כרזת הסרט המקורית של “מלחמת הכוכבים”בעברית .1978.
פולחן מלחמת הכוכבים
הופיע בדיוקן –מקור ראשון גיליון 761 9.3.2012
האם זו אנרגיה מופשטת, או סוג של יצורים מיקרוסקופיים? האם כל מי שיתאמץ מספיק יוכל לזכות בו, או רק אריסטוקרטיה נבחרת? מאמיני דת הג’דיי עדיין לא השיגו תשובות לכל השאלות אודות ‘הכוח’ המסתורי שבו הם מאמינים, אבל אולי גרסת התלת-ממד החדשה לסרטי מלחמת הכוכבים תעניק להם מבט חדש על צפונותיו . כשג’ורג’ לוקאס שתל בסרטי “מלחמת הכוכבים” רעיונות דתיים ,הוא לא חלם שהסדרה תצמיח דת משלה. ושהוא עצמו ייחשב בדת הזו לנביא שקר. בואו נתחקה אחרי מסתרי דת הג’די המבוססת על סרטי “מלחמת הכוכבים”.
הדת החדשה
אחד הסמלים של אמונת “הג’דיזם “המבוססת על סרטי “מלחמת הכוכבים “.
בין שלל הנתונים שעלו וקוטלגו במפקד האוכלוסין שנערך בבריטניה בראשית המילניום, היה אחד מפתיע במיוחד. בסעיף שבו התבקשו האזרחים לסמן מהי הדת שאליה הם משתייכים, בחרו לא פחות מ-391,108 בני אדם להכריז על עצמם כשייכים לדת הג’דיי. נכון, לא מדובר באיום על כוחה של הכנסייה, וגם לא במשקל-נגד כלשהו לכוחם העולה של המוסלמים בממלכה, ובכל זאת – קרוב לאחוז אחד מכלל האוכלוסייה איננו מספר שאפשר לזלזל בו.
זה היה רק הפתיח. באוסטרליה הצהירו כ-70 אלף אזרחים על אמונתם בג’דיזם. בניו-זילנד החליטה לשכת הסטטיסטיקה להתייחס להצהרות מסוג זה כבדיחה, אך ציינה שאילו נכנסה אמונת הג’דיי לרשומות, זו הייתה הדת השנייה במספר מאמיניה במדינה. בקנדה נרשמו 21 אלף איש כשייכים לדת החדשה, ובצ’כיה הצטרפו אליה 15 אלף. מספרים בהחלט מרשימים כשמקורה של הדת איננו התגלות אלוהית בלב מדבר או חזון של נביא, אלא סרט מדע בדיוני גדוש חייזרים ויצורים דמיוניים.
קשה לדעת כמה מאותם מאות אלפים השמיעו את ההצהרה הזו כבדיחה על חשבונו של הממסד, וכמה מהם אכן מאמינים באמת ובתמים בעקרונות שהתוו אבירי הג’דיי הטובים בסדרת סרטי ‘מלחמת הכוכבים’. בני הדתות הוותיקות יותר יכולים לנוד להם ברחמים או לשמוח על צמיחתה של אמונה חדשה, שעל פניה אינה עלולה לגלוש לפונדמנטליזם ולמלחמות עקובות מדם (או אולי קטשופ). חסידי הג’דיי עצמם מן הסתם יעדיפו להתקבל בברכה המסורתית שהפכה לאחד המשפטים המצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע – יהא הכוח עמך.
בגלל המלחמה ההיא
אם הג’דיזם היא אכן דת, ימים אלה הם בעבור מאמיניה מעין מקבילה של תקופת החגים. בחודש שעבר יצאה למסכים גרסת התלת-ממד של ‘אימת הפנטום’, הסרט הרביעי בסדרת מלחמת הכוכבים, וב-25 במאי ימלאו 35 שנה להופעת הסרט ‘מלחמת הכוכבים’, שהחל את כל ההיסטריה הזו. מאידך גיסא, השמחה איננה יכולה להיות שלמה. הטרילוגיה השנייה והטרייה-יחסית של סרטי ‘מלחמת הכוכבים’ עוררה ויכוחים חריפים בקרב המעריצים, ונחשבה לנחותה יותר מקודמתה. אם לא די בכך, השינויים שהכניס יוצר הסדרה ג’ורג’ לוקאס בשלושת הסרטים המקוריים בהתאם לרעיונות חדשים שלו, עוררו בקרב רבים תחושה של חילול הקודש.
וכך בשישי לפברואר הוקרנה בסינמטק הרצליה : הקרנה פתוחה ללא תשלום של הסרט Star Wars Uncut: Director’s Cut. את הסרט יזם קייסי פיו, מתכנת וחובב רשת והוא יצירה קולנועית-אינטרנטית חברתית, פרי עבודתן של מאות קבוצות חובבים ברחבי העולם שכל אחת ביימה וצילמה מקטע של 15 שניות מתוך “מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה”, החלק הרביעי בסדרה.עשרות הצופים שצפו בסרט עימי בסינמטק הרצליה היו כולם חובבים אדוקים של הסרטים.כאלו שיכולים לצטט כל משפט מהסרט קדימה ואחורה.התוצאה הייתה שחזור מבדר מאוד של עלילת הסרט ששינה את חייהם של חובבי סרטי מדע בדיוני והרפתקאות בכל העולם.והיא הראתה גם ההערצה העמוקה שגובלת ויותר מגובלת מפולחן של ממש לסרטי “מלחמת הכוכבים ” וכל מה שסביבם.
יוצר המיתוס
ג’ורג’ לוקאס במאי
אבל בואו נחזור אל ההתחלה. ג’ורג’ לוקאס, שכיום ידוע בעיקר כיוצר, התסריטאי, המפיק והבמאי של סרטי מלחמת הכוכבים, הספיק בטרם צלל לשדה הקרב הזה גם לביים כמה סרטים אחרים.
בין אלה הייתה יצירת המדע הבדיוני הכושלת ‘THX 1138’ שתיארה עתיד רודני בסגנון הספר ‘1984’; או שובר הקופות ‘אמריקן גרפיטי’, עם תיאור נוסטלגי של החיים בעיר אמריקנית משנות ה-60 (המבוססת על עיירת הולדתו של הבמאי בקליפורניה) ששימש כמקור השראה לסדרת הטלווזיה המצליחה “ימים מאושרים”.
הוא היה אמור גם לביים את הסרט ‘אפוקליפסה עכשיו’, שנעשה בעקבות רעיון בסיסי שלו, אך לבסוף ביים אותו פרנסיס פורד קופולה.
ב-25 במאי 1977 עלה לאקרנים סרטו של לוקאס ‘מלחמת הכוכבים’. גיבוריו היו הנער לוק סקייווקר (מארק המיל), שמגלה בתוכו כישורים על-טבעיים הנשענים על ‘הכוח’ המסתורי, ידידו הפיראט הבין-כוכבי האן סולו (האריסון פורד, היחיד משחקני הסדרה שהפך לכוכב של ממש), הנסיכה ליאה (קארי פישר) שני רובוטים משעשעים, ואובי ואן קנובי (השחקן הבריטי הידוע אלק גינס), אביר ממסדר הג’דיי, לוחמים דמויי סמוראים. כל אלה ואחרים יצאו למאבק באימפריה גלקטית מרושעת שהקימו בני הסית’ – גזע שהגיח מפינה מרוחקת של הגלקסיה ומבקש להשיג שליטה מוחלטת ביקום, וזאת בעזרת ‘כוכב מוות’ המסוגל להשמיד עולמות. בראש האימפריה עומדים הקיסר פלפטין ועוזרו דארת’ ויידר בעלי הכוחות המסתוריים. התגובה העיקרית של קהל הצופים הייתה הלם. חובבי הקולנוע והמדע הבדיוני לא ראו עד אז שום דבר דומה לזה, בעיקר לא מבחינת הפעלולים המדהימים לזמנם.
הסיפור עצמו דווקא היה פשטני למדי וצפוי לחלוטין, ולוקאס עצמו הודה שלא היה בו יותר מאשר אגדה קלאסית במסווה של מדע בדיוני, אך לצופים, כמו בהרבה מקרים של סרטים מצליחים, זה לא שינה דבר. הסרט ‘מלחמת הכוכבים’ זכה להצלחה חסרת תקדים וקהל המעריצים חיכה בקוצר רוח לפרק הבא.
השיאים
להלן כמה נתונים על ההצלחה הכלכלית של הסרט:
בזמנו שבר “מלחמת הכוכבים את כל שיאי “שבירת הקופות ” של כל סרט הוליוודי קודם ( שיא שהוחזק עד אז למשך זמן קצר בידי הסרט “מלתעות ” של סטיבן שפילברג על כריש טורף ).
הסרט שהופק בתקציב של 11 מיליון דולאר בלבד הרוויח 4560 מיליון דולאר בארה”ב ועוד 337 מיליון דולאר מחוץ לארה”ב. והוא נשאר הסרט המצליח ביותר של כל הזמנים עד שסרט אחר של סטיבן שפילברג “אי טי ” על חייזר מהחלל החיצון שמבקר בכדור הארץ היפיל אותו ממעמדו הרם כשובר הקופות מספר 1ב-1983.
עם זאת כאשר מתחשבים בירידה בערך הדולאר “מלחמת הכוכבים ” נשאר הסרט השני המצליח ביותר בכל הזמנים בארה”ב ובקנדה נכון ל2010.
על פי נתונים מ-2012 ברשת“מלחמת הכוכבים “הוא נכון ל2012 הסרט השני הרווחי ביותר בכל הזמנים אחרי “חלף עם הרווח “הוותיק מ-1939 בלבד ,אם מתחשבים בירידת ערך הדולר כי אז הסרט הרוויח $1,394,676,400
אם לא לוקחים זאת בחשבון $460,998,007
להלן נתונים על מספר הכרטיסים שנמכרו לסרטי “מלחמת הכוכבים”
מלחמת הכוכבים: 178,119,600 (100%)האימפריה מכה שנית: 98,180,600 (55%) שובו של הג’די : 94,059,400 (53%)אימת הפנטום 84,738,800 (48%)התקפת השיבוטים: 53,468,500 (30%) ניקמת הסית’ 59,324,600 (33%)(source: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_highest-grossing_films_in_Canada_and_the_United_States )נ נתונים נוספים מראים שבאו פחות צופים לסרטים הבאים מאשר לסרט הראשון אבל עדיין היו הרבה. נחשב את האוכלוסייה הכללית של ארה”ב וקנדה וכמה מתוכה בא לצפות בסרטים: 1980 US Population: 226,545,805 עבור אימת הפנטום ב1999 היו בארה”ב 3.68 אנשים לכל כרטיס שנמכר |
ב-1980 יצא הסרט ‘האימפריה מכה שנית’, הנחשב לטוב בסדרה כולה, בין השאר משום שהתסריט נכתב בידי סופרת המדע הבדיוני הידועה לי בראקט. בסצנה הידועה ביותר מתוכו, מגלה סקייווקר כי דארת’ ויידר הוא אביו. הסרט מסתיים בשיא של מתח, כאשר האן סולו נשבה בידי האויב.
בסרט השלישי בסדרה ‘שובו של הג’דיי’ (1983) חוזר דארת’ ויידר לצד הטובים בדקות האחרונות, הורג את הקיסר וכך גואל את עצמו מ’הצד האפל’ שלו מכר את נשמתו. הסרט הזה נחשב לפחות מוצלח בהשוואה לקודמיו בגלל הסנטימנטליות הרבה שבו, ועם זאת גם הוא אהוב מאוד.
האימפריה מכה שנית הוא נכון ל2012 הסרט ה12 המצליח ביותר בכל הזמנים בארה”ב,שובו של הג’די הוא הסרט ה15 המצליח בכל הזמנים ו”אימת הפנאטום ” הסרט ה-16 המצליח בכל הזמנים.
נכון ל2011 כלל ששת סרטי הסדרה הרוויחו 4.36 ביליון דולאר והם הסדרה השלישית המצליחה ביותר של סרטי קולנוע אחרי הארי פוטר וג’ימס בונד בלבד.כמובן שיש לזכור שבסדרת “הארי פוטר ” וכמובן בסדרת “גימס בונד” הופק מספר גדול יותר של סרטים.
הויכוחים
אך עם כל ההצלחה הגדולה, הסרטים עוררו גם ויכוחים חריפים הנוגעים למקורותיהם ולרעיונות המובעים בהם. בסיפור העלילה יצר לוקאס במודע סינתזה של מקורות השפעה רבים ומגוונים, בעיקר סדרת הקומיקס וסרטי הקולנוע ‘פלאש גורדון’ משנות ה-30.( שאותה התכוון תחילה להסריט אך לאחר שמצא שזכויות ההסרטה כבר נמצאות בידיים אחרות פנה ליצירה משלו ) ” הוא הושפע מאוד מסדרת “המוסד” של איזק אסימוב על אימפריה גלקטית שוקעת. מסידרת “חולית” של פרנק הרברט על נוודים בכוכב מדברי הנאבקים באימפריה גלקטית בראשות מנהיג דתי כריזמטי . מסדרת הקומיקס של ג’ק קירבי “האלים החדשים ” מראשית שנות השבעים שתיארה מאבק בין האל המרושע “”דארק סייד “חבוש הקסדה ובין בנו הטוב אוריון , ומסרטי הסמוראים של הבמאי היפני אקירה קורסאווה ובראש ובראשונה המבצר הנעלם “שעלילתו דומה מאוד לעלילת הסרט הראשון..מלבד מקורות השראה ברורים אלו , האשימו את לוקאס מבקריו המרובים בהעתקה של סצנות שלמות מסרטים קלאסיים ורעיונות של במאים וסופרים, שפשוט הועברו פרט אחרי פרט לסרטו. כך למשל הואשם בשכפול של דמות הרובוט מ’מטרופוליס’, סרט המדע הבדיוני הגרמני של פריץ לאנג מ-1926. עוד הואשם לוקאס בהעתקה מסרטים על מלחמת העולם השנייה, כמו למשל בסצנה של התקפת חלליות המורדים על כוכב המוות. הסצנה שבה מגלה סקייווקר את החווה השרופה של דודו ודודתו, כך נטען, מועתקת מהמערבון ‘המחפשים’ של ג’ון פורד.
העתקה שערורייתית במיוחד היא הסצנה המסיימת שבה הגיבורים מקבלים אות כבוד מהנסיכה ליאה – ושלדברי המבקרים נלקחה בשלמותה מהסרט הנאצי ‘ניצחון הרצון’ (1936) של הבמאית לני ריפנשטאל, שם מעניק את אותות הכבוד לא אחר מאשר אדולף היטלר.
התוכנית שהפילה את הרוסים.
את הביקורת החריפה ביותר בנושא המקוריות ספג הסרט הראשון. היו אף שהרחיקו לכת וטענו כי הוא כולו שורה של מחוות וההעתקות מסרטים וספרים קלאסיים, וכי אינו עומד בפני עצמו כיצירה מקורית. עם זאת, ברור שהסרטים הבאים בסדרה, ללא קשר לאיכויותיהם הקולנועיות, הם אכן יצירות עצמאיות ומקוריות שמבטאות את תפיסת העולם המיוחדת של ג’ורג’ לוקאס.
סדרת מלחמת הכוכבים זכתה לביקורות קשות גם בשל המסרים המוטמעים בה. סופר המדע הבדיוני דיוויד ברין האשים אותה שהיא מפתחת רעיונות אנטי-דמוקרטיים ואף פשיסטיים, שכן גיבוריה הם תמיד אנשים ממוצא אריסטוקרטי, שדם ייחודי זורם בעורקיהם. רק המנהיגים האצילים בעולמות שיצר לוקאס יכולים להסיט את מהלך ההיסטוריה, בעוד שאר האוכלוסייה קיימת כדי למלא את רצונם, לטוב ולרע. זאת בניגוד לרוח החללית אנטרפרייז מסדרת הטלוויזיה והקולנוע ‘מסע בין כוכבים’, שבה מעמד בכיר הוא תוצאה של מאמץ ולמידה.
אף שבמשך שנים נחשבה סדרת ‘מלחמת הכוכבים’ לבעלת השפעה חיובית על ז’אנר המדע הבדיוני ולמי שתרמה להגדלת הפופולריות והקבלה הציבורית שלו, כיום יש סופרים שרואים בסרטים הללו ובפולחן סביבם מקור להרס ספרי המדע הבדיוני הרציניים, שנדחקו לטובת עיבודי מדיה אינסופיים. בארה”ב אפילו הופיע ספר הבנוי בצורת משפט, שבו סופרים מציגים עדויות בעד ונגד השפעתה של ‘מלחמת הכוכבים’. מבקרי קולנוע גם האשימו את לוקאס כי ההצלחה של סרטיו עתירי הפעלולים פגעה באנושיות של הסרטים ההוליוודיים, והפכה אותם ללא יותר ממוצגי פעלולים מרהיבים לבני נוער, ללא איכויות אנושיות של תסריט ומשחק. לוקאס, כך טענו, חיסל את יכולתה של הוליווד ליצור סרטים טובים ואינטליגנטים למבוגרים. לאור מצבה העלוב של תעשיית הסרטים האמריקנית, שמתקשה כיום לייצר סרטים שיצליחו גם ללא אפקטים גרנדיוזיים, נראה שיש משהו בהאשמה הזו.
על עובדה אחת אין חולק: לוקאס ידע להפיק את המיטב הכלכלי מהצלחתם של סרטיו. מתוך אינטואיציה שהתבררה בדיעבד כגאונית, הוא עיגן בחוזים את בעלותו על כל הרווחים העתידיים ממוצרים שמבוססים על הסרטים – בזמן שאיש בחברת ההפקה לא ציפה לרווחים כאלה. השגיאה העסקית שלהם הפכה את לוקאס לאחד האנשים העשירים ביותר בהוליווד. ששת סרטי ‘מלחמת הכוכבים’ הניבו לו עד היום הון הנאמד ב-4.5 מיליארד דולר – הן באופן ישיר והן דרך שלל מוצרים נלווים כמו ספרים, חוברות קומיקס, בובות, צעצועים, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד ועוד.
‘מלחמת הכוכבים’ הפכה למותג כה חזק, עד שממשל רייגן החליט – למורת רוחו של לוקאס – לכנות בשם זה את התוכנית האמריקנית לפיתוח כלי נשק חללי, תוכנית שתרמה לקריסתה הכלכלית של ברית המועצות, כשזו לא הצליחה לעמוד בתחרות.
לא תמיד הוכיח לוקאס את עצמו כאיש עסקים גאוני. ב-1986, במה שהתברר לימים כשגיאה מונומנטלית, הוא מכר את חטיבת האנימציה בחברה שלו ליזם בשם סטיב ג’ובס. ג’ובס לקח את העסק שבעיני לוקאס נחשב לכישלון, העניק לו את השם ‘פיקסאר’, והפך אותו לכוח המרכזי בתחום האנימציה, עם סדרה של שוברי קופות.
יודה פרטי
גם אם בשנות ה-80 עדיין לא התגבשה משנתם של אבירי הג’דיי לכלל דת פעילה בעולם ה’אמיתי’, כבר אז נטען שהמטרה של ‘מלחמת הכוכבים’ הייתה לא רק לבדר את הקהל, אלא גם להעלות אותו לדרגות חדשות של מודעות. לוקאס לא הכחיש. לימים סיפר שתאונת דרכים שעבר בנערותו הביאה לתפנית בחייו וגרמה לו לחפש אחר “אמת גבוהה יותר”. מבחינתו, החיפוש של גיבורי סרטיו אחר ‘הכוח’ דומה לרעיון הניו-אייג’י הפופולרי של “הסתכלות לתוך עצמך, הכרת הפוטנציאל של עצמך, והסרת המכשולים העומדים בדרכך”.
לוקאס הושפע מאוד גם מרעיונות של חוקר המיתוסים ג’וזף קמפבל (מתלמידיו הבולטים ביותר של הפסיכיאטר והפילוסוף השוויצרי קרל יונג), שטען כי ישנם כמה רעיונות מיתיים קבועים שניתן למצוא בכל תרבות אנושית. לפי קמפבל, “המבנה המיתי” לא רק מגולל סיפור אלא גם מלמד אותנו כיצד לחיות טוב יותר. האדם המודרני, לפי שיטתו, סובל מניכור וחוסר משמעות מפני שזנח את המיתוס. קמפבל קרא לחזור ולמצוא את משמעויות הקיום במיתוסים: “המיתוס אינו דבר מה רחוק השייך לעבר”, נהג לומר, “הוא נוכח כאן ועכשיו”.
אחרי ‘מלחמת הכוכבים’ הפך קמפבל לחברו של לוקאס, והבמאי אף הזמין אותו לצפות בסרטי הסדרה בחוותו. קמפבל, כך סופר, התענג למראה הנושאים והמוטיבים הקדומים, שנפרשים על מסך רחב תוך שימוש בדימויים מודרניים רבי-עוצמה.
הוא האמין שבאמצעות סרטיו של לוקאס אפשר יהיה להפיץ בכל העולם בעוצמה רבה את המסרים בדבר הצורך והחובה בחשיבה מיתית עבור האדם והחברה האנושית. בין היתר התלהב מהרעיון המובע בסרט ולפיו הרוחניות הגלומה באדם נעלה מהטכנולוגיה, ובבוא העת יהיה על הטכנולוגיה לפנות את מקומה למען הרוח. הדבר מתגלם בדמותם של אבירי הג’דיי, שבאמצעות כוחות רוחניים שונים מסוגלים להשפיע על אנשים ולהרים חפצים באוויר; ובעיקר בסיום הסרט השלישי, כאשר ויידר מסיר את המסכה ומהתגלמות הטכנולוגיה שבאדם הוא הופך לבן אנוש חי וסובל, שחוזר אל הצד הטוב.
בעקבות הצפייה בסרטים קבע קמפבל שלוקאס חיזק מחדש את הכוח המיתי בעולם המודרני. “מלחמת הכוכבים היא בעלת פרספקטיבה מיתולוגית תקפה. היא מראה את המדינה כמכונה”, אמר. “לוקאס יצר את הגרסה החדשה והחזקה ביותר לסיפורו של הגיבור המיתולוגי (…) המסר הוא שטכנולוגיה לא תושיע אותנו. המחשבים שלנו, המכונות שלנו, בכל אלה אין די. עלינו לסמוך על האינטואיציה שלנו, על ישותנו האמיתית”.
לוקאס מצדו יצר עניין עולמי ברעיונותיו של קמפבל על ידי פרסום מאסיבי שלהם באמצעי המדיה השונים. כך למשל צולמה בחוותו סדרה טלוויזיונית שלמה של שיחות עם קמפבל, שאותו הגדיר לוקאס כ”יודה שלי” – על שם המדריך המפורסם של אבירי הג’דיי. הוא גם שמח להעניק לקמפבל את הזכות להשתמש בדמותו של סקייווקר על עטיפת אחד מספריו. לימים טען בראיונות שאף שהוא אינו רוצה לקרוא ל’כוח’ אלוהים, מטרתו הייתה בהחלט להביא להתעוררות רוחנית בקרב צעירים. עוד סיפר שכאשר יצר את מלחמת הכוכבים, רצה להעביר רעיונות שספג בכתביו של קמפבל ובמקומות אחרים, ובאמצעותם לחולל שינוי בנפשם של הצופים.
בדיעבד, אין זה משנה אם כך אכן חשב לוקאס לפני שצילם את הסרט הראשון, או שמא כל שביקש מלכתחילה היה ליצור סרט הרפתקאות שיכניס לו כסף, והרעיונות הגרנדיוזיים של שינוי התודעה באו רק אחר כך. אין להוציא מכלל אפשרות שהמשמעויות שהעניקו המעריצים לסרט היו כאלה שלוקאס עצמו כלל לא חשב עליהן. כך או כך, מרגע שקלט את העניין ה’אידיאולוגי’ הטמון בסרטיו, הוא החל לפתחו ולהפיצו בכל העוצמה הכספית והתקשורתית שכעת עמדה לרשותו.
האן סולו מיישר קו
במרוצת השנים הפיק לוקאס בעבור ידידו סטיבן ספילברג את ארבעת סרטי ‘אינדיאנה ג’ונס’, המבוססים על רעיונות של לוקאס עצמו. אך פרט לכך, כמעט כל הפרויקטים שיזם, ולא היו קשורים ל’מלחמת הכוכבים’, נחלו כישלון חרוץ בקופות ובביקורות. גם סדרת הטלוויזיה שלו “אינדיאנה ג’ונס הצעיר “שעסקה בהרפתקאותיו של אינדיאנה ג’ונס כנער צעיר (כולל פרק שבו מסייע ג’ונס בכיבוש העיר באר-שבע מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה), נכשלה למרות איכותה המפתיעה.
הזיהוי של לוקאס עם ‘מלחמת הכוכבים’, ואיתה בלבד, הלך והעמיק. הוא הקפיד לחיות רחוק מהוליווד, בחווה מאובטחת היטב בשם ‘סקייווקר’. לאורך השנים יצא לו שם של מתבודד אקסצנטרי, והרושם שנוצר הוא שמדובר באדם השקוע כל-כולו ביקום של מלחמת הכוכבים, ומתקשה לצאת ממנו אל העולם האמיתי.
גם לאחר שסיים את יצירת הטרילוגיה הראשונה של ‘מלחמת הכוכבים’, הוא המשיך לעסוק בסדרה בצורות שונות ומשונות. לאורך השנים הוא הוציא גרסאות חדשות של שלושת הסרטים, שבהם מחק ושינה פרטים שונים על מנת להפוך אותם למתוחכמים יותר מבחינה ויזואלית, ולפעמים גם יותר פוליטיקלי-קורקטיים. כך למשל עברה טיפול סצנה שבה נראה האן סולו יורה ראשון בחייזר שמאיים עליו. בגרסה החדשה, ברור שהחייזר הוא זה ששולף ראשון, וסולו פועל מתוך הגנה עצמית.
מעריצי הסדרה לא אהבו בדרך כלל את השינויים שהכניס לוקאס. בעיניהם היה זה חילול הקודש, שכן מדובר ביצירה קאנונית שאין לגעת בה. לוקאס מצדו התעלם מהטענות הללו, וממשיך גם היום להכניס בסרטים תיקונים; אולי משום שהוא רוצה להרוויח מהם עוד כסף, כפי שטענו חובבים נזעמים, אך ייתכן גם שהבמאי חש מחויבות לעמקות ולתחושת האמינות של העולם שיצר, ורוצה להדק אותו בכל דרך אפשרית.
16 שנה לאחר ‘שובו של הג’דיי’, יצר לוקאס טרילוגיה שנייה של סרטים, החוזרת אחורה בזמן ומגוללת את סיפור היווסדה של האימפריה הגלקטית שנגדה נאבקו גיבורי הסרטים הקודמים. הטרילוגיה הזו גם מסבירה כיצד הפך אביר הג’דיי אנאקין סקייווקר ללורד האפל דארת’ ויידר. שלושת הסרטים החדשים – ‘אימת הפאנטום’ (1999), ‘מתקפת המשובטים’ (2002) ו’נקמת הסית” (2005) – זכו גם הם להצלחה קופתית גדולה, אך מיליוני הצופים שחיכו להם בקוצר רוח יצאו מאולמות הקולנוע בפנים נפולות.
הטרילוגיה הזו שונה הייתה שונה בכל בחינה מקודמתה. ראשית, היא פסימית יותר; הצופים יודעים מראש שהרעים הולכים לנצח ולהקים את האימפריה שלהם. שנית, התחושה הכללית היא של סרבול, כבדות וקדרות.
אף שהסרטים החדשים כללו אפקטים מדהימים בהרבה מאלה שבטרילוגיה הוותיקה, הם חסרו את ההומור והחופשיות של קודמיהם. הסדרה זכתה לביקורות קשות ביותר, ואין ספק שאלמלא המותג שבו התהדרה, הקהל היה מדיר את רגליו.
מודעות מתחנות אוטובוס ישראלית על סרט “מלחמת הכוכבים“.
למעריצים השרופים היו סיבות עמוקות עוד יותר לחוש אכזבה. ‘הכוח’ הפך מאנרגיה היולית ובלתי נתפסת, השורה בכל מקום וזורמת דרך הגוף, למשהו המורכב מיצורים מיקרוסקופיים שניתן לספור אותם. עוד התברר שהכוח יכול להיות מנת חלקם של אנשים מסוימים בלבד שמקבלים אותו גנטית, בעוד אחרים לא יזכו בו, ולא משנה כמה יתאמצו וירצו.
הטרילוגיה שלא הייתה
לאמתו של דבר, כל העלילה של הטרילוגיה נחזתה בסרט ‘שיגעון בחלל’, הפארודיה של מל ברוקס על מלחמת הכוכבים, שבה הרשע קובע: “הטובים הפסידו כי הם טיפשים“.
ואכן, הטובים בסדרת מלחמת הכוכבים החדשה הם פתאים שמרומים על כל צעד ושעל בידי הקיסר-לעתיד פלפטין ושליחיו. זו למעשה תמונת מראה לסדרה הקודמת, שבה הרעים הם הטיפשים שנוחלים תבוסה בכל חזית ולבסוף מושמדים בידי אביר ג’דיי אחד וכמה ידידים.
חטא נוסף של הטרילוגיה היה הטמנת מסרים פוליטיים עכשוויים. לוקאס עצמו אישר בחצי פה שיש לראות בה משל פוליטי על שלטונו של ג’ורג’ בוש הבן.
החובבים לא העזו להחמיץ את הסרטים החדשים, אך גם שנאו אותם. הלשונות הרעות טענו שהטרילוגיה הזו היא סיפורו של לוקאס עצמו: סיפור של אמן צעיר שהחל עם חלום של ניצחון הנשמה (‘הכוח’) על המחשב והטכנולוגיה, אך הפך לאיש עסקים קר וקהה שמוכר את נשמתו לטכנולוגיית הפעלולים. כמו ויידר עצמו, טענו המקטרגים, גם לוקאס הוא אביר ג’דיי שפותה בידי הצד האפל, הפך לספק-אדם ספק-מכונה, ופועל כעת להרס הקולנוע שהכרנו והחלפתו במשהו מכני וחסר כל נשמה, מסכה של אנימציה ואפקטים ויזואליים אינסופיים. הצבא האימפריאלי שלו הוא צבא של טכנאים וגרפיקאי מחשב. גם אצל לוקאס, כך אמרו, הכסף ניצח את הקסם, והמכונה את הנשמה.
בשלב מסוים טען לוקאס ש’מלחמת הכוכבים’ אמורה להתפרש על פני תשעה סרטים – שלוש טרילוגיות, שהשלישית שבהן תקפוץ קדימה בזמן ותתאר אירועים המתרחשים עשרות שנים לאחר תום הסדרה המקורית. הבטחה זאת לא קוימה כלשונה ולוקאס לימים התכחש אליה, אבל היא כן הוגשמה ביצירות הכתובות והמאוירות שהוא עומד מאחוריהן.
מאות ספרים וחוברות קומיקס שנכתבו בידי יוצרים שונים, על סמך רעיונותיו של לוקאס ותסריט בסיסי שלו, מתארים את המתרחש ביקום של ‘מלחמת הכוכבים’ במהלך התקופה של 26 אלף שנה לפני אירועי הסרטים ועד שנים רבות לאחריהם,( 139 שנים ליתר דיוק בעת כתיבת שורות אלו ) כאשר האימפריה האפלה קמה מחדש ונופלת מחדש. ההיסטוריה הגלקטית הזו מורכבת ממאבק בלתי פוסק, שבו הכף נוטה לעתים לעבר הטובים, אבירי מסדר הג’דיי, ולעתים לעבר אנשי “הצד האפל”, בני גזע הסית’ האפל מפינה מרוחקת של הגלקסיה ותלמידיהם המרובים מגזעים אחרים העוסקים בצד האפל של הכוח ומטרתם היא השגת שליטה מוחלטת ביקום ועיצובו מחדש על פי גחמותיהם. .
הסיפור הזה על מאבק בין טוב ורע הוא פשוטו כמשמעו נצחי ובלתי מסתיים גם לאחר הפלת האימפריה הגלקטית
בסדרת הקומיקס Star Wars Legacy אנו למדים כי גם 140 שנה לאחר אירועי טרילוגיית הסרטים, כאשר כוחות הרשע שוב מובסים בפעם המי-יודע-כמה, אבירי הסית’ ושליחיהם רק מתפזרים כדי להשתלט מבפנים באמצעות אירגונים חשאיים על עולמות שונים.
.דהיינו המאבק נמשך וימשך…
קשה לחשוב על פרויקטים אחרים בזמנים המודרניים שתיארו בפרטנות כזאת היסטוריה ארוכה כל כך של יקום בדיוני.הסדרות השונות של “מסע בין כוכבים ” בהשוואה עוסקת רק בתיאור של כ-300 שנה ,פרק זמן קצר בהשוואה .
אחרי ששת הסרטים יצר לוקאס גם סרט אנימציה וסדרת טלוויזיה בשם ‘מתקפת המשובטים’, שמתרחשת בתקופת העלילה של ימיה המוקדמים של האימפריה הגלקטית.
כעת הוא מוציא את כל הסרטים מחדש, בגרסת תלת-ממד שאמורה להיות העשירה מכולן מבחינה ויזואלית. בגלגול הזה ייצאו הסרטים לצאת לבתי הקולנוע בזה אחר זה לפי הסדר ההיסטורי ‘הנכון’ שלהם, המתאר את הקמת האימפריה הגלקטית ואת חורבנה כעבור שנים רבות.
בשנים האחרונות החל לוקאס לעבוד גם על סדרת טלוויזיה, שהייתה אמורה לעסוק בשנים שבין שתי הטרילוגיות ולתאר את התעצמותה של האימפריה הגלקטית, אך בינתיים הפרויקט הוקפא. גם אם ההפקה תתחדש, ספק רב אם גרסה זו תחיה מחדש את הקסם של הסרטים הראשונים.
הלולב הוא חרב אור
דמויות מ”מלחמת הכוכבים “מצויירות בידי אבי כץ לעטיפת מגזין “המימד העשירי “.
בעוד לוקאס מאבד את יכולתו לרתק את הצופים ולשלהב את דמיונם, המעמד המיתי של יצירותיו הראשונות דווקא הלך והתבסס, והקשר בינן לבין חוויה דתית כבר נראה טבעי ומובן. ניל מנוסי, עיתונאי חוזר בתשובה, סיפר במאמר ב’ארץ אחרת’ כי בעקבות הסרט הראשון בסדרה התחיל להתאמן כדי להיות אביר ג’דיי: הוא הניח לפניו את קופסת הסיגריות של אביו (הפזמונאי דידי מנוסי) וניסה להרימה בכוח המחשבה. זו הייתה תחילתו של חיפוש רוחני עמוק, שהוביל אותו בסופו של דבר אל ההלכה היהודית – שבחיקה הבין סוף-סוף את הדרך להפוך לאביר ג’דיי אמיתי. לדבריו, התפילות חישלו את נפשו, ולימוד הגמרא הגמיש את התבניות הנוקשות של החשיבה. הוא התחיל “ללמוד את הילוך החבל העדין שההלכה מתווה, המתאזן תמידית בין ההלכה והרוח”, ולהרגיש את הכוח הזורם בו. “הציצית הייתה להילה מגינה סביב גופי והלולב לחרב אור בידיי”, אמר. “את הצעד הראשון אני חייב לסרטי מלחמת הכוכבים, שבילדותי באפלת בית הקולנוע וידעו אותי לאפשרות להיות ג’דיי”.
מנוסי הוא בהחלט לא היה היחיד שחווה הארה דתית בעקבות סרטיו של לוקאס. כמותו היו עוד אלפים, וחלקם לא הסתפקו בדתות הקיימות אלא ייסדו אמונה חדשה המבוססת על רעיונות ‘מלחמת הכוכבים’ – jeddism. הדת הזו, יש לציין, נוצרה תחילה כסוג של בדיחה. ב-2001 קמה תנועה אינטרנטית שקראה לתושבי מדינות שונות להצהיר על דתם במפקדי האוכלוסין כ”דת אבירי הג’דיי”. ככל הנראה, הייתה זאת מחאה על עצם קיומו של הסעיף הזה בשאלון, שנתפס כפוגע בחופש האמונה.
ההיענות הייתה עצומה, ובחלוף הזמן פותחו והתרחבו עקרונותיה של הג’דיזם. הדת הזו התבססה על הרעיון של ‘הכוח’, שלפי הסרטים הוא שדה אנרגיה שנוצר בידי כל היצורים החיים. המאמינים טוענים שלמעשה כל הדתות מסכימות עם העיקרון הזה של כוח אחד מאחֵד, גם אם חלקן קוראות לו ‘אֵל’.
מה שהתחיל כבדיחה או מחאה הפך לדת לכל דבר, שמשלבת בתוכה רעיונות מהבודהיזם, השינטואיזם, הטאואיזם והנצרות – כפי שעשה לוקאס כאשר יצר את היקום של מלחמת הכוכבים. דת זו אופיינית לאמונות הניו-אייג’יות, שמאורגנות רק עד כמה שהאינדיבידואל רוצה בכך. יש גם מאמיני ג’דיי שקשורים לאמונות אחרות, ורואים בכוח הרחבה של ישות על-טבעית כלשהי. רובם מאמינים בכיבוד החיים, במודעות לכל מה שמקיף את האדם ובצורך לפעול בהרמוניה עם הסביבה ולא מתוך התנגדות לה – בדומה לדתות מהמזרח הרחוק. לא ניתן שלא לתהות אם יש בין תומכי הג’דיזם גם כאלו שמתחילים לפעול להשגת ‘הצד האפל’ של הכוח, שהוא חלק אינטגרלי מהתיאולוגיה בסרטי ‘מלחמת הכוכבים’.
נספח :מלחמת הכוכבים ואני
לראשונה נודע לי על עצם קיומו של “מלחמת הכוכבים ” מהעיבוד בשני חלקים שהופיע במפתיע במוסף 7 ימים של “ידיעות אחרונות בחודש האחרון של 1977.
“במפתיע ” משום שלמיטב ידיעתי מוסף זה מעולם לא פירסם סיפור מדע בדיוני מאיזה שהוא סוג על דפיו לפני כן או אחרי כן.
גם אני הייתי בין הצופים הנלהבים של הסרט כאשר היגיע לישראל ב-1978. אני התרשמתי מאוד מהסרט ועוד יותר מהמשכו
אולם אולי שוב במפתיע זכור לי שיותר מכל התרשמתי דווקא מהספר שהופיע בעברית על פי הסרט שיוחס לגורג’ לוקס ושלמעשה נכתב בידי כותב הצללים הסופר אלן דין פוסטר ואף הופיע כמה חודשים בארה”ב לפני הסרט
. למה התרשמתי כל כך מהספר? לא ברור לי היום בקריאה חוזרת . הספר הוא ספר הרפתקאות חלליות שגרתי שאינו ברמה גבוהה במיוחד ולא היה זוכה בשום עניין ציבורי ללא הסרט שהופיע בעקבותיו.
. המבקר משה דור הגדיר אותו כך במאמר מצויין שפירסם במוסף “ימים ולילות של “מעריב ” תחת שם בדוי (“מ.דרומי “) :הספר לא עלינו הוא סיינש פיקשין בתחתית המדף. מי שיחפש בו ניצוץ אמנות מוטב שיאמר נואש”.
אולי היה זה בגלל שהיה זה סיפור הרפתקאות גרנדיוזי שרק מעטים הופיעו כמוהו אז בעברית.הסרט נראה לי כמאכזב לעומת מה שתואר בספר .אולי משום שגם הפעלולים המדהימים ביותר של הקולנוע אינם יכולים להשתוות לעולם למה שמסוגל הדמיון האנושי.
שנת 1978 הייתה שנת שיא של המדע הבדיוני ב ישראל שזכה פתאום ללגיטימציה ןלפרסום הודות למלחמת הכוכבים. גם הודות להצלחת הסרט החלו להופיע בעברית תרגומים רבים של ספרי מדע בדיוני קלאסיים שונים ,וגם מגזין מדע בדיוני בשם פנטסיה 2000.
בצירוף מקרים מוזר ממש במקביל לתרגום הספר “מלחמת הכוכבים ” בידי אעליעזר כרמי בסיגנונו המיוחד, הופיעו בעברית ספרים שהזכירו ספר וסרט זה מאוד. וזאת משום שהיוו מקורות השראה מרכזיים לסרט הראשונה היייתה ,סדרת “המוסד” של יצחק אסימוב בתרגום עמוס גפן שתיארה את שקיעתה של קיסרות גלקטית בעתיד הרחוק .
,השנייה הייתה “חולית ” של פרנק הרברט בתרגום עימנואל לוטם שתיאר את מאבקה של קבוצת מורדים בקיסרות גלקטית אכזרית.
ספרים אלו הרשימו אותי מאוד והם הרשימו אותי מאוד לא רק בגלל עצמם אלא גם .גם בגלל הדמיון שגיליתי בהם למלחמת הכוכבים.
נספח :רשימת ספרי מלחמת הכוכבים בעברית
כל אחד משלושת סרטי “מלחמת הכוכבים ” הראשונים זכה לשלושה עיבודים שונים בעברית.לעומת שלושת הסרטים הבאים שלא זכו אפילו בעיבוד אחד ויחיד.
שנת השיא של “מלחמת הכוכבים “בישראל לא הייתה שנת 1978 אלא שנת 1983 כאשר יצא “שובו של הג’די “למסכים. אז פורסמו בעברית בהוצאת רמדור “תרגומים של “האימפריה מכה שנית “ושובו של הג’די “.וגם תרגום אחר של מהדורה עם צילומים של “שבו של הג’די “שכתבה סופרת המדע הבדיוני גו’הן וינג'” הידועה כמחברת “מלכת הקרח”).
באותה השנה הקרינה הטלווזיה הלימודית סדרת אנימציה יפנית שלה נתנה האת השם “המפורסם “מלחמת הכוכבים ” אם כי לא היה שום קשר בין הסדרות .ועל פי סדרה זאת פורסמו שני עיבודי ספרים בהוצאת “מודן “שוב תחת השם המפורש “מלחמת הכוכבים”.
עיבודי סרטים
1. העיבוד הראשון של “מלחמת הכוכבים” בעברית יצא באופן יוצא דופן מאוד כסיפור בשני חלקים בעברית במוסף “7 –ימים ” של ידיעות אחרונות “. אולי סרט יחיד במינו שזכה לכבוד העצום הזה במוסף הפופולארי ביותר בישראל .
“מלחמת הכוכבים –סיפור הסרט ” מאת ג’ורג’ לוקאס ” ידיעות אחרונות -7 ימים בשני גליונות מספרי 721-722 בחודש דצמבר 1977.
הסיפור פורסם בארבעה עמודים ענקיים עם תצלומים .ושם נתקלתי לראשונה ב”מלחמת הכוכבים“.
2. מלחמת הכוכבים מאת ג’ורג לוקאס ( אך הספר נכתב באמת על ידי סופר צללים אלן דין פוסטר ) תרגם אליעזר כרמי, הוצאת רמדור ,1978
מהדורה שונה של תרגום זה הופיעה גם בכריכה קשה ב” הוצאת מועדון ישראלי לתרבות”. על הכריכה תמונה מהסרט . 1980?
3. מלחמת הכוכבים .עיבוד לארי וינברג, עברית איציק צורף ,הוצאת כתר ,1997. עיבוד לילדים של 61. עמודים .תקציר הספר :בסדרת הסרטים הקלאסיים “מלחמת הכוכבים”, של ג´ורג´ לוקס, שלושה ספורי הרפתקה המתרחשים בעולם עתידי בחלל, בכוכבים רחוקים ובספינות חלל אדירות ומהירות. גיבורי הסדרה הם בני אדם, רובוטים שונים ומשונים ויצורי חלל.שלושת הסיפורים בסדרה עובדו במיוחד לקוראים צעירים. בסיפור מלחמת הכוכבים, הראשון בסדרה, תתוודעו ללוק סקייווקר, החולם לברוח מעולם המדבר בכוכב בקצה הגלקסיה. מרדף אחרי רובוט נמלט נהפך להרפתקה מדהימה, שלוק מתוודע בה לגורלו. הוא מצטרף לכוחות המורדים במאבקם בכוחות האופל של האימפריה.לארי ויינברג, מעריץ מושבע של “מלחמת הכוכבים”, צפה עשרות פעמים בכל אחד מסרטי הסדרה. הוא מייחד את רוב זמנו לכתיבת ספרי ילדים, וספריו המוצלחים מבוססים על סרטים ועל סדרות טלוויזיה.
.
4. מלחמת הכוכבים- תקווה חדשה. עיבוד : ריידר וינדאם . תרגום דידי חנוך.ידיעות ספרים 2017
תקציר .
לפני זמן רב בגלקסיה רחוקה, רחוקה מאוד…
זאת תקופת מלחמת אזרחים. ספינות החלל של המורדים, שתקפו מבסיס סודי, זכו לניצחון ראשון כנגד האימפריה הגלקטית.
במשך הקרב, מרגלי האימפריה הצליחו לגנוב תוכניות סודיות לנשק הסופי של האימפריה, כוכב המוות, תחנת חלל משוריינת שבכוחה להשמיד כוכב לכת שלם.
הנסיכה ליאה, שסוכני האימפריה המרושעים בעקבותיה, ממהרת הביתה על סיפון ספינת החלל שלה, כשברשותה התוכניות הסודיות שיכולות להציל את בני עמה ולהשיב את החופש לגלקסיה…
החלק הרביעי בסדרת סטאר וורז המצליחה.
תקציר : הסיפור הזה מתחיל כמו רבים אחרים: לפני זמן רב מאד… במקום הרחק מעבר לכוכבים הנוצצים שניתן לראות בשמי הלילה שלכם.
בתקופת הרפובליקה העתיקה, מאות מערכות כוכבים חיו יחדיו בשלווה ושגשוג, תחת הגנתו של מסדר עתיק של לוחמים: הג’דיי. אבל גאות אפלה סחפה את הגלקסיה, מבעיתה ובלתי ניתנת לעצירה, שמחתה גם את הלוחמים הכבירים ביותר. כעת מושלת בכוכבים אימפריה מרושעת, ואחיזתה הנוראה מכבה בזה אחר זה את השרידים האחרונים של אור ותקווה.
זה סיפורם של שלושה אנשים שדרכם פגשה בדרך הגורל – שנמצאים במקום הלא נכון בזמן הנכון. יחדיו, שלושת אלה יוכיחו שיש בהם יותר ממה שניתן לראות… והם עשויים להיות התקווה היחידה של הגלקסיה לעתיד.
האימפריה מכה שנית
בעברית יצא לאור הפוסטר-מגזין “מלחמת הכוכבים – האימפריה מכה שנית-המלחמה מתחדשת ” “. זהו פוסטר הסרט, מקופל, שבצידו האחורי סיפור הסרט כולל תמונות צבעוניות. בשנת 1980 על ידי דני ארן (דני בוק בת-ים) והופץ בקיוסקים וחנויות ספרים. למיטב ידיעתי יצא רק מספר אחד, ולא יצאו לאור גיליונות נוספים. זהו תרגום מאנגלית של הפוסטר-מגזין “The Empire Strikes Back Poster Magazine, Issue One” משנת 1980. על הפוסטר-מגזין שיצא לאור באנגלית .
2. האימפריה מכה שנית מאת גורג’ לוקס ” (עיבד דונלד פ. גלוט) .עברית מילכה נוסבאום. הוצאת שלגי ,1983.
3. האימפריה מכה שנית .עיבוד לארי ויינברג, עברית איציק צורף , כתר,1997. 57 עמודים.
תקציר הספר :
4.
אז מי רוצה להיות ג’דיי? אדם ג’ידביץ’ תרגום דוד חנוך.הוצאת ידיעות ספרים 2017
תקציר הספר : זה נראה מגניב. אפשר להזיז חפצים בכוח המחשבה, לשלוט באנשים בכוח המוח. שלא לדבר על חרבות האור. הן ממש מגניבות. אבל לא מדובר רק בשליטה מחשבתית ובפנסים קטלניים. זאת עבודה קשה להיות ג’דיי. וחוץ מזה יש אנשים רעים. הרבה אנשים רעים. והם רוצים להרוג אותך.
עדיין רוצה להיות ג’דיי?
ובכן, הספר הזה מספר את סיפורו של אחד מגדולי הג’דיי בכל הזמנים. הוא גם מספר מחדש את סיפור הסרט הקלאסי “האימפריה מכה שנית”. אבל יש בו הרבה יותר מזה. הוא גם מלמד אתכם איך להיות ג’דיי. אולי אינכם חשים צורך ללמוד איך לרחף או לחוש את הסביבה שלכם בעיניים מכוסות. ואולי אתם לא רוצים לשמוע סיפור על חרבות אור ויצורי קרח רצחניים וספינות חלל. אבל אולי אתם דווקא כן רוצים לשמוע סיפור כזה. ואולי במקרה אתם רוצים ללמוד איך להפוך לג’דיי. ובכן, אם זה המצב, זה הספר בשבילכם. הבחירה, ידידי הצעירים, נמצאת בידיכם. פשוטו כמשמעו.
1.שובו של הג’די . עיבוד ג’ימס קאן תרגום מילכה נוסבאום ,שלגי ,1983. 162 עמודים.
2. שובו של הג’די . עיבוד ג’ואן וינג’ תרגום ועבוד עטרה אופק ,ענבל 1983. עיבוד לילדים של 55 עמודים עם תמונות מהסרט.
3. שובו של הג’די . עיבוד אליזבת לוי .עברית איציק צורף,כתר 1997. עיבוד לילדים של 57 עמודים.
תקציר הספר:
מסדרת הסרטים הקלאסיים “מלחמת הכוכבים” של ג’ורג’ לוקאס. בעיבוד לילדיםהמורדים מתכננים את המתקפה הסופית על נשקה האיום ביותר של האימפריה – כוכב המוות. האן סולו מתנדב לעמוד בראש צוות הנחיתה על הכוכב אנדור, שנועד לחסל את מסך ההגנה של כוכב המוות. ובינתיים, על כוכב המוות עצמו לוק חייב להתמודד לא רק עם דארת ואדר, אלא גם עם הקיסר.. אליזבת לוי, חובבת ריצות מרתון וקולנוע, פרסמה עשרים וחמישה ספרי ילדים.
4.מלחמת הכוכבים- השמרו מכוחו של הצד האפל כתב תום אנגלברגר ,תרגם דוד חנוך ,ידיעות 2017
תקציר הספר :
שובו של הג’דייכפי שמעולם לא קראתם!
הסופר רב-המכר המהולל טום אנגלברגר מספק גרסה מרתקת של מאורעות מלחמת הכוכבים – שובו של הג’דיי בחוויה חדשה שהיא לא מהעולם הזה – ממש לא מהעולם הזה! האימפריה המרושעת בונה כוכב מוות שני כדי לרסק את ברית המורדים. אבל ללוק סקייווקר יש תוכניות אחרות – להשמיד את האימפריה ולעצור את הקיסר אחת ולתמיד. אלא שיש דבר אחד שעומד בדרכו… אביו!
זה סיפור מלחמת הכוכבים שיש בו הכול מהכול:
ג’אבה, בובה, וִיקט, ריבו, סליישס קראמב, ניאן נאמב, “זאת מלכודת”, לוק עושה סלטה ותופס את חרב האור שלו, אופנועי רחף, יודה, יודה רפאים, הראנקור, הפאלקון, וודג’, לנדו, לוק, ליאה, האן, צ’ואי, C-3PO, R2-D2… אבל יש גם כוכב מוות שני, חיוך מרושע ומזוויע של הקיסר, והעימות האחרון של לוק עם דארת ויידר!
זה הרבה, אבל האם זה יותר מדי?
כמובן שלא!
אתם ואני, אנחנו אוהבים את מלחמת הכוכבים. אז תפתחו את הספר ותחזיקו חזק. אנחנו עומדים לבצע את הקפיצה למהירות האור!
קומיקס מלחמת הכוכבים
כתב ארצ’י גודווין תרגם עמוס ערן ,קוין קומיקס ,1986
אלו הם תרגומים של סדרת הקומיקס של “מלחמת הכוכבים” של מארוול. הסדרה המקורית של מארוול היתה בת 107 חוברות, ופורסמה בין השנים 1977 ל- 1986. ככל הנראה תורגמו על ידי קויין קומיקס שנים-עשר חוברות מארוול של מלחמת הכוכבים שהופיעו במקור מינואר 1986 עד דצמבר 1986 (חוברות מספר 7 עד 18 בסדרה של מארוול), שפורסמו על ידי קווין קומיקס בשש חוברות בעברית (שני סיפורים בכל חוברת). את הסדרה של מארוול כתב ארצ’י גודווין הידוע. את התרגום לעברית עשה עמוס ערן. בכל חוברת יש 36 עמודים.
החוברות שיש בידי הן:
קומיקס מלחמת הכוכבים, גליון מספר 1, 1986 על העטיפה “שמונה נגד עולם שלם ! –כולל את שני הסיפורים “כוכבי לכת חדשים” ו- “שמונה באדובה-3”. זהו תרגום של שתי החוברות
- Marvel Star Wars 7: New Planets, New Perils
- Marvel Star Wars 8: Eight for Aduba-3 מינואר ופברואר 1978
- קומיקס מלחמת הכוכבים,
- גליון מספר 2, 1986 – על העטיפה “מפלצת המעמקים” כולל את שני הסיפורים “עימות בעולם צחיח” ” ו- “מפלצת המעמקים”. זהו תרגום של שתי החוברות Marvel Star Wars #9: Showdown on a Wasteland World
- ו- Marvel Star Wars #10: Behemoth from the World Below
, גליון מספר 3, 1986 על העטיפה : גורלו של לוק סקייולקר . – כולל את שני הסיפורים “החיפוש אחר לוק סקייוקר” ו- “עולם הגורל”. זהו תרגום של שתי החוברות
- Marvel Star Wars #11: Star Search
- ו-
- Marvel Star Wars #12: Doomworld.
- ק
- גליון מספר 4, 1986 – על העטיפה : קולות הקרב” . כולל את שני הסיפורים “יומם של שרי הדרקונים” ו- “קולות הקרב”. זהו תרגום של שתי החוברות Marvel Star Wars #13: Day of the Dragon Lords ו- Marvel Star Wars #14: The Sound of Armageddon
- ק
- , גליון מספר 5, 1986 על העטיפה : הצייד
- כולל את שני הסיפורים “דו-קרב בחלל” ו- “הצייד”. זהו תרגום של שתי החוברות
- Marvel Star Wars #15: Star Duel
- ו- Marvel Star Wars #16: The Hunter.
- גליון מספר 6, 1986 – על העטיפה ::”האימפריה מכה !” כולל את שני הסיפורים “כור המצרף” ו- “האמפריה מכה”. זהו תרגום של שתי החוברות
- Marvel Star Wars #17: Crucible e
- ו- Marvel Star Wars #18: The Empire Strikes
כל הקומיקס האלו גם פורסמו מאוחר יותר באנגלית בספרים המאגדים יחד את עשרים החוברות הראשונות של מארוול.
הקומיקס הזה אולי לא יצא כלל בעברית וקיים רק בתמונת עטיפה שהופיעה בחוברת אחרת.
סדרת ספרי מלחמות הכוכבים-” מאת פול דייווידס והולאס דייווידס .,הוצאת ספריית מעריב .
שישה ספרים לילדים שהם בגדר סיפור אחד המתרחשים זמן קצר לאחר אירועי הסרט “שובו של הג’די”.
הכפפה של דארת ויידר .1994.עברית עופרה עופר
2. העיר האבודה של הג’די .1994.עברית עופרה עופר.
3. ניקמתו של זורבה ההאט. 1994.. עברית דוד חנוך.
4. משימה מהר יודה .1994.עברית דוד חנוך.
5. מלכת האימפריה .1995.,עברית דוד חנוך.
6. נביאי הצד האפל. 1995.עברית דוד חנוך.
סדרת “ג’דיי הדור הבא”.
1.ג’פרי בראון “ג’דיי הדור הבא“בתרגום שחר סמוכה בהוצאת ידיעות אחרונות ,2014.
סיפור על בית הספר התיכון של הג’ידי המסופר דרך קומיקס ,רישומי יומן ,מכתבים ,שרבוטים וקטעי עיתונות של ילד אחד בגלקסיה רחוקה..הספר זכה להצלחה גדולה ועמד בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.מחברו כבר כתב בסגנון זה את רב המכר “דארת’ ווידר ובנו ” וההמשך “הנסיכה הקטנ ה של ויידר”.
2. ג’פרי בראון ג’דיי הדור הבא 2 –שובו של הפדוואן..משכל 2015
תקציר:חשבתי שבשנה השנייה שלי בבית הספר לג’דיי ילך לי בקלי קלות, וכך באמת היה…בהתחלה.
בניתי רובוט ממש מגניב,יצאתי לטיול בכוכב קרח ונמנעתי ממזון החייזרים של גאמי. אבל אז הכל התחיל להסתבך !
האימונים בקורס לטייסי חלל היו קשים בהרבה ממה שציפיתי, חברי הטובים התחילו להתעלם ממני והבריונים של הכיתה ניסו להוביל אותי אל הצד האפל- שנראה די כייפי למען האמת.
אבל בדיוק כשחשבתי שאני יודע איך מסתדרים בחטיבת הביניים….
3. ג’פרי בראון ג’דיי הדור הבא – הבריון המסתורי. .ידיעות אחרונות 2016.
תקציר הספר :
קשה להאמין שזו השנה האחרונה שלי בבית הספר לג’דיי. הייתי סופר עסוק בללמוד להטיס ולנקות חלליות, בסיורים בנאבו, בלהתאמן לאתגר מסלול המכשולים ובללכוד עשרות וורפאקים….
אל תשאלו.אבל עכשיו מישהו מנסה לסבך אותי עם כולם בבית הספר, ואם לא אגלה מיזה-ומהר- עוד יעיפו אותי מהלימודים !
למה זה צריך להיות לי קשה בחטיבת הביניים?
ספרי סדרת “המורדים” המבוססת על סדרת טלוויזיה המתרחשת ביקום של “מלחמת הכוכבים”.הוצאת ידיעות ספרים 2015
הכירו את המורדים ; רכושו של עזרא ברידג’ר /תרגום סיגל גפן ידיעות ספרים 2015.
תקציר :
היו אלה זמנים אפלים בגלקסיה . האימפריה הביסה את כל אבירי הג’דיי והשתלטה על כוכבי לכת רבים.אל מול האימפריה מתקוממת קבוצה קטנה של גבורים, שמנסה להצית את אש המרד ולהתנגד למעשיהם הנפשעים של חילי הסער.בואו להכיר את המורדים וגם את המצטרף החדש לקבוצתם – עזרא ברידג’ר. צעיר יתום ורב תושיה שתמיד מצליח להערים על אויביו!
המורדים 2 –- עזרא : מציל את הווקים : מבסס על הפרק : “ניצוץ של מרד” מאת סימון קינברג ; עבוד: מרדית רוסו ; מאנגלית: סיגל גפן. / המורדים – צרות בשחקים מבסס על הפרק “טיסה בין חברים” מאת קוין הופס ; עבוד: ברוק ויטאל
תקציר:הפעם המורדים נחלצים לעזרתם של הווקים השבויים שנשלחו לעבודות פרך – זו משימה מסכנת וקטלנית , אולם מישהו חייב להשיב מלחמה.
סדרת מלחמת הכוכבים הוצאת ידיעות אחרונות .מובססת על הסרט השביעי בסדרה :הכוח מתעורר.
מלחמת הכוכבים- שובם של האן וצ’ואי.2015
המבריחים האהובים שבים.האן סולו וצ’ובקה עומדים לצאת להרפתקת גבורה חדשה
אבל ראשית צריך הצמד , בעזרתם של שני נוסעים סמויים, לשרד קרב כנופיות גלקטי ולהמלט מנחיל של מפלצות מבעיתות.
מלחמת הכוכבים-פין וריי נמלטים.2015.
גבורים בעל כורחם.כשפין וריי מוצאים את עצמם נמלטים מפני כחות המסדר הראשון,הם חיבים ללמוד איך לשתף פעולה על מנת שיצליחו להחלץ מג’אקו.
תקציר :
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה חָלְפוּ מֵאָז הַמֶּרֶד, בְּרָאשׁוּת לִיאָה אוֹרְגָּנָה, הָאן סוֹלוֹ וְלוּק סְקַיווֹקֶר, שֶׁהִפִּיל אֶת הָאִימְפֶּרְיָה הַמְּרֻשַׁעַת. אֲבָל כָּעֵת שׁוּב שׁוֹלֵט בַּגָּלַקְסְיָה כֹּחַ אָפֵל, וְאַבִּירֵי הַגֵּ’דַיי חֻסְּלוּ. כֹּחוֹת הָרֶשַׁע שֶׁל הַמִּסְדָּר הָרִאשׁוֹן, וּשְׁלִיחוֹ, הַסִּית הַמִּסְתּוֹרִי קַיילוֹ רֵן, הוֹלְכִים וְסוֹגְרִים עַל אַנְשֵׁי הַמַּחְתֶּרֶת.
גַּם הַ”מִּסְדָּר הָרִאשׁוֹן” וְגַם הַגֵּנֵרָלִית לִיאָה זְקוּקִים נוֹאָשׁוֹת לָאָדָם הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְהַכְרִיעַ אֶת גּוֹרַל הַמַּעֲרָכָה וְאֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַגָּלַקְסְיָה כֻּלָּהּ: לוּק סְקַיווֹקֶר, הַגֵּ’דַיי הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּעֱלַם לִפְנֵי שָׁנִים. שְׁנֵי גִּבּוֹרִים צְעִירִים יוֹצְאִים בְּעִקְבוֹתָיו: רֵיי, צַיֶּדֶת גְּרוּטָאוֹת שֶׁנִּנְטְשָׁה בְּיַלְדוּתָהּ, וּפִין, לוֹחֵם סַעַר שֶׁעָרַק מֵהַמִּסְדָּר הָרִאשׁוֹן.
סטאר וורס- הכוח מתעורר. תרגום דידי חנוך . ידיעות ספרים 2016.
בַּגָּלַקְסְיָה שׁוֹלֵט שׁוּב כֹּחַ אָפֵל. לוּק סְקַייווֹקֶר, הַגֵּ’דַיי הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּעֱלַם לִפְנֵי שָׁנִים, הוּא הָאָדָם הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לַמַּחְתֶּרֶת לְהִלָּחֵם בְּכֹחוֹת הָרֶשַׁע, אוּלָם אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא נִמְצָא.
מאמרים בולטים על “מלחמת הכוכבים” בעברית :
“מ.דרומי “( שם בדוי של משה דור ) “שעשועים לילד הטמון בכל אדם “מעריב –ימים ולילות 20 בינואר 1978.
ניל מנוסי הצד האפל של אמריקה: על ההבדלים בין סרטי “מלחמת הכוכבים “החדשים לישנים.
ארץ אחרת גליון מספר 11 יולי אוגוסט 2002
מאמרים בולטים על “מלחמת הכוכבים” בעברית :
“מ.דרומי “( שם בדוי של משה דור ) “שעשועים לילד האמנון בכל אדם “מעריב –ימים ולילות 20 בינואר 1978.
ניל מנוסי הצד האפל של אמריקה: על ההבדלים בין סרטי “מלחמת הכוכבים “החדשים לישנים. “ארץ אחרת גליון מספר 11 יולי אוגוסט 2002
אורון שמיר, מלחמת מאה השנים: מה סוד הכוח של “מלחמת הכוכבים”?, עכבר העיר, 4 במאי 2011
ראו גם
וגם
האתר הרשמי של “מלחמת הכוכבים “
הווקיפדיה:הויקיפדיה של “מלחמת הכוכבים “
מקורות השראה של “מלחמת הכוכבים “
אתר על מקורות “מלחמת הכוכבים “
“המוסד ” של אסימוב ומלחמת הכוכבים
מלחמת הכוכבים בספרות החלק השני
“הכוח מתעורר ” הסרט השביעי בסדרה .
ישי קיצ’לס “אם כל המלחמות ” על הסרט החדש בסדרה “הכוח מתעורר “
ראו גם
עוד סדרה של ג’ורג’ לוקאס
מסע בין כוכבים הסדרה שהישפיעה על העולם המודרני
פוסטר מחוברת של “קוין קומיקס”.
הי אלי,
ראיתי את שלושת הסרטים המקוריים, ואת הראשון בסדרה החדשה. הם סרטים חביבים, למרות שהם קצת גורמים למדע הבדיוני להיראות כמו משהו בעובי של קרטון ביצוע.
בתור חובב מושבע של אסימוב, אני לא מבין את הקישור שלך לסדרת המוסד שלו. אסימוב הוא לדעתי קלסיקה, מלחמת הכוכבים במקרה הטוב סרט חביב.
עבור ילד שנתקל בו זמנית ( בערך באותם חמישה חודשים ) ב”מלחמת הכוכבים ” וב”מוסד ” של אסימוב ( וגם ב”חולית ” של הרברט) הם לא כאלו שונים, הם דווקא די מקבילים אם כי אני מסכים עימך שיש הבדלים באיכות.
אגב לדעתי דווקא הטרילוגיה השנייה והפחות מוצלחת של לוקאס מזכירה יותר את ספרי ” המוסד ” של אסימוב.מועצת הג’די מזכירה במשהו את המוסד האחר של אסימוב המנהל את ענייני הגלקסיה מאחורי הקלעים. ופלפטין הקיסר לעתיד מזכיר ומאוד את “הפרד ” המוטנט שמשתלט על הגלקסיה ב”המוסד”. מן הסתם “לוקאס חשב על “המוסד ” כשכתב את התסריטים.
ייתכן מאוד, אלי, שיש נקודות דמיון בין מלחמת הכוכבים לסדרת המוסד. לדעתי זה שווה מאמר נפרד, וגם לתרגם אותו לאנגלית, כי, ככל הידוע לי, זו טענה מקורית!
[…] פולחן מלחמת הכוכבים " […]
מאמר מעניין של עומרי בר לב על עובדות מעניינות על סרטי מלחמת הכוכבים:
http://tveye.co.il/2012/05/04/4may/#comment-515
חדשות מזעזעות סיפים מכיוון יוצר היקום של “מלחמת הכוכבים ” הבמאי ג’ורג’ לוקאס. הוא מכר את כל זכויותיו על הסדרה לחברת וולט דיסני.
ואנשי וולט דיסני הודיעו שהם מתכוננים כעת לצלם את פרקים 7-8-9 בסדרה .אותם פרקים שלוקאס הכריז פעם שהוא מתכנן אותם ושיעסקו בעתיד של “מלחמת הכוכבים ” כאשר לוק לאיה וסולו יתבגרו ויזדקנו.
לאחר מכן הוא הכחיש שיש לו תוכניות כאלו והעדיף לעסוק ב”סרטי קדימונים ” משעממים ומעצבנים על ראשיתה של האימפריה הגלקטית.
אז כעת הכל מיועד לביצוע ויהיה מעניין לראות מה יקרה איתם.
אבל לאמר את האמת. היום לאחר שהעתיד של הרפובליקה תואר בעשרות רומאנים ומאות סיפורי קומיקס זה כבר הרבה פחות מעניין מאשר לפני עשרים- שלושים שנה.
ראו כתבה בנושא כאן :
http://www.bbc.co.uk/news/business-20146942
[…] של מולדר בסגנון דארת וואדר ולוק סקייולקר מסרטי "מלחמת הכוכבים" ) שהפלישה החייזרית המתוכננת לכדור הארץ תתחיל […]
לאחרונה יצא לאור ספר חדש על יקום “מלחמת הכוכבים ” הראשון מזה שנים בעברית .ספרו של ג’פרי בראון “ג’דיי הדור הבא”בתרגום שחר סמוכה בהוצאת ידיעות אחרונות ,2014.
סיפור על בית הספר התיכון של הג’ידי המסופר דרך קומיקס ,רישומי יומן ,מכתבים ,שרבוטים וקטעי עיתונות של ילד אחד בגלקסיה רחוקה..הספר זכה להצלחה גדולה ועמד בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.מחברו כבר כתב בסגנון זה את רב המכר “דארת’ ווידר ובנו ” וההמשך “הנסיכה הקטנ של ויידר”.
שווה עיון לילדים בני 7-13.
http://www.ybook.co.il/page_23278
[…] פולחן מלחמת הכוכבים אהבתיאהבתי טוען… […]
קארי פישר הכוכבת של סרטי “מלחמת הכוכבים ” נפטרה היום בגיל צעיר מהתקף לב.
היא אושפזה במצב קשה במהלך סוף השבוע לאחר שעברה התקף לב במהלך טיסה מלוס אנג’לס. אחיה טוד סיפר ביום שישי לסוכנות הידיעות AP כי אחותו נמצאת בטיפול נמרץ וכי הרופאים הצליחו לייצב את מצבה.
מדיווחים שונים עולה כי פישר לקתה בליבה במהלך הטיסה וכי אחד הנוסעים המוכשר כפאראמדיק ששהה במקרה על הטיסה ביצע פעולות החייאה בה במשך כרבע שעה עד שהמטוס נחת בשדה התעופה בלוס אנג’לס. פישר הובלה לבית החולים באוניברסיטת UCLA וביתה שוהה לצידה.
י
פישר, החלה את קריית המשחק שלה גיל 19 בסרט הקומי “שמפו”. בשנת 1977 לוהקה לסרטו של ג’ורג לוקאס “מלחמת הכוכבים” כנסיכה ליאה ושיחקה לצידו של האריסון פורד ומארק האמיל. היא הופיעה שנות ה-80 בסרט “האחים בלוז” ובתפקידי אורח שונים בסרטים לאורח השנים.
עם חזרת סאגת סרטי “מלחמת הכוכבים” בשנה שעברה, חזרה פישר לתפקידה כגנרלית ומצביאה צבאית המנהיגה את ההתנגדות למסדר השואף להקים לתחייה את הקיסרות.
לפני מותה הספיקה להשלים צילומים לסרט המשך שיוקרן בשנה הבאה.
בהערת אגב אציין שהיום בצהריים הוקרן בישראל הסרט “מלחמת הכוכבים: הכוח המתעורר ” וצפיתי בו ובפישר בהתפקיד הנסיכה לאיה המבוגרת הנפרדת מהאן סולו בגילומו של האריסון פורד. בלי לדעת שקארי פישר גוססת ממש בשעה זאת בארה”ב.
בעברית יצא לאור בהוצאת “ידיעות ” “עיבוד ספרותי” חדש של הסרט המקורי של “מלחמת הכוכבים ” מ-1977 “הנסיכה הנוכל ונער החווה” של אלכסנדרה בראקן .ספר שלפי הדיווחים הוא רב מכר.
הנה תקצירו :”הסיפור הזה מתחיל כמו רבים אחרים: לפני זמן רב מאד… במקום הרחק מעבר לכוכבים הנוצצים שניתן לראות בשמי הלילה שלכם.בתקופת הרפובליקה העתיקה, מאות מערכות כוכבים חיו יחדיו בשלווה ושגשוג, תחת הגנתו של מסדר עתיק של לוחמים: הג’דיי. אבל גאות אפלה סחפה את הגלקסיה, מבעיתה ובלתי ניתנת לעצירה, שמחתה גם את הלוחמים הכבירים ביותר. כעת מושלת בכוכבים אימפריה מרושעת, ואחיזתה הנוראה מכבה בזה אחר זה את השרידים האחרונים של אור ותקווה.
זה סיפורם של שלושה אנשים שדרכם פגשה בדרך הגורל – שנמצאים במקום הלא נכון בזמן הנכון. יחדיו, שלושת אלה יוכיחו שיש בהם יותר ממה שניתן לראות… והם עשויים להיות התקווה היחידה של הגלקסיה לעתיד.”
קראתי ומצאתי שהעיבוד הוא מיותר לגמרי ובאמת איני מבין מדוע הוא רב מכר. החידוש היחיד הוא שהסיפור מוצג מנקודות המבט המשתנות של שלושת הגיבורים הראשיים הנסיכה לאיה ,לוק סקייוולקר והאן סולו.
העיבוד המקורי של אלן דין פוסטר לספר שהופיע תחת שמו של ג’ורג’ לוקאס ושתורגם לעברית עוד ב-1977 בידי אליעזר כרמי הוא טוב הרבה יותר מכל בחינה אפשרית ,מפורט יותר ,מרתק יותר ,מצחיק יותר .הכול יותר.
.היה מיותר לעבד את הסיפור הזה פעם נוספת.
[…] אלי אשד על פולחן מלחמת הכוכבים " […]