המאמר מבוסס על דיון בתכנית דוקומנטרית ששודרה לפני כמה שנים בבי.בי.סי. נושא השיחה: "האם ישנה חשיבות במאה העשרים ואחת, להמשך קיום שידורי רדיו בגלים קצרים (למשל, שידורי הבי.בי.סי בשיטה זו לרחבי העולם), או שמא אפשר לבטלם עם תחילת שידורי רדיו באיכות גבוהה דרך האינטרנט?". הטענה היא פשוטה למדי, מערך שידורי הגלים הקצרים (ולעתים גם גלים בינונים), הוא יקר מאוד. איכות השידורים המתקבלת היא נמוכה, בייחוד בשיטת הגלים הקצרים, בה איכות הקליטה אינה יציבה ומשתנה לפי עונות השנה, סערות סולריות והסאונד "בורח" לעתים קרובות.
במקום זאת, החל בשנות התשעים ובייחוד כיום שידור אינטרנטי סטריאופוני באיכות גבוהה, (שאינו קיים בשיטה הישנה) ובאופן זול למדי, אשר לא צורך השקעה תקציבית במשדרים. בבריטניה, משרד-החוץ מממן את משדרי הבי.בי.סי העולמים (בניגוד לאגרה המשולמת על השידורים המקומים) ולפיכך, קיצוצים בתקציבו קידמו החלטה להפסיק את רב שידורי הבי.בי.סי בשפות שונות לעולם.
לכאורה, יש בכך הגיון. אם כן, מהי הבעיה בכך? חשיבות הדיון עלתה למכביר, לנוכח האירועים באיראן ולאחרונה במדינות-ערב. ההסבר לכך הוא פשוט ביותר: פער דיגיטלי וכלכלי בין המערב לארצות העולם השלישי ושליטה על אמצעי התקשורת המקוונת.
ראשית, צרכני השידורים אינם בעלי האמצעים הכלכלים לרכישת מחשב וחיבורו לרשת. ברחבי העולם ישנן קבוצות אוכלוסיה הנמצאות מתחת לקו העוני, באזורי מחיה קשים ללא חשמל סדיר ומים זורמים. לעיתים רבות, מכשיר רדיו זול ופשוט הוא הקשר היחידי שלהם לעולם החיצוני. או אז, עולה ממד הפיקוח הממשלתי. ניתן למצוא אותן ברחבי אפריקה, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה, בערבות סין, חבר העמים והרפובליקות הסובייטיות לשעבר.
שליטתן של ממשלות רבות לא דמוקרטיות על המדיה הכתובה, הדיגיטלית והמקוונת, יכולה לחסום כלי תקשורת מסוימים, לפיה רצונן. ניתן לראות זאת בחסימת שידורי אל ג'זירה ושיבוש הלווין במצרים ובלוב, כמו גם שיבוש שידורי הבי.בי.סי וקול אמריקה בפרסית, מתוך איראן. החיבור לרשת מצריך קישור לספק ובדרך זו, ניתן לגלות מי צורך את "שידורי המהפכה".
קליטת שידורי הבי.בי.סי וקול אמריקה בגלים בינונים ואף קצרים, יכולה להיעשות דרך מכשיר רדיו פשוט. השידורים מגיעים לכל רחבי העולם וניתנים להאזנה בשפות רבות. השפעתם רבה מאוד, על הבנת המתרחש באותם אזורים (למשל, מדינות-ערב בהן נחסם הקשר עם העולם החיצון, על-ידי שליטים המנסים לשמור על מעמדם לנוכח מהומות). אמנם שידורים אלה משובשים פעמים רבות, אך לרב ניתן לקלוט אותם באופן מסויים והחשיבות הרבה נמצאת בחוסר יכולת הפיקוח של גורמי הדיכוי, על אמצעי תקשורת אלה.
לכן, יש לעודד את גורמי השידור המסורתים כקול אמריקה, הבי.בי.סי ו רדיו צרפת, לשמור על מעמדם ותפוצתם. חלקם, משקיעים בזאת כספים רבים ואלו אחרים חושבים על חסכון קצר מועד, ללא הבנה של איבוד ערוצי קשר חשובים לקהלים מגוונים.
