פלאש גורדון במשלחת לכוכב הלכת פלוטו

"פלאש גורדון במשלחת לפלוטו" הוא סיפור יוצא דופן בכל "הקאנון" של סיפורי פלאש גורדון.הגיבור ואנשי ציוותו אינם מנצחים לבסוף את האוייבים החיזריים.נהפוך הוא הם מובסים בידי העולם הקם לתחייה זמנית של פלוטו ונאלצים לסגת בסיום טראגי. "הכל היה לשווא" נאנח פלאש גורדון בסיום.
מן הסתם יש בסיפור הזה גם משל אקולוגי ,שאפשר להתמודד עם יריב אחד או שניים,
עם תרבות חייזרית שלמה אבל אי אפשר להתמודד עם עולם שלם.
נושא האקולוגיה עוד לא היה "אופנתי " כל כך כשסיפור זה פורסם ב-1968 אבל דווקא היום הוא רלבנטי מאוד.

גם כן לרגל התמונות שהיגיעו מפלוטו בספינת החלל "ניו הוריזונס" הנה רשימה על הספר הטוב ביותר בעברית על כוכב לכת זה"קיסר הכוככב הסגול " ספר שנכתב בידי סופר ישראלי אנונימי עבור סדרה בשם "ראל דרק כובש החלל " ופורסם ממש במקביל לסיפור שלמעלה של פלאש גורדון בסוף שנות השישים.והוא מלא וגדוש בקטעים שנונים להפליא.
ראו :
כוכב האפשרויות הבלתי מוגבלות -ראל דארק וכוכבהלכת פלוטו:
https://www.yekum.org/2015/07/%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%93%d7%90%d7%a8%d7%a7/

ד"ר אמנון סטופ העורך המדעי של "יקום תרבות " כותב לי :
"באחד המאמרים ראיתי הערה שלמרבה השעשוע האזור השטוח על פלוטו נראה כמו ראשו
של הכלב פלוטו של דיסני.
לא מצאתי עכשיו את המאמר הזה אבל אם תסתכל בתמונה האחרונה במאמר זה
http://news.walla.co.il/item/2873670
תוכל לראות את הדמיון".
עד כאן אמנון.
אכן דמיון מדהים.

כתבה בוינט:
נאס"א פרסמה תמונות תקריב חדשות: הלב הקפוא של פלוטו
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4681112,00.html
המדענים פרסמו צילומים וגם סרטון הדמיה מהגשושית new horizons, שתיעדה השבוע את כוכב הלכת הרחוק ביותר במערכת השמש. בין היתר נראים הרים וגם סימנים המעידים על פעילות גאולוגית. עד כה נחשף אחוז קטן מהחומרים ששלחה הגשושית, שממשיכה בדרכה אל גבול מערכת השמש

רפאלה גויכמן וירון דרוקמןפורסם: 17.07.15 , 20:48

עוד תמונות מכוכב הלכת הננסי בקצה מערכת השמש: מדעני נאס"א הציגו הערב (יום ו') תמונות נוספות של פלוטו שצילמה הגשושית new horizons השבוע. בתמונות נראים פני הכוכב. השטח שבו התמקדו המדענים נראה הררי, דבר שיכול להעיד על פעילות גאולוגית. בנוסף צולמו אזורים קפואים.
בגרפיקה, המבוססת על התמונות שהתקבלו מהגשושית, נראים הרים רבים כמו הרי הרוקי בארצות-הברית. בנוסף הוצגו תמונות מאזור המכונה "ספוטניק" – על שם הלוויין הראשון ששוגר לחלל על-ידי ברית המועצות. השטח משתרע על רוחב של 20 קילומטרים ומוקף מכתשים שלא ניתן עדיין לנתח את עומקם.
על חלק מאותם ערוצים המקיפים את "ספוטניק" ישנו חומר כהה שעדיין לא זוהה, ובחלק אחר

הרים בגובה של שלושה קילומטרים, צורות גאולוגיות וגם גילוי של מתאן: הקהילה המדעית נדהמת מהתמונות החדות שמגיעות מכוכב הלכת הננסי פלוטו. באולפן ynet התארח ד"ר יגאל פת-אל שהסביר מה ניתן ללמוד מהתמונות ולמה עוד לצפות

הוא מוקף בגבעות סבוכות שכנראה גבוהות מפני השטח סביב. בחלק אחר של השטח ממנו הגיעו התמונות יש בורות קטנים, שנוצרים בתהליך שבו הקרח הופך ממוצק לגז בדומה לתהליך שבו נוצר קרח יבש על פני כדור הארץ.

"קשה להסביר את אופי האדמה הזו", אמר ג'ף מור, מראשי צוות הגיאולוגיה, גיאופיזיקה ותיעוד של הגשושית במרכז נאס"א בקליפורניה. "גילויים של מישורים עצומים, צעירים וללא מכתשים על אדמת פלוטו מתעלה על כל הציפיות שהיו לפני הטיסה"
המדענים הוסיפו כי כרגע הגיע רק גיגה בייט אחד מתוך 50 גיגה בייטס שהגשושית יכולה לצלם וכי בחודשים הקרובים יוצגו תמונות נוספות מהכוכב. בינתיים new horizons התרחקה מפלוטו והיא נמצאת במרחק של כ-3 מיליון קילומטרים ממנו.
לדבריהם, המסלול של פלוטו הוא אליפטי. "אנחנו עדיין מנתחים את המסלול שהוא עושה ואת מיקום הקטבים כדי להבין יותר את הפיזיקה של כוכב הלכת", אמרו נציגי נאס"א במסיבת העיתונאים. המדענים סיפרו כי קיבלו תגובות נלהבות כשהתמונות הראשונות מפלוטו פורסמו ביום רביעי בערב.

ביום רביעי פרסמה נאס"א תמונות שצילמה הגשושית new horizons סמוך כוכב הלכת הננסי פלוטו. הגשושית תיעדה גם שניים מהירחים של פלוטו – כארון והידרה. לפני יומיים אמרו המדענים כי להערכתם פני השטח של כוכב הלכת נוצרו לפני כ-100 מיליון שנה.
ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, התארח באולפן ynet ביום חמישי וסיפר כי על פי התמונות שהגיעו – פלוטו נראה קצת שונה מאיך שסברו מדענים: יש עליו הרים בגובה שלושה קילומטרים, יש עליו צורות והוא דומה לגרמים אחרים במערכת השמש – בעיקר ירחים. "צריך להתסתכל עליו ככוכב לכת כפול. גילו עליו מתאן שאנחנו מאוד מופתעים כי אנחנו רואים גם גאולוגיה והוא קצת גדול ממה שחשבנו", תיאר ד"ר פת-אל.

לבו של פלוטו נחשף: מישורים קפואים וחלקים באופן בלתי צפוי
http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2686330

"הארץ"|

17.07.2015 23:24

נאס"א פרסמה היום (שישי) צילומים חדשים מכוכב הלכת הננסי פלוטו, שנעשו על ידי הגשושית "ניו הורייזונס". באחד הצילומים ניתן לראות תקריב של האזור, אותו כינו מדעני סוכנות החלל האמריקאית "הלב של פלוטו" – בשל צורתו. בצילום ניתן להבחין במישור חלק ונטול מכתשים, שגילו מוערך ביותר ממאה מיליון שנה וייתכן כי הוא עדיין עובר שינויים כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים. מדובר באזור קפוא שנמצא צפונית לרכס הרי הקרח של פלוטו, במרכז-שמאל של "הלב".
סוכנות החלל של ארה"ב פרסמה תמונות חדשות של פלוטו שצילמה הגשושית "ניו הורייזונס" ואף סרטון עם הדמיית טיסה מעל כוכב הלכת הננסי
לדברי מדען נאס"א ג'ף מור, גילוי המישורים החלקים והצעירים על פני פלוטו חורג מכל הציפיות. עוד חשפו התצפיות כמויות גדולות של פחמן חד-חמצני קפוא באזור הלב של פלוטו.

אבל מה שריתק את הגולשים מרחבי העולם שצופים בתמונות המשודרות על ידי "ניו הורייזונס" הוא גילוי מפתיע אף יותר – מסתבר שהלב של פלוטו מזכיר מאד את פרצופו של פלוטו הכלב, כוכב דיסני.

The best thing about the Pluto image from NASA is the silhouette of Pluto the dog right on it. pic.twitter.com/nDQqqPbdME
— Fascinating Pictures (@Fascinatingpics) July 17, 2015
בנוסף, נאס"א פרסמה היום סרטון עם הדמיית טיסה מעל הרי נורגיי ומישור ספוטניק שבפלוטו. מדעני החלל יצרו את ההדמיה על בסיס הצילומים ששודרו על ידי הגשושית. הרי נורגיי קיבלו את הכינויים הבלתי רשמי לעת עתה על שמו של טנזינג נורגיי, אחד משני מטפסי ההרים הראשונים שכבשו את פסגת האוורסט. מישור ספוטניק כונה על שם הלוויין המלאכותי הראשון של כדור הארץ.

למי קראת גמד? התמונות מפלוטו הציתו מחדש את הוויכוח אם הוא פלנטה
הארץ
http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2686248

ההתעניינות המחודשת בפלוטו בעקבות צילומיו מעוררת במתנגדי הורדתו לדרגת "כוכב לכת ננסי" תקווה שיוחזר למועדון הפלנטות היוקרתי; ויש גם כאלה שטוענים כי נפל קורבן לטריק בלשני מלוכלך

אלאן יוהאס, גרדיאן|

17.07.2015 17:37
פלוטו איבד את תוארו כפלנטה התשיעית במערכת השמש לפני קרוב לעשור, זמן לא רב אחרי שנאס"א שיגרה אליו את הגשושית שלה שהגיעה ליעדה השבוע, אך נראה שהוויכוח סביב הגדרתו ממשיך להסעיר את הקהילה המדעית, והתמונות ששידרה הגשושית עוררו אותו מחדש.

ב-2006 מספר מצומצם של מצביעים מהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע כי פלוטו יוּרד ממעמדו כאחד מתשעת כוכבי הלכת ויקבל סיווג חדש כפלנטה ננסית, על סמך גודלו והעובדה שבשכנותו התגלו גופים דומים, שאינם נשלטים על ידי כוח המשיכה שלו. מדענים התנגדו, אזרחים מחו, נמכרו אביזרים עם הכיתוב "להציל את פלוטו!", אך השאלה נותרה בעינה: מהי פלנטה? אושיות מדע, כמו האסטרופיזיקאי ניל דה־גראס טייסון, צידדו בהורדת פלוטו ממעמדו הפלנטרי. טייסון אף אמר בראיון לקומיקאי סטיבן קולברט כי "זה יהיה עלבון לכל שאר הפלנטות" אם פלוטו יסווג כ"פלנטה".
בעבר השני של המתרס נמצא אלאן סטרן, המדען הראשי של "ניו הורייזנס", שאמר ב-2011 כי האיגוד "בייש" את עצמו וכי בהתאם להגדרה שבה השתמש כלפי פלוטו, גם כדור הארץ לא היה יכול להיחשב לפלנטה. "כל הגדרה שממנה אפשר להסיק כי כדור הארץ איננו פלנטה היא מגוחכת, כי דבר אחד שעליו כולנו מסכימים הוא שכדור הארץ הוא פלנטה", הכריז סטרן. אחדים מעמיתיו מסכימים לכך. "אני לא חושב שהאיגוד ישנה את ההגדרה שלו, אבל אני כן מצפה שהרוב יתעלם ממנה", אומר דיוויד גרינספון, מדען פלנטרי בנאס"א, שטוען כי פלוטו הוא פלנטה מסוג שונה: "אם הוא מספיק גדול בכדי להיות עגול עקב כוח המשיכה של עצמו, וחג מסביב לשמש או לכוכב, עלינו לראות בו פלנטה".

אלא שהגדרה זו עשויה להוסיף עוד פלנטות רבות למערכת השמש, אומר גארת ויליאמס, אסטרונום מהארווארד. "במערכת השמש החיצונית יש הרבה גופים בגודלו של פלוטו שאף חגים במסלול בקרבת מקום אליו. אנחנו רואים כעת 12 או 13 גופים כאלה, ובעוד עשר שנים נכיר עשרות". על הגופים האלה נמנה אֶריס, שהתגלה ב-2005. הוא גדול מפלוטו ומקיף את מערכת השמש בשוליים החיצוניים שלה. האסטרונום מייק בראון, שגילה את אריס ומכנה את עצמו "רוצחו של פלוטו", כתב השבוע בטוויטר: "זה בסדר לומר שפלוטו הוא פלנטה. אתם יכולים גם לומר שכדור הארץ הוא שטוח, אם זה גורם לכם להרגיש טוב יותר".

האסטרונום אוון גינג'ריץ' טוען כי הוויכוח הוא בלשני ופירוש המלה פלנטה השתנה במשך מאות שנים, כשם שהשפה עצמה השתנתה. "זה היה מטופש מצד האיגוד ליצור סיווג בשם 'פלנטה ננסית' ואחר כך לומר שאלה לא פלנטות", אמר גינג'ריץ', וגרינספון הסכים לדבריו: "הטריק הלינגוויסטי המוזר הזה הוא נקמנות".
אלא שבסופו של דבר אפילו דיוויד גרינספון מודה שהרגשות העזים שמעורר מעמדו של פלוטו מחווירים בהשוואה להישגה של הגשושית – הצילום הבלתי אמצעי הראשון של כוכב הלכת (הננסי). "לאנשים רבים פשוט לא אכפת", הוא אומר, "ויש להניח שהם החכמים ביותר".

וכאן כדאי להיזכר גם בכלב פלוטו המפורסם האחר.לא זה של וולט דיסני אלא זה של לאה גולדברג פי סיפור מאת דינה רון שאותו אייר בן-זוגה ארי רון – והפך לקלאסיקה של ספרות הילדים העברית.
גיבור הספר "איה פלוטו".משנות החמישים ,שהתבסס על כלב אמיתי בקיבוץ שנקרא"פלוטו".כנראה על שם הכלב של וולט דיסני .שכנראה נקרא על שם כוכב הלכת.
אולי מן הראוי שעל כוכב הלכת פלוטו יקראו הר או מכתש על שם לאה גולדברג והיוצרים האחרים של "איה פלוטו "?
אסטרונומים ישראלים לתשומת ליבכם.מן הראוי לדאוג לעניין הזה.
ראו מאמר ב"יקום תרבות " על איה פלוטו " מאת אפרת חבושה-פלדמן
"
איה פלוטו "-סיפור יציאה לעולם – קריאה אחרת

https://www.yekum.org/2015/04/%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8/

כתבה בוואלה :
פלוטו על פלוטו: האם הכלב של דיסני מופיע על הכוכב פלוטו?

אם תמונות התקריב של כוכב הלכת הננסי פלוטו לא הצליחו להלהיב אתכם מספיק – אולי כדאי שתסתכלו עליהן שוב מקרוב. גולשים טוענים שהם רואים שם בבירור את פניו של הכלב המצויר של דיסני – פלוטו
http://news.walla.co.il/item/2873430

כפי שבוודאי שמעתם בכל מקום בימים האחרונים – הגשושית של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, ה"ניו הורייזונס" ("אופקים חדשים"), הגיעה לנקודה הקרובה ביותר אי פעם לכוכב הלכת הננסי פלוטו – והביאה עמה תמונות תקריב חדשות של כוכב הלכת, שחשפו מידע שלא היה ידוע קודם למדענים. אחת התיאוריות שהם יאלצו כעת להסביר היא מדוע פלוטו – הכלב המצויר של דיסני – נמצא בכבודו ובעצמו על כוכב הלכת פלוטו? האם מדובר בצירוף מקרים מוגזם או שמא כל הזמן הזה הבכירים בדיסני ידעו משהו שאנחנו לא?
תמונות התקריב נלקחו כשעה וחצי לפני שהניו הוריזונוס התקרב לנקודה הקרובה ביותר לפלוטו, כשהיה במרחק של 770 אלף קילומטרים מפני השטח. באחת התמונות ניתן לראות אזור חלק ומואר שיוצר צורה של פניו של פלוטו הכלבלב בפוזה המוכרת שלו. אחד הגולשים שהבחין בדמיון המתבקש הפיץ תמונה שמציגה לכל הספקנים את הדמיון הרב שבין הכלב לכוכב – שבמקרה נקראים גם באותו השם. "זה די מדהים, כאילו פניו של פלוטו הכלב באמת אמורות להיות שם", כתב אחד הגולשים ואחר הוסיף: "זה ממש נראה כמו פלוטו, אבל זה גם יכול להיות לב".

כך כמעט פספסה ארה"ב את המסע ההיסטורי לפלוטו

קיצוצי התקציב והמחסור בפלוטוניום להנעת מערכות החללית הם חלק קטן במסע החתחתים של ניו הורייזונס אל קצה מערכת השמש. כשהמחשב נדלק ב-7 ביולי, כולם כבר יכלו לנשום לרווחה

קנת צ'אנג, ניו יורק טיימס|
http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2687517
מדענים פלנטריים צובעים את תמונת הפורטרט של מערכת השמש שלנו ככל שממשיכות להגיע תמונות תקריב ותצפיות מפלוטו, השוכן במרחק חמישה מיליארד קילומטרים מאיתנו, ובו הרי קרח ענקיים, מישורים חלקים ותעלומות רבות שעדיין לא נחשפו. החללית "ניו הורייזונס" של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) זוכה בצדק לתשבחות רבות, ונחשבת לניצחון התחכום האנושי ולאבן הראשה של משימה שהתנהלה כמעט ללא תקלות.

ועם זאת, משימת ניו הורייזונס כמעט לא יצאה לפועל, ופלוטו היה ממשיך להיראות רק כנקודת אור מעורפלת. ניו הורייזונס גברה על ספקנותם של בכירי נאס"א, על האיומים החוזרים ונשנים להפסיק את מימונה, על הבעיות במעבדה שהגבילו את כמות הפלוטוניום שהוקצתה להנעתה ועל תאריך היעד הנוקשה שהוכן בהתאם למסלוליהם של כוכבי הלכת. אמנם, אף אחד מהמכשולים לא יצר את הדרמה שנלוותה למשימת "אפולו 13", אך מספרם וגודלם של המכשולים נראו מכריעים.

סיפורה של החללית הקטנה החל לפני 15 שנים כשנאס"א החליטה לוותר על פלוטו. רעיונות לשלוח לשם רכב חלל נבדקו במשך עשר שנים, אך הם מעולם לא הגיעו לכלל הגשמה. ב-2000 נראה היה שמחיר הפרויקט שקודם באותה תקופה, "פלוטו קויפר אקספרס", יוצא מכלל שליטה. "כשהוא בוטל, סגן המנהל דאז, אד ווילר, ערך מסיבת עיתונאים ואמר: 'אנחנו פורשים מפלוטו. זה נגמר. זה מת, זה מת, זה מת'. הוא חזר על עצמו שלוש פעמים", אומר אלן סטרן, ראש צוות החוקרים במשימת ניו הורייזונס. רבים מהמדענים הפלנטריים וחסידי פלוטו הגיבו באכזבה ובדכדוך, בעיקר משום שכולם חשבו אז שמשימה כזו לא תתבצע לעולם. פלוטו הגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש ב–1989, והחל להתרחק ממנה כשהוא מתקרר יותר ויותר. החשש היה שמא האטמוספרה הדלילה שלו תקפא ותיפול לקרקע, וכתוצאה מכך יהיה הרבה פחות מעניין לחקור אותו, עד שיתקרב שוב לשמש בעוד 200 שנה.

אך היה גם שיקול נוסף הקשור למסלולו של פלוטו. הדרך המהירה ביותר להגיע אליו היא לפנות שמאלה ליד צדק, ולהשתמש בכוח המשיכה של כוכב הלכת הענק להאצת מהירות הגשושית, דבר שהיה מקצר את זמן הנסיעה בארבע שנים. המשמעות היתה שאם החללית תשוגר אחרי 2006 היא לא תספיק להגיע לצדק ולנצל אותו לצורך האצה. סטמטיוס קרימיגיס, שהיה אז מנהל אגף החלל במעבדה לפיזיקה שימושית על שם ג'ונס הופקינס במרילנד וחבר ועדה שיעצה לנאס"א על משימות לפלנטות החיצוניות, זוכר שווילר שאל אותו בסתיו 2000 אם יהיה אפשרי לשלוח לפלוטו משימה לא יקרה. "אמרתי לו, 'נבדוק את זה'", מספר קרימיגיס, "הרעיון סקרן אותי אבל לא הייתי בטוח". קרימיגיס אסף קבוצה קטנה שחישבה והגיעה להערכת מחיר: 500 מיליון דולר כולל הטיל. הקבוצה גם הכינה שרטוט בסיסי של מה שהפך בסופו של דבר לניו הורייזונס.
חודשים אחדים לאחר מכן פרסמה נאס"א קריאה להגיש הצעות לתכנון משימה שתגיע לפלוטו ב–2015 ותעלה פחות מ–500 מיליון דולר. הצוות של ג'ונס הופקינס ידע כיצד לבנות את רכב החלל, אך לא התמצא במיוחד במאפייניו של הכוכב הננסי. לשם כך פנה קרימיגיס לסטרן, שהיה אז מנהל האגף ללימודי חלל ב–Southwest Research Institute, בבולדר, קולורדו. סטרן היה חבר במה שכונה "מחתרת פלוטו" — תריסר מדענים פלנטריים שנפגשו ב–1989 במסעדה בבולטימור, ודנו כיצד לשכנע את נאס"א לשלוח חללית לכוכב. במשך שנים הוא עבד על מחקרים שונים שבהם הוצעו משימות לפלוטו, אך אף אחד מהם לא יצא לפועל. הוא שמח להיפגש עם קרימיגיס, והשניים שוחחו, התפשרו ובסופו של דבר הסכימו.

בנובמבר 2001 נאס"א בחרה את ניו הורייזונס, ובכך החל מרוץ של ארבע שנים וחודשיים לתכנן, לבנות, לבחון את רכב החלל ולהביא אותו אל כן השיגור. המכשול הראשון הופיע כמעט מיד: "חודשיים לאחר מכן ממשל בוש ביטל את התוכנית", נזכר סטרן. גם הצעת התקציב של הממשל ל–2003 לא כללה הקצאת כספים למשימת פלוטו, אך הקונגרס, ששוכנע על ידי הסנאטורית ברברה מיקולסקי ממרילנד, שינה את עמדתו. "בכל שנה נאלץ הקונגרס להחזיק אותנו במכונת הנשמה", מספר גלן פאונטיין, מנהל הפרויקט.
השינוי הגדול התחולל אי שם ב–2002, כשהאקדמיה הלאומית למדעים קבעה שפלוטו יהיה בעדיפות ראשונה לנאס"א. נקבע כי ניו הורייזונס תהיה בת שבעה מכשירים בלבד, בגודל של פסנתר כנף גדול. פאונטיין מספר שבמעבדת ג'ונס הופקינס העדיפו להשתמש בטכנולוגיות מוכחות כדי לצמצם את הוצאות העיצוב עד למינימום ולמנוע עיכובים נוספים. הפיתוח נמשך ללא עיכובים, אך העלויות תפחו ל–722 מיליון דולר.

באוגוסט 2004 הודיע משרד האנרגיה לחברי הצוות שלא יספק לחללית פלוטוניום ליצור אנרגיה, והפרויקט הגיע שוב אל שוקת שבורה. באזור החיצוני של מערכת השמש, השמש רחוקה וחלשה והחללית איננה יכולה להסתמך על פאנלים סולריים או על סוללות. במקום זאת, גוש פלוטוניום רדיואקטיבי יוצר חום שהופך לחשמל. בנוסף, בעיות ביטחון ובטיחות במעבדה הלאומית לוס אלאמוס שבניו מקסיקו גרמו להפסקת יצור הפלוטוניום לגנרטור של ניו הורייזונס. הכמות שיוצרה עד אז, לא הספיקה ליצור 220 ואט כנדרש בתוכנית. "שאלנו כמה אנרגיה תוכלו לספק", מספר פאונטיין, "התשובה היתה: 180 ואט". לדבריו, הוא האמין שכמות החשמל המצומצמת תספיק אך בסופו של דבר נבנה גנרטור מיוחד שייצר 180 ואט בעת ההתקרבות לפלוטו.
ניו הורייזונס שוגרה לחלל באמצעות טיל "אטלס 5" ב–19 בינואר 2006, ויציאתה מסביבת כדור הארץ היתה המהירה ביותר עד אז. 13 חודשים לאחר מכן, היא כבר הגיעה לסביבות צדק, וצוות המשימה החל בבדיקת המכשירים. החללית צילמה התפרצות וולקנית באיו, אחד מארבעת הירחים הגדולים של צדק, דבר שלא תועד עד אז בצורה ישירה במערכת השמש. אלא שזמן קצר לאחר ההתקרבות לצדק, אירעה תקלת מחשב ראשונה, כשקרניים קוסמיות עתירות אנרגיה פגעו בזיכרון של המחשב וגרמו לקריסתו ולאתחולו מחדש. לשמחת המדענים, לא נגרם נזק קבוע.

שאר המסע הארוך לפלוטו עבר ברובו ללא אירועים מיוחדים. וב–4 ביולי, עשרה ימים לפני ההתקרבות לכוכב, הגשושית השתתקה פתאום שוב. כל מי שהיה קשור למשימה הוזעק למעבדה. אחרי בדיקות, התברר שהיה עומס יתר על המחשב, שניסה לבצע שתי משימות בו זמנית — לקבל הוראות להתקרבות, ובמקביל לדחוס תמונות במאגרי הזיכרון שלו. המחשב המרכזי עבר ל"מצב בטוח" כדי למנוע נזק לחללית, ומחשב הגיבוי נכנס לפעולה. שעה וחצי לאחר מכן נקלט האות ממחשב הגיבוי. "באותו רגע ידעתי שנצליח. השאלה היתה אם נצליח לעשות את זה בזמן", מספרת אליס באומן, מנהלת מבצע המשימה. כשהחללית חזרה לפעול, היו לה די והותר שעות, ואז התחיל להגיע רצף פקודות של תשעה ימים, שנשלח ב–7 ביולי ונועד להדריך את החללית בשעת ההתקרבות לפלוטו. ניו הורייזונס עשתה כל מה שנאמר לה לעשות.

נאס"א חושפת: כך נראה הצד האפל של פלוטו
http://news.walla.co.il/item/2875763

סוכנות החלל האמריקנית פרסמה תמונות תקריב חדשות של הגשושית "ניו הורייזונס" מכוכב הלכת הננסי, שבהן ניתן לראות שכבות של אובך שנותנות לכוכב את גוונו האדמדם. "תגלית מדעית עצומה"

11 יום לאחר שחלפה בנקודה הקרובה ביותר לכוכב הלכת הננסי פלוטו אי פעם, ממשיכה סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) לפרסם תמונות שצולמו על ידי הגשושית "ניו הורייזונס". בתמונות, שצולמו שבע שעות לפני שהגשושית הגיעה לנקודה הקרובה ביותר לכוכב, נראה צדו האפל של הכוכב כשהוא מוקף בפס אור. הנתון המרתק ביותר עבור המדענים שעלה מן התמונות החדשות, היו שכבות האובך שהופיעו בגובה רב מהמצופה מעל פני השטח של הכוכב.

"אתה יכול לקבל את התמונה הזאת רק אם אתה מגיע לפלוטו, חוצה לצד האפל שלו ומסתכל בחזרה", אמר החוקר הראשי של "ניו הורייזונס", אלן סטרן, במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול. "מבחינה רגשית, זה גם מייצג תגלית מדעית עצומה".
ניתוח ראשוני של הממצאים מצביע על כך שגובהן של שכבות האובך האטמוספרי הוא 80-50 קילומטרים מעל פני השטח של הכוכב, ממצא הסותר את הסברה הראשונית של המדענים, שלפיה הטמפרטורות על פלוטו חמות מכדי שייווצר בו אובך בגובה כה רב. "האובך שניתן לראות בתמונה הוא רכיב מפתח ביצירת תרכובות הפחמימנים המורכבות שנותנות לכוכב את הגוון האדמומי שלו", אמר מייקל סאמרס, אחד החוקרים.

לפי הערכות, האובך נוצר בצורה הבאה: גז מתאן נשבר על ידי קרני השמש האולטרה סגולות ויוצר הצטברות של גזים פחמימניים נוספים. אותם גזים צונחים, כך מעריכים, לחלקים נמוכים של האטמוספירה, שם הם מתקררים ומתגבשים כפתיתי קרח ויוצרים את האובך המרהיב שהגשושית תפסה במצלמתה.

בנאס"א מקווים להמשיך וללמוד על הכוכב ב-16 החודשים הבאים, שבהם "ניו הורייזונס" ממשיכה לשלוח אוצרות של מידע לכדור הארץ. ונראה כי יש עוד הרבה לגלות, לאור העובדה שרק 5% מהמידע שאספה הגשושית עד כה הגיע לכדור הארץ. "אנחנו רק מגרדים את פני השטח", אמר סטרן.