את נידאא ח`ורי ( ובבגרותה היא נקראה ניצה חורי ) משוררת ערביה נוצריה ילידת 1957 הכניסו למנזר בגיל 14, חיתנו אותה בגיל 16, היא ילדה ארבעה ילדים לבעלה, אבל רצתה לנהל קריירה של אשת ספרות, משוררת, מרצה, ולכן היא הייתה צריכה למרוד בעולם הזה ולהתרחק ממנו. היום היא מרצה באוניברסיטת בן גוריון, מלמדת כתיבה יוצרת, והוציאה כבר כ 12 ספרי שירה, אבל היא גם שילמה מחיר. בסרט שעשו עליה אפשר לראות את הקרע הנורא, איך היא לא יכולה להתקיים בחברה שלה כיוצרת . היא אומרת שם, `אני כותבת, אבל אין לי קהל בחברה הזאת`. ספרה “הכתר המר” נאסר ב-1997 על ידי הצנזורה הירדנית כי היא כתבה את המילה `אלוהים` בקונטקסט שירי. היא מכהנת כמתאמת הפעולות של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.
בימים אלו יצא לאור ספרה “בגוף אחר מבחר שירים 2010-1987 הוצאת ‘קשב’תרגמה מערבית: חנה עמית-כוכבי.
יואב עזרא משורר ביבים קרא את הספר.
עיניים אחרות בעברית :השירה של נידאא חורי
מאת יואב עזרא
את הספר העביר לי אלי אשד בקפה תמר. הספר עורר תחילה ענין והתלהבות בקרב יושבי הקפה בגלל הזהות של המחברת. .
קפה תמר בימי שישי הומה אדם מדברים על פוליטיקה על ספרות על אמנות ותמיד מסקרן לדעת ואפילו עומד על גבול המציצנות מה השכנים שלנו אוהבים וחושבים וכך הספר של המשוררת נידאא ח’ורי. אני הגעתי ללא תיק ולכן להסתובב בקפה ואחר-כך בעיר עם ספר ביד זה נותן תחושה נשגבת של מלומדות יתר. לקראת סוף הפגישה בקפה התקרב לשולחן בחור המקסים והחכם תמיד צ’יקי רועי ארד ואחריו כמו במטה קסם רוני סומק. צ’יקי כהרגלו שאל לשלומי , הבחין בספר ומיד אחז דפדף וקרא בו. צ’יקי יש לומר מבצע הלכה למעשה את משנתי בדבר קריאה חטופה מודרנית ועיון בספר וקולע בהבחנות ברק מדויקות על מהות הספר וטיבו. צ’יקי טוען שהספר לא עובר טוב בעברית , אלא שכנראה שזו בעיה של המתרגמים ולא של המשוררת . לדעתו לא ניתן להבין לעומק את תובנות המשוררת בישראלית . במיוחד לא בתל-אביב המודרנית המתוחכמת.
דוגמא עמוד 106
SMS
שומעת אותך
צרחת תרנגול
בגבעה הסמוכה
אור בוקר עולה מגופך
מסנוור
משאיר אותי ערה
צ’יקי בצדק שאל מתי לאחרונה שמעת תרנגול צורח? השבתי לו רק מתוך קלטת . אף פעם לא יצא לי לשמוע באמת תרנגול צורח
אבל נכון שאף פעם לא גרתי בכפר
דוגמא נוספת
טרף או אהבה נכזבת
עמוד 97
סוסה רובצת בתא
בוהה
לפניה ערימת קש
בלי הרף
זבובים חגים
מעליה
אהבה נכזבת.
אז אני עירוני והמשוררת אולי כפרית .ועדיין אני מוצא שהדימויים של המשוררת לפחות כפי שהם עוברים בתרגום לישראלית לא אמינים ולא מצליחים לעבור.שירים רבים גם נופלים לבנאליות. הם כוללים דימויים שחוקים שאינם מחדשים דבר.
כמו למשל עמוד 49
טקסים מזרחיים
חלוני קורע את לילי
מתגנב אל מעמקי
מותח מתוכי עורקי
אל גג חשוף
טורד בי נמנומים.
בכל זאת יש לזכור את הבעיתיות שבתרגום משפה אחת לשנייה . אני זוכר את דוד אבידן שציין את הקושי שבהעברת סמלים ממערכת א’ למערכת סמלים במערכת ב’. מה שעובד בשפה אחת ספק אם יוכל לעבוד בשפה אחרת. מה שמצחיק בשפה אחת ספק אם יהיה מובן ומצחיק בשפה אחרת.
עם זאת כמה מהשירים בספר נכתבו בידי המשוררת עברית ואין לאמר שיש בהם שיפור בהשוואה לתרגומים. אבל כל הכבוד למשוררת שניסתה לכתוב בשפה שאינה שפת אימה .
הגוף הבוער
שנות החיים שאנו צוררים
תחת הזרוע
מתיבשות ונושרות
כמו סומסום
הכתובות מונחות בחיק
אלומות כמו זעתר
ואנו מפוררים את המרחקים
על הגוף הבוער
ריחות ארצי
פסק הדין
לצערי השירים בספר אינם עובדים באמת .
שירה בינונית ומטה .
נדאא חורי מנסה אבל לא מצליחה ליצור שירה טובה בעברית בקובץ הזה .
נדאא אנחנו אוהבים אותך אז למה את מגישה הפעם לאוהבייך קובץ תפל ולא מקורי כזה ?
ייתכן שבערבית השירים נקראים טוב יותר. אבל אנחנו מצפים מנידאא חורי לשיפור בפעם הבאה.
או שתבחר מתרגם אחר.
ראו עוד על נידאאה חורי
נידאא בויקיפדיה
אסתר
וגם אני. אבל יואב עזרא הוא גאון ספרותי והמשוררת שחר מריו מרדכי. המשוררת שחר יותר גאונה מיואב , שהוא חולה.
לא זכור לי שדיברתי על תרנגולים, נדמה לי שנתתי דוגמא אחרת. אבל אולי אני לא זוכר. אני דווקא חובב תרנגולים ובזמנו עבדתי על תסריט שעוסק באיש-תרנגולת.
אם נדבר ברצינות, נראה לי שישנה בעיה גדולה בתרגום מערבית לעברית של שירה. זה עניין אופן מבני, בגלל שערבית היא שפה שמית, היא כמו אחות תאומה אבודה. זה לא קשור לאיכות התרגום בספר הספציפי הזה. גם אני נתקלתי בבעיה הזו כמי שערך שירה ערבית מתורגמת.
למשל השורה של חורי ‘חלוני קורע את לילי, מתגנב אל מעמקי’ שאני משוכנע לגבי יופיה בערבית נותנת תחושה ארכאית לקורא העברי המצוי בשל השימוש בי’ לציון שייכות, שמזכירה אולי שירי ילדים בעברית מוקדמת וכן חריזה רפה חלוני\לילי. אילו התרגום היה ‘החלון קורע את הלילה, מתגנב אל המעמקים’ אולי היה כאן משהו פחות ארכאי, ששומר על הארוטיות של המקור. מצד שני, המשמעות היתה נפגמת. אם התרגום היה ‘החלון שלי קורע את הלילה, מתגנב אל תוך המעמקים שלי’ זה היה כבר מסורבל. מכל הברירות, הייתי בוחר בשינוי מסוים של המשמעות המילולית (מעבר מחלוני לחלון כלשהו) כדי לשמור על התחושה והשיריות של השיר.
דווקא אהבתי את שתי הדוגמאות האחרות שהבאת כאן.
לא התכוונתי להעליב. אני מתנצל בפניך אם צטטתי אותך לא נכון. גם אני לא זוכר. אולי הספר באמת טוב מי יודע? בכל מקרה לא אני שאקבע.אני דורש בשלומך, שלך תמיד יואב
לי נראה שיש לשבח את המשוררת על נסיונה לכתוב שירים בשפה העברית.כמה משוררים ערביים יש היום שכותבים שירים בעברית ? או סופרים בכלל ?לא הרבה.
אנטון שמאס נעים אראיידי ואולי עוד כמה .
מאידך כמה משוררים עבריים יש שכותבים יצירות בערבית ?
רוני סומק כמדומני אבל אני לא בטוח בזה.
עם זאת מאחר ששתי השפות עברית שפת התנ”ך והערבית שפת הקוראן לשתיהן יש טענה להיחשב לשפות אלוהיות ,כי אז מי שכותב בהצלחה בשתיהן יש לו טענה לעוצמה שירית יצירתית שהיא חזקה יותר ממי שכותב בהצלחה רק באחת מהן.
שירה אישית מאד, שלא נגררת לשירה פוליטית פלקטית.