ישראל וארגון האו”ם אונסק”ו לחינוך מדע ותרבות, שקיבל מנדט לפתח את החינוך והתרבות במדינות העולם השונות, נמצאים כיום (ומזה שנים רבות מאוד) ביחסים מעורערים ביותר. אונסק”ו, שרובו מורכב ממדינות העולם השלישי, מפרסם באופן קבוע הצהרות בעלות אופן אנטי ישראלי, שיגיעו לשיאן בהחלטה שעל פניה מכחישה קשר בין הר הבית לבין ההיסטוריה היהודית.
ישראל מצידה תוקפת את הארגון בחריפות, ומאיימת לנתק עמו את הקשרים. אך הדבר אינו מועיל, בלשון המעטה, ליחסי הציבור שלנו עם מדינות העולם שנעזרות מאוד בשירותיו הטובים של אונסק”ו.
זה לא תמיד היה כך. בשנות השישים היו קשרים הדוקים ביותר בין ארגון אונסק”ו וישראל. ישראל נטלה חלק בפרויקטים חשובים של הארגון, שעסקו במלחמה בבערות בארצות העולם השלישי (בעיקר באפריקה ובאסיה). הנתק שחל בין הארגון ובין ישראל מצער ביותר ומזיק מאוד… לישראל.
לפניכם סיפור שנראה כיום כשריד ארכאולוגי מימים טובים יותר. “מגילת זכויות האדם” הוא סיפור קומיקס חינוכי שהופיע בשבועון “דבר לילדים”, בעת שישראל ואונסק”ו היו ב”ירח דבש”. מדובר בסיפור מטעמו של אונסק”ו, המתאר את מאבקם של עמים ואנשים למען זכויותיהם. מדובר במלחמה ארוכה ביותר, רצופת כישלונות והישגים. מאבק שכפי שאנו יודעים, כלל לא הגיע לסיומו גם בעשור השני של המאה ה-21. את הסיפור צייר האמן האיטלקי גי’אניני עבור אונסק”ו. הוא הופיע ב”דבר לילדים”, כרך לד, חוברות 21-25, פברואר-מארס 1964.
אכן מצער השימוש שעושים בארגון עם מטרות טובות לצרכים הפוליטיים הצרים ולניגוח ישראל. למרבה המזל זה רק פעלול יחסי ציבור כי הרי להחלטות האלו אין שום משמעות מעשית. לכן גם לא צריך להתייחס אליהן ברצינות רבה מדי. דרך אגב, ההחלטה לא מכחישה קשר בין היהדות והיהודים להר הבית אלא פשוט לא מציינת את הקשר הזה.
ועם זאת, למי שקורא את הקומיקס האופטימי שלמעלה, ברורה הטיה פוליטית כבר בו. למשל כל הצעירים של הדור החדש מתוארים כ״אזרחים חופשים״ (עמוד ראשון, פאנל אחרון שמאל למטה). כולל, כמובן יורי הכימאי הרוסי.
גם בעמוד הרביעי מתואר העולם כביכול הכל היה נפלא עד הנאצים שהם אלו שהקימו מחנות ריכוז לראשונה. אף מילה על הזוועות הסובייטיות. כמובן שבתקופה ההיא היה בלתי אפשרי אחרת, כי הרוסים ומדינות החסות שלהם היו מטילים וטו על פרסום שהיה מציין את האמת ההסטורית – כלומר שמחנות ריכוז הוקמו ברוסיה הסובייטית הרבה לפני הנאצים, ושברוסיה האזרחים לא היו חופשיים.
אני חושב שמה שמעניין בקומיקס הזה זה הניסיון שלו שהיה אופייני בשנות השישים אבל היום דווקא פחות לשים דגש על עמי ואישי העולם השלישי לעומת אלו של המערב.
כדאי לשים לב למשל שבתיאור הקצר של מלחמת העולם השנייה יש רק אישיות אחת מהתקופה שמוזכרת בשמה ועם תמונה ובכלל לא מי שהיינו מצפים.
לא צ’רצ’יל הבריטי לא רוזוולט או טרומן או איזנהאואר האמריקניים גם לא סטלין הסובייטי או דה גול הצרפתי…
מי זה ? זה מושל צ’אד השחור פליקס אבואה שתרומתו למלחמה הייתה שצירף את ארצו מושבה של צרפת באפריקה לבעלות הברית.במלחמה.
אני מניח שתשעים ותשע אחוז מהקוראים לא שמעו ולא ישמעו לעולם על פליקס אבואה בהקשר זה או בכלל …
אבל לאונ”סקו היה חשוב לאזכר דווקא אותו בסיפור הזה למה?
כנראה מתוך אידיאולוגיה שיש לשים דגש על התרומה של עמי העולם השלישי גם בהשוואה לזאת של עמי המערב במעין “העדפה מתקנת ” לגבי ההיסטוריה.
ככל הנראה האידיאולוגיה הזאת נשארה ורק התחזקה היום.
אני רוצה לציין את הסיפור של אבי סבו של יורי – החימאי מבריה״מ – ש״היה איכר עני משועבד לבעל אדמות עשיר״. יורי אולי הפך ל״חימאי״, אבל בשנות השישים לאיכרים בבריה״מ לא הייתה תיעודת זהות. בלעדיה לא יכלו לעבור לעיר, להתקבל לעבודה אחרת, וכדי לנסוע לשוק בעיר היו צריכים לקבל אישור ממשרד המועצה. ממש כבר לא היו משועבדים ע״פ הנרטיב של אונסק״ו.
יש להניח שהסיפור של אונסק”ו הוא פרי עבודת וועדה של נציגי ארצות שונות כמו ברית המועצות האיטי ישראל ירדן תאילנד ונצואלה ווצ’אד שאני מניח שהם אישרו את הגירסה הסופית ופסלו כל מיני גירסאות קודמות שלא התאימו לאינטרסים של ארצם..
ישראל וארה”ב הודיעו על כוונתם לעזוב את אירגון אונסקו בגלל הפעילויות העויינות האנטי ישראליות ואנטי מערביות שהוא מארגן.
לדעתי “לא ” צריך לעזוב את אונסקו. למרות כל הבעיות שיש לנו עם הארגון הזה הוא תורם רבות לתרבות במקומות שונים.חבל שהשתלטו עליו גופים עויינים שונים ועדיין תרומתו חשובה ואין להתעלם ממנו.