Image result for watching dreams

בלה דורון־לאסק היא סופרת מדע בדיוני ותיקה. סיפורה ‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’, היה בגדר דמיון מוחלט כאשר פורסם בשנות השבעים והיום כבר מתחיל להתממש

סיפורה של בלה דורון־לאסק ‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’ הופיע ב־26 בפברואר 1979 במגזין של עיתון מעריב ‘קריאת ביניים’ בעריכת מאיר עוזיאל. המגזין זכור כיום בעיקר בזכות סדרת הקומיקס שהופיעה בו ‘אחיתופל’, שכתב וצייר הקומיקסאי שמעון וסרשטיין, והודות לסיפורי המדע הבדיוני המוקדמים שהופיעו בו של בלה דורון־לאסק.

בלה דורון־לאסק היא סופרת מדע בדיוני ותיקה, בת למשפחת סופרים ומתרגמים, בתו של מתרגם ידוע מאוד מעברית לאנגלית, ישראל מאיר לסק ואחות של הסופרת והמשוררת  המתרגמת מעברית, רות  רזניק לסק.

בלה מספרת על קריירת כתיבת המדע הבדיוני שלה:

אני חושבת שנכנסתי לעולם של כתיבת מדע בדיוני כשראיתי את המאמר ‘מדוע אני לא מאמין במפגשים מהסוג השלישי’ של אסימוב ב’קריאת ביניים’. הוא פורסם ביום שני, 25 בדצמבר 1978 ( ופורסם תחילה בגיליון מספר 1 של מגזין המדע הבדיוני פנטסיה 2000) ומאוד מצא חן בעיניי.

אז פשוט שלחתי למאיר עוזיאל, עורך המוסף, את הסיפור ‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’. הסיפור מצא חן בעיניו והוא כתב, או מישהו טלפן ממעריב, והודיע לי שיפרסמו. הוא הציע שאשלח עוד סיפורים, ושלחתי. בסיפורי המד”ב ב’קריאת ביניים’ רציתי להשתמש בשם בלה דורון־לאסק, אך מאיר עוזיאל סירב. הוא דיבר על כך שכל אחת מוסיפה כיום שם שני לשם משפחתה, ומשום מה היה נגד הרעיון.

באתי לבית מעריב לקבל את ההמחאה הצנועה של שכר סופרים, וראיתי שהמשרד של ‘קריאת ביניים’ מאוד קטן וצפוף, ובכל זאת, הפלא ופלא, מצליח להפיק בכל שבוע מוסף לאנשים צעירים. בכל אופן, שלחתי סיפור נוסף בכל פעם כשפורסם אחד מסיפורי.

במעריב שילמו לי אז תמורת הסיפור חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל: 9-10 לירות או שקלים (השקל החליף את הלירה ב-1980). הסכום הספיק בערך כדי להזמין חברה לכוס-קפה בבית קפה. כלומר: ל-2 כוסות קפה. סכומים דומים שולמו במעריב עבור כל אחד מחמשת הסיפורים. שפירסמתי שם  כמדומני שעל מנת לקבל את הסכום הזה היה עלי לגשת למס-הכנסה, להמציא אישור, כדי שלא ינכו לי 35%.

לאחר שפורסמו חמישה סיפורים, שלחתי – עם לבטים עקב הנושא הטעון – סיפור מהקבוצה שאני מכנה: תנ”ך בדיוני או בדיון תנ”כי. מאיר עוזיאל אהב את הסיפור ששלחתי, שעסק במגדל בבל, אך רצה לשנות כמה מלים בסוף הסיפור. חמש מילים קריטיות בהחלט להבנת הסיפור. ואולם, אני חשתי שבלעדיהן כל הפואנטה של הסיפור תיעלם, ולא הסכמתי להצעתו. מכאן הבנתי בעצמי (אולי בטעות) שאין טעם לשלוח אליו עוד מסיפורי המד”ב שלי.

Image result for ‫זילאזני אדון החלומות‬‎

אשר לסיפור ‘חברת מימוש חלונות בערבון מוגבל’, נזכרתי בו בימים אלה, כי קראתי שחוקרים יפנים הצליחו להפיק פענוח ויזואלי של מחשבות של נבדק. חשבתי לי: זה צעד ראשון בכיוון העתידי של מסחור התופעה – והוא דומה לסיפורי, אם צועדים כמה צעדים קדימה.

כאשר קראתי את המאמר על מדעני מוח המשתמשים במחשב על מנת לקרוא מחשבות אמרתי, נו, ילדים – סוף סוף מתקרבים לשם.

בסיפור שלי אפשר למצוא את תרומתי העיקרית לשפה העברית: השימוש או המצאת המושג פסנוע או פסנועים בשנת 1979 לתיאור השימוש התעבורתי הבין־מדינתי במדרכות נעות עתידיות. השתמשתי במושג זה בכמה מסיפורי המד”ב שלי שהופיעו ב’קריאת ביניים’ בשנים 1979–1980.

מערכת הפסנועים נזכרת הן בסיפורי ‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’, והן בסיפורי ‘מרבה קומות אורגני’ (שם הנושא מתואר למכביר) אך אולי גם באחרים.

בפועל, נתקלתי בפסנוע של ממש, לראשונה בחיי, באחת מתחנות הרכבת התחתית העמוסה במיוחד, בטורונטו קנדה, תחנת בלור Bloor. זה היה בשנת 1994 בערך, בביקורי הראשון בטורונטו. הפסנוע היה בתוך התחנה, ופעל לאורך כמה עשרות מטרים בלבד. מי שהשתמש בו קיצר את משך הזמן בו עבר מסלולים או נע בתוך התחנה. זכור לי כי הוא נע מהר מדי עבור מישהי שאינה רגילה לשימוש בו.

בינתיים התברר לי עתה, כי קיים מושג פסנוע בעברית (ממתי המושג העברי?) שעוסק במוצר אחר, שמשמעותו: סרט נע, מפיץ מידע.

אני חושבת שמעבר לסיפורת, יש בחמשת סיפורים אלה ביקורת על תופעות שונות, כפי שראיתין בשנת 1979. למשל: הבטחה ואכזבות מהפרסומת  בחברות מסחריות. למשל סיכוני הרפואה. למשל, סכנות של משחקים וממתקים עתידיים. למשל, צפיפות מגורים עתידית. מאידך יש בהם ההשתעשעות בתקוות כמו: להגיע ללונדון או לפריס בנסיעה בעמידה על גבי פסנוע. ההנאה משירותי הרובוטים והמחשבים והתמכרות אליהם. החלום על תעופה ללא עזרים. והעיקר אולי, האפשרות לחיות ללא בישול, אלא בעזרת גלולות אחדות ליום (כמה זמן נחסך – אך כמה טעמים מאבדים).

הערה:

בסיפורי ‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’, יש שורה שאינה במקומה. היא מתחילה במלים “נא אשר קליטת מידע וביצוע תואם”.

אלי אשד

‘חברת מימוש חלומות בעירבון מוגבל’ הופיע בעיתון מעריב, ביום שני, פברואר 26, 1979 ב’קריאת ביניים מוסף לאנשים צעירים, עמודים 14–15, כיום עמודים 46–47

ראו גם:

משה מנשהוף על יצירת חלומות

ראו עוד:

בלה דורון־לאסק בלקסיקון הסופרים

דף הפייסבוק של בלה דורון

הפוסט הקודםסיפור ליום השבת – ‘מרשמלו’ / תמי קויפמן
הפוסט הבאהסקריפטוריום של העיר עכו – שירים מאת גדי לופו
נולדה בירושלים בשנת 1943, אך מרבית שנותיה עברו עליה בתל-אביב. אביה, ישראל-מאיר כהן-לאסק, היה מתרגם מחונן מעברית, יידיש, וגרמנית, לאנגלית, ואף סופר, משורר, ועורך. בית לאסק היה בית ספרותי ושוקק חיים. עברית ואנגלית היו השפות השכיחות בבית, אך גם מקומן של שפות נוספות דוגמת יידיש, גרמנית, ורוסית לא נפקד. בלה היתה הצעירה בילדי משפחת כהן-לאסק. קדמו לה רות-חדוה, ואמיתי-דוד. מותו של אחיה אמיתי, בשרתו כנווט בחיל-האויר, היה מהלומה כבדה שהשפיעה עמוקות על המשפחה. לבלה תואר ראשון במדעי הרוח והחברה, והיא עבדה משך שנים בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה. בלה החלה בכתיבת סיפורי מדע בדיוני בשנות השבעים. סיפורי מדע בדיוני מפרי עטה פורסמו ב"מעריב", במוסף "קריאת ביניים", וכן במגזין "פנטסיה 2000", ובמגזין "קוסמוס - המבחר של אסימוב". בשנת 1983 יצא לאור ספרה "אשת חייץ" (הוצאת דביר). בשנת 1992 התפרסם ספרה "ריקי ריקי" (הוצאת ירון גולן). ספרים וסיפורים נוספים מפרי עטה נותרו במגירה ומחכים לפרסום. בשנת 1994 עברה בלה לגור בקנדה, והיום היא מתגוררת בעיר טורונטו שבאונטריו, קנדה.

6 תגובות

  1. שלום לכולם,
    מאוד נהניתי מהמאמר של אלי אשד. תודה רבה אלי על הכל.
    שתי הערות:
    1.
    את מפת הפסנועים העולמית אמנם לא ניתן להשיג עדיין, אך יש מפת רכבות עולמית מאוד דומה לה (בעיני רוחי). שימו לב לתל-אביב שמופיעה על המסלול האפור, ולחיפה שמופיעה במסלולים הירוק והצהוב.
    https://www.google.com/search?q=urban+rail+systems&client=firefox-b-ab&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwjX8ZvlodbbAhUCrFMKHRcGAyUQ_AUICigB&biw=853&bih=547#imgrc=ucXPoMrmE7GuMM:
    2.
    אין כל קשר בין סיפרו של רוג’ר זילאזני לבין סיפורי (למעט המלה: חלומות). הנה מידע על סיפרו של זילאזני – אדון החלומות:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

    תודה רבה רבה.
    בלה דורון-לאסק

  2. נפלא שהחלטת לפרסם את סיפורה של אחותי שנכתב לפני שנים רבות.
    לא זכרתי סיפור זה. אבל השימוש בשם הנעורים ושם הנישואים זו החלטה
    שכל אישה יכולה כיום, לקבל לאחר נישואיה.
    ציינת שאני מתרגמת מעברית, אך לא לציין כי תרגמתי גם מאנגלית לעברית: המבצר של מאיר לוין ומבחר סיפורים קצרים. ושירים.
    ובעיקר שכתבתי שני ספרים: המקלט שהיה לבית ו-רחוב ללא שם בית ללא מספר,
    הוצאתי לאור גם ספר שירים בשם “להיות אישה” ומחזה בשם “הקבר במורד” .

  3. הסיפור של בלה דורון פורסם כבר לפני כמעט ארבעים שנה ליתר דיוק,ויש לנו עניין לראות כיצד סיפורים כאלה מתממשים אם בכלל עשרות שנים לאחר פירסומם.
    פירסמנו בעבר סיפורים כאלה שפורסמו ב”פנטסיה 2000 ”
    דוגמה בולטת היא סיפורו של יחיעם פדן “מסה קריטית ” שפורסם ב”פנטסיה 2000 ,בגיליון דצמבר 1979 ,כמעט במקביל לסיפור שלמעלה של בלה דורון, ובו הוא חזה את מה שמתממש היום ,את ההגירה ההמונית לאירופה מהמזרח התיכון ואפריקה שעלולה לשנות את המרכיבים האתניים שלה.
    וראו סיפור זה כאן :
    מסה קריטית
    https://www.yekum.org/2015/11/%D7%9E%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA/

  4. שלום לכולם,
    תיקון קטן נוסף: בעקבות חיפוש מדוקדק בגליונות קריאת ביניים של מעריב, התברר שבעצם סיפורי פורסמו בשנים 1979-1980. התגלה סיפור שלא מצאתי בחיפוש קודם ב-1980, ושמו: אהבה רק בשכירות.
    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/sharedpages/SharedView.Page.aspx?sk=1B9F21BF&href=MAR%2F1980%2F06%2F30&page=49
    הסיפור האחר שהופיע שם ב-1980 היה: מרבה קומות אורגני. הנה קישור לדף הראשון שלו.
    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/sharedpages/SharedView.Page.aspx?sk=31112E16&href=MAR%2F1980%2F09%2F29&page=38
    בלה

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 − 3 =