יום הולדתו של שייקספיר יחול בסוף החודש (26 באפריל) באחרית הדבר לספר "שייקספיר,הסונטות" בתרגומם של גיל הראבן וד"ר הסנר. (כנרת זמורה-ביתן,2011(. שואל חיים פסח האם שייקספיר הוא אומנם גיבורן של הסונטות שכתב, או שמא מדובר בבן דמות ספרותי גאוני. כאשר הדבר נוגע ליחזקאל נפשי, אין ספק כי הפער בין הבדוי והממשי מצטמצם עד נעלם לחלוטין. ספרו של נפשי נפתח בתפילה לאלוהים שיעזור לו לבטא את עצמו, בדיוק כמו האופן שבו נפתחים ספרי שירה קלאסיים:
הנושאים של נפשי הם קלאסיים, ואי אפשר להיות עיוורים לעובדה שהם מתכתבים עם נושאים ותמות שעסקו בהם משוררים כמו פנחס שדה, גם לנפשי, כמו לפנחס שדה יש אהבות (באלי סעת, אביה בן דוד) ואהבות בלתי ממומשות (כינרת "חיה" בוסני) אהובות שאיבדו את שפיות דעתן (שלוש שנים מאוחר יותר) ילד תאורטי שאהובתו הפילה (פזמון קצר על הצער ההולך וגובר) אלא שהפעם ברצוני לשקף את הארס פואטיקה של נפשי: בכל אחד מהשירים הללו נפשי משתמש בשירים כדי לשקף את עצמו ביותר ממובן אחד. השירים הללו משרטטים גם את ההיסטוריה שלו יותר מאשר הבעה של מצב סטטי בכליל תפארת המליצה, אולם הכתיבה היא צורך שהוא יכול גם להשתחרר ממנו. בניגוד לפנחס שדה שכתב באחד משיריו האחרונים מכמירי הלב: "אני שוכב מכווץ בקצה המיטה כמו חיה קטנה. / אינני יכול יותר לכתוב שירים". יחזקאל נפשי, בהתייחסותו אולי לפולמוס שעוררה שירתו כותב:
אף יותר מזה, אותו מעשה של קדושה לא משתווה ככל הנראה למלאכת יד פשוטה, וכאן שוב מושווית הכתיבה למלאכת קודש שמזכירה לי אסוציאטיבית את העובדה שלכל הרבנים החשובים בתלמוד היה גם מקצוע גשמי:
לפני שהתחלתי לכתוב את הרשימה הזו, הזהרתי את המשורר שיכול מאוד להיות שהטוקבקיסטים של האתר יעשו בו שפטים, והוא השיב לי שממילא איננו לוקח ללב את הביקורת הנמתחת עליו בטוקבקים וכעת כשאני כותב שורות אלה, אני מבין שהשקלא וטריא של האומנות שלו והביקורת עליה כבר נמדד וכבר נענה על ידו בכך שנפשי רואה ביצירתו סוג של מלאכת קודש. מצד שני אף הוא יודע ואומר בשיר "אגדה איראנית" שללא קיומו של שֶד מסוים, הכתיבה לא הייתה נוצרת, יתכן שזו הסיבה שבשיר הפתיחה שלו ביקש נפשי גם קדושה וגם להט, אם כי יכול להיות שהקורא הרגיל שידו במנוחה תגשש, לא רואה את אותה עוצמה של רגשות שאליה כיוון נפשי. הנקודה בה כל האלמנטים הללו מתלכדים היא כאשר נפשי מבקר במנזר בעין כרם ונפגש עם נזיר יווני אשר עימו, הוא יכול להזדהות איתו ואולי להשליך מרגשותיו שלו עליו:
השיר הנושא את שם הספר מבטא אף הוא למעשה את הערכים הבאים, באותו שיר ראשון שהזכרתי לעיל:
וישנם מצבים בהם הקדשה והקדושה מתאחדים:
,מכל מקום' תפארת הסיום שבחר נפשי לספרו היא מכתב למשוררת חגית גרוסמן, שלא אביא כאן את כולו מפאת אורכו אולם בסיומו הוא עושה מהלך המהפך את הנאמר בשיר הראשון ומציב את הארוס לפני החכמה ומצד שני את חוסר יכולתו לפעול ולממש אותו אולי משום חכמת הספרים המכבידה עליו:
"מַה זֹּאת שֶׁאֲנִי חָשׁ? דְּבַר-מַה
הוֹלֵךְ וְקָמֵל בִּי מִזֶּה יָמִים אֲחָדִים כְּבָר. אוּלַי בְּשֶׁל מִרְדָּפִי אַחַר הַמָּמוֹן
לְצָרְכֵי הִתְקַיְּמוּתִי. אוּלַי הַקִּילוֹגְרָמִים הָאֲחָדִים שֶׁהִשַּׁלְתִּי בַּשָּׁבוּעוֹת
הָאַחֲרוֹנִים. לֹא, אֵין זֶה זֶה. זֶהוּ מַשֶּׁהוּ כַּבִּיר מִכָּךְ, מֶטָפִיזִי הַרְבֵּה יוֹתֵר.
אֲנִי חָשׁ אֶת אוֹתָהּ הַקְּמִילָה מִדֵּי רֶגַע. אֶת הַחַיִּים הַזּוֹלְגִים מִדֵּי שְׁנִיָּה.
אוּלַי זוֹהִי נִשְׁמָתִי הַמְּבַקֶּשֶׁת לְנַתֵּק עַצְמָהּ מִן הַגּוּף. כַּמָּה זְמַן זֶה כְּבָר
נִמְשַׁךְ? חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת.
שְׁעָתַיִם תְּמִימוֹת. אֶלֶף שָׁנָה?
בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לָדַעַת."
כן, אבך האם אלה יותר סיפורים או יותר שירים? מה הופך את היצירות הללו לשירה? האם אינך מתעלם מכך?
אני בטוח שאת מכירה את דיונו של אבידן בנושא – יש שירים שבהם משחק תפקיד יותר הסיפור עצמו ויש שירים בהם פועלים האמצעים האמנותיים. מותר להגיד שלא אוהבים או לא מתחברים לשירתו, אני משער שמרגע שהשירה ראתה או בהוצאה מכובדת כמו עמדה, אי אפשר לערער על תקפותה.
איתמר היקר, שבוע טוב וחג שמח. תבורך על ביקורת זאת. אכן הכתיבה ליחזקאל נפשי היא מלאכת קודש. לא פחות מכך. אהבתי את קריאתך בספר שיריו. זכינו כי כתבת עליו. אני מאוד גאה על כך שהוצאתי את הספר הזה לאור. רני
מאוד יפה, יואב, גם השירים שהבאת וגם האופן שבו כתבת עליהם, חג שמח.
מאד אישי ואינטימי. אבל לא מבטל את הצורך בילדים ומשפחה. להיפך. מחזק אותו. יחזקאל נפשי היקר.
אחד מן הספרים החזקים והאינטימיים שקראתי השנה הוא "פני עצמי". אבל השירה של יחזקאל נפשי היא משהו אחר בכלל. חיה שונה. יש בה כוח שלא ראיתי אצל אחרים.
כל כך סמלי, חצי נבואי שבשיר כזה שמדבר על געגועים לטבע וסלידה מן העיר, בדקה 00:35 ברקע שומעים ציוץ נעים של ציפורים. שירים נדירים יש לנפשי.
אמן גדול. שירים מדיוקים ויפים. אני אוהב את זה שהוא מדבר בחופשיות על האהבות והאכזבות שלו. ככה בפנים על אמת .
האם טוען מר יואב איתמר כי עצם הוצאת ספר לאור בהוצאה מכובדת כעמדה הוא המכתיר אותה כשירה, או אולי בתור "שירה טובה"? אולי אלו הקריטריונים של יואב איתמר לשירה טובה? והאם המחמאה הפומבית של רן יגיל, עורך עמדה, היא הטיעון שמביא לבחירה בספר, בטון המחמיא ובהערכת השירים כשירים וכשירים טובים?
אשמח לתשובה. אם תמחק תגובתי, היא פשוט תעלה שוב.
שלום ירון, תגובתך לא תימחק, כי זו התחלה של דיון ספרותי.
אנו לא דנו בקריטריונים שלי לשירה טובה, אולי אקדיש לזה את אחד הפוסטים הבאים.
כרגע, כרגל אתה מערב מין שבאינו מינו וחושב שכל האנשים המובילים בעולם השירה מתכנסים במערה סודית, ואחרי שאנחנו מקריבים כמה זקנות לשטן, אנחנו זוממים איך לחרע את עולם השירה. זה לא המצב.
המצב הוא שכעורך של מדור כזה, אינני יכול ואינני רוצה להיות שומר חומות.
אני קורא, אני כותב, אני מקבל ומפרסם (או שלא) ולא כופה בהכרח את מה שאני אוהב, אלא מנסה להראות מראה כמה שיותר פנורמית כשירות לציבור. אני לא מאמין בלהכריח ואני מאמין שהקורא היום יכול לשפוט לגבי מה הוא אוהב ומה טוב לו.
אז מה טענתך לגבי אמירתך שעצם הפרסום בהוצאת עמדה הוא תו תקן ספרותי לאיכות שיר?
עצם העובדה שמישהו הכיר בזה כשירה והוציא את זה כספר על חשבונו, מוכיח בראש ובראשונה שיש מי שרואה בזה שירה הראויה לפרסום.
אם כך, מחר אפתח את הוצאת השירה החדש שלי שתקרא "הוצאת ספרי שירה ירון נהרי" ואוציא ספרים שאגדיר כספרי שירה, ובהם תמונות ברווזים, אווזים וחרגולים.
אשמח לראות את הניתוח של יואב איתמר של אותם שירי ברווזים (בתמונות, אבל תמונה שאמרו שהיא שיר, הרי היא שיר) באתר זה. בטוחני שוהא יאהב אותם, כי ברווזים הם בריות שקל לחבב.
ירון נהרי, הבנתי כבר ששנים רבות בשירות המדינה צימקו עד למאוד את מה שהיה, ובכן, כנראה לא תודעה גדולה כל כך, כי בסך הכל פסגת הישגיך היא להיות פקיד בשירות המדינה, אבל בכל זאת אני מבקש, שלא תדחוף מילים לפי (או תמונות של ברווזים). אני, בניגוד לפקידי מדינה, יודע להבחין מהי שירה טובה, ונמנע ככל האפשר משיפוט ערכי לפי כלים צרים של פקידי מדינה עלובים. תגובתך תישאר כאן לדיראון עולם כאנדרטה לטיפשותך.
אני מבין שמדיניות האתר היא להימנע מכל דיון שלא נוח לעורך מר איתמר. אני מבין שהמדיניות היא לטעון שמוחקים כל תגובה פוגענית ואז שמר איתמר יכתוב דברים כמו: "הבנתי כבר ששנים רבות בשירות המדינה צימקו עד למאוד את מה שהיה, ובכן, כנראה לא תודעה גדולה כל כך, כי בסך הכל פסגת הישגיך היא להיות פקיד בשירות המדינה" ומסיים ב"פקידי מדינה עלובים. תגובתך תישאר כאן לדיראון עולם כאנדרטה לטיפשותך."
אם זו רמת הדיון של עורך באתר, אין לי מה לחפש כאן. מלבד דבר אחד, כל פעם שתגובה זו תוסר, היא תעלה מחדש בפוסטים נוספים, עד אין קץ. כך שמוטב להשאירה כאן.
ומבחינה עניינית, הדיון על מהו שיר ראוי שיתקיים והוא לא יכול להישען רק על העובדה שהספר יצא באיזו הוצאה שהיא.
בנוסף, העובדה שמר איתמר חושב שעבודה בשירות המדינה היא עניין לא ראוי מעידה על גישתו הקפיטליסטית-פואטית כמי שפרנסתו מגיעה מעריכת ספרים שסופרים ומשוררים משלמים עליהם בעצמם. עוד חלק מהעושק של עולם הספרות הישראלי.
ושגם זה יישאר כאן לדראון עולם, או יעלה שוב ושוב ושוב ושוב
על מי אתה בדיוק חושב שאתה מאיים?
ובמה אתה חושב שאתה בדיוק מאיים?
ואיך אתה חושב שהאיומים האלה מתפרשים?
אנא הסבר לנו כי כרגע זה לא נראה טוב מבחינתך.
אני תמהה מה מביא את עורך השירה לתהומות הללו. אפשר היה לענות לטענות שהעלו כאן בצורה רצינית. השאלה האם שיר יכול להיות במבנה סיפורי עולה בכמה ספרי שירה, לא ברור למה אי אפשר לקבל שנפשי כתב שיר בצורה חדשה. אם הוא העתיק מפנחס שדה, זה רק לזכותו כי שדה הוא כותב מוכשר.
אבל למה לא לנהל את הדיון הזה כאן? למה להעליב אדם בשל מקצועו? למה לדעת העורך פקידי ממשל לא ראויים לקחת חלק בדיון על שירה? ואיזו מין גישה מוזרה זו שיש בעלי מקצוע שאסור להם להביע דעה בעניין כלשהו?
אפשר היה להימנע מכל זה. בוודאי מהעלבונות האישיים שהוטחו על ידי איתמר בנהרי. יותר מדי פעמים בזמן האחרון הדברים האלה קורים כאן.
שלום גלעד,
אני שמח שהצטרפת לדיון.
אני עונה לרונן נהרי באותה מטבע לשון מזלזלת שהוא נוקט כלפיי.
לו היה מדבר בשפת בני אדם, הייתי משיב לו בלשון בני אדם.
הוא משוכנע משום מה שאני חלק מקונספירציה גדולה של זיהום עולם השירה בעוד שההפך הוא הנכון,
הוא חושב שהוא חכם ממני או שיש בינינו מחלוקות מהותיות, בעוד שאני מאוד יכול להבין אותו,
הוא מסרב להבין שבתור עורך מדור שירה אני מרגיש שאני צריך לתת במה רחבה ככל האפשר ולא להתכנס לטעמי הצר
ובנוסף לכך הוא ושכמותו מעליבים את אורחיי – כיצד אתה היית נוהג?
לא רוצה לחלק המלצות או ציונים, אך מכיוון ששאלת, אענה.
לגבי נהרי, הייתי עונה לו ברצינות. לגבי טענותיו המשמעותיות. לגבי שאר דבריו, אני ממליץ על התעלמות. אך אודה ואתוודה שאם היה שואל אותי מה לעשות עם דבריך הייתי נאלץ לומר לו להתעלם גם ממרביתם כי הם די פוגעניים.
ניסיתי לעשות את זה, אך בסופו של דבר הוא פוגעני כלפיי.
מה לעשות שהוא צודק. אתה לא ענית לו כראוי, הוא כנראה נפגע ממך. מחקת לו תגובות ונראה שגם לאחרים. אין לך להלין אלא על התנהגותך שלך
חשבתי שיחזקאל נפשי בחיים לא יוכל להתעלות על ספר הבכורה שלו, אחרי שקראתי את זה אני מבין כמה טעיתי…
חשבתי שיקום תרבות נותנים במה לדיונים, אחר כך חשבתי שתגובות בשם בדוי נמחקות. אחרי שקראתי את זה אני מבין כמה טעיתי…
אני מתחברת לשירה של יחזקאל נפשי כפי שלכל אדם אחר היה קורה כך, מאיר ואלו תחושות שכל אחד מאיתנו עובר בשלב כלשהו, ויחזקאל כאמן תרגם זאת לשירה
אולי זה עדיין לא ברור, אבל מהות הדיון איננה דיון ברגשות הטרולים אלא דיון ספרותי, וכל מה שאיננו כזה לא יהיה. עצם זה שהוא חוזר לבקש עוד מוכיח שהוא לא נפגע אלא נהנה, כי זה מפיג לו את השיעמום.
מדיניות יקום תרבות של מחיקה היא :
למחוק הערות שיש בהן הערות גזעניות ,עדתיות בנוסח "אשכנזים " "מרוקנים " וכו' .
הערות כאלו עלולות להביא עלינו תביעה.
והערות השפלה אישיות שגם הן עלולות להביא עלינו תביעה.
ואני מסכים שההגדרה מהי הערת השפלה אישית משתנה בכל פעם וזה סובייקטיבי. אבל כך גם תביעות לבית המשפט.
ולתשומת ליבכם תביעות כאלו יכולות בשקט לחסל את האתר הזה ולכן עלינו להיות זהירים מאוד.
אני ממליץ להבא פשוט לא לעסוק בהתקפות אישיות אלא רק בגופו של עניין האם שיר הוא טוב או שלא. מר נהרי נסה פשוט להגיב לגופו של עניין ולא בהתקפות אישיות.
מר אלי אדש, על מה שכתב יואב איתמר, עלי כפקיד ממשלתי, אני יכול בשקט-בשקט לתבוע דיבה והעלבת עובד ציבור. וזה עורך אצלך באתר הטהרני שלך. אז על תעשה עלי רושם. אתם מוחקים מה שלא מסתדר לכם לפי חשק, ובדגש על תגובות של מזרחים.
חבר המדיניות של האתר היא :למחוק בשיטתיות את ההערות של כל מי שמאיים עלינו בתביעה באיזה שהוא עניין.
מי שמאיים בתביעה גם יתבע. ואין לנו עניין לעסוק בכך.
יש משהו שאתה מרגיש שאתה נעלב בגללו ומאיים עליו בתביעה ? הודע לנו ונמחק אותו .אין לנו עניין בלהעשיר עורכי דין.
אבל אין לך יותר מה לחפש באתר הזה לאחר מכן.
נזכיר שוב את מדיניות האתר :מילות ניבול הפה הגזעניות הבהמיות המטונפות האלו אסורות באתר זה על כל נגזרותיהן ביחיד וברבים :
כוזרי
פערנק
אשכנזי
מרוקו סכין
או "מרוקני" סתם
פלשי
ווג
"כוסית "
ערבוש
מדכא פטריארכלי
נאצי
פשיסט
השימוש במילים האלו הוא שפיט ועלול להביא על המשתמש בהם ועל האתר שמפרסם אותם תביעה משפטית.
הציבור מתבקש לנקות את פיו כשהוא נכנס לאתר זה ולא לטנף את האטמוספרה בניבולי פה.
כל הודעה נוספת שתשתמש באחת מהמילים האלו להוציא היוצא דופן היחיד של חקירת ההקשר ההיסטורי שלהן וכיצד היא הפכה לניבול הפה המטונף שהיא היום תימחק.
כמו כן .
אסור להאשים מישהו בפלגיאט באתר זה או לאמר עליו שהוא "פלגיאטור " מבלי להביא לכך הוכחות ונימוקים .
שימו לב עצם השימוש במונח "פלגיאטור " מבלי להביא לכך נימוקים הוא שפיט ועלול להביא עלינו תביעה.
זאת המצאה ופרשנות שלך מר אשד
השתגעתם לגמרי? מאיימים על אנשים שיעזבו את האתר? מציינים מה המילים הגסות שאסור להגיד? מאיימים אחד על השני בתביעות? וכל זה בשרשור על ספר שירה? מה קורה פה? מה קרה לאתר הזה? זה שגעון!! (או שגם את זה כבר אסור להגיד??????)
אל תאשים אותנו .
תאשים בחורה בשם אורטל בן דיין בלוגרית ברשת שהישיגה פסק דין תקדימי שקובע שכל מילה שמישהו מחשיב אותה כמעליבה היא שפיטה. היא כונתה ב"גלי צה"ל "זונה " והם היו צריכים לשלם לה אלפי שקלים כתוצאה.
ואני מפנה אותך לכאן :
תקדים אורטל בן דיין
http://www.no-666.com/2012/02/08/%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F/
התקדים שלה עוד קיבל חיזוק לאחר ההחלטה בכנסת שהמילה "נאצים " היא לשון הרע ושפיטה וגם זה פותח גל של תקדימים.
אז לצערי עלינו להיות זהירים מאוד.
וואווו. נכנסתי לכאן דרך הפייסבוק. לא ידעתי שיש כאלו מלחמות. מצחיק. אבל הכתבה יפה בלי קשר והספר שירה הזה מהמם. ראיתי את נפשי בטלוויזיה ואהבתי וקניתי
מה שלא עצר את העורך שלך, יואב איתמר, מלכנות את אחד המגיבים כאן "טיפש" וכן "עלוב" ולעלוב בכלל עובדי הממשל. ובמאמר אחר לכנות עורך אחר כאן (יואב איתמר שכינה את יובל גלעד) "עלוב" ושאר כינויים, שאינני זוכר במדויק, אבל קשורים בהפרשות גוף.
כך שלא ממש ברור לי העניין. אתם מוחקים תגובות, מודיעים על חשש מתביעות, אבל העורך שלך עולב באנשים ככל העולה על רצונו.
גלעד, אתה מוציא את דבריי מהקשרם.
אני מציע לך בחום לקרוא את ההקשר המקורי, ומוכן להעניק לך שיעורים פרטיים עד שתבין למה התכוונתי בהקשר ההוא. בשיעור הראשון אני גם מבבטיח ללמד אותך להחליף כתובת IP ככה שלא יצא שמגלים שאתה רונן נהרי בטעות כשבודקים במחשב.
איזו ברירה יש למי שנפל בחלקו שם משפחה מזרחי, אלא להגיב בשם אחר באתר שמאשים אישה מזרחית בכך שעורכיו בוחרים להעליב את המגיבים ולמחוק את תגובותיהם. לא יותר מדי
אין מה לעשות .זה לא קשור למוצאה .המצב הוא שכתוצאה מפעילותה יש כעת מילים ורשימה מתארכת שלהן שהן שפיטות וכל הופעה שלהן באתר זה או בכל מקום אחר מהווה איום לתביעה.
תראה את זה כך :עליך להיות באתר הזה ובכל מקום אחר מנומס ולא להעלות את ניבולי הפה המטונפים האלו על דל שפתיך.
אחרת ח ר יקר אתה עלול להיתבע בעשרות אלפי שקלים.
ואפילו מן המילה פלגיאט. כך שזה ממש לא האישו כאן.
לא ברור מדוע נטפלת לעניין הזה שלא קשור לכאן בשום צורה
אתה פשוט הסטת את הנושא למקום אחר ובלתי רלבנטי
מה שנמחק נמחק משום שהיה בו משום עלבון למישהו.. אז יש לנסח מחדש את הערותיכם מבלי שיהיו בהם עלבונות אישיים.
תדףדף למעלה ותקרא. זה עלבון פר אקסלנס, הן אישי הן קולקטיבי. יש להחיל אותו קנ"מ לכולם.
נראה לי שהעורכים אדש ואיתמר חושבים שכשלא מסכימים אתם זה מעליב ולכן גורר צנזורה. לכן כנראה רשימת המילים הללו.
ממליץ, למי שטוענים שהם שוחרי תרבות, לצפות בג'ורג' קרלין, ולהבין ששוחר תרבות מצנזר הוא ממש, אבל ממש, לא שוחר תרבות
אלי – אין טעם לענות לו. אנחנו לא יכולים להיות חלק מחוסר היציבות של מר גלעד אדלר/רונן נהרי/רחלה אבן שיר וכו.
אני מאוד בספק אם יש לו עבודה ואם אנחנו לא מקור התעסוקה והשעשוע היחיד שלו.
מר אדלר -עזרא, או מה שלא יהיה שמך הבנו את טענותיך.הלאה מכאן ואילך אתה תעסוק כאן רק בענייני שירה .וספרות..מדיניותינו הובהרה ואין להתווכח עימה .היא כאן מסיבות משפטיות. כדי להגן על אתר זה מפני תביעות אפשריות. .כאמור כל מי שמאיים על אתר זה בתביעה מאיזו שהיא סיבה אין לו זכות כניסה לכאן בכלל.
הלאה המשך לדון רק בענייני ביקורת ספרות ,מה דעתך על החלק הראשון באוטוביוגרפיה של יחזקאל נפשי ? קראת אותה ?
לדעתך זוהי יצירה שעומדת בפני עצמה ? אתה מוזמן לחוות את דעתך.
שגיתם בכך
"פני עצמי" של יחזקאל נפשי זה לא רומן זה הזמנה לתוך נשמה ענקית.
נהניתי מכל מילה. פשוט ככה
חבל על האנרגיה שבוזבזה בשיח חסר הטעם
אני מציע לך יואב איתמר להבא לא להיגרר לשיח הזה
האיש הזה שקרא לעצמו בשמות הוא אדם משועמם ולא כתב שורה אחת בעלת התייחסות ספרותית
טוב לעניין ספר השירה של נפשי
שמחתי לקרוא ספר שירה יפה ומרגש
והשורות הארוכות והסיפוריות לא צריכות להפריע
זה סוג של שירה וכן בהחלט יש משמעות לכך שהוצאת עמדה עומדת מאחורי הספר וכן יש משמעות (למי ששאל )חשוב מאד שמבקר שירה משכמו ומעלה ועורך ענק רן יגיל עומד מאחורי הספר
לשמחתי גם הלחנתי את אחד משירי הספר
שלפי מים
הערך הקיים מילל בחשכה יחזקאל נפשי
http://m.youtube.com/#/watch?desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3D-YczWzd7sZM&v=-YczWzd7sZM&gl=IL
רָאִיתִי עֵץ וְשִׁלְפֵי מַיִם.
חַשְׁרַת עָבִים מְקֻבָּצִים מִמַּעַל.
בַּהֲרוֹת לְבָנָה נוּגוֹת מוּאָרוֹת בְּרִגְבֵי הַצּוֹמֵחַ,
וְהַמָּאוֹר עוֹטֶה בַּאֲרֶשֶׁת פָּנֶיהָ.
והַשֵּׂעָר זהוב וְמשי
וּבחרדת קודש אֶל לִבִּי אָמַרְתִּי; כָּאן הַחַיִּים וְאֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים וְאֵין לְיַחֵל לְיוֹתֵר מִזֹּאת.
הָאֳרָנִים וּפְרִי הָאֲדָמָה. הָרֵיחַ. זַג עֲנָבִים
נוֹצְצִים, בּוֹהֲקִים עַל כְּלוֹנְסָאוֹת עֵץ.
דִּמְעוֹת הַגֶּשֶׁם. נָהָר יָרוֹק.
בְּעוֹד שָׁנִים הַכֹּל יוּעַם לְלֹא שׁוּב.
וַהֲלֹא אֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן.
הָאֲדָמָה פּוֹעֶמֶת, הָאֲדָמָה זוֹעֶקֶת,
קוֹרֵאת בָּאֲנָקָה,
כָּאן אֱלֹוהִים.
באירוע שהיה אתמול על ניו איג' בשירה העברית בכנס השישי לדת ולרוחניות עכשווית .נתן גלעד מאירי הרצאה על הניו איג' בשירה הישראלית ( לא העברית ) מאז ימי פנחס שדה ודוד אבידן שהוא רואה אותם כמייסדים.הוא התייחס לרשימה רחבה של מחברים .
אבל לא התייחס ליחזקאל נפשי שדווקא הוא מאוד רלבנטי בתחום הזה,בחיפושיו ביצירתו אחרי האלוהים שקיים או לא קיים ( ואיני יודע אם הוא מאמין באלוהים או שלא וזה לא ברור , כנראה גם הוא לא יודע ).
יש לי בעיה עם ההצגה של מאירי את שדה ואבידן כאבות הניו איג' בשירה העברית .למרות שיעקב כהן ורטוש לפניהם דיברו על נושאים מקבילים על אלים על חיפושים אחרי האלמוות .התזה הלא משכנעת של מאירי היא שששדה ואבידן הם משוררים "ישראליים " בעוד שכהן ורטוש וטשרניחובסק'י ועמיתיהם הם "עיבריים".
נזכיר אם כך שפנחס שדה החל לפרסם עוד ב1946 לפני קום המדינה. קצת הורס את התזה של מאירי .
ניו איג' היא תנועת על ספציפית ,מיסטיקה היא זרם של רעיוניות .רעיונות ספציפיים של מיסטיקה אפשר למצוא אצל רחל חלפי .לא ניתן למצוא אצלה התיחסויות לתנועת ה"ניו אי"ג' .אין הבדל בסוסי בינו שירתה ובין השירה של יעקב כהן שעוסק בפירוט בחיפוש אחרי האלמוות ובהשגתו בפואמה שלו משנות ה-40 כמדומני.
אי התייחסותו של גלעד מאיר כפי שכתבת אלי
לשירתו של יחזקאל רק מוכיחה אכן את שטחיותו
וערבוב של מניעים ניסתרים
יחזקאל נפשי הוא אולי המשורר המזרחי הכי ידוע אחרי סומק.
הוא אפילו יותר ידוע מביטון !!!!!
למה להצטנע? הוא אפילו יותר ידוע ממני, הסופר האשכנזי הכי מפורסם!
הערה לשם הסדר הטוב :
מר נפשי אינו משורר "מזרחי " ואינו מחשיב את עצמו כמשורר "מזרחי " ומעולם לא הגדיר את עצמו ככזה.
הוא משורר ישראלי עברי.
ש"י עגנון אינו סופר "אשכנזי " ומעולם לא הגדיר את עצמו ככזה ואף לא העלה על דעתו להגדיר את עצמו ככזה.
עגנון הוא סופר עברי.