אבי גרייף ז"ל.

מאמר זה מתפרסם כאן לזכרו של אבי גרייף ,מראשוני חוקרי העב"מים בישראל שהיה במשך שנים רבות דמות בולטת ואף מרכזית בקהיליית חוקרי העב"מים בארץ.גרייף  הקים את "המרכז לחקר עב"מים  בישראל " ,אירגן כנסים  חצי שנתיים בנושא ופירסם את כתב העת "עב"מים "שממנו יצאו לאור 59 גליונות בין השנים 1993-2008  ועוד שלושה שנתונים  של 80 עמודים כל אחד   בשנים 92-93-94  ( כתב עת זה הוא  בגדר בלתי קיים בספריות בארץ ובעולם וחבל. אולי שמישהו יתרום לספריה הלאומית בירושלים אוסף מלא של הגליונות ?   ) ואף כתב שני ספרים  בנושא:

1. העב"מים ואנחנו / ליקט וערך אבי גרייף   הרצליה :   גל,  1996.

2. עב"מים – השנים האחרונות :   [תיעוד ומעקב אחר תופעות של עבמים, חטיפות וחוצנים,בשנים האחרונות] /    תל-אביב :   אסטרולוג,  1998.

אבי גרייף נהרג  בעשירי לפברואר 2012  בתאונת דרכים. רכבו של  גרייף התנגש באוטובוס בצומת עוספיה בכרמל.  הוא נפצע אנושות ונפטר בבית החולים.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב עת בעריכתו.

הומואידים מסביבה מיימית

חיים מזר

נכתב ה-2/1991 פורסם בכתב העת  "העב"מים"   בעריכת אבי גרייף  גיליון מס. 2  מרץ  1993

מבין אותם אלפים שהעידו כי צפו בעב"מים ישנם לא מעטים שטענו כי נפגשו עם מטיסיהם של כלים אלה , אם במפגשים קרקעיים ואם בתוך אותם כלי  טיס. טענות אלה  מחייבות בדיקה וחקירה יסודיים למדי וזאת מהסיבה שביניהם יכולים להיות נוכלים,.תמהונים  וכאלה שהיו תחת השפעה הלוצונוטיבית כל שהיא. מטרת החקירה היא לסנן את כל אותן טענות לא מבוססות ולבודד את אותן עדויות שיכולה להיות בהן מידה ולו מזערית של ממשות. היחס האמביוולנטי, אם לנקוט בלשון המעטה, של הקהילה המדעית הוא שמחייב חקירה מעמיקה ונקיטת משנה זהירות.

אותן חקירות שיתברר כי אכן יש בהן משהו, יכולות לתת בידי החוקרים כלים ראשוניים ובסיסיים לחקירת קיומם של  חיים מחוץ לכדור הארץ. ברור שאם לעב"מים בסיס ממשי שמטיסיהם הם יצורים תבוניים, אזי עולה סבירות  הטענות שהושמעו ודווחו בדבר מפגשים איתם.

מרוב העדויות עולה כי המפגשים היו עם הומואידים(דמויי אדם) במידת שונות זו או אחרת מאיתנו. עדות שחזרה על עצמה מספר פעמים היא שלהומואידים מסוימים קרומי שחייה בין אצבעות גפיהם כמתואר בתמונות ושאין הם עוטים  חליפות לחץ. עצם אזכורה של תופעה זהה במפגשים יכולה לאשש את דיווחיהם של העדים כי אכן נתקלו  בדבר מה ממשי, מה עוד שנדרשת יכולת אבחנה גדולה כאשר מדובר באיבר גוף שאינו גדול כמו גפיים, ראש וכד'.

בעלי חיים ארציים אשר להם קרומים בין האצבעות הם כל אלה אשר מעבירים חלק מזמנם בסביבה מיימית וקרומים אלה משמשים אותם לשחייה. עובדה זו מעלה את הסבירות כי  הומואידים אלה חיים גם הם בסביבה מיימית, אם לא את כל חייהם אזי לפחות פרקי זמן מסוימים, מה שאומר שבכוכבים בהם הם חיים, מצויים נמצאים גופי מים גדולים כמו ימים ואוקיינוסים. מאחר שהומואידים אלה נראו ללא חליפות לחץ ברור שהם נושמי חמצן וכי הם מסוגלים לשהות במים עצמם ומחוצה להם. מהו היחס בין פרקי הזמן האפשריים בסביבה ימית ובסביבת אוויר חופשי קשה לדעת. מסקנה מתבקשת נוספת היא שמערכת הנשימה שלהם שונה מזו שלנו. מכיון שככל שמעמיקים לצלול הלחץ האטמוספרי עולה והם בדרך חייהם יכולים לעבור מאזורי לחץ גדול לאזורי הלחץ הקטן(בסביבת האוויר החופשי למשל), ברור שקיים בגופם איזה שהוא מכניזם המווסת את שינויי הלחץ הפנים גופניים. מהו מכניזם זה?

תמונה מספר  1.-

Janny Randes _ Encounters of the fourth kind   The alien world   p. 77  Orbis  Publishing  LTD  1984

נושא אחר שיש להביאו בחשבון הוא הראייה. הסביבה המיימית היא צפופה יותר מאשר הסביבה הגזית וזה משפיע על מבנה העין ואופן הראייה. צורת ראייה מיימית מוכרת היא ראיית עין הדג. האם במעבר מסביבה מיימית לסביבה הגזית, משתנה גם עדשת העין אצל הומואידים אלה? איך משפיע המעבר על אופן הראייה? בסביבה גזית שדה הראייה  רחב יותר מאשר בסביבה נוזלית. באם שדה הראייה  שלהם מצומצם יותר בסביבה המיימית, האם חוש השמיעה יכול לעזור להם להתמודד עם מגבלה זו?

תמונה מספר  2. –

Charles  Berlitz –  The Roswell Incident    176   pp.   Granada Publishing   1980

בתמונה מספר 1 נראה הומואיד בעל אוזניים גדולות מאוד, האם לגודל האפרכסת קשר לשמיעה מפותחת יותר? בתמונות 2,3 אין להומואידים אוזניים בכלל. האם מנגנון השמיעה כולו הוא תוך גולגולתי? קשה להאמין שבסביבה מיימית הם יכולים לדבר כמו בסביבה יבשתית. פשוט קשה לדבר כאשר הפה מלא במים. מה שמוביל למסקנה כי התקשורת התת-מיימית שלהם היא לא מילולית. מאחר שידיהם יכולות באותו זמן קשורות לאיזו שהיא פעילות פיזית, אין הם יכולים לתקשר באמצעות סימני ידיים מוסכמים. מהי צורת קשר זו? אפשרות שיכולה לבוא בחשבון היא תקשורת טלפתית. כמו שקיים במוח מרכז תקשורת מילולי חייב להיות אצלם במוח מרכז תקשורת טלפתי. זה נשמע אמנם כמדע בדיוני, אך צריך להביא זאת בחשבון.

תמונה מספר  3. –

Charles Bowen- Crazy night in  Maine     The UFO case book    p. 95

טיסת חלל מחייבת חיקוי הסביבה הטבעית בחללית כדי שאפשר יהי לחיות בה בנוחות מירבית במידת האפשר. הומואידים אלה בעוברם  לסביבה היבשת , סביבה זו חייבת להיות מועשרת טבעית באחוז גבוה של לחות, שאם לא כן עורם ייסדק, יתייבש ויגרום להם לקשיים בנשימה. שהייה ממושכת באזור יבש או צחיח תביא למותם. מסיבה זו תנאי המחיה בתוך העב"מים חייבים להביא  בחשבון גורם זה. האוויר בתוך כלי טייס אלה חייב להכיל אחוז גבוה של לחות. ייתכן ויש בהם גם מיכלי מים לצורך מנוחה ושינה. במאמר מוסגר ראוי לציין שהדפנות הפנימיות של עב"מים אלה חייבות עמידות לקורוזיה, בגלל הלחות הגבוהה.

בדיווחים שונים נמסרה עדות מיוחדת ובלתי שגרתית. צופים שונים דיווחו כי עב"מים בהם צפו, ריחפו מעל מקורות מים ובאמצעות שפופרות מיוחדות שנשלפו מכלי טיס אלה שאבו מים בכמויות גדולות.(צ'רלס ברליץ-"משולש ברמודה"  עמ. 92 במהדורה העברית). ייתכן מאוד(ההשערה המוצגת היא ספקולטיבית למדי) שעב"מים אלה הוטסו בידי הומואידים דורשי סביבה מיימית. וכי המים הנשאבים באו למלא את מיכלי המים שלהם.

סביבות שונות מכתיבות לבני האדם התייחסויות ערכיות ומשפיעות גם על אוצר המילים של שפת הדיבור. מהעדויות בדבר מפגשים עם הומואידים אלה קשה ובעצם בלתי אפשרי ללמוד על תרבותם, אך ברור שהיא שונה בתכלית השינוי מזאת שלנו ולא רק  מטעמים של פער טכנולוגי, אלא גם בשל עצם העובדה כי חיים בסביבות ימיות. לנו כמי שחיים בסביבות יבשתיות, חיים קבועים בסביבה ימית עדיין זרים. למחקרים מסוג זה נכנסים לזירת המחקר סוציולוגים ואנתרופולוגים. על  מועד כניסתם של חוקרים אלה לזירה זו קשה להתנבא.

ראו גם

אלי אשד על עב"מים בארץ הקודש

קישורים רלבנטיים

שא עיניך השמיימה: סקירה על תופעת העבמים

עב"מים בארץ הקודש

חוקרי החוצנים

שיטות מחקר בחקר עב"מים מאת חיים מזר

חיים מזר על עב"מים מתרסקים

מפגשים מן הסוג הישראלי

המרכז הישראלי לחקר עב"מים

העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ ארציים

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 2 =