[כתבה בעברית בהמשך]
At the international conference of NUES 2010 in Sardiania which dealt with various cultures of the Mediterranean Sea I met the Egyptian comics artist Magdy El Shafee whose comics album METRO is considered to be the first ever adult comics in the Arab world. This comics was
confiscated and eventually banned by the Egyptian police as it was considered too critical of the government. But this ban only made Metro and the artist famous in the west and actually caused METRO to be translated of into Italian .Today we know that Metro was a kind of early warning about the public feelings in Egypt which brought the fall of Egypt’s President Mubarak several weeks after the publication of Metro in Italian and its presentation at the NUES 2010 conference.Here is a survey about the artist and the work.
בכנס NUES 20102010 בסרדיניה לתרבויות הקומיקס של ארצות הים התיכון שבו השתתפתי לאחרונה פגשתי קומיקסאים מארצות שונות של הים התיכון סרדינאים-איטלקים יוונים וגם קומיקסאי מצרי אחד מג’די אל שאפי. הקומיקסאי הבולט ביותר ביותר כיום בעולם הערבי שיצירתו האלבום הגראפי למבוגרים “מטרו” תורגמה כעת לאיטלקית והושקה בכנס.
ויצירתו זאת שנאסרה במצרים בידי הצנזורה ( אחת הסיבות לעניין הרב יחסית שהיא עוררה במערב ) אפשר לראות בה את הסנונית המבשרת את המהפכה שהביאה במצרים להפלת הנשיא חוסני מוברק.
בעולם הערבי יש סיפורי קומיקס מזה עשרות רבות של שנים אולם רובם מיועדים לילדים אם כי כמובן יש יוצאי דופן ובימים אלו אמור להתקיים כנס קומיקס ראשון מסוגו בנסיכות אבו דאבי המראה על יחס חדש לסוגת הקומיקס בעולם הערבי.
מג’די אל שאפי הוא יוצא דופן בכך שיצירת הקומיקס שלו יועדה במיוחד למבוגרים ונראה שבגלל העוצמה שלה והמסרים הויזואליים שלה היא עוררה את חששות המשטר.
אודות היוצר, מג’די אל שאפי
מג’די אל שאפי נולד בלוב ב- 1961 הוא מספר שבילדותו בשנות השבעים היה מתאמן בהעתקת ציורי הפרעונים המצריים הקדומים וכתב החרטומים “ההירוגליפים” שהם סוג קדום של קומיקס.
למזלו הוא בא ממשפחה ליברלית מאוד שעודדה את עניינו באמנות.
בשנות השמונים כשהתבגר נתקל בקומיקסים האמריקניים של רוברט קראמב והם עשו עליו רושם עז בתיאור הריאליסטי של המציאות היומיומית שמסביב לאמן. בעת שהות בפאריז בשנות השמונים הוא הושפע עמוקות גם בידי קומיקסאים צרפתים שציירו במפורש עבור הקהל המבוגר.
בנתיים בחיפוש אחרי מקצוע מפרנס הוא הפך לכימאי תעשייתי ופנה לתחום הרוקחות מקצוע שהוא לא יכול היה לסבול ויש לו ממנו בעיקר זכרונות רעים.
השינוי בחייו החל ב2001 כאשר אירגון קומיקס בינלאומי פתח סניף במצרים ושם מג’די למד בסדנה את דרכי איור הקומיקס . הוא החל ללמוד אצל אחד ממאיירי עטיפות הספרים הידועים ביותר במצרים. מכאן קצרה הייתה הדרך עבורו לצייר בצורה מקצועית קומיקס והוא אף הציג תערוכה של יצירותיו בגלריה.
ב-2003 הוא החל לפרסם סדרת קומיקס קבועה בעיתונות לילדים בשם “יסמין ואומינה” על עלילות שתי ילדות (ששם אחת מהן היא כשם בתו יסמין) שעולות בסתר על ספינה שבה נמצא אביהן מתגלות ועוברות הרפתקאות שונות ברחבי העולם.
אם הוא היה מסתפק רק ביצירות מסוג זה כי אז לא היה בו דבר יוצא דופן אך הוא רצה ליצור קומיקסים בעלי מסרים חברתיים ופוליטיים.
ב – 2005 החל לפרסם רצועות קומיקס למבוגרים בעיתון המצרי אל דוסטור ופירסם עבודות של מה שמוכר בעולם כקומיקס מחתרתי למבוגרים. מסוג שלא היה מוכר קודם לכן במצרים ואולי בכל העולם הערבי.
ב – 2008 מג’די פירסם את הרומן הגראפי הראשון במצרים “מטרו” שבו עסק בבעיות כמו העוני במצרים השחיתות הפוליטית וחוסר הצדק הכלכלי.
קטעים מתוך הגרסה באיטלקית
לאלבום צורפה הקדשה מיוחדת: “מטרו” מוקדש לבלוגרים המצריים שנותנים להרגיש שיש אור באפלה המצרית“.
מטרו
“מטרו” הוא בחלקו מותחן בחלקו סיפור אהבה ובחלקו ביקורת חברתית –פוליטית מושחזת מאוד. הסיפור -שיאהב, מתכנת צעיר בקהיר, נכנס לחובות אצל כרישי הלוואות שהם פקידי ממשל מושחתים והוא נמצא בדרך לפשיטת רגל. יותר ויותר מתברר לו שהוא כלוא במערכת כלכלית וממשלתית מושחתת שממנה אין מוצא. האדם היחיד שבו הוא יכול לבטוח היא עיתונאית צעירה ואידיאליסטית שעימה הוא מקיים רומן והולכת להפגנות אלימות כנגד המשטר המרוחק והלא סימפטי. שיאהב בכל אופן מעדיף לא להיות מעורב ולעסוק רק בבעיותיו שלו.
הוא מחליט לפתור את בעייתו ולהחזיר את החוב על ידי פעולה ישירה שוד בנק בעזרת ידידו הנאמן אך הלא יוצלח מוסטפה. השניים שודדים בנק אך נמצאים בבעיה איך להוציא את הכסף. עד לסיום המפתיע והדרמטי של הסיפור .
האלבום נותן תיאור ויזואלי של סמטאות קהיר המלאות וגדושות בעוני בשחיתות ובתחושות זעם ותסכול אין סופיות ,מורה דרך מצויין לכל מי שרוצה לדעת מה גרם למהומות שהביאו בתוך כמה ימים להפלתו של נשיא מצרים מובארק.
בפגישה ביננו בכנס בסרדיניה מג’די סיפר לי שהוא קיבל את הרעיון ל”מטרו ” ב2003 כאשר חבר שלו פשט את הרגל ועזב כתוצאה את מצרים.
מג’די: רציתי להציג את הגיבור כמי שהוא מוכשר מאוד אך שהתנאים במצרים מנעו ממנו מלהיהפך למשהו אחר חוץ משודד בנק .
המו”ל של האלבום היה מוחמד אל שרקאוי פעיל פוליטי ובלוגר שנחטף כנראה בידי כוחות השלטון במאי 2006 וטען שעונה ובוצעו בו מעשי סדום בידי כוחות המשטרה.
אולי לא במפתיע האלבום הוחרם מיד בידי המשטרה בטענה שיש בו קטעים פורנוגרפיים. ומאחר שבאחת התמונות מופיע בו זוג שבברור מבצע סקס.
עם זאת נראה שמה שהטריד באמת את השלטונות לגבי האלבום לא היה דווקא הפעילות המינית המוצגת בו (שלא תעורר הרמת גבה במערב) אלא הרמיזות הפוליטיות הארסיות מאוד כלפי אישים מוכרים היטב במצרים.
לדעת מג’די הסיבה האמיתית להחרמה הייתה העיסוק שלו בשחיתות אנשי הממשלה.
מג’די: הדמויות שמופיעות בסיפור של פוליטיקאים ואנשי עסקים אלו דמויות שמוכרות היטב לציבור אלו טיפוסים מושחתים במיוחד שלא יכולתי לציין את שמם האמיתי כי אז הייתי נאסר .אבל בגללם האנשים הרגילים שאוהבים את קהיר סובלים.
האלבום הורד מהמדפים בצו בית המשפט שמצא ברומן “פגיעה במוסר הציבור”.
המו”ל אל שרקוי והיוצר בילו שבועיים בבתי סוהר ואל שרקוי מצא את עצמו שוב בכלא שבו עונה. היוצר והמו”ל נקנסו כל אחד ב 5000 לירות מצריות והצטוו להשמיד את כל עותקי האלבום.
לאמיתו של דבר האיסור רק הביא להעלאת תשומת הלב העולמית לקומיקס המצרי. כמה עמודים ממנו תורגמו לאנגלית באינטרנט והאלבום הופיע לאחרונה באיטלקית. וייתכן שלא היה זוכה לפרסום זה אילולא ההחרמה.
אלי: מה אתה מתכנן לעתיד ?
מג’די: יש לי רעיונות לשני רומנים גרפיים בעלי אופי אוטוביוגרפי שיעסקו בקשרים מחוץ לנישואים אבל זה עלול לגרום לגירושין שלי פעם שנייה כך שאני עוצר את זה בינתיים…
מג’די אל שאפי עקב כמובן מקרוב אחרי הארועים שהביאו לנפילת הנשיא מוברק במצרים והגיב עליהם ברשת.
יש מקום לשער שאלבום המתח הפוליטי מטרו הוא רק סנונית ראשונה בגל של קומיקס פוליטי בארצות ערב שאולי עוד ישמש כדוגמה ליוצרים המערביים.
ראו גם
שיחה בין מגדי והמתרגמת שלו בכנס נוס 2010
מגדי אל שפיי מדווח על המהומות נגד מוברק
[…] מהפכה בקומיקס המצרי […]