סדרת “תימרות עשן , ( 2009-2011 ) ב-2 עונות וב-18 פרקים היא  סדרת מתח ישראלית מיסטית בעלת אלמנטים על טבעיים ללא ספק אחת מסדרות המתח הישראליות הטובות ביותר עד כה . אולי  סדרת  המתח הטובה ביותר בכלל. בודאי הסדרה היוצאת דופן ביותר.

תקציר הסדרה :תעלומה מטרידה מפרה את השקט בצפון ברמת הגולן – כל חברי הקיבוץ הצעיר “תימרות עשן” נעלמים באורח מסתורי. לאה קפקא (אפרת בן צור), חוקרת משטרה צעירה ממרכז הארץ המתמחה בכתות, מגיעה לצפון כדי לפענח את התעלומה. מקצת תושבי המקום מתגייסים לעזרתה ואחרים יוצאים נגדה: נפתלי שמש (יורם טולדנו), “השריף המקומי” סבור שלאה היא סמל לאבדן ערכים מוחלט; אלוף הפיקוד (שי אביבי), איש צבא חובב טבע; אסא מוקד (צחי גראד), המפקד האבהי של תחנת המשטרה, מסתיר סוד נורא; בת-קול (מרינה מקסימיליאן בלומין), היומנאית בתחנה ועוד.

האם הסדרה  עמדה בציפיות שנבנו לאורך 2 עונות ו-18 פרקים ?

בארה”ב ניסו להכין על פיה גרסה אמריקנית בשם Midnight Sun”, שהעתיקה את העלילה למקביל האמריקני של רמת הגולן הלא היא אלסקה  והוכן ממנה שם  פרק פיילוט שלא הוקרן לבסוף.

בזמן שידורה צפיתי בה פרק פה ופרק שם ולא באמת הבנתי מה מתרחש.לאחרונה צפיתי שוב ביחד עם זוגתי דינה  בכל הפרקים במרתון של 18 שעות  מהפרק הראשון ועד האחרון בניסיון להבין מה קורה מה מתרחש והאם  כל התעלומות השונות שצצו לאורך הסדרה הוסברו לבסוף  או שלא.

וזאת הדרך היחידה להתרשם מהסדרה כהלכה. והנה התרשמותי וניסיון לניתוח של הסדרה  :

 אך תחילה תקציר  העלילה.

שימו לב המאמר נותן ספויילרים עד אין סוף על העלילה כולל הסיום.

ראו הוזהרתם!!

.

צפו ב”בקרוב” לעונה הראשונה של הסדרה:

צפו בפרק הראשון:

תקציר העלילה ( פלוס ספויילרים )  :

חברי הקיבוץ המיסטי  בצפון רמת גולן  (בה צולמו שמונת פרקי הסדרה הראשונה) “תמרות עשן”  הנשלט בידי הגורו “צלם אנוש ” ( אמיר אוריין בדמות שהוא נראה כמי שנולד לגלם אותה )    נעלמים במפתיע מקיבוצם בן לילה באופן מסתורי, ולכאורה תחת אפם של הפיקוד המקומי והצבאי באזור.

הסדרה נפתחת כאשר מחלק הדואר בצפון רמת הגולן מגיע לשערי הקיבוץ ומוצא אותו ריק מאדם.

בהדרגה מתגלה לנו שבמקביל להעלמות המסתורית ישנם לאנשי האיזור  חלומות אפוקליפטיים משותפים  על אסון העומד להתרגש על האיזור.  אולי יש לכל זה קשר לזיהום המים באיזור מסיבות בלתי ברורות?

לגולן מגיעה לאה קפקא הצעירה התל אביבית המרשימה    שוטרת מומחית בחקר כתות כדי לחקור את הפרשה. היא יוצרת קשר עם  נפתלי שמש  – מפקד המשמר האזרחי באיזור  מטעם המשטרה בחור חובש כיפה שאיתו היא מפתחת מעין רומן ,   ועם אסא מוקד   מפקד המשטרה של האיזור.

גם כן בהדרגה מתברר שההעלמות  אינה כלל הפתעה לפיקוד, אשר ידעו היטב על אורח חייהם המתבדל של חברי הקיבוץ. 36 חברי הקיבוץ היו חסידיו של מנהיג רוחני בשם אברהם אוריון, המכונה “צלם אנוש”, אשר אסף אותם מסמינרים יוגיסטיים שהעביר על הקשר בין פעילות רוחנית לעבודה חקלאית, ושכנע אותם לנטוש את שגרת חייהם ולהקים יחד קיבוץ חדשני. מטרת הקיבוץ: לאפשר לחסידיו של אוריון לחיות חיי רוח בלבד, תחת הנחיותיו, תוך ייצוא דשן אורגני, למרות שפעילותם הכלכלית נתונה לשמועות רבות בין אנשי האזור, הטוענים לפעילות לא חוקית של חברי הקיבוץ. בתחילה הגבילו חברי תמרות עשן את כניסתם של זרים, ולבסוף מנעו כל כניסה של אורחים לשטח הקיבוץ.

בין אנשי הרמה תאוריות שונות לגבי היעלמותם של חברי הקיבוץ, בין השאר גרסתו של נפתלי שמש  מפקד המשמר האזרחי מטעם המשטרה, אשר טוען כי חברי הקיבוץ נמלטו על רקע פעילות פלילית, וגרסתו של אלוף הפיקוד , אשר חושד כי חברי הקיבוץ ערקו לסוריה במטרה לחשוף מבצע צבאי בשם “תולעת שמיר”. מצד שלישי, אסא מוקד  מפקד משטרת צפון רמת הגולן, אשר מעוניין מסיבה לא ברורה להצניע את הפרשה. אל הצפון נשלחת לאה קפקא , חוקרת משטרה צעירה המתמחה בכתות, אשר מצטרפת לפיקוד צפון הגולן בחקירת המקרה, וטוענת כי “צלם אנוש” הוביל את חברי תמרות עשן אל סוף טרגי.

במהלך חקירת הפרשה צפים סודות של חברי הקיבוץ ואנשי הפיקוד מתחת לפני השטח, ורצף מקרים מסתוריים מתרחש. מתברר שאסא מוקד, מפקד המשטרה, יודע את סודו של היישוב, וכדי להסתירו פיזר ממצאים שונים בחורבה, ובתוך כך נאלץ להרוג את רוחמה, אחת מחברות “תמרות עשן” ששימשה כנהגת, ולהשליך את גופתה לנחל. בנוסף הוא הרג את אוריון בתא מעצרו, ואף ניסה להרוג את רגב, שידע את סודו של הקיבוץ.

בשעה שקפקא ושמש מגלים את סודו של היישוב, ששימש כמסתור לצינור הנפט הטרנס-ערבי שפעילותו חודשה תוך כדי גרימת נזק לתושבי הסביבה, מגלה אלוף הפיקוד ששם הקוד “תולעת שמיר” אינו אלא מבצע להחבאת מזון צבאי שפג תוקפו. קפקא ושמש יוצאים למרדף אחרי אסא מוקד, שהם מבינים שהוא האשם בפרשה, ומוקד מהתל בהם פעם אחר פעם כשהוא מנצל את אמונו של שמש לרעה, וגורר את קפקא ושמש לשטח אש שבו מתבצע אימון.

העונה הראשונה של הסדרה מסתיימת במסתורין ושאלות לא פתורות, כאשר קפקא מובלת בתוך שק משטח האש למקום מחבואם של חברי הקיבוץ תמרות עשן, ואלוף הפיקוד נקרא לעזוב את רמת הגולן כיון שהתעקש לחקור את הקשר של המכון הגיאולוגי לפרשה.אסא מוקד מפקד המשטרה בסוף העונה הראשונה נחשב למת  כתוצאה מהתאבדות.

סיכום אירועי העונה הראשונה :

בקרוב לעונה השנייה :

בעונה השנייה  מתברר שאסא מוקד  בעצם חי מאוד ( והסיבות איך הוא נשאר חי לא באמת הובהרו למרות ניסיון קלוש  מעין כמוהו של התסריטאי  שהוא בגדר הונאת הצופים ).בדיעבד מתגלה שהוא עם אחיו ואביו מהחוואים הוותיקים במקום  הם בין  האחראיים לסיבות היעלמם של חברי הקיבוץ.

 במקביל חוקר את הפרשה  המפקד הצבאי של האיזור  ( שי אביבי בתפקידו הדרמטי הטוב ביותר עד היום ) ,שבודק את קיומה של תוכנית  “תולעת השמיר” המסתורית של צה”ל באיזור.התוכנית ניקראת על שם התולעת המסתורית שבאמצעותה נבנה בית המקדש.  אולי יש בה איזה  כלי נשק מסתורי וחדשני של צה”ל.?

למרבית הצער התוכנית עצמה מתברר לנו בהדרגה לא היה בה משהו דרמטי במיוחד.ובעצם על פניה למרות השם המסעיר והמיסטי  אין לה קשר מיוחד להתרחשויות ( לפחות לפי הבנתי את העלילה ).

וגם זה כשל תסריטאי ממדרגה ראשונה.

  צלם אנוש   ( אמיר אוריין ) ראש כת מיסטית

בפרשה נחקר ראש הקיבוץ  הגורו המיסטי “צלם אנוש ” שהוא בעל כוחות היפנוטיים ,אך זה לכאורה גורם למפקד המשטרה לירות בו ולהרוג אותו בסצינה שנשארת לחלוטין בלתי פתורה לגבי השאלה מה בעצם קרה שם.

בהמשך  אנו  מגלים שהשוטרת בעצמה הייתה חברה בכת מסתורית שמנהיגה ( הבמאי והפעיל החברתי רני בלייר בתפקיד ראשון לפני המצלמות  )  קבר  את אנשיה בחול בטקס מיוחד ,והביא בכך למותה של אחת מחברות הכת.  היא יוצרת קשר עם ראש הכת שהיום הוא בבית הסוהר.שום דבר לא יוצא מזה.

לסדרה מצטרף חוקר מערות  שבודק את האיזור בעקבות עדות של הנוסע הקדום  בארץ ישראל  מהמאה ה-12 בנימין מטודלה שמספר על מקור מים ענק שקבור שם והוא מחפש אחריו.

הוא נופל בשבי חברי הקיבוץ שמתמקמים במערה אי שם בשטח ההפקר בין ישראל וסוריה,שבזמן כתיבת ושידור הסדרה לא היה כה מסוכן כפי שהוא בימים אלו וכפי שהוא עומד להיות בעתיד הלא רחוק.

קטע  חשוב מהעונה השנייה על הדרך שבה נוצרה הכת :

בסיום אנו מגלים שפתרון התעלומה הוא קבורת חומרים רדיואקטיביים באדמה.בצינור מובילים תוצרי פסולת גרעינית, שכנראה מגיעים מארצות ערב וחומרים אלו הם שגורמים לזיהום האיזור.

למשפחת מוקד יש חלק רציני בפרויקט (תפעול הטרמינוס, קשרי חוץ, פיקוח על אנשי תמרות עשן), אבל כמו שהם אומרים, הם לא לבד: גם בכירים בצמרת השלטון מעורבים פרשה שלה קשורים הדרגים הבכירים ביותר ובהם מפקח המשטרה ואישים שמעליו ואולי גם המאפיה הרוסית .

 אנחנו מגלים שחברי הקיבוץ ברחו מזרועות הביטחון. הצמרת הביטחונית והפוליטית במדינה ידעה שמטמינים את הפסולת הרדיואקטיבית  באדמת הגולן, ושחברי הקיבוץ יודעים את הסוד ולכן דאגה שהמגע של חברי הקיבוץ עם העולם החיצון יצומצם.

הצצה לפרק האחרון של העונה השנייה.

הסוף  טוב:  אילתור של האלוף והחוקר מציל את המצב ברגע הממש אחרון. זרם מים אדיר מאותו מקור מים ענק שעליו דיווח בזמנו בנימין מטודלה  מונע את התפוצצות האזורים האלו בידי אסה מוקד שנחשב למת אך רק השתגע. כול החלומות  האפוקליפטיים של אנשי האיזור  מופרכים. לכאורה לפחות שכן הצפת מקווי המים אליהם חלחלו תוצרי הפסולת במי האקוויפר הורידה את ריכוז הפסולת בהם ולכן מדובר בפיתרון חלקי. האדמה עדיין מזוהמת יחסית.

מצד שני הטרמינוס כבר לא שמיש, אז לפחות הזיהום הופסק.

 .אך  הסדרה  בהחלט נותנת לצופים בה  סיבות טובות לחשוש שכל תיאוריות הקונספירציה על ישראלים ויהודים כמרעילי בארות הן נכונות.

העניין שלי בסדרה התעורר הן בגלל האווירה המיסטית –קבלית –תנכית –מדעית בדיונית –פנטסטית .וגם בגלל העובדה שכל סיפור “תמרות עשן “נראה כמקביל ואולי אף מבוסס על קיבוץ שבאמת קיים במציאות בשם “נאות סמדר “ קיבוץ ששוכן בנגב הדרומי, כ-70 ק”מ צפונית לאילת והוקם כ”קהילה לומדת שבה יבחנו בפועל שאלות על מצבו של האדם דרך עשייה והתבוננות “והוא הוקם בידי סופר  מורה וגורו רוחני בשם יוסף ספרא  ( שהיה בין השאר אחד האחראיים לספר ידוע לשמצה בשם “הייתי כלבתו הפרטית של הקולונל שולץ”) . בקיבוץ הזה היו בתולדותיו כמה מקרי התאבדויות מוזרים.

( על קיבוץ “נאות סמדר ” האמיתי בהחלט קיראו ברשימה כאן” קיבוץ מיסטי או כת מסוכנת “ ).

כל סיפור “תמרות עשן “נראה לי  כמו  גירסה בדיונית של סיפור  “נאות סמדר ” ומנהיגה.

צלם אנוש נראה כגירסה בדיונית של יוסף ספרא.וחבל מאוד שלא ראינו ממנו הרבה יותר בסדרה.

חרדות ההשפעה

נגד “תמרות עשן ” הושמעו  כל מיני ביקורות מגוחכות על כך  שהיא שואבת מ”טוין פיקס ו”חשיפה לצפון ” העוסקות בעיירות צפוניות שבהם קורים אירועים מוזרים ועל טבעיים וקווי עלילה לא פתורים שונים.  והזכירו אפילו את סדרת “אבודים ” המתרחשת על אי בודד אי שם בעולם הבא.

 לדעתי בלי שום צדק.

אפשר היה להזכיר באותה המידה  כמקור השראה גם את  סידרת “אופרת הסבון”  “דאלאס”  משנות השבעים ש”תמרות עשן” שואבת ממנה באותה המידה ובמיוחד בעונה השנייה בתיאור המאבק בין האחים במשפחת חוואים לובשי כובעי  בוקרים  על רצונו הטוב של האב.את הסדרה הזאת משום מה אף אחד מהמבקרים  לא הזכיר ,אולי משום שהיא לא מעשר השנים האחרונות וטווח הזיכרון של המבקרים מגיע רק לחמש השנים האחרונות.

אלא שעצם השמעת הטענות האלו כנגד “ההשפעות”  ו”החיקויים ”  מראות יותר מכל דבר אחר על חוסר הבנה של הטוענים ו”המבקרים ”  שמעולם לא קלטו בתודעתם שהסדרות הטובות באמת הן אלו שמושפעות ממקורות שונים ומשתמשות בהשפעות אלו לצרכיהן שלהם ומי שאינו מושפע כלל יוצר  כתוצאה יצירה נחותה.

ראו בכך את מאמרה של נורית גוברין “חרדת ההשפעה””.

פסק הדין

האם מילאה “תמרות עשן ” את הציפיות ממנה ?

 מצאתי את הסדרה כמרתקת מאוד  עם האווירה המיסטית ששורה עליה  עם המשחק בתפר שבין הרציונלי לעל-טבעי  עם הדמויות המיוחדות  והבלתי צפויות ובראשן הקאובוי לובש הכיפה והבלשית  התל אביבית הקשוחה חוקרת הכתות שמתגלה כניצולה של כת כזאת בעצמה. עם ההתייחסויות לתנ”ך ,לקבלה,  ולבנימין מטודלה.כל אלו תרמו לבניית מיסתורין  שלא היה כמוהו בשום סידרה  ישראלית קודמת ורק במעט סדרות זרות.

.מאידך אין  ספק שהיו פגמים חמורים עם “תמרות עשן” והם התבלטו יותר ויותר בעונה השנייה ככל שהעלילה המסובכת החלה להגיע לשיאה. והם הראו שהתסריטאי לא באמת ידע לאן הוא הולך עם כל המסתורין ועם כל האווירה שיצר.וזה בעיני חטא חמור.

 במהלך הסדרה היו קטעי עלילה שלא הלכו לשום מקום והם עומדים בסתירה למה שהתברר לבסוף לצופים.

אמיר אוריין כ”צלם אנוש “הדמות האניגמטית ביותר ב”תמרות עשן “.

לדוגמה בשלב מסויים  מייסד ומנהיג “תמרות עשן ” הגורו הדתי “צלם אנוש ”  ( אמיר אוריין בתפקיד מצויין ואניגמטי שכנראה התבסס על דמותו מהאמיתית בחיים וכדאי לשים לב בעניין הזה לשם המשפחה של הדמות “אוריון”  ) נהרג בידי מפקח המשטרה  של האיזור כביכול בהשפעתו ההיפנוטית  שלו מסיבותיו הברורות רק לו להסתיר מידע כלשהוא מאותו מפקח.

הדמות של “צלם אנוש ” נשארה כדמות האניגמטית ביותר ברשימת האניגמות הארוכה של “תמרות עשן “.

 אך    רק בדיעבד ובסוף העונה השנייה  התברר לצופים  שהשניים  היו בכלל בעלי ברית ומשתפי פעולה לאורך כל הדרך וכתוצאה כל הקטע הופך לחסר משמעות ובלתי מובן לחלוטין.  הוא דוגמה לתסריטאות גרועה והוא הוכחה ברורה מאוד שהתסריטאי בעצם לא ידע מה הוא עושה ולאן הוא הולך  בשלב זה אלא ניסה ליצור מתח ב”שליפות” תסריטאיות חסרות משמעות. יש לדעתי לחוקק חוקים כנגד תסריטאות כזאת.

רני בלייר כמנהיג כת ב”תמרות עשן “

גם סיפור המשנה על הכת שבה הייתה קפקא חברה בעברה  עם כי היה מעניין בפני עצמו ותרם רבות להבנתה של הדמות לא באמת השתלב בעלילה הכללית והוא נראה כיותר מידי עומד בפני עצמו.על התסריטאי היה לעשות מאמץ שלא נעשה לחבר אותו לתשבץ הגדול של הסדרה.

המתח שנבנה בעלילה מתמשכת לאורך שתי עונות ושתי שנים לא באמת הצדיק את עצמו בסיום הלא דרמטי.

 אמנם רוב הדברים המסתוריים בסדרה מוסברים לבסוף באופן רציונלי וכמעט  הגיוני ,וזאת נקודה לטובת הסדרה.

הדברים היחידים שאין להם הסבר רציונלי הם החלומות המשותפים שאותם חווים הדמויות השונות בסדרה של אפוקליפסה מתקרבת.

.הסיום הוא כמעט אפוקליפטי אבל לא באמת …האפוקליפסה נמנעת שוב והחלומות המשותפים של הדמויות  על חורבן בלתי נמנע מתקרב מתגלים כחלומות שווא. דהיינו  האווירה  המיסטית של הסדרה מתגלית לבסוף כחסרת כל הצדקה.התעלומה הגדולה מתבררת כקטנה למדי ולכן מאכזבת..ניתן לטעון שמההר יצא  כמעט עכבר.

מאידך יש הרבה מאוד דברים טובים ב”תמרות עשן “:

ובהם משחק מצויין.

את אמיר אוריין כבר הזכרנו משחק את הגורו האולטימטיבי וזה שלא השתמשו בו יותר הוא בגדר כשל תסריטאי  בפני עצמו.לאחר שראיתי אותו בסדרה הוא ישאר עבורי כדמות הגורו לנצח.

( קיראו מאמר של אמיר אוריין ב”יקום תרבות ” על “תמרות עשן “)

אפרת בן שמש הייתה בסדר בתור התל אביבית. יורם שמש היה טוב בתור השריף חבוש הכיפה. שאר השחקנים היו בדרך כלל בסדר גמור.הדמויות היו צבעוניות ומעניינות.

התסריט היה לרוב מותח כמתבקש והוא שמר על העניין של הצופים במתרחש על הנמסך במשך 18 שעות וה לא דבר קטן.  אם כי כפי שראינו לא תמיד התסריטאי ידע מה לעשות עם התפניות של העלילה.ואולי עדיף היה לקצר אותה בכמה פרקים.

מה אפשר ללמוד מסדרה זאת ?

א.   אנשים הם רציונליים מטבעם וגם אנשי כת  כמו מהופנטים יכולים לצאת לבסוף כנגד הגורו השולט בהם.

ב. אל תאמין בחלומות ,חלומות שווא ידברו.

אבל חוץ מזה זאת הסדרה הישראלית הטובה ביותר שבה צפיתי .חבל שהיא לא הצליחה לעמוד בכל  הציפיות עד הסוף אבל היא בהחלט עמדה בחלק מהם.

אני מצדיע ליוצרים.ומקווה שבפעם הבאה הם יצליחו הרבה יותר.

 

 ראו גם

צפו בפרקי הסדרה “תמרות עשן”

תמרות עשן בין צפון וגולן :מאמר של אמיר אוריין על הסדרה 

קטע הפתיחה הקבוע של הסדרה 

הצצה לפרק השלישי של העונה השנייה 

הצצה לפרק הרביעי של העונה השנייה :

הצצה לפרק 6 של העונה השנייה 

הצצה לפרק 7 של העונה השנייה של הסדרה :

הצצה לפרק 9 

הצצה לפרק האחרון 

תמרות עשן בויקיפדיה

תסריטאי תמרות עשן מדבר

תמרות עשן הגירסה האמריקנית

4 תגובות

  1. אלי, אני מסכים איתך לגבי “תמרות עשן” היא באמת הייתה אולי הסדרה הטובה ביותר, ופורצת דרך מבחינת הז’אנר שלה, ועניינה אותי מאותן הסיבות שאתה ציינת.
    פחות מסכים איתך על חוסר הקשר של העבר של קפקא אל הווה הסדרה.
    נראה לי שהרעיון היה שהרקע של קפקא הופך אותה למומחית לגבי כתות, אבל גם מאפיל על חושיה. לא כל דבר בסיפור צריך להיות מחובר ברמה העלילתית בהכרח. במקרה הזה, הקשר הוא תימטי, הציות לראש כת, או לסמכות הרסנית- כי למעשה קפקא עדיין תחת סמכות הרסנית, של המפכ”ל שמייצג את השלטון. ההתמודדות שלה בסיטואציה היא העניין לפי דעתי. אני לא זוכר כבר את הפרטים כי עברו חודשים….

    שרון

  2. מסכימה איתך. אכן, “תמרות עשן” מקיימת רק חלקית את ההבטחה הגדולה שהיתה טמונה בה. ניסיון ראשון ליצור סדרה מסתורית, מיסטית (או לפחות עם אווירה כזו). הצפון, ויסלחו לי הגליליים, נראה מתאים ביותר לעלילה כזו. למרות שאני אוהבת לטייל באזור הירוק הזה, יש לי לפעמים תחושה שיש שם אווירה של רוע… בררר…
    הסכמתי עם הניתוחים שלך לגבי כשלים תסריטאיים. חלק גם פגמו גם בתחושת האמינות, שחייבת להיות גם בסרטים הכי בידיוניים. לדוגמה, האם ייתכן שמשטרת ישראל מטפלת בהיעלמות של קיבוץ שלם על ידי שליחתה של שוטרת אחת בודדת, שלא ממש מקדישה את כל זמנה לחקירת האירוע? אבסורדי. והאחריות לפיתרון, בלי לפגום באווירה, צריך להיות בידי התסריטאי.
    לגבי הדמויות, אכן היו מעניינות, אבל לעתים היתה הרגשה שהתסריטאי נסמך מדי על המוזרות שלהן במטרה ליצור עניין, ומתחמק בכך מפיתרון של בעיות עלילתיות.
    מה שכן, שאפו על הניסיון של היוצרים להפיק סדרה שעוסקת בז’אנר קצת מוזנח אצלנו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ten − 7 =