מאת אלי אשד
מסדר “ממפיס מצרים” הוא אחד המסדרים המסתוריים ביותר של “הבונים החופשיים”, אולי המסתורי מכולם, ובו בזמן הוא גם אחד המשפיעים ביותר מאחורי הקלעים של הארגון.
לרגל פתיחת המרכז של מסדר זה בכיכר קדומים ביפו – מקום משמעותי ובולט ביותר באגדות המסוניות, מעין “אזור קודש” – הנה, לפניכם, סקירה קצרה על ההיסטוריה הבלתי ידועה שלו.
מסדר “ממפיס מצרים” הוקם בשנת 1782 על ידי איטלקי שכינה את עצמו הרוזן אלכסנדר קליוסטרו (בתמונה).
האיש עסק רבות בכישוף ובחיזוי העתיד ונודע בכמה נבואות מדהימות ממש משלו, שבהן חזה את העתיד ואת המהפכה הצרפתית. הוא נהג לטעון שהוא בן אלמוות הודות לשיקוי מיוחד שפיתח, וכי הוא חי במשך מאות רבות של שנים.
שתי תמונות של סינט ז’רמן, בונה חופשי בולט
במשך השנים נדד קליוסטרו באירופה, ומשנת 1767 ואילך ופגש אישים ידועים כמו ההרפתקן קזנובה והמיסטיקן המסתורי ס’ינט ז’רמן, שנחשב אף הוא לסוג של בן אלמוות. שניהם היו פעילים מסוניים מרכזיים של התקופה.
במהלך נדודיו קשרים יצר קליוסטרו קשרים עם ארגונים מסוניים שונים, ששגשגו במיוחד באנגליה ובגרמניה, ולמד את תורותיהם. הוא סיפר שב-1776 הגיע גם למצרים וביקר בפירמידות ובאולם תת קרקעי חפור מתחת לספינקס. לטענתו, יצר שם קשרים עם מיסטיקן בשם אלטוטאס ולמד ממנו רבות.
סמל האילומינטים של בוואריה
משם נסע לגרמניה ובשנת 1776 שימש כאח מייסד של ארגון גרמני בשם “אילומניטי”, שבראשו עמד מרצה בשם אדם ויספאוט. עם הזמן הפך לאחד מבכיריו של האירגון החשאי יחד עם המשורר גתה, הפילוסוף הרדר והמדען והפוליטיקאי האמריקני בנג’מין פרנקלין.
“האילומניטי” פורק בשנת 1785 לאחר כמה שנות פעילות, בטענה שניסה ליצור “סדר עולמי חדש” ולהחריב את המדינות הקיימות ואת מסדרי המסונים הקיימים.
ברם, הוא המשיך לפעול תחת שמות אחרים, בעיקר במסדר שאותו יצר קליוסטרו.
מלימודיו בארצות שונות פיתח קליוסטרו שיטה משלו שבה שילב טכניקות כישופיות ורעיונות אלכימיים שלמד בארצות השונות − בעיקר במצרים. אלו נחשבו למצריות קדומות, אם כי הסינתזה הייתה, ככל הנראה, מקורית שלו. היא כללה את התחום שהיה אז חדש במערב − הכישוף המיני (אם כי היה מוכר מזה אלפי שנים במזרח הרחוק) הידוע כ”טנטרה”.
מהאילומניטי למצרים
ב-1782 הקים קליוסטרו בעיר ליון שבצרפת את הלשכה הראשונה של האיגוד המסוני של מצרים. עם זאת, שנת הייסוד הרשמי הייתה ב-1785, כאשר ארגון האילומניטי בגרמניה נאסר בידי השלטונות בטענה שהוא מנסה להרוס את מדינות אירופה עם רעיונותיו הליברליים המסוכנים. קליוסטרו קבע אז שארגונו “מצרים” ימשיך ישירות את מסורת האילומניטי ואת הרעיונות השונים שהופיעו בטקסים שלהם, אך עם רעיונות חדשים משלו.
מלבד השימוש בטכניקות כישוף שונות אפיין את המסדר עוד אלמנט חדש שלא היה קיים עד אז − השוויון בין גברים ונשים. מסדרי הבונים החופשיים אז ומאז העדיפו לחסום את כניסתן של נשים לחוגיהם.
אך המסדר החדשני באופן רדיקלי גם עורר חשדות וזעם בצרפת.
קליוסטרו מצא את עצמו נרדף בצרפת בשל טענות שהיה קשור לפרשת הונאה של המלכה מרי אנטואנט, פרשה שלמעשה לא היה לו קשר אליה. הוא נאלץ לעזוב לאיטליה והגיע לרומא, שבה הקים לשכה של מסדר “מצרים”. הדבר העלה את חמתם של השלטונות שם, והוא נעצר בידי האינקוויזיציה שעקבה אחריו במשך השנים כארכי כופר מסוכן במיוחד וכמכשף. לבסוף הוא מת בכלאו בשנת 1795.
ברם, ישנה גרסה הטוענת שהצליח להימלט מהכלא, נעלם בזהות אחרת ומאז לא נודעו עקבותיו… יש הטוענים שהוא חי עד עצם היום הזה, ומחליף זהויות מעת לעת.
לימים כתב הסופר אלכסנדר דיומא רומן על חייו של קליוסטרו בשם “זכרונותיו של קוסם” (1846). הרומן המפורסם נפתח בתיאור דרמטי פרי דמיונו של דיומא, ובו מתואר טקס של מסדר “ממפיס”. בטקס מדברים אנשי המסדר על כוונותיהם להשתלט על העולם.
התיאור הזה הרשים מאוד את אנשי המשטרה הצארית בסוף המאה ה-19. הם העתיקו כמעט מילה במילה את תיאור הטקס המזויף של קליוסטרו ויצרו ממנו את “הפרוטוקולים של זקני ציון“. אלה מתארים מזימה של “זקני ציון” להשתלט על העולם, בה בשעה שהתיאור מבוסס על האשמת קליוסטרו ומסדר “מצרים” כי הם האחראים למהפכה הצרפתית.
קליוסטרו מת כקדוש של הרעיונות הליברליים החדשים, אך המסדר שהקים המשיך לחיות ולהתפשט. ולא זאת בלבד, אלא שהייתה לו השפעה חזקה על אישים בולטים שונים בצרפת ומחוצה לה.
בין האישים הללו היה גם קצין צעיר בשם נפוליאון בונפרטה, שקיבל השראה מהרעיונות השונים ששמע שם והחל ביצירת הקשרים שהביאו לבסוף לעלייתו לשלטון. בהשראת הרעיונות הללו הוא אף יצא למסע כיבוש במצרים ב-1798, וביקר בפירמידות, אשר שם ביצעו כמה מאנשיו טקס של המסדר.
מ”מצרים” ל”ממפיס”
ממסדר “מצרים” נוצר ב-1838 מסדר “ממפיס” בידי מרקוניס דה נגרה (1865-1795). הייתה זאת וריאציה מיוחדת של רעיונות שהכיל מסדר “מצרים”, שבה שולבו רעיונות אלכימיים חדשים אחרים שלא היו במסדר הקודם.
למסדר זה היו לשכות בפריז, בבריסל ובאנגליה, אך הוא נאסר לבסוף בגלל מעורבות חבריו במזימות פוליטיות שונות במטרה להביא לחברה ליברלית, דמוקרטית ופתוחה יותר.
גריבלדי, לוחם חרות איטלקי
ב-1881 אוחדו לבסוף המסדרים השונים האלו בידי לוחם החרות האיטלקי גריבלדי, שהחל בשחרור ובאיחוד איטליה דרך הלשכות המסוניות שמהן באו רוב פעיליו העיקריים. חלק גדול מהם היו אנשי מסדרי “ממפיס” ו”מצרים” ששאפו מאז ומתמיד להביא לחופש ועצמאות לעמי אירופה השונים.
מנהיג בולט אחר של המסדר הזה היה תיאודור ראוס, ששם שדגש גדול במיוחד על הכישוף המיני בעבודת המסדר.
אחד מיורשיו של ראוס היה המיסטיקן והמכשף הבריטי אליסטיר קראולי, שיצר וריאציה משלו באשר לשיטות המסדר. הוא הפיץ אותן באנגליה וברחבי העולם ונודע כאבי אסכולה מיוחדת משלו של כישוף, שהתבסס במידה רבה על הרעיונות של מסדר “ממפיס –מצרים”.
כיום מסדר “ממפיס-מצרים” פעיל יותר מאי פעם בעשרות ארצות שונות בעולם צרפת איטליה רוסיה בולגריה ורבות אוחרות ועוסק בשחזור ולימוד מחד, ומאידך בפיתוח של שיטות מיסטיות שונות מהעבר המצרי הקדום וממקורות אחרים של תורת הקבלה הקדומה, כפי שהייתה מוכרת בימי הביניים ולאחריה.
כל זאת, במסגרת המאבק הבלתי נגמר לשיפורם המוסרי והרוחני של חברי המסדר ושל האנשים שסביבם ולמען יצירת חברה סובלנית יותר וטובה יותר בעולם כולו.
ראו עוד:
אלי אשד על מצב הבניה החופשית בישראל
האתר של פרנק ריפל על “ממפיס-מצרים”
האם המרכז ביפו קם? מה דרכי ההצטרפות וקבלת מידע נוסף?
שולחים מייל פרטי לאלי אשד ומקבלים:
elieshe@zahav.net.il
[…] כמה אירגונים של בונים חופשיים בבולגריה ואני משתייך לאחד מהם. יש להם קשרים חשובים רבים בישראל ובמיוחד עם הלשכה שלי […]
[…] באידיאולוגיה שלו הוא מעין קוטב מנוגד לאידיאולוגיה של מסדר "ממפיס -מצרים " שהיא מיסטית איזוטרית ואף כישופית ובהחלט אינה […]