מאת אלי אשד
ב-1968 יצר הקומיקאי המפורסם מל ברוקס סרט בשם "המפיקים", בכיכובם של השחקן הוותיק זרו מוסטל והשחקן הצעיר והלא ידוע ג'ין וילדר. הסרט תיאר מזימה משונה של מפיק ניו יורקי יהודי "מהסוג הישן", הסוג של המפיקים היהודיים שיצרו את מחזות הזמר המפורסמים בברודווי, ושהיו לעתים קרובות ממשיכים נושאים מוזיקליים של מחזות זמר משונים, שנדדו בעולם העיירות היהודי בסוף המאה ה-19. הוא ורואה החשבון שלו מחליטים ליצור מחזמר שחייב להיכשל, כדי שירוויחו כסף על חשבון המשקיעים. שכן, אם חלילה ההצגה תצליח הם ימצאו את עצמם בכלא ללא יכולת לשלם למשקיעים.
איזה מחזמר יכול להיכשל בצורה המזעזעת ביותר? לאחר קריאה של מחזמרים רבים שנזרקים לפח משום שאף אחד מהם הוא לא גרוע "מספיק" (למשל, מחזמר המבוסס על סיפור של קפקא על אדם שנהפך לג'וק) נמצאת התשובה. כמובן – מחזמר על אדולף היטלר, שנכתב בצורה רומנטית בידי מעריץ נאו נאצי זקן ומטורף. הצמד המוזר יוצר מחזמר מזעזע ופרוורטי על הפיהרר, "זמן אביב עבור היטלר "המוצג כדמות כמו רומנטית מתוך הנחה שאחת דינו – להיכשל. ואולי גרוע מזה או טוב מזה, המפיקים יועמדו לדין על פגיעה ברגשות הציבור בהצגת רוצח ההמונים כמאהב רומנטי.
אבל הקהל המטומטם לא מבין שעובדים עליו בעיניים… במקום להשתולל ולרמוס למוות את המפיקים והשחקנים כצפוי, הוא נוהר בהמוניו כדי לצפות במו עיניו בתוצאה הגרוטסקית. המחזמר שובר קופות והמפיקים נשלחים לכלא.
סרט זה נחשב לסרטיו הראשון של ברוקס שזכה מאז להצלחות גדולות יותר עם "אוכפים לוהטים", פארודיה על המערבונים, "פרנקנשטיין הצעיר", פארודיה על סרטי האימה, "ההיסטוריה המטורפת של העולם", פארודיה על סרטים היסטוריים וכו' וכו'. בדמדומי הקריירה שלו, החליט לעשות אותו מחדש והפעם באמת כמחזמר…
ואולי לא במקרה במקביל לכל מיני משפטים למכחישי שואה כמו דויד אירוינג, שניסו להלבין את דמותו של היטלר.
ובניגוד לכל הציפיות (מחזמר שמבוסס על סרט המתאר מחזמר כושל? מי שמע על דבר כזה?) המחזמר הזה זכה להצלחה אדירה, במספר שיא למחזמר של 12 פרסי טוני, רץ במשך שנים, והוסרט … שוב. הפעם כמחזמר אמיתי.
וכעת הוא עולה על הבמות הישראליות בידי להקה ישראלית בשם "ישראל מיוזיקלס", השרה באנגלית מחזמרים ידועים, בבימויו של ישראל לוטוניק.
הם הציגו בעבר מחזמרים כמו "1776", המחזמר על הקמת ארה"ב, ו"צלילי המוזיקה". הלהקה יוצאת הדופן נותנת בארץ הצגה באנגלית, ואתה יכול לעצום את עיניך ולחשוב שאתה בברודווי, ושמדובר בשחקנים אמריקאיים ממש, למרות המבטא הישראלי הבולט של חלקם. זהו ביצוע מצוין של הצגה מעולה, של המחזמר המטורף מכולם, ומעל לכל התבלט השחקן שגילם את אדולף היטלר, ככוכב מחזמרים בלתי נשכח – והופעתו היא אכן בלתי נשכחת. בולט גם השחקן שמגלם את הנאצי המטורף שכותב את המחזמר.
עם זאת, למי שאינו שומע אנגלית תהיה בעיה לעקוב אחרי הכיתוביות שלא הוצגו בצורה נוחה לרשות הצופים.
בדיעבד אגב, מה שמתואר במחזמר הבדיוני די התגשם בארה"ב, שם מוצג כעת מחזמר פוליטי מסוג זה שמתואר בפארודיה של ברוקס,"המילטון", המתאר את עלייתו ונפילתו של פוליטיקאי בכיר מימי ראשית ארה"ב, שתמונתו נמצאת כיום על השטרות האמריקאיים, והמחזמר זוכה להצלחה אדירה – אמנותית ומסחרית.
יכול להיות שיש כאן סנונית חדשה וז'אנר חדש? אולי יהיה מחזמר כזה על דונלד טראמפ או על הקלינטונים?
הם בהחלט ראויים למחזמרים.
יכול להיות שבעתיד יהיה מקום לעשות גם בארץ מחזמרים על פוליטיקאים, כמו בן גוריון, או בגין, או בנימין ושרה נתניהו? יכול להיות ש"המפיקים" יוכל לשמש כמודל למחזמר כזה?
ראו גם:
מקדימון הסרט "המפיקים " מ-1967
