ברוך שפינוזה ,גיבור “ירושלים החדשה”
פעמים רבות, במיוחד בתקופה המודרנית, האומנות חשה צורך משונה להוכיח את יתרונה על פני המציאות המחזה “ירושלים החדשה” מאת דיוויד אייבס, מצליח לעשות זאת, ומוציא אותנו חכמים בכמה רמות, משום שהוא גם מלמד אותנו על האמנות, על הפילוסופיה ועל עצמנו.
זהו סיפור משפטו של ברוך דה שפינוזה, פילוסוף יהודי שהוקע ככופר, ונדמה שעוצמת רעיונותיו של אותו צעיר שמת בטרם עת משחפת, הוא סיור מודרך לא רק בנפשו כי אם גם במציאות שלנו.
הבמאי של ההצגה, סיני פתר, ידע זאת. אבל הוא לא היה בטוח שנבין בעצמנו. דומה שכל האמצעים שגייס לעצמו – קאסט נפלא עם אריות ותיקים כמו אריה צ’רנר, אבי פניני ויוסי עיני, הנמצאים משני עברי המתרס וממלאים את תפקידיהם בצורה מדויקת, נחשונים צעירים דוגמת ויטלי פרידלנד, המפליא לעשות בתפקיד שפינוזה, איתי זבולון, אוהבו ואויבו של שפינוזה, כרמית מסילתי-קפלן, המגלמת את אחותו של שפינוזה ומספקת להצגה זווית קומית, התפאורה של בבית הכנסת של קהילת תלמוד תורה, באמסטרדם, וכוללת הפתעות ופתרונות מבריקים היוצרים את האשליה שהאולם גדול בכמה מידות. ההצגה גולשת אל עבר הקהל, ומעניקה לו את התפקיד של בני הקהילה, אשר נאלצים לקחת חלק במשפט. הבמאי ניצל אלמנטים מסוימים הקיימים במחזה המקורי והפריז בהם, כאילו לא סמך על כוחה של הפנינה שהוא אוחז בידו. נדמה היה שהוא מבקש ללחוש או לגלות לנו את העומד להתרחש בטרם התרחש, אולי מתוך פחד שלא נבין או נשתעמם, ולכן שילב שני קטעי קומדיה דל ארטה גרוטסקיים בתחילת המחזה ולקראת סופו. אינני שולל עירוב שכזה – הקומדיה דל ארטה היא יסוד חשוב בתיאטרון, אבל כאן, ניתן היה לחוש את המאמץ המרובה, מעבר לכך, ההצגה מומלצת.
ראו גם
