בחרו בסיפור זה לאנתולוגיה של סיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר של כל הזמנים  בעיניהם. “אודיסיאה במאדים” היה הסיפור הישן ביותר בקובץ, ולמרות זאת, מבחינת  מספר הקולות שקיבל, התברר שהיה הסיפור השני הפופולארי של כל הזמנים, אחרי “שקיעה” של אסימוב (ולפני “פרחים לאלגרנון” של דניאל קייז, שנבחר כסיפור המדע הבדיוני השלישי הפופולארי של כל הזמנים, וגם אותו תמצאו אותו כאן, ב”יקום תרבות“). כנראה זה מה שעושה את “אודיסיאה במאדים” לסיפור המדע הבדיוני האהוב ביותר על אודות הכוכב מאדים.

Image result for stanley weinbaum mars crater

מכתש ויינבאום במאדים

על שמו של ויינבאום נקרא ב-1973 מכתש על כוכב הלכת מאדים.

Image result for ‫מבחר הסיפורת הבדיונית‬‎

“אודיסיאה במאדים” תורגם לעברית בידי עמנואל לוטם במסגרת תרגום “מבחר הסיפורת הבדיונית: כרך א’ (“עם עובד”, 1981), והוא מופיע כאן באדיבות הוצאת “עם עובד”.

לעברית תורגם רק עוד סיפור אחד נוסף של סטנלי ווינבאום, “ירח מטורף” –  בתרגום: מוניקה שדה  במגזין פנטסיה 2000 מספר 42 ב-1984, העוסק במסע בירח של כוכב הלכת צדק. אנו מקווים לפרסם גם אותו בעתיד.

Image result for martian odyssey

הנה אפוא לפניכם הסיפור הקלאסי על אודות מאדים, עם בונוס כהקדמה הכללית לקובץ שבו הופיע, שאותה כתב ד”ר עמנואל לוטם.

וכבונוס הנה סיפור קומיקס המבוסס על “אודיסיאה במאדים”בגירסת מארוול קומיקס ,מ-1976

כתב דון גלוט

צייר ינדוק

Unknown Worlds of Science Fiction Special Vol 1 1

קראו גם:

הסיפור “אודיסיאה במאדים” באנגלית

האזינו ל”אודיסיאה במאדים” כאן

עוד הקראה של “אודיסיאה במאדים”

אודיסיאה במאדים” בוויקיפדיה

אודיסאה במאדים” גרסת מארוול קומיקס

את המשך עלילותיהם של ג’רביס ואיש המאדים טוויל קראו בסיפור “עמק החלומות”

האזינו ל”עמק החלומות”

עוד סיפורים של סטנלי ויינבאום על מערכת השמש

Image result for valley of dreams weinbaum

Related image

ציור רוסי של “אודיסיאה במאדים. צייר: Dmitry Orgin

4 תגובות

  1. כרגיל ההשקעה של אלי אשד מרשימה ומונומנטלית.
    תענוג צרוף. ועוד בונוס הקראה באנגלית
    כמובן שרצתי אל ספריית המד”ב שלי וחזרתי לקרוא את הסיפור.
    תודה
    שמעון

  2. רמי שלהבת כותב על “אודיסיאה במאדים “במגזין “בלי פאניקה”:
    http://www.blipanika.co.il/?p=4673

    בשנת 1967 הכריזה אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית על קטגוריה מיוחדת וחד-פעמית בפרס נבולה: סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר שפורסם עד שנת היווסדה, ב-1965. מהליך הבחירה הזה נולדה אסופת סיפורים איכותית שהפכה לאבן דרך בתולדות הז’אנר, ובה 26 סיפורים מתקופת תור הזהב של המדע הבדיוני וקצת אחריה. בעברית היא ראתה אור בשני כרכים בהוצאת עם עובד בשנת 1981 תחת הכותרת “מבחר הסיפורת הבדיונית” בעריכת רוברט סילברברג, ושוב במהדורה מחודשת בכרך אחד בשנת 2007. חלק מהסיפורים הם יצירות מופת של הז’אנר, חלקם קצת פחות, אבל כמעט כולם טובים, ואם לא טובים אז חשובים.

    החל מהשבוע תתפרסם ב”בלי פאניקה” ובקבוצת “ספרים?” בפייסבוק ביקורת שבועית על סיפורי האסופה, לפי סדר הופעתם בה, שהוא גם סדר צאתם לאור. ונפתח בסיפור הראשון, אודיסיאה במאדים, מאת סטנלי ג’ ויינבאום, שהתפרסם במקור בשנת 1934.

    המפגש הראשון עם מינים תבוניים מהחלל החיצון הוא אחד הנושאים השכיחים שחוזרים שוב ושוב בז’אנר המדע הבדיוני, כך שאין מתאים ממנו לסיפור הפותח של אוסף סיפורי מדע בדיוני קלאסיים. ואין במה טובה יותר למפגש הזה מאשר השכן האדום בשמיים, כוכב הלכת מאדים. עוד ניתקל בנושא הזה גם בהמשך האסופה, בסיפור “מגע ראשון” מאת מארי לינסטר.

    בהכללה גסה, סיפורי מפגש ראשון, ועם אנשי המאדים בפרט, מתחלקים לשני סוגים – סיפורי אימה וסיפורי תקווה. בסוג הראשון החייזרים הם האויב הגדול של האנושות – אלה שמאיימים לפלוש לעולמנו, להרוג אותנו או לשעבד אותנו ולחטוף את נשותינו (כי נשים, כידוע, הן קניין). די אם נזכיר לצורך העניין את פלישת אנשי המאדים ב”מלחמת העולמות” של ה”ג ולס. הסוג השני, המעניין יותר בעיניי, עוסק בשאלה “האם אנחנו לבד ביקום?” ובתקווה למצוא חברים מחוץ לכדור הארץ.

    בראשית ימי המדע הבדיוני, למשל ב”נסיכת המאדים” משנת 1912, משל בכיפה סוג הסיפורים הראשון. רבים מהם הציגו גברים אנושיים מסוקסים שנלחמים במפלצות ירוקות במטרה להציל מידיהן את הנסיכה או את עתידה של האנושות כולה. והנה בא סטנלי ויינבאום ואומר כבר בסיפורו הראשון, “אודיסיאה במאדים”, שלא כל מה שזר ושונה הוא מפלצת. אם צריך, נילחם בהן ונהרוג אותן, אבל יותר מעניין יהיה להכיר אותן, ואפילו להתיידד איתן.

    כמשתמע משמו, “אודיסיאה במאדים” הוא סיפור מסע. גיבורו הוא ג’רביס, אחד מארבעת חברי משלחת החוקרים האנושית הראשונה שהגיעה למאדים. בתחילת הסיפור מטוס המחקר שלו מתרסק במרחק גדול מאתר הנחיתה של החללית, וכעת עליו לחזור ברגל אל חבריו. כבר בתחילת הדרך הוא מציל את חייו של יצור מאדימאי דמוי ציפור שכמעט נטרף בידי מפלצת תמנונית שחורה. עד מהרה מתברר לו שמדובר ביצור נבון שבא מתרבות מתקדמת ושמו הבלתי ניתן להגייה נשמע בערך כמו “טוויל”. יחד הם יוצאים למסע שבו תתפתח ביניהם ידידות אמת. בתוך כך הם יתוודעו לכמה מהנפלאות של מאדים, ובכלל זה שני מינים מאדימאים אחרים, משונים אפילו יותר מטוויל.

    קוראים בני ימינו, שגדלו על סדרות וסרטים כמו “מסע בין כוכבים”, “מלחמת הכוכבים” ודומיהם, רגילים לחייזרים אנושיים מאוד, שמשתייכים לתרבות בין-כוכבית אחידה ודומה מאוד לזאת המוכרת לנו בעולמנו. כמעט כולם אנושיים ביסודם, גם אם התרבות שלהם מקצינה לפעמים תכונות ספציפיות באופי האנושי, כמו היגיון (וולקנים), חמדנות (פרנגים) או לוחמנות (קלינגונים).

    אך היצורים שוויינבאום ברא בסיפורו, שקדם כמובן בהרבה ל”מסע בין כוכבים”, אינם בני אדם בשום מובן. בני המאדים בסיפור לא רק נראים שונים מאוד מאיתנו, אלא גם צורת החשיבה שלהם זרה ובלתי מובנת. אפילו טוויל, שג’רביס מצליח לתקשר איתו, חושב ופועל בצורה שמקשה מאוד להבין אותו. למעשה, ג’רביס לא מצליח לפענח אפילו מילה אחת בשפתו, אף שטוויל עצמו משתלט בקלות יחסית על מילים בסיסיות מאוד באנגלית.

    אם טוויל הוא עוף מוזר, היצורים האחרים משונים אפילו יותר. לאורך מסעם פוגשים השניים ביצור אבן, שעשוי מדו-תחמוצת הצורן ובונה פירמידות אבן מתחמוצות שהוא מפריש. בהמשך הם נתקלים ביצורים דמויי חבית שמעשיהם נראים חסרי פשר, אך אין ספק שיש להם טכנולוגיה. היקום הוא מקום מופלא, רומז לנו ויינבאום, אז אין סיבה להניח שלא נצטרך להתאמץ אם ברצוננו להבין אותו.

    פעמי ההיסטוריה
    האם הסיפור, שנכתב לפני יותר מ-85 שנה, נשאר רלוונטי גם כיום? התשובה מורכבת.

    במבחן החשוב ביותר הוא עומד בהצלחה – הסיפור מעניין לקריאה ומלא הפתעות. המבחן השני, המשמעותי מאוד לסיפורי מדע בדיוני קשה מתקופתו, הוא הרעיון. כאן התשובה קצת יותר סבוכה, שכן הסיפור סובל מאנכרוניזם.

    אחד המוקשים הגדולים שמאיימים על כותבי מדע בדיוני קשה הוא מה יהיה אם הידע המדעי שעליו הוא מתבסס יתיישן? היום אנחנו יודעים שאין חיים תבוניים במאדים ושהסביבה בו הרבה יותר עוינת וקשה מכפי שוויינבאום חשב. הפער הזה חד במיוחד אם משווים את המסע הקליל של ג’רביס לזה שחווה מרק וואטני ב”לבד על מאדים” מהשנים האחרונות. גם החיפוש אחרי חיים מחוץ לכדור הארץ השתנה מאוד מאז המחצית הראשונה של המאה ה-20, וכיום הוא מתמקד בעולמות רחוקים הרבה יותר, וביצורים חד-תאיים ומולקולות אורגניות במערכת השמש. כך שאילו הסיפור היה נכתב כיום הוא היה שונה מאוד.

    עם זאת, כל עוד זוכרים מתי הסיפור נכתב, הרעיונות שהוא מעלה עדיין מעניינים, גם אם כמובן לא חדשים. בעקיפין הוא עוסק גם בגזענות האנושית ובנטייה שלנו לזלזל בתרבויות שונות שאיננו מבינים בכדור הארץ, כשהנה במאדים יכולה להתפתח חברות אמת בין אדם ליצור דמוי יען. האמירה הזאת הייתה רלוונטית מאוד בשנות ה-30, במקביל לעליית הפשיזם והנאציזם באירופה, ונכונה גם לימינו עם גל שנאת הזרים ששטף את העולם כולו עד שמשבר הקורונה תפס את מקומו במרכז תשומת הלב הציבורית.

    אולם הצד הבעייתי ביותר של הסיפור הוא סגנון הכתיבה שלו. בדומה לרבים מסופרי תקופת תור הזהב, הסגנון של ויינבאום פשוט מאוד, שלא לומר פשטני. הסיפור כתוב כמעין דו”ח מילולי שג’רביס מוסר לשלושת עמיתיו אחרי שובו בשלום למשלחת, במונולוג ארוך שנקטע מפעם לפעם בשאלות והקנטות. מעבר לזה אין בו שום תחכום סגנוני נוסף, הדמויות האנושיות אינן מפותחות מעבר לאידיאל של הגבר המוכשר ורב התושייה, ואפילו העלילה בסיסית מאוד ונועדה לאפשר לויינבאום להציג את מאדים כפי שהוא דמיין אותו. כתיבה מורכבת יותר יכלה להוציא ממנו הרבה יותר, ובמיוחד ממערכת היחסים בין ג’רביס לטוויל.

    השילוב של כל אלה מותיר לנו סיפור שמציג עולם מעניין, אבל עיקר חשיבותו היא היסטורית, כאבן דרך בז’אנר המדע הבדיוני. החדשנות שהייתה לו בשעתו התפוגגה עם השנים כשאלפי יצירות אחרות פיתחו עוד ועוד זוויות נוספות ומורכבות לא פחות בנושא המגע הראשון. בעיניים בנות זמננו זאת יצירה שראוי להכיר, אבל לפחות עלי היא לא השאירה רושם רב.

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − two =