דוד ושלמה במקראית מדוברת-"אבישג" מאת אברהם בורג

דוד ושלמה  במקראית  מדוברת

מאת אלי אשד

סקירה על

אבישג מאת אברהם בורג

הוצאת גביר כינרת זמורה ביתן 2011 , 239 עמודים .  

 תקציר ההוצאה לספר :

אברהם בורג כתב רומן תנ"כי על ימי המלך דוד האחרונים ועל ימי שלמה המלך שבו בשפה מקראית יפיפייה הוא יוצר היסטוריה חלופית לזאת המוצגת בתנ"ך. בורג  משתמש בידע הנרחב שלו בתנ"ך  על מנת לחתור תחתיו.

 אברהם בורג ידוע כפוליטיקאי שנוי מאוד במחלוקת ,בנו של ראש  מפלגת המפד"ל ההיסטורית יוסף בורג שכמו  "נתן גט " כריתות לרעיונות מפלגה זאת בטענות שעוררו מחלוקת קשה מנהיג כושל מטעם עצמו למפלגת העבודה שמעולם לא היגיע לתפקיד שיועד לו לדעתו .

וכעת לאחר שפירסם כמה ספרי עיון שעוררו עניין רב וגם מחלוקת גדולה , שבהם פירט את רעיונותיו לגבי הדרכים שבהן היהדות והציונות  ומדינת ישראל צריכות לצעוד בעתיד מפרסם בורג את יצירתו הספרותית הראשונה "אבישג ".  ושם הוא משתמש בידע הנרחב שלו בתנ"ך  על מנת לחתור תחתיו.

 בספר "אבישג"  הוא חוזר אל ימי דוד ושלמה המלך ושלא במפתיע הוא עוסק בה בתחום הידוע לו היטב הפוליטיקה הפנימית והתככים האינסופיים  שמאחורי הקלעיםאלא שבספרו הפוליטיקה  מועברת  3000 שנה אחורה בחצרות דוד ושלמה ,אך בהחלט ניתן לתמוה עד כמה גם בזמן שהוא מרחיק כל כך את עדותו בורג חושב למעשה על הסצינה הפוליטית העכשווית השופעת ביצרים עזים בדיוק כמו הסצינה שאותה הוא מתאר של ימי שאול דוד ושלמה. ללזכותו של בורג עומדת העובדה  הוא כנראה הפוליטיקאי הישראלי הראשון שכתב רומן על ימי התנ"ך ,דבר שעד כמה שידוע לי שום חבר כנסת  לא עשה לפניו (  אם נתעלם , מהסופר משה שמיר שהיה חבר כנסת וכתב שנים לפני כן רומן על ימי דוד ואם כי פוליטיקאי אחר בני בגין כתב ספר עיון על ימי התנ"ך).

עד כמה הוא הצליח במשימתו ?

הרעיון עצמו  הוא לא באמת מקורי . עוד רומן על ימיו האחרונים על דוד המלך ששוב מתגלה כרחוק מאוד ( ואולי בעצם לא ?) מהדמות  הלכאורה מיתית ( ובעצם בכלל לא )  שאותה יצר ספר שמואל ואותה יצרו לאחר מכן המדרשים . בורג חותר כביכול כדי לגלות את האמת על דוד ששמו האמיתי הוא אלחנן .אבל בכך הוא לא באמת מחדש.רבים וטובים עשו זאת לפניו.

למעשה השימוש בעלילות מחייו ( המאוחרים של דוד ) שימשו מזה שנים רבות כאמצעי לעורר דיון וויכוח על אירועים עכשוווים ,עוד משנת 1929 כאשר תיאטרון הבימה " העלה את המחזה "כתר דוד " על מרד אבשלום ועורר זעם ציבורי על הצורה "הפוגענית " כביכול שבה הוצגה במחזה המלך  דוד. לאחר מכן לאחר קום המדינה  הסופר  ( והחבר כנסת לעתיד ) משה שמיר מצא את עצמו במרכזו של ויכוח סוער "לאור הרומן התנ"כי שלו "כבשת הראש" שבו הכל היניחו שדד בן ישי  בונה ממלכת ישראל אינו אלא מטאפורה שקופה ולא סימפטית  לדוד בן גוריון בונה מדינת ישראל .וכך היה עם המחזה של ניסים אלוני "אכזר מכל המלך " שבו היחסים בין רחבעם  יורש  שלמה בן דוד וירבעם בן נבט נראו כמטאפורה למתרחש במדינת ישראל הצעירה של ראשית שנות החמישים.

היו גם אחרים שעסקו בימיו האחרונים והלא הרואיים של דוד   יעקב חורגין ב"מעם קרנות מזבח "

   יעקב שבתאי במחזה המצליח ( שגם הוסרט לטלוויזיה )   " כתר בראש "  ג'וזף הלר  ב"אלוהים יודע ",  סטפן היים  ברומן  המופת המזרח גרמני "דוח המלך דוד" טלה בר ב"מיכל בת המלך " וישנם עוד רבים וטובים בשפות שונות וביצירות שונות חלקם עורר מחלוקות גדולות  מאחר שהעזו לתאר את בכיר מלכי האומה ואבי אבותיו של משיח ישראל  דוד כמי שאינו,בלשון המעטה קיצונית ,  טלית שכולה תכלת..

 לפני כמה שנים אף הופיע רומן באנגלית עם שם זה Avishag   ונושא זהה לזה של בורג ,אבישג מאת הסופרת הישראלית טלי לוטן שהופיע באנגלית ב-2002. אך אם כי הנושא והשם היו זהים הגישה של לוטן שונה מאוד מזו של בורג.

הסיפור "אבישג " הוא אם כך  לא מקורי בתיאור   ימין האחרונים של דוד הזקן העייף  החולה כשבניו האכזריים שלמה ואדוניה נאבקים זה דרך אנשי החצר המושחתים והאכזריים כמו איש הדמים יואב בן צרויה.אין חידוש רב  לא בתוכן  וגם לא ב"ניתוץ הפרות הקדושות "  יש חידוש   בסיום המפתיע באמת של הסיפור שבו נדון בהמשך .

הלשון-המקראית  מדוברת  

יש  בסיפור זה השג גדול אחד של בורג  בהשוואה לכל קודמיו :

בספר "אבישג " מפעיל אברהם בורג שפה מקראית נפלאה שכמוה לא נראו במקומותינו מזה זמן רב

זהו. זוהי  מעין עברית תנכית מדוברת ,אתה יוצא מהקריאה עם התחושה שאכן כך דיברו וכך כתבו בימי דוד המלך עם עושר לשוני אדיר.

 בורג כותב  באחרית הדבר מספר שניסה להשתמש רק במילים מתקופת התנ"ך ואם כך הרי הצלחתו מרשימה מאוד. בורג כותב באחרית הדבר: אותה עברית חסכנית, מדויקת ונפלאה היתה לי גם לרועץ קשה. אחותי המנוחה, שהיתה בלשנית מחוננת, לימדה אותי פעם שבלשון המקרא יש אוצר מילים של כ־8,000 מילים. בעברית המשנאית נוספו לנו עוד 8,000, והעברית של ימי הביניים העשירה את האוצרות שלנו בעוד כ־5,000 מילים. ואילו בעברית המודרנית יש יותר ממאה אלף מילים."

 עם זאת נראה שהוא משתמש ללא הבחנה במילים ובמשפטים  מתקופות שונות של התנ"ך ללא התייחסות לעובדה שיש בינם הבדלים של מאות שנים  אבל כנראה לא הייתה לו ברירה בעניין זה אחרת לא יכול היה ליצור את השפה התנכית העשירה של ספרו .

פרט לכך בורג העוסק בשחיתת פרות קדושות כפי שהוא עשה ספריו הקודמים לגבי ישראל המודרנית  אבל כאמור למעלה   בכך הוא לא עושה שום דבר שרבים כבר עשו לפניו.לכל היותר ניתן לנסות לפענח את הרמזים שבורג שותל פה ושם לגבי מי יכולים להיות המודלים העכשויים שעומדים לנגד עיניו כאשר הוא מתאר דמויות קדומות.  

העלילה :

( הזהרה :יש כאן ספויילרים לעלילת הספר!.)

 "אבישג " הוא  סיפור חייו של  שמע כהן צעיר המאוהב באהובתו האחרונה של דוד אבישג אם כי הוא לא "ידעה" כתוצאה ממצבו הבריאותי .  הוא חושף     פרטים עלומים ומזעזעים לגבי חייו של דוד ( ששמו האמיתי  אנחנו מגלים הוא אלחנן )  כלוחם צעיר ואכזר. דרך עיניו הבלתי משוחדות בעליל אנו מקבלים את סיפורו של המלך ולאחר מכן את סיפור מלכות בנו שלומו האכזר והמרושע ממנו  ונכדו רחבעם הלא יוצלח הגמור  שמופל לבסוף בסיום עלילתי מפתיע   ולחלוטין לא משכנע,  ביחד עם יריבו מלך ממלכת ישראל ירבעם בן נבט בידי בן טיפוחיו של שמע,צופיאל  שאינו מוזכר בכלל בתנ"ך .

החלק הראשון  העוסק בתיאור ימי דוד האחרונים הוא  מרשים וחזק. הקורא מתרשם מאוד הן מהשפה הן  מהדמויות וגם מהתיאור הלא סימפטי ועם זאת המושך מעין כמוהו של דוד החזק והאכזר .בהחלט אפשר להבין מדוע דוד  עם כל חטאיו היה אהוב כל כך על העם לאחר קריאת החלק הזה.שהרי כולם רעים ונבלים בספרו של בורג כולם חוץ משמע אבישג והיורש צופיאל .דוד עם כל רשעתו ,אינו שונה מכולם , הוא לפחות דמות כריזמטית. .

החלק השני על ימי שלמה המתואר כשליט שמן ומרושע  ותו לא  כבר "נפילה" של ממש כאילו בורג אינו יודע כלל לאן הוא רוצה ללכת איתו.

החלק השלישי המתאר את הפלת רחבעם מלך יהודה  ויריבו ירבעם מלך ישראל  בידי  המנהיג הטוב צופיאל  עומד בסתירה מוחלטת ומכוונת  למה שמסופר בתנ"ך.  והוא בהחלט חדשני . נדיר שסופר מודרני  על ימי התנ"ך יתאר אירועים שהם שונים ומנוגדים כל כך למה שמסופר בנראטיב התנ"כי.

. אפשר לפרשו   כפנטזיה גמורה של הכוהן שמע ( ושל בורג ) שאמנם אינו מצליח לתת לה את החיות שניתן למצוא בחלק הראשון על חיי דוד.בכל אופן החלק הזה מעניין משום שהוא מציג היסטוריה חלופית לזאת שמוצגת   בתנ"ך. האם בורג רומז לנו שגם הסיפור המקראי השונה מאוד הוא "בדיוני " באותה מידה?

למעשה דומה שיש כאן מעין אלגוריה על עולם הפוליטיקה העכשווית., את דוד המלך אפשר לפרש אם נרצה  כמעין שיקוף של אריאל שרון וכו'. אבל בסופו של חשבון גם בורג אינו מצליח להסתיר את הערצתו למלך דוד עם חטאיו ותועבותיו.והיורש שהוא מעלה לבסוף על הבמה אינו אלא "דוד חדש " ומושלם ,המלך דוד כפי שהיה צריך להיות בעיני אברהם בורג.

הוא יוצר כאן היסטוריה חלופית לתנ"ך דרך שמע שהוא הכוח שמאחורי הקלעים המביא לבסוף להפלת המלכים המרושעים  ירבעם ורחבעם ולהעלאת המלך האידיאלי צופיאל. ניתן לשער שבתפקיד זה   אברהם בורג הפוליטיקאי המתוסכל שמעולם לא הצליח להשיג את מטרותיו: השגת השלטון במפלגת העבודה ובמדינת ישראל  מזדהה עימו עמוקות.

דוד ואבישג .פדרו אמריקו .1879.

ראו עוד

אברהם בורג בויקיפדיה

אברהם בורג בלקסיקון הסופרים

החזון של אברהם בורג

פרק מהספר "אבישג"

אברהם בורג מתראיין על "אבישג"

אברהם בורג מדבר על "אבישג"

עוד ביקורות על "אבישג"

אהבה בין החרכים -צביה גרינפלד על "אבישג"

דניאל להמן על "אבישג"

מריתהה על אבישג

קרן על "אבישג"

"אחד העם " על אבישג

בלוגר על "אבישג"

לפני "אבישג" של בורג היה עוד רומן באנגלית בשם "אבישג"

ראו גם על דוד המלך

ימיו האחרונים של דוד המלך :על מחזה מאת אהרון שבתאי

למה צחקה מיכל –על עוד רומן על ימיו האחרונים של דוד

סופר המלך דוד –החלק הראשון

 סופר המלך דוד החלק השני

המלך דוד ואבישג