מאמר ראשון מתוך כמה המתוכננים בידי חיים מזר ואלי אשד על אחת הדמויות המרכזיות והמסתוריות בתנ"ך ובמסורת היהודית ,איש הנצח אליהו התשבי.
מאין בא ולאן הלך אליהו הנביא-
מאת חיים מזר
אליהו הנביא הוא אחת הדמויות המסתוריות ביותר בתנ"ך ,שהרי הוא אחד הבודדים שעליו מסופר שלא מת מעולם .
הפסוק הפותח הפרק יז' במלכים א' הוא: "ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי". במשפט זה ישנם שלושה דברים-אליהו הנביא, פניה שלו לאחאב ותחזית לגבי העתיד לבוא. הכניסה של אליהו לתוך הסיפור המקראי היא פתאומית. אין יודעים עליו כלום למעט העיר ממנה בא. את תחזיתו הקשה של אליהו לאחאב אפשר להבין על רקע מה שנאמר בפרק הקודם, פרק טז' פסוקים 29-34. פסוקים אלה מתארים את עלייתו של אחאב לשלטון וכי עשה את הרע בעיני ה' וגרוע מכל נישואים לאיזבל בת-אתבעל מלך צידון. נקל להבין כי נישואים אלה היו נישואים פוליטיים. זאת היתה דרך מקובלת בעת העתיקה לעגן ולבסס קשרים פוליטיים בין מדינות באמצעות נישואים עם בנים ובנות של מלכים.
אם נקרא את המשך הפרקים המתארים את דברי ימי אחאב נראה שההתייחסות של אליהו לאחאב היא בעקבות אירועים ספציפיים כמו המקרה של נבות היזרעאלי. בפסוק הפותח בפרק יז' ההתייחסות היא כללית. מה זה יכול לומר על אליהו? משעה שאחאב החל למלוך, אליהו לא יכול היה לומר שום דבר על מה שהמלך עשה. הוא לא ידע למה לצפות מכיון שהמלך היה בראשית דרכו ואולי הוא קיווה שאחאב ישוב למוטב. זה לא קרה ורק כאשר הרגיש כי אינו יכול להבליג יותר, אמר את דבריו הקשים.
אליהו אם כן צפה ועקב אחר מעשי המלך. זאת יכול היה לעשות דרך מה ששמע מפי אנשים שונים שהיו מקורבים למלך או ממכלול הידיעות שנפוצו בארץ. הפנייה לאחאב כפי שאפשר לראות היא אישית. אדם מחוץ לממסד הפוליטי ולאליטה הדתית לא יכול היה לעשות זאת, מכיון שהגישה אל המלך מטבע הדברים היתה חסומה במהותה בפני הציבור בכללותו. המסקנה המתבקשת היא שאליהו היה חלק מהממסד הפוליטי או מהאליטה הדתית. הוא היה כנראה בן של אחת ממשפחות האליטה והיתה לו גישה חופשית לאחאב. נביאים אחרים למשל שהיו חלק מהממסד הפוליטי היו נתן הנביא והנביא ישעיהו. יכול להיות שבתחילת דרכו של אחאב, גישתו של אליהו היתה ידידותית וסלחנית, אולם בעקבות התנהגותו השלילית של המלך היחס השתנה בהדרגתיות עד שהפך לאופוזיציוני וחריף ביותר.
גם יוסף בן מתתיהו לא מציין שום דבר לגבי אליהו, למעט העיר שממנה בא. הפתאומיות בה אליהו מופיע בתוך הטקסט מעלה אפשרות שבמקור של מלכים א' קדמו לפרק יז' פסוקים או פרק שלם שבהם סופר יותר על אליהו הנביא וכי טקסט זה אבד במרוצת הדורות.
במה עלה אליהו הנביא לשמים?
אליהו הנביא הוא היחיד מבין הנביאים שנאמר עליו כי עלה ברכב אש לשמים. ירידתו מהבמה ההיסטורית היא יוצאת דופן. לא נאמר עליו כי נפטר, אלא שהוא עזב בדרך אחרת. מה קרה כאן ובאיזה סוג רכב מדובר? במהלך קריאתו של פרק ב' במלכים ב' למדים כי עזיבתו של אליהו היתה ידועה מראש. האם אליהו ידע שהוא עומד לעזוב ובאם כן האם מסר על כך לבני הנביאים ? בפסוקים א' יא' בפרק זה נאמר כי היעלמותו היתה בסערה, כלומר מהירה מאוד.
העזיבה היתה באמצעות רכב אש. כאשר בודקים את ימי אחאב, מרבית התקופה בה פעל אליהו, למילה רכב אין שום תוספות תיאוריות. להלן מובאים הפסוקים בהם מופיעה המילה רכב. כל הפרקים בהם מדובר הם במלכים א'.
1. פרק כ' פסוק 1: "ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלושים ושנים מלך איתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שומרון וילחם בה".
2. פרק כ' פסוק 21 : " ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה"
3. פרק כ' פסוק 25 : "ואתה תמנה לך חיל כחיל הנופל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקולם ויעש כן".
4. פרק כב' פסוק 32: "ויהי כראות שרי הרככ את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסורו עליו להלחם ויזעק יהושפט".
5. פרק כב' פסוק 35: "ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נוכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב".
באף פסוק מפסוקים אלה אין שום התייחסות לאש המאפיינת את הרכבים. מדובר אם כן במה שהוא אחר לגמרי. במלכים ב' פרק ב' פסוק 11 נאמר : "ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמימה". רכב האש היה בין אליהו לאלישע. כאשר דיברו אחד עם השני כמסופר, מן הסתם היו סמוכים מאוד זה לזה, שאם לא כן ספק אם היו שומעים אחד את משנהו כראוי. הרכב בהיותו ביניהם, הרחיקם זה מזה. אם נקבל כפשוטו את הפירוש המילולי של הביטוי רכב אש, שניהם לכל הפחות היו נכווים מהאש, אם לא גרוע מכך. הכתוב לא מספר על כך שום דבר. מתבקשת אם כן המסקנה שמדובר בדבר מה שנתפש על ידי הכותב כאש. אותו הדבר לגבי הסוסים.
ההופעה של הרכב היא פתאומית. רכב יבשתי אינו יכול להופיע בפתאומיות בוודאי לא סוסים וכרכרות שהיו כלי הרכב המקובלים באותה תקופה. אין גם שום התייחסות לאיזה שהם קולות בזמן ההופעה שלו. אותו הדבר לגבי עלייתו של הרכב לשמים. האפשרות אותה יש להביא בחשבון שמדובר באיזה שהוא כלי טיס שמנועיו לא משמיעים שום רעש. האם סוסי האש היו כני הנחיתה שלו? מכיון שהרכב היה ביניהם ואז אליהו נעלם, סביר להניח שהנחיתה היתה כך שפתח הרכב הופנה לכיוונו של אליהו שהוכנס או נכנס לתוכו במהירות.
נשארו אם כן שתי שאלות. מכיון שהיתה ידיעה מוקדמת שאליהו ייעלם הדעת נותנת שאליהו עצמו ידע זאת והוא הפיץ אותה בקרב בני הנביאים. השאלה השניה שעליה אי אפשר לענות היא מי היו בעלי הרכב שאיתם אליהו היה בקשר?
ראו גם
מאמר נחמד, אלא שאליהו לא נכנס כך "פתאום" לחיי המלך אחאב. לפני כניסתו אל המלך מתואר למעשה תהליך התפתחות של מיסטיקן. אליהו שהה זמן מה לבדו על גדת נחל, אחר כך הוא גר אצל אלמנה, שם עשה "ניסים" ושם התחיל שמו להתפרסם. רק אז הוא הרשה לעצמו להוכיח את המלך, ומכאן שיתכן והוא לא היה שייך כלל לממסד הפוליטי, אלא דווקא בא מבחוץ, מה שאיפשר לו לראות את הבעיות בלי משוא פנים.
במל"א י"ז אליהו מופיע ומטיל בצורת על אחאב וממלכת ישראל כולה. רק לאחר מכן הולך למסע אל האלמנה, ולנחל כרית. ולכן הופעתו הראשונה, היא לא מובנת, לא מוסברת ופתאומית.
נקודה למחשבה. על אליהו נאמר שהוא עלה ברכב אש לשמים ועל החזון של יחזקאל אומר הנביא:"וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו מסביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש". מוטיב האש נמצא אצל שניהם. במקרה הראשון רכב שטס לשמים ובמקרה השני רכב שבא מהשמים. מכיון שכלי התחבורה היבשתיים באותו זמן היו החמור, הסוס והגמל וכלי התחבורה המכני היה מרכבה שסוס רתום אליה, הדעת נותנת מקום להשערה שאף אחד מהתיאורים אינו פרי הדמיון. ישנו גלעין דומה. אליהו לא מדבר על חשמל. מילה זו לא היתה בעברית ואילו יחזקאל כן משתמש במילה זו, מה שמחזק את ההשערה שמילה זו מקורה בבבל.