אחד הנושאים השכיחים ביותר כיום בדיון הציבורי היא התחממות כדור הארץ. על אף נסיונות בעלי ענין לתאר את ההתחממות כשנויה במחלוקת, למעשה אין יותר מחלוקת בין המדענים על עצם קיומה של התחממות. רוב מוחלט של העוסקים בתחום הקלימטולוגיה גם מסכימים שתרומת האנושות להתחממות היא מכרעת. כאשר ברוב מוחלט הכוונה ל- 95% מהמדענים ובתרומה מכרעת הכוונה לבין שני שליש עד 95%.
להתחממות כדור הארץ השלכות רבות מאוד, וגם שונות באזורים שונים. כך למשל באזורים שמעל הטרופיים עד בערך לקו הרוחב של ישראל צפויה ירידה בגשמים, ואילו באזורים שמקו הרוחב של ישראל וצפונה צפויה דווקא עליה במשקעים. אולם תחזיות משקעים נחשבות לתחזיות הבעייתיות ביותר במודלים של אקלים, גם משום שבמשקעים התלות בנתונים הטופוגרפיים המקומיים מאוד גדולה. גם לפי המודלים יתכנו בקווי רוחב נמוכים אזורים שבהם תהיה עליה בגשם, לעומת אזורים אחרים שבהם תהיה ירידה בגשמים. כדאי גם לזכור שבאזור שבו יש 2000 מילימטר גשם בשנה (2 מטר) ירידה דרסטית היא שיהיו ”רק“ 1000 מילימטר כך שעם נקיטת אמצעים מתאימים יתכן שהאפקט לא יהיה קטסטרופלי. ישראל נמצאת לפי המודלים על אזור גבול כך שאי אפשר לחזות מה יקרה בה – שוב אנחנו מיוחדים – אבל רוב הקלימטולוגים הישראלים חושבים שאנחנו צפויים לירידה בגשמים. אצלנו, כמובן, ירידה מממוצע בכל הארץ של 400 מילימטר לשנה לממוצע של 250-300 מילימטר לשנה היא בעלת משמעות דרסטית.
השפעה אחרת של ההתחממות היא על מזג אוויר קיצוני. כך, לדוגמא, התחממות ממוצעת של מעלה אין פירושה שבכל יום תהיה התחממות של מעלה, כלומר ביום שהטמפרטורה המקסימלית היתה אמורה להגיע ל- 30 מעלות הטמפרטורה תהיה 31 מעלות, אלא שיש יותר ימים חמים מאוד. כך למשל אם בתל-אביב היו בעבר 3 ימים בשנה עם טמפרטורת מקסימום מעל 35 מעלות, התחממות של מעלה פירושה שיהיו 6 ימים כאלו. כמובן, גם הסיכוי שיהיו ימים חמים ברצף עולה. למעשה במחקרים שנעשו על ידי פרופ‘ הדס סערוני מאוניברסיטת תל-אביב וחובריה, כבר נמצאה עליה שכזו בשכיחות של גלי חום, כלומר ימים רצופים עם טמפרטורה גבוהה לפי הגדרת המחקר.
תוצאה של ההתחממות שהיא אולי זו שנדונה במידה הגדולה ביותר בתקשורת הפופולרית היא עליית פני הים. פני הים עולים גם כתוצאה מהתחממות המים, התפשטות תרמית, וגם כתוצאה מהמסת קרחונים. מדובר רק בקרחונים יבשתיים, שכן קרח שנמצא בים לא מעלה את פני המים כשהוא נמס. לכן בעיקר רלוונטיים אזורים יבשתיים נרחבים המכוסים קרחונים כגון גרינלנד ואנטארקטיקה ופחות הקרח הארקטי (בצפון) משום ששם זהו בעיקרו קרח ים. ההערכות הן כי התמוססות מוחלטת של כל הקרח בגרינלנד יעלו את פני הים בכ-10 מטר, והתמוססות של כל קרחוני אנטארקטיקה עלולה להעלות את פני הים ביותר מ- 100 מטר.
בניגוד להשפעות כמו גלי חום או ירידה בגשמים, עליית פני הים היא אפקט דרמטי שקל להסבירו ולהבינו. כמובן שהאפקט דרמטי יותר כאשר מדובר על שינוי בעשרות מטרים. כך למשל פני הים בשיא תקופת הקרח האחרונה, לפני כ 20 אלף שנה, היו נמוכים ככ- 120 מטר מפני הים כיום. באותה תקופה, כמו גם כיום, העדיפו לבנות ישובים סמוך לחוף, וכאשר המים עלו הישובים הללו כוסו. משום כך רוב הישובים מהתקופה שלפני כ-12 אלף שנה שהיו ליד הים, נמצאים כיום מתחת לפני הים.
בארץ לדוגמא, פתח תקווה היא בגובה ממוצע של 15 מטר, כלומר יש להניח שכל האזור מתל-אביב ועד פתח-תקווה יוצף אם פני הים יעלו ב- 15 מטר, מלבד גבעות פה ושם. אולם ככל שמתרחקים מהחוף הגובה עולה, וכך גובהה של אור יהודה 30 מטר, של רחובות הוא 25 מטר, של מודיעין 260 מטר ושל בית שמש 220 מטר. הגליל התחתון הוא בגובה 300 מטר בערך והעליון כמובן עוד יותר. צפת לדוגמא היא בגובה 650-925 מטר מעל פני הים. מכך מובן שגם בתרחיש אפוקליפטי, שאף מדען אינו מציע, של עלית פני הים ב-100 מטר, למעשה רוב הארץ תישאר מעל פני הים. בפועל עליית פני הים החזויה עד סוף המאה ה-21 היא של מטר או לכל היותר שניים.
במדע הבדיוני היתה תקופה שבה נהנו הסופרים לתאר עולמות פוסט-אפוקליפטיים, כאשר האסון החביב ביותר היתה מלחמה גרעינית. בעיקר זה היה הנוהג בשנות ה-50 שבהן היתה המלחמה הקרה במלוא עוזה ומלחמה גרעינית אכן נראתה כסכנה מוחשית. עם זאת, חלק מהקטסטרופות המתוארות הן אקולוגיות, למשל אבדן המים בעולם, ולפעמים אפילו מתוארת התחממות כדה“א. דוגמא היא הסרט עולם המיים מ- 1995 עם קווין קוסטנר. בסרט מתואר עולם פוסט-אפוקליפטי שבו אין יבשה, וצמחים הם לפיכך יקרי המציאות. כרגיל בהוליווד העולם המתואר בסרט מוגזם ובלתי אפשרי משום שכאמור גם אם פני הים יעלו ב 100 מטר עדיין רוב היבשה תישאר.
הרושם הוא כי בעשורים האחרונים דעכה הפופולריות של מלחמה גרעינית וכיום הקטסטרופות מעשי ידי אדם הפופולריות הן התחממות כדור הארץ והנדסה גנטית. בהתאמה לנושאים המדעיים החמים בתקופתנו. כך בסרט the day after tomorrow היום שאחרי מחר מתוארות התוצאות של ההתחממות שגורמת פרדוקסלית להתקררות והתכסות צפון אמריקה וצפון אירופה בשלג וקרחונים. התרחיש הזה מבוסס על מדע, משום שאכן יש אפשרות שעקב הפסקת התרמוהלינה, זרימת מים חמים מקו המשווה אל קווי רוחב צפוניים, תתרחש פרדוקסלית התקררות בקווי רוחב צפוניים. ההתקררות הזו צפויה להמשך זמן קצר, כמה עשרות שנים, עד שההתחממות ”תנצח“. כרגיל, גם הסרט הזה מתאר את התהליכים בהגזמה ובדרמטיזציה כך שתהליכים שאולי יקרו על פני עשורים מתרחשים תוך סוף שבוע אחד. משעשע במיוחד לציין שהתהליכים הגאופיסיים פועלים בסרט לפי גבולות פוליטיים, כך ששינוי האקלים נעצר בדיוק בגבול מקסיקו שאליה בורחים הניצולים מארצות הברית. כנראה כדור הארץ החליט להעניש את אזרחי ארה“ב הבזבזניים ומרחם על תושבי מקסיקו החסכניים.
סדרת ספרים חדשה יחסית שמתארת את הנסיון למנוע את ההתחממות כדור הארץ ואת תוצאות הכשלון היא של קים סטנלי רובינסון ומתחילה בספרו 40 signs of rain
ספר שעוד ב 1995 תיאר תוצאות הרסניות של התחממות כדה“א הוא heavy weather של סטרלינג הידוע יותר כסופר של סייברפנק. מענין לציין שעוד ב 1984 יש אזכור בספר הסייברפאנק נוירומנסר של וויליאם גיבסון (שנחשב לספר הראשון בז‘אנר) להתחממות הגלובלית. בסצנה בספר מתואר שאסור להדליק מזגן כי זה מחמם ומי שנלכד מפעיל מזגן צריך לשלם קנס.
באירופה אסרו לפני כמה שנים על התקנת מזגנים בבתי מלון, מתוך מחשבה ירוקה, כלומר לחסוך באנרגיה. הבעיה היא כמובן שעם ההתחממות הצורך במזגנים דווקא הולך ועולה. התוצאה הפרדוקסלית היא שיתכן שדווקא בארצות שבהן הטמפרטורה הממוצעת נמוכה, קשה יותר לשאת את הקיץ.
לרוע המזל, התחממות גלובלית איננה המצאה של מדע בדיוני, ואנו מרגישים את תוצאותיה כבר כיום ואפילו בישראל. כמו כן למרבה צער אין זה מדע בדיוני שאינטרסים סותרים והקושי של פוליטיקאים לנקוט בפעולה עלולים למנוע את נקיטת הפעולות הדרושות להפחתת ההתחממות ולהסתגלות לתוצאותיה.
לקריאה נוספת
תמצית הטענות של מכחישי ההתחממות ותשובות
http://www.skepticalscience.com/argument.php
הסברים מפורטים יותר על ידי מדענים
דוח הועדה הבינממשלתית על שינוי אקלים של האו“ם
בתולדות כדור הארץ היו כבר תקופות חמות ותקופות קרח. האם חוקרי האטמוספירה מסכימים למה ההתחממות העכשוית?
האם היא טבעית או בגלל תוספת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה?
אני כבר שנים לא באקדמיה (המטאורולוגית). וברצוני לקבל דעה מושכלת ולא מוטה ע"י בעלי אינטרסים.
שלום אורי,
יש הסכמה בקרב רוב מכריע מחוקרי האקלים כי ההתחממות העכשווית היא עקב פעילות אנושית. תוספת גזי חממה (לא רק פחמן דו חמצני) ושינויים נוספים כמו שינוי שימושי קרקע, למשל חיסול יערות והפיכת שטחים למעובדים.
כמובן, בהיסטוריה של כדה"א היו שינויי אקלים עצומים, הרבה יותר משמעותיים מהשינוי שאנו חווים עכשיו. אבל הם היו תוצאה של תהליכים טבעיים וגם סקלת הזמן של השינוי היתה כפי הנראה ארוכה בהרבה. להתחממות כפי שאנו רואים ב 100 ובפרט ה 50 שנה האחרונות אין מקבילה טבעית.
לאורי זקהם,
הוסף על זה את שימושי הגז, הפחם, הנפט וכו' שלא היתה דוגמת כמוּתם בעבר.
תודה, גיורא. רשימה מרתקת על נושא אקטואלי, שתמיד חשבתי שרב הנסתר (והשנוי במחלוקת) בו מהגלוי. והנה, מתברר שהמחלוקת בנושא היא נחלת מעטים בלבד בקרב המדענים. לרגע חשבתי שהמסקנה היא מעבר מת"א שלחוף הים אל צפת הקרירה והגבוהה, אבל גם צפת מתחממת לאחרונה (אם כי כתוצאה מהשסע הלאומי ולא השסע האקלימי, אם יותר לי להגדירו כך).
ועוד הערה גיאופוליטית: אף על פי שככתוב "הרושם הוא כי בעשורים האחרונים דעכה הפופולריות של מלחמה גרעינית וכיום הקטסטרופות מעשי ידי אדם הפופולריות הן התחממות כדור הארץ והנדסה גנטית", הרוחות המנשבות מפיונגיאנג וטהראן אינן מבשרות טובות.
ובכל זאת, שאלה: ב"חורפים" האחרונים בישראל מתרחשת תופעה של שבועות שחונים רבים ש"מופרעים" ע"י מערכת חורפית סוערת. השנה (ממש לפני כמה ימים) נכתב באחד העיתונים שהסופה מחקה גירעון של חודשיים בכל הנוגע לכמות המשקעים הממוצעת. אבל זו אשליה, הלא? שהרי – כך לפחות נדמה לי – עדיף (לאדם, לצומח, לחי) ממטרים פזורים בעיתם וסדירים לאורך עונת החורף מאשר קבלת כמות המשקעים הממוצעת בשלושה אירועים דרמטיים. האם יש תשובה בקרב המדענים באשר לתופעה הזו? האם היא אמורה – ע"פ תחזיות – להמשך ו/או להסלים?
שלום מרדכי,
אכן, ציינת נקודה חשובה. גם אם סך כל המשקעים אינו משתנה, לפיזור המשקעים יש חשיבות גדולה מאוד. לדוגמא התופעות שציינת בחורפים האחרונים אצלנו, שאפשר בהגזמה מסוימת לתאר כגשם של חודש שלם שיורד ביומיים.
מצד אחד הצמחים אינם מקבלים מים במשך חודש שלם, ומשום כך אין ברירה אלא להשקותם.
מצד שני, כמויות הגשם הגדולות בזמן קצר גורמות לנזקים ולשטפונות.
בארץ אינני מכיר עבודות שמראות עליה בשכיחות גשמים חזקים, אבל במדינות אחרות סביב הים התיכון, למשל איטליה, פורסמו עבודות כאלו כבר לפני מספר שנים. דרך אגב, בדרום איטליה יש גם ירידה בכמות הגשם הכוללת שמגיעה לפי זכרוני אפילו ל 20% בתחנות מסוימות.
תודה, אמנון, על התגובה; וכמובן – על הרשימה.
אגב לאור הקירבה לשנת 2012, מעניין אם יש קשר בין ההתחממות הגלובאלית, לעליה בעוצמות רעידות האדמה בעשורים האחרונים. מבין 10 הרעידות החזקות ביותר שנמדדו (זו שהורגשה ביפן ביום שישי האחרון, היא ה-7 מבינהן), 7 היו ב-45 השנים האחרונות –
http://en.wikipedia.org/wiki/Lists_of_earthquakes#Largest_earthquakes_by_magnitude