מאמר זה הוא מעין תקציר של עבודת הסיכום בקורס סמלים חזותיים ציוניים.
החלק הראשון והמייגע, עוסק בתיאור קדם איקונגרפי ארוך של היצירה לפי המפתח של ארווין פאנופסקי, תיאור כל האובייקטים והצבעים בתמונה, תנוחות הדמויות, מיקומן ומרחקן וכיו”ב ולכן הושמט ע”י הכותב.
לפני כשנה נתבקשתי לכתוב עבודת סיכום בקורס של האוניברסיטה הפתוחה ולנתח יצירה חזותית בעלת סמלים ציונים. מאותם הקורסים בהם מדברים על המנורה ועל הקופה הישנה של קרן קיימת לישראל ברצינות תהומית ומקשרים אותם לעוולות שנעשים מעת לעת לציבור כזה או אחר.
בעיניי העוולה הגדולה ביותר היא חוסר היכולת לחדש או בקיצור, לשעמם.
חיפשתי יצירה ‘ציונית’ אבל לא משעממת וחד גונית בסגנון ‘החלוצים גואלים ואת הקרקע!’, חלילה איני מזלזל רק שזוהי שכבה אחת, וסיפורים כאלה שמעתי ועודני שומע מסבתי.
חיפשתי יצירה שמתייחסת לכל הפאתוס והגבורה שבה מדברים כאן אבל לא לועגת, אלא מבינה ומכבדת בזמן שהיא מלאה בהומור ובפרודיה וגם בהומור עצמי. החיפוש אחר המופלא הביא אותי אל הגולם, גיבור העל העברי.
הספר פרי יצירתם של אלי אשד ואורי פינק שיצא לאור בהוצאת מודן ב-2003 היה ברשותי כמה שנים לפני הקורס והיצירה מתוכו היא שער החוברת הראשונה של הגולם. כשבחרתי בשעבר, הבנתי לראשונה שלא רק שהוא משקף את הלך הרוח של הספר,סיפורו ההירואי של הגיבור הלאומי שלנו, הוא משקף את המחשבה המעריצה והאוהבת של יוצריו לתרבות העברית. ההתעקשות לפעול בקונטקסט מקומי, המחקר ההיסטורי המתמשך וההומור העצמי, מציגים מחשבה מתמדת על החברה בישראל דבר שעושה את יוצריו של הגולם לחלוצים ציוניים אמיתיים בעצמם.
חקר סמלים
ביצירה האמן נסמך על כמה מיתוסים ונרטיבים.
מאחר וזוהי עטיפה של חוברת קומיקס המיתוס הראשון המקובל ביצירות אלה, הוא המיתוס של ‘גיבור על’ Superhero.
לפי Our gods wear spandex (Knowles,2007) האבטיפוס של גיבורי העל מתבטא בדמות בדיונית שעושה שימוש ביכולות יוצאות דופן, לרוב כוחות על, כדי להגן על הציבור. גיבור על זהו ז’אנר ספרותי השייך בראש ובראשונה לאמנות הקומיקס. לגיבורי העל מאפיינים ספרותיים מוכרים: הם ניחנים בקוד מוסרי גבוה ומבצעים פעולות הרואיות כדי להגן על הציבור, הם נאבקים בחוסר צדק ובכוחות רשע למען הנזקקים. גיבורי על נוצרו על בסיס מיתולוגיות ואגדות מוכרות מתרבויות רבות כמו התנ”ך היהודי ,הברית החדשה הנוצרית, המיתולוגיה היוונית ואחרים.
לעתים יוצרי הקומיקס השתמשו בדמויות מאותן מיתולוגיות כגיבורי על ממש ויצרו טשטוש בין המיתולוגית המוכרות לבין הסיפורים שיצרו, כמו במקרה של ת’ור אל הרעם הסקנדינבי והרקולס ההלניסטי,גיבורי על מוכרים.
לגיבורי על אטריבוטים מוכרים המבוססים על הייצוגים המוקדמים של גיבורי העל מהתקופה המכונה ‘תור הזהב של הקומיקס’, מסוף שנות השלושים ועד ראשית שנות החמישים של המאה העשרים. בין האטריבוטים: גלימה, מגפיים, בגדים תחתונים בולטים (Spandex או Tights ) ועל בגד הגוף שלהם מתנוסס סימן היכר, מעין לוגו, המציין את השתייכותו של הגיבור (Knowles,2007).
המיתוס השני שביצירה הוא של הסיפור היהודי המפורסם אודות ‘הגולם’.
לפי מיתוס זה רבנים השולטים במיסטיקה יהודית, הפיחו חיים בגוש חימר ויצרו ממנו דמות אנושית בעלת כוח רב, כדי שתילחם למען היהודים בגויים שהתכוונו לפגוע ביהודים בגולה. בפולקלור, אגדת הגולם הידועה ביותר היא אודות ‘הגולם מפראג’ ולפיה ‘המהר”ל מפראג’, רבי יהודה ליווא, מקובל יהודי בן המאה ה-16, יצר גולם שתפקידו היה להפחיד את הגויים לבל יפיצו עלילות דם על היהודים שיובילו לפרעות אנטישמיות, לבצע עבורו משימות שונות ולהיות מעין שומר של הקהילה היהודית (אשד 2003, 2009).
על בסיס אגדה זו נוצרו עיבודים ספרותיים וקולנועיים רבים, בעלי מאפיינים זהים: בכולם הגולם הוא דמות שנוצרה ע”י יהודים מחימר, כדי לבצע משימות הדורשות כוח פיזי רב והגנה או שמירה. בין היצירות הספרותיות אציין את “נפלאות המהר”ל” מאת יהודה יודל רוזנברג משנת 1909, המתאר את המהר”ל ואקט יצירת הגולם בצורה ריאליסטית, המחזה הידוע מאת ליויק “הגולם” שהוצג בבימה, ספר של הסופר הנודע יצחק בשביס זינגר מ-1985 שנקרא אף הוא “הגולם” ואחרים (אשד 2003).
בקולנוע זכה מיתוס הגולם למספר עיבודים בחצי הראשון של המאה העשרים ובהם הסרט הידוע ‘הגולם‘ (ואגנר 1920) סרט אילם מז’אנר האקספרסיוניזם הגרמני ובו הגולם הוא ענק וחסון, נוצר מחימר, ועל חזהו ישנו כוכב המדמה מגן דוד. בהשראת סרט זה נוצרו סרטים נוספים בגרמניה, צרפת, אנגליה וצ’כיה.
בטלוויזיה הופיע הגולם בארה”ב בסדרת הדרמה הפופולארית ‘תיקים באפלה’ משנות התשעים.
רב ישיבה בעיר ניו יורק יוצר גולם מאדמת קברו של חתנו,לאחר שזה נרצח באירוע אנטישמי כדי שינקום את מותו. כמו כן דמות הגולם מככבת גם בסדרת האנימציה לילדים ‘הגרגולים’. בסדרה, הפרוטגוניסטים בעצמם יצורים מיתולוגיים, עורכים מסע ברחבי העולם המודרני ופוגשים יצורים מיתיים מתרבויות שונות. בסקוטלנד הם פוגשים בדמויות מתוך ‘חלום ליל קיץ’ של שייקספיר, במצרים הם פוגשים את אלי המיתולוגיה המצרית ובפראג הם נתקלים בגולם, הנאמן לאלמנטים מתוך הסיפור הידוע של הגולם מפראג.
ביצירות קומיקס כמו ‘The incredible hulk ,swamp thing’‘ ו- ‘Strange tales‘ , הופיעו גלמים שונים שנוצרו ע”י יהודים, כדי להיאבק באויבים שונים כגון הנאצים או השטן שמביא שואה שנייה לעולם. בסדרה אחרת נמצאה גופתו של הגולם ליד גבול ישראל וירדן והוא נלחם בחיילים ערביים ומגן על קבוצה של יהודים (אשד,2003).
הגלמים תמיד מתוארים כדמויות מלאכותיות שתיאור פניהם האנושיות לוקה בחסר. מכל אלה ברור שהזיהוי בין מיתוס הגולם ומאפייניו לבין יהודים הינו ברור.
מיתוס נוסף שאני מזהה בדימוי הוא מיתוס ‘הגבורה’ היהודית או ‘הגיבור’. זהו מיתוס בחברה היהודית והישראלית – ציונית שמקדש אירועי גבורה של יחידים בתקופה היסטורית, כאלה שלאו דווקא תרמו או שינו את תוצאות המאורעות ההיסטוריים שבהקשרם התרחשו. במיתוס זה מספרים אודות תושייה או יכולות מיוחדות שגילו דמויות יהודיות כאשר נאלצו להיאבק בכוחות זרים. דמויות כמו השופט המקראי שמשון המכונה ‘שמשון הגיבור’ הינו דוגמה מובהקת לכך. זהו אדם שזכה לכוחות על טבעיים מאלוהים, שנאבק בפלשתים לבדו בארץ כנען והביסם. אפילו במותו הוא הרג פלישתים רבים במאורע שנחשב לאקט של גבורה הרואית. כמו כן דמויות אחרות זוכות לטיפול דומה: כך שבמקום לספר את העובדות של המרידות ההיסטוריות באימפריות ששלטו בארץ ישראל העתיקה, נהוג לספר על עלילות הגבורה של בר כוכבא ויהודה המכבי.
חקר סמלים משווה
תחת היצירה בספר מופיעה ההפניה :
“הגיליון הראשון של הכרך השני. עטיפה שהיא מחווה לחוברת ‘אקשן קומיקס’ מס.1 בה הופיע סופרמן לראשונה” (תמונה 1 מתוך הגולם,סיפורו של קומיקס ישראלי, פינק ואשד, הוצאת מודן,2003). הקישור לקבלת מידע על מקור ההשוואה מובא תחת היצירה עצמה.
שער היצירה הוא מחווה כאמור לחוברת הראשונה של סופרמן Action comics no.1 (Shuster june 1938,תמונה מספר 2). זו חוברת קומיקס מעת המכונה כאמור ‘תור הזהב של הקומיקס’, תקופה בהיסטורית הקומיקס האמריקאי שהחלה למעשה ביצירתה של חוברת זו ממש ב -1938 והסתיימה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. תקופה זו החלה עם לידתו של גיבור העל סופרמן בחוברת המדוברת (Knowles 2007 . סופרמן הוא אולי דמות הקומיקס המפורסמת ביותר בעולם, בצלמו ובדמותו נוצרו מאות דמויות קומיקס של גיבורי על במשך עשרות שנים ומכאן ששער זה הוא שער מוכר בתרבות הקומיקס ונחשב למודל מפורסם לגיבורי על.
האמן אורי פינק הוא אמן הקומיקס המוכר בישראל כבר עשרות שנים ומזוהה בעיקר עם סדרת “זבנג” וסדרות ההמשך שלה שמתפרסמות מעל לעשרים שנה. הוא התפרסם לראשונה בגיל 15, כשיצר את גיבור העל הישראלי הראשון, ‘סברמן’ בשנת 78′ .לאחר שזכה לפרסומו הרב כיוצר של ‘זבנג’, פרסם פינק פרודיות רבות על ז’אנר גיבורי העל בספרי קומיקס שיצר, שהבולטים בהם הינם ‘סופר שלומפר’ (מודן ,1990) ו‘פרופיל 107‘ (יחד עם קורן שדמי, מודן 1998).
כמו כן פינק צייר קומיקס פוליטי סאטירי בסדרת ספריו ‘ספר הג’ונגל‘ (מודן 99’-2000), וכן ספרי קומיקס על ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה ואחרים.
פעמים רבות הציג דמויות מוכרות מהפוליטיקה הישראלית באור מגוחך וציירם כגיבורי על מגוחכים. בין האישים שצייר בנימין נתניהו, אריאל שרון, אביגדור ליברמן, עובדיה יוסף, אריה דרעי ואחרים. בסדרה זו ואחרות הרבה לשלב מסרים פוליטיים וחברתיים,כאלה המזוהים עם מחנה השמאל הישראלי (אשד, 2007)
לאמן אורי פינק ניסיון רב בז’אנר גיבורי העל. בשנת 78′ הוא יצר את סברמן כאמור, מי שכונה “הסופר גיבור העברי הראשון” (תמונה מספר 3). הביוגרפיה של סברמן הייתה של חייל ישראלי בשם דן בר און, בן להורים ניצולי שואה, שבעקבות ניתוח מיוחד זכה לכוחות על ונלחם בשרות המדינה באויבים. סברמן נוצר בהשראת גיבורי העל האמריקאים ובראשם סופרמן.
במאמרו ‘מסברמן ועד לרב שאנן’ (אשד, 2001) טוען אלי אשד ש”דמותו של סברמן הייתה פשטנית מאוד, לוחם אמיץ המפריח סיסמאות ציוניות”.
אורי פינק המשיך ביצירת גיבורי על עם: סופר שלומפר (תמונה 7), קומיקס פארודי על גיבור על ילדותי, שחובש כובע גרב צה”לי ומעופף בתחתונים עם לבבות.
פינק חזר אל דמותו של סברמן בספר ‘פרופיל 107’ (תמונה 8) ,שפירסם עם קורן שדמי, בה הוא מציע גרסה מפותחת של הדמות. מדובר במציאות שבה גיבורי העל קיימים בעולם ומשתלבים במאורעות היסטוריים פוליטיים דוגמת הסכסוך הישראלי פלסטיני ופיגועי הטרור וכולי. סברמן בספר הוא דן בר- און, מעין אבטיפוס לאיש קבע בצה”ל. הגיבור הפעם הוא מכריס, מתחמק מעבודה ופעילות גופנית ורודף שמלות במקביל לכך שהוא מבצע פעולות הרואיות מעת לעת.
דימוי נוסף שממנו פינק שאב השראה לטעמי הינו מכריכות ספרי ‘דני דין –הרואה ואינו נראה‘, ספרים פופולאריים מאת שרגא גפני, בשם העט ‘און שֹריג’ שצוירו על ידי מ.אריה (תמונות 4-6). הספרים פורסמו בישראל מראשית שנות השישים ועד לסוף שנות התשעים והם מז’אנר ‘הספרות המגויסת’ של שנות החמישים והשישים ופנו לילדים ונוער (אשד,2004). ספרות מגויסת לפי אלי אשד, הינה ספרות “שנכתבה הן למבוגרים והן לילדים שמטרתה הייתה לחזק את הערכים ה’ציוניים-הישראליים’ של קוראיהם, לחזק את הקשר שחשו הילדים עם המדינה והעם ועם עברם ולחזק בהם ערכים לאומיים של אומץ לב, נכונות לסכן את חייהם ולגבורה בקרב, בעת שידרשו לכך, בשם העם והמולדת” (אשד,משפט חסמב”ה ודני דין,4200). לדמותו של דני דין מאפיינים רבים של גיבורי על. הוא בעל יכולת על טבעית כתוצאה מתאונה בעלת אופי מדעי, הוא עושה שימוש ביכולתו בהרפתקאות למען המולדת וכל זאת באומץ רב ותוך גילוי פטריוטיות רבה. דני דין נשלח להילחם ע”י כוחות הביטחון באויבי המדינה, לרוב ערבים ומנהיגים ערביים. בספרי דני דין, הערבים מוצגים לרוב כנלעגים וכטיפשים,דמויות מגוחכות שילד מצליח להתל בהן בקלות. במשך השנים סיפורי דני דין זכו לביקורת על הייצוג הסטריאוטיפי של הערבים ועל המסרים הלאומניים שהם מציגים (אשד 4200). כריכות הספרים שצוירו על ידי מ.אריה, מציגות תמות אלו והערבים נראים בהן משופמים, מזיעים, מגושמים ומבוהלים שאינם מבינים מה תוקף אותם, דמויות שמתבטלות מפני דני-דין (תמונות 4-6).
סיכום המסר תוך סיכום האמצעים האמנותיים
בתרבות הקומיקס מקובל ליצור כרכים,Volumes , הוצאה מחודשת של הקומיקס המוכר בשינויים מסוימים. שינויים אלה יכולים להיות בביוגראפיה של הדמויות, בקו האמנותי, בתמות בהם יתעסקו היוצרים וכולי. אמני הקומיקס נוהגים ליצור עבור יצירת כרך חדש שער מיוחד המציין זאת. להשוואה המודעת שעורך פינק בין שער הגולם לשער הראשון והמפורסם של סופרמן שצויר בידי שוסטר שני תפקידים עיקריים. ראשית, מעוניין פינק ליצור הקבלה בין דמות הגולם שיצר כגיבור על לבין זו של סופרמן,להעניק לו לגיטימציה ספרותית ולהכניסו לפנתיאון גיבורי העל בדומה לסופרמן. שנית, הוא מעוניין לעגן את דמותו המיתית מהפולקלור היהודי כדמות של גיבור ישראלי היסטורי ושלישית וחשוב לא פחות, הוא מעוניין ליצור דיון על מקומם של גיבורי העל בישראל בספרות הקומיקס.
הסצנה שבשער מתארת את הגולם, גיבור העל הישראלי באקט הרואי:
בעת פלישה של צבאות ערב הגולם מביס אותם כאשר אנחנו חוזים ברגע השיא: הגולם מניף טנק עצום באוויר לאחר שריסק אותו בצלע ההר. החיילים הערביים, צוות הטנק, נמלט מפניו בפחד. במוקד היצירה ,אקט ההנפה של הטנק, מחזה של כוח על .זריחת השמש והשמיים שמתוארים בגווני צהוב וכתום, מציינים את ייחודו של המאורע, מעין אקט מיתולוגי של הולדת גיבור מושיע, בדומה לסופרמן. הגולם מניף באלגנטיות ובקלילות את הטנק הכבד, בעודו עומד על רגל אחת בלבד. האמן לא הציג לנו את הסצנה כאשר הגולם לכד את החיילים הערבים אלא כאשר הוא נמצא במלוא כוחו ותפארתו, כדי לעמת אותנו עם תצוגת התכלית של הכוח העל האנושי. תחת הדימוי שיוצר פינק של גיבור העל הישראלי שנסמך על הפולקלור היהודי, הוא משתמש בדימויים מוכרים הן מהקומיקס האמריקאי והן מהספרות הפופולארית הישראלית כדי להציג את הדמות אך גם כדי להביע את עמדתו על הז’אנר. אחד מאותם דימויים הוא ייצוגם של הערבים בתרבות הפופולארית הישראלית.
הערבים בשער נראים מבוהלים, חסרי כל יכולת לעומת כוחו של הגולם. בשל הייצוג הסטריאוטיפי שלהם וזיהוים כפולשים ערביים אנחנו לא מזדהים עמם. בשער של אקשן קומיקס מספר 1,דמות הגבר שנמצאת בפינה השמאלית של היצירה נראה עומד מרוחק מסופרמן, נדהם מהמאורע.
ביצירתו של פינק לדמות המקבילה מצוירת גם רגלה הפונה לאחור ,ללא המגף הצבאי.
בכך מציג פינק את הערבי הנדהם כנמלט בחופזה משדה הקרב בצורה פחדנית בעודו מביט לכיוון הגולם. בייצוג זה של הערבים, מכוון אותנו פינק למקור ההשראה הנוסף שלו, יצירותיו של מ.אריה והשערים שאייר לספרי דני-דין, בהם הוצגו הערבים כנלעגים, מכוערים, פחדנים וטיפשים. זאת ועוד,גם הכותרת התחתונה “נגד הפלישה הערבית” המציינת את העלילה הספציפית לחוברת הקומיקס הזו הינה במסורת של אותם שערים של דני –דין “כמו דני דין במלחמת ששת הימים”.
בדומה לסופרמן גם לגולם גלימה וסמל על חזהו, מגן דוד. פינק בורא את הגולם כמעין סופרמן עברי, בעזרת רצועות הסנדלים שצייר לרגליו, אטריבוטים לגיבורים מהמקורות היהודיים כמו שמשון הגיבור.
אך בניגוד להצגתו של סופרמן מהחיים היום יומיים האמריקאיים בה הגיבור נלחם בעבריינים,אורי פינק מציג את הגולם בסיטואציה שנדמה שלקוחה מהאקלים המדיני הישראלי, הסכסוך הישראלי ערבי, הגולם נלחם בחיילים ערביים. זו סיטואציה פיקטיבית ופינק מכריז על כך כשהוא מציין את תאריך ההוצאה לאור: מרץ 1962, תאריך פיקטיבי בהקשר של הסכסוך, שכן ‘פלישה ערבית’ בתאריך זה מעולם לא התרחשה. פינק לקח את מושג הפלישה של צבאות ערב המוכר ממלחמות אחרות וציוות אותו עם עשור המוכר בנרטיב הציוני מאירועי הגבורה הקשורים במלחמת ששת הימים והניצחון בה. וזאת להבדיל מדני דין שיש בו משום יומרה ריאליסטית ציונית, שעל כריכתו מצוין בבירור שהוא נלחם לצד צה”ל במלחמת ששת הימים. ההקבלה התמטית בין שתי הכריכות עשויה לגחך על המחשבה הישראלית שבה הסכסוך, החשש מפני טרור ערבי נוכחת בחיי היום בישראל כפי שהחשש מפני עבריינים נוכחים בחיי היום יום, בתקופות של יצירירת הקומיקס.
במשך השנים יצר אורי פינק קומיקס של גיבורי על גם כאשר היה זה קומיקס שלא עסק בהם כלל. בעבודותיו הוא מרבה לעסוק בנושאים פוליטיים עכשוויים, לרוב בהומור וסאטירה.
הוא משתמש בעירוב ז’אנרים בעבודותיו וכך גיבורי על נמצאים בקונטקסט פוליטי וביקורת חברתית בקומיקס לנוער,דבר שיוצר משום גיחוך על המציאות הישראלית הסבוכה, שבה קיימת המחשבה המוכרת ש’צריך מנהיג חזק שיעשה סדר’ בעניינים,מישהו שייקח אחריות.
בחיבורו ‘סופר –גיבור מקומי’ בעמוד האחרון של ‘פרופיל 107‘ (פינק ושדמי, מודן 98′) כותב פינק כי “כל הפאתוס ההרואי שהוא חלק בלתי נפרד מהז’אנר (של גיבורי על) נשמע מגוחך לחלוטין בעברית או במקרה הטוב מזכיר לנו שיעורי מולדת בכיתה ב’. אנחנו פשוט ציניים מדי!” הוא טוען “שהדרך היחידה לספר סיפור משכנע על סופר – גיבור ישראלי היא בהומור או כפרודיה (לדוגמה-סופר שלומפר)”. עוד טוען פינק שז’אנר גיבורי העל הוא ‘ז’אנר אמריקאי מטופש’.
במקביל פינק מגלה יחס של מעריץ אוהב אל גיבורי העל וטוען שזהו הז’אנר האהוב עליו ומסכם בכמיהה ‘שהסופר גיבור הישראלי יחזור שוב’.
לטענתי אורי פינק יוצר את הגולם כגיבור על ישראלי ובאופן אירוני מפיח בו רוח חיים בעולם הקומיקס בצלמו של סופרמן,האבטיפוס של כל גיבורי העל. כשהוא משלבו בדימויים של עלילות גבורה ציוניות פופולאריות הוא בורא אותו כחלק מהמציאות הישראלית, בחזקת ‘כך היה’.
קומיקס הגולם עוסק בגיבור על ישראלי שהיה קיים לפני קום המדינה והרפתקאותיו משולבות בקורות המדינה. אך למעשה זהו חלק מספר קומיקס מוקומנטרי בשם הגולם, סיפורו של קומיקס ישראלי (פינק ואשד,מודן 2003) ודמות כזאת לא הייתה ולא נבראה פרט לספר זה וליצירות הנלוות שלו. בספר מנסים פינק ואשד להחיות רטרואקטיבית דמות קומיקס בעלת מאפיינים אמריקאיים ברורים בציבוריות הישראלית ובאקלים ההרואי הציוני. הדרך שבה הוא בחר לעשות זאת היא באמצעות שימוש באמצעי הסמלה אמנותיים מעולמות שונים ומיזוגם: מחד של גיבורי על האמריקאיים ומאידך של הנרטיבים הציוניים, כפי שהם משתקפים בספרות המגויסת של שנות החמישים, השישים והשבעים. פינק מגלה יחס אמביוולנטי, שלא לומר אירוני כלפי מושאי יצירתו. במשך שנים הוא מצייר גיבורי על בצורה הומוריסטית ומשתמש בז’אנר כדי להביע את עמדותיו על המתרחש במדינה. בשלבו את דמות הגולם בנרטיב הציוני יוצר פינק לגיטימציה לדמות של גיבור על ישראלי ומביע כמיהה לתרבות קומיקס גיבורי על ממוסדת כמו בארה”ב, אך הוא יודע שעיסוק רציני בנושא אינו רלוונטי ואינו מתאים בישראל.
ביבליוגרפיה
אשד, אלי ופינק אורי (2003) הגולם סיפורו של קומיקס ישראלי,מודן, מושב בן שמן
אשד, אלי (2000) גולם למניין (חלק א’) [גירסה אלקטרונית] ,האייל הקורא, דיונים עם פתיל ארוך
נדלה בתאריך 25.06.2011 מ-http://www.haayal.co.il/story?id=300&NewOnly=2&LastView=2011-06-23%2016%3A15%3A04
אשד, אלי (2001), מטרזן ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית הוצאת בבל, תל אביב
אשד אלי (2001) מסברמן ועד לרב שאנן [גירסה אלקטרונית] מתוך הסופר-גיבורים הישראלים: מדע בדיוני בקומיקס הישראלי – חלק ב’, אגודה ישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. נדלה בתאריך 24.06.2011 מ http://www.sf-f.org.il/story_164
אשד, אלי (2003) הגולם במעגל:הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע [גירסה אלקטרונית], ארץ הצבי
נדלה בתאריך 25.06.2011 מ http://www.faz.co.il/story_1638
אשד,אלי (2004) משפט חסמב”ה ודני דין [גירסה אלקטרונית], המולטי יקום של אלי אשד
נדלה ב 25.06.2011 מתוך http://www.no-666.com/2004/02/06/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F/
אשד, אלי (2007) אורי פינק:האיש והתופעה [גירסה אלקטרונית], המולטי יקום של אלי אשד
נדלה ב 23.06.2011 מתוך http://www.no-666.com/2007/10/03/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94/
מישורי, אליק (2003),שורו הביטו וראו:איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, הוצאת עם עובד,תל אביב
פינק, אורי ושדמי,קורן (1998),פרופיל 107,הוצאת מודן, מושב בן שמן
Knowles,christopher (2007) Our gods wear spandex :the secret history of comic book heroes,wiser ,United states
וראו עוד מחקר על הספר “הגולם “:
[…] רפי גטניו על הגולם אתר הגולם סדרת הקומיקס של הגולם יובל פסי על הספר "הגולם " קליפ וידאו על הגולם הגולם פוגש את משה רבנו […]