לסובב את הלחי השנייה או לסלוח? / על הסרט "בעולם טוב יותר"

בעולם טוב יותר היינו מסוגלים לסלוח למפלצות רשעות שגדלות בתוכנו כמו סרטן. היינו כמו מלאכי אלוה מביטים בעיניים רכות במי שמחטיף לנו סטירה בזמן שאנחנו היינו משתפשפים בסליחה. לכו ספרו את הפנטזיה הזו לכריסטיאן בן ה13 שאימא שלו בדיוק מתה מסרטן שאכל לה את המוח. הוא מגיע לבית ספר חדש בדנמרק רק כדי שהבריון המקומי יפוצץ לו את האף עם כדורסל וכולם יצחקו.

אבל כריסטיאן לא פרייר, אפשר לראות את זה במבט שלו. הוא הולך לעשות צדק ולהיות חבר של ילד הכפות הבית ספרי אליאס השבדי ואף אחד לא יהפוך אותו לנמושה. אז נשאלת השאלה האיומה הזו: מה עושים כשמישהו מרביץ לך סתם ככה כי הוא אכזרי? אתה יודע שאתה צודק אבל זה באמת לא מעניין את הבריון שעומד ממולך, להיפך זה רק סיבה לכאפה נוספת.

ומילא בריון מקומי בבית ספר, אבא של אליאס עובד כרופא באפריקה שם שולטת מפלצת מפחידה הרבה יותר שחותכת את בטנן של נשים בהריון רק כדי לבדוק אם הוא זכה בהתערבות על מין העובר. הסרט נפתח ונסגר בשוט של ילדים אפריקנים קטנים רצים אחר המכונית של הרופא וצועקים לו "מה שלומך" באנגלית, צוחקים באפר שנותר אחרי הגלגלים הנוסעים, מנופפים לשלום.

סוזאן ביר בסרטה זוכה האוסקר "בעולם טוב יותר" נוגעת בשאלות שילדים שואלים והורים יכולים רק לשתוק בתגובה. לאורך הסרט כריסטיאן ואליאס, אשר מבחינה חיצונית נראים קטנים משאר הנערים בבית ספר וחלשים יותר, נחשפים לאלימות לא מוצדקת. המצב מחריף כאשר אביו של אליאס מפריד בין בנו הצעיר יותר (אחיו של אליאס) לבין ילד אחר בגן שעשועים ואביו של אותו ילד מחטיף לו סטירה. איך אביו של אליאס מגיב? הוא לוקח את הילדים שלו הרחק משם ומבקש מהם לאכול את הגלידה שקנה להם באוטו.

עוד במאה ה- 16 תומס הובס שאל כיצד ליצור הרמוניה בחברה אנושית. הובס מציג את ההיסטוריה האנושית כהיסטוריה של מאבק סביב הישרדות וצבירת כוח, לטענתו, מצבו הטבעי של האדם הוא מלחמת כל-בכל, והוא מתאר את התפתחות החברה האנושית כהתאגדויות שונות של בני אדם לצורך הגנה הדדית. הובס סבר כי האדם תוקפני הן משום שהוא מעוניין בצבירת כוח ורכוש למען סיפוק יצריו, והן משום שהוא מגן על עצמו כנגד תוקפנותם האפשרית של בני אדם אחרים. על-פי הובס, אדם יהיה בטוח רק כאשר ישלוט באופן בלעדי על כל בני האדם האחרים, אך זהו מצב בלתי אפשרי למימוש. הסמכות והחוק, לפי הובס, נובעים משני גורמים: צורך בני האדם להתאגד כנגד הטבע וכנגד בני אדם אחרים, ויכולתם של בני אדם להפעיל כוח זה על זה, על מנת לשלוט לטווח ארוך.

שלטון החוק הוא התשובה של הובס לקונפליקט בין הטריטוריאליזם של אדם לבין הצורך שלו בהגנה מפני הטריטוריאליזם של האחר. לכאורה שלטון החוק מגביל את האדם אך גם מגן עליו.

אבל מה שלטון החוק עושה נגד האלימות בסרט? כאשר הבריון המקומי מכה את כריסטיאן ואליאס אף אחד מהמורים לא עוצר בעדו. מאוחר יותר בסרט אנחנו מגלים שהם מודעים לבעיה כשהמורים יושבים מול הוריו של אליאס ומאשימים אותם בבדידותו של הילד. המורים טוענים שאליאס מתבודד בגלל שהם פרודים והעבודה של אביו בחו"ל.

אם כך ביר מציגה לנו שתי דרכים להתמודדות מול האלימות הבלתי צודקת הזו; הראשונה היא דרכו של כריסטיאן אשר ממהר לתפוס את הבריון לבד, להחטיף לו מכות עד זוב דם במשאבת אופניים ולאיים עליו בסכין. השנייה היא דרכו של אביו של אליאס אשר חוזר לאב אשר החטיף לו סטירה מול הילדים ולהגיד לו שהוא לא מפחד ממנו, שהוא סתם טיפש ושחוץ ממכות הוא לא יכול לעשות לו דבר. מכות לא מכאיבות לו לטענתו. האב השני מגיב כמובן בעוד כמה סטירות ואיומים.

לסובב את הלחי השנייה? לסלוח? לנקום? ביר משתדלת לא לתת תשובה חד משמעית לשאלות שהולכות ומתחדדות כמו הסכין שכריסטיאן נותן לאליאס והוא שם אותו מתחת לחולצה שלו, קרוב ללב. דבר אחד ברור בסוף הסרט והוא שגם אם תתנקם וגם אם לא האלימות עלולה להתפוצץ בקרבתך אם לא מתוכך ואתה עלול גם כן להתפוצץ, זה בלתי נמנע זה טבע האדם.