אתר "יקום תרבות" מקיים סדרת כתבות פרשנות, לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה בחודש ינואר.
הכתבות הקודמות של אלי אשד עסקו בראש הממשלה ,וראש מפלגת "הליכוד" בנימין נתניהו.
ובשר החוץ וראש מפלגת "ישראל ביתנו " ( כעת חלק מהליכוד ) אביגדור ליברמן ,כעת מספר 2 בליכוד.
הטור הנוכחי יעסוק במפלגת "העצמאות" ופניה לקראת הבחירות הנוכחיות. והוא הראשון משתי כתבות של שני כותבים שונים שיעסקו באיש השלישי בשלישייה המנהיגה את ישראל כיום , במנהיג מפלגת "עצמאות " שר הביטחון דהיום אהוד ברק.
אהוד ברק ומפלגת "העצמאות", לקראת בחירות 2013, על רקע המלחמה בדרום
מאת ברק בוקס
בתקופת הבחירות, ימלאו שנתיים לפרישת אהוד ברק יחד עם עוד ארבעה ח"כים, ממפלגת העבודה. בבצוע מהלך זה, נטלו את המנדטים שנתנו להם מטעמה והקימו מפלגה חדשה. למפלגה זו ניתן שם ציוני, "העצמאות". בראש המפלגה, עומד יו"ר העבודה וראש-הממשלה לשעבר, אהוד ברק. המפלגה כוללת חמישה ח"כים: 1. אהוד ברק: סגן ראש הממשלה ושר הביטחון. 2. אורית נוקד: שרת החקלאות ופיתוח הכפר. 3. עינת וילף: יו"ר ועדת החינוך והספורט. 4. שלום שמחון: שר התמ"ת. 5. מתן וילנאי: ששמש עד לאחרונה כשר להגנת העורף ואחראי על ענייני המיעוטים. השר וילנאי, מונה לשגריר ישראל בסין ובמקומו הושבע כח"כ, שכיב שנאן.
טקסטים ופרשנויות רבים, נכתבו אודות אהוד ברק. כתבות מגוונות עסקו בימיו כרמטכ"ל בוגר סיירת מטכ"ל, אשר השתתף במבצעים גלויים ועלומים. פרשנויות נתנו אודות תפקידו כיו"ר מפלגת העבודה, כראש ממשלה וכו'. עיקרם היה עיסוק באישיותו, באופי ניהולו וביחסו לסובבים אותו. ניתן לטעון כי ישנו אתגר בחיזוי העתיד. חז"ל אמרו כי מאז חורבן בית-המקדש, ניתנה הנבואה לשוטים. לכן, הטור מנסה לבדוק מגמה כללית ולהוציא ממנה מסקנות.
ראשית, יש לבדוק מהי מפלגת "העצמאות". הדבר ייעשה ע"י בחינת מצעה. בבדיקת אתר המפלגה ניתן לעיין במצעה: קווים כללים הדומים לחזון בן-גוריון. המהלך אותו יזם אהוד ברק, מזכיר את פרישת מקורבי בן-גוריון (פרס ודיין) בשנות השישים ממפלגת העבודה והקמת מפלגת רפ"י. הטקסט מציג כוון דומה הממוצה בציטוט דברי בן-גוריון: "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה" (עמוד מצע המפלגה מתוך אתר "העצמאות"). עקרונות נוספים המוצגים בו הנם: 1. באופן כללי: קידום ערכי דמוקרטיה ושוויון והעמקת קשרי ישראל עם ארה"ב וידידותיה, בד בבד עם השגת שלום כולל מול מדינות-ערב. 2. מבחינה חברתית: מוזכרת החברה והכלכלה, קידום יוזמות כלכליות (אנרגיה ונפט), שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה, חתירה לשוויון מגדרי בין המינים. נתון מעניין בו ניתן להבחין הנו מאבק בריכוזיות, במטרה להגביר את התחרות במשק והקטנת פערים. הממד הנ"ל עונה על הצרכים החברתיים, שהוצגו ע"י הציבור. 3. מפלגת "העצמאות" מניחה במצעה דגש רב על החינוך: הגדלת תקציבי חנוך, מחקר ושיפור מעמדם של המורים.
עתה יש לשאול, מבחינה מעשית מה הדבר אומר? אתר הכנסת בוחן עד כמה תמכו חברי הכנסת של מפלגת "העצמאות" באג'נדות מגוונת ועד כמה התנגדו להן. זאת, בהציגו גרף בו מוזכרים שש אג'נדות ומדד סטטיסטי הבודק, האם שיעור תמיכת חברי המפלגה היה מעל, או מתחת לממוצע. במקביל, מוצגים נתונים לגבי שיעור התמיכה או ההתנגדות, לקו מסוים בהצבעה בכנסת.
להלן הנתונים המוצגים באתר הכנסת:
הנתונים המוצגים להלן, עוסקים בתמיכה או בהתנגדות לאג'נדה מסויימת. במבט חד ניתן להבחין, כי אתר הכנסת מציין שכל סעיף אג'נדה, נערך ע"י גוף חיצוני. לכן, אם סעיף הפרדת דת ומדינה, שנערך על פי אתר הכנסת ע"י התנועה הרפורמית, מציג שיעור 10% מתחת הממוצע בכנסת, אזי יש להתייחס לנתונים המוצגים בעירבון מוגבל. מטרת כל תנועה או עמותה שערכה את הסעיפים המוצגים, היא לקדם את הקו בו היא תומכת:
1. קידום החינוך הציבור – 14% תמיכה מעל הממוצע בכנסת.
2. קידום חינוך ציבורי איכותי – 11% תמיכה מעל הממוצע בכנסת.
3. הקטנת ריכוזיות ועידוד תחרותיות במשק – 8% תמיכה מעל הממוצע בכנסת.
4. שוויון בנטל שירות החובה- 10% מתחת הממוצע בכנסת.
5. הפרדת דת ומדינה- 15% מתחת הממוצע בכנסת.
6. סיוע לנזקקים- 32% מתחת הממוצע בכנסת.
ניתן להסיק מן הנתונים (באופן מוגבל, כאמור לעיל), כי מפלגת "העצמאות" אכן קדמה את החינוך והקטנת הריכוזיות, כפי שכתוב במצעה. שוויון הנטל, הפרדת הדת והמדינה וסיוע לנזקקים לא קודמו כראוי.
ניתן לשאול, כיצד הנתונים הכתובים יכולים לצאת אל הפועל ומה הדבר אומר? כדי להוציא את הנתונים הכתובים אל הפועל הלכה למעשה, יש לתכנן את הצעדים מראש. בראש ובראשונה, רצוי להוסיף רכש חיצוני, לרשימת נציגי המפלגה העתידיים לכנסת. רכש חיצוני זה, צריך לענות על צרכי השעה בבחירות. יש להעיר, כי בעת כתיבת הטור פרצה המלחמה בדרום, אשר החריפה עד לכדי איומי טילים על גוש-דן וירושלים. בתחילת כתיבת השורות, הסברה היתה כי יש להוסיף דמות בטחונית מחד גיסא, בד בבד עם דמות שתייצג את הפן החברתי מאידך גיסא. זאת, בהתאמה למצע המפלגה. אהוד ברק מיצב עצמו במודעות הבחירות, כ"מר בטחון". הדבר דומה ליגאל הורוביץ בתחילת שנות השמונים, אשר התפטר על רקע האמרה "משוגעים רדו מהגג" וכונה יגאל "אין לי", עת ניסה לבלום את האינפלציה המשתוללת. הורוביץ, רץ במסגרת תנועת "תלם" שהקים משה דיין, לקראת הבחירות ב1981 ושמה שונה ל"אומץ". סיסמת הבחירות בשנת 1984, הייתה "תן את האוצר ליגאל הורוביץ".
לכן, במקביל לכך ניתן להסיק, כי המלחמה בדרום תשפיע על הבחירות. יש להעיר, כי הטור נכתב לפני השגת תוצאה ברורה ולכן רה"מ בנימין נתניהו ושר הבטחון אהוד ברק, יראו את השלכותיה בקלפי. כעת, קמפיין הבחירות נדחה. במידה וסיסמת הבחירות תתקשר להכרעה בטחונית ואהוד ברק יוצג כ"מר" בטחון, הדבר יבוא לידי ביטוי ברור בקלפי. בעת שלום ניתן היה לראות את מפלגת הגמלאים בבחירות 2006, עת דשדשה בסביבות 2 המנדטים, מעת לעת עברה את אחוז החסימה וגל הצבעת מחאה הביא אותה לשבעה מנדטים. תופעה זו, יכולה לחזור בתנאים מסוימים. במידה ובעת הבחירות תהיה תקופת רגיעה ובהינתן תנאים בסיסים דומים, מפלגת "העצמאות" יכולה ע"י תכנון נכון, לצאת מדימויה כמפלגת מחאה אותה יצר אהוד ברק, כנגד מפלגת העבודה. יישום מצעה, על רקע צרכי השעה, בד בבד עם הוספת חברים חדשים (במידה והדבר יתאפשר) ותכנון אסטרטגי נכון, יוכלו להגדיל את המנדטים שתקבל בבחירות בינואר 2013.
קישורים
2. דף אישי אהוד ברק, באנציקלופדית "וויקיפדיה".
3. מפלגת העצמאות בכנסת, מתוך אתר הכנסת.
חלקים קודמים בסדרה על הפוליטיקאים והמפלגות הרצים כעת בבחירות שהופיעו במגזין "יקום תרבות ":
חזון ישראל והטרור של בנימין נתניהו
כתבה נוספת הפעם שלי שתעסוק באופן ספציפי במנהיג מפלגת "עצמאות " אהוד ברק ובתוכנית העתיד שלו ( אם ישנה כזאת ) תופיע בקרוב. היא מתעכבת בין השאר ביגלל הציפיה לתוצאות מבצע "עמוד ענן" שמן הסתם ישפיעו על הכתבה.
יפה נהגת כשהתייחסת למצע על ידי שימוש בכלים כמעט סטטיסטיים במטרה לבחון את מרכז העשיה של המפלגה מתוך המלל היפה שמפלגות בדרך כלל מספקות. אני חושב ששימוש בכלים כאלה עשויים להעלות את רמתו של השיח הפוליטי. אם זאת קשה לי להנתק מהעניין האישי. אהוד ברק הוא אדם מעניין. מאפיינת אותו התנערות תזזיתית ממסגרות ולאחריה הליכה בתלם- עד לקפיצה הבאה. מה המוטיבציה?. ברק יודע מן הסתם מה גורלן של מפלגות קטנות במרכז (בניגוד לשוליים האידיאולוגיים) מאחר ואני מעריך את תבונתו, אני מניח שיש סיבה טובה מאד לבחירתו בדרך זו.
אני סבור שמילת המפתח היא נתניהו שאינו רוצה ענקים מאיימים מבית ולכן מעדיף שאיש בליכוד לא יבלוט יתר על המידה. אפילו חלק מהיוזמות של מר כחלון זקף לזכות מדיניות ממשלתו. מכאן אני מניח שיש הבנות בין ברק ונתניהו שיבטיחו את שילובו של ברק בממשלתו העתידית של נתניהו. והיה ובמקרה הלא סביר השמאל ירכיב את הממשלה יוכל ברק לספק את אותם שירותים לראש ממשלה אחר. כלומר, עם כל הכבוד למצע, העצמאות היא מאידיאולוגיה כובלת והמטרה העיקרית – מתן שירותים מקצועיים למי שיסחוף יותר קולות. בפוליטיקה כמו בסיירת מטכ"ל – השפעתו של לוחם בודד בצוות קטן רבה לאין ערוך משל חייל הפועל כחלק מפלוגה.
כל הכתבה הזאת הפכה לכאורה ללא עדכנית כתוצאה מפרישתו המפתיעה של ראש מפלגת "עצמאות "שר הביטחון אהוד ברק היום מהחיים הפוליטיים.
נשאלת השאלה האם הוא תיכנן את זה כבר מזה זמן רב?
לא יכול להיות .כי אם כן הוא לא היה משקיע את כל הכספים שהוא ומפלגתו הוציאו על המודעות הענקיות על ברק לכנסת שנמצאים בכל פינת רחוב. .
לדעתי ברק גילה רק בימים האחרונים משהו שגרם לו לפרוש.אולי בעיה בריאותית או משפחתית.
ועכשיו נשאלת השאלה :מה עם מפלגת "עצמאות " האם היא יכולה לשרוד בלי ברק?
לכאורה לא .אבל …
לדעתי אם הם יעמידו בראשם את עינת וילף שהראתה את עצמה כחברת כנסת מוכשרת ויעילה ( לכל הפחות כמו ציפי ליבני ) עם חזון ואידיאולוגיה ברורים בתחומי החינוך ,אז יש להם סיכויים לעבור את אחוז החסימה.
היום הודיעה מפלגת "עצמאות " שהם לא ירוצו לכנסת, אחרי ניסון כושל להעמיד בראשם את דן מרידור. למעשה המפלגה הפסיקה להתקיים בלי ברק שעמד בראשה.
מאמר על ברק ורעיונותיו על העתיד יש במב"יקום תרבות כאן :
נבואות העתיד של אהוד ברק.
https://www.yekum.org/2012/12/%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%94%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%a7/
[…] ענן " ובמאבק בחמאס. ועימו פורשת מההתמודדות לכנסת גם המפלגה שהקים "עצמאות " שאינה מסוגלת להתקיים […]
כפי שזה נראה כיום, ביבי יבחר, בנט יפתיע וכרגיל תקום ממשלת ימין שלא תדאג לאף אדם מלבד בעלי ההון.