כל הדרכים מוליכות לג’לאל אל דין רומי

סקירה על

שירת רומי שירים מהמת’נווי ופרקים בהגותו של ג’לאל אל–דין רוּמי

תרגום מבוא והערות: משה מנשהוף הוצאת כתב 2012. 192 עמוד

ספר חדש הופיע בעברית – תרגומים מיצירתו של משורר יוצא דופן, אחד מגדולי המיסטיקנים של העולם המוסלמי שהוא גם אחד מגדולי המשוררים של העולם המוסלמי.

ואל יקל הדבר בעיניכם, אין מיסטיקנים רבים שהיו גם משוררים גדולים ולהפך. אבל ג’לאל אל –דין רוּמי היה אחד מאותם יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.

ג’לאל אל-דין רומי (1207-1273) הוא אחד המשוררים המפורסמים ביותר בשפה הפרסית לצד פירדוסי (מחבר האפוס “שאהנאמה”), עומר כאיים, חאפז וסעדי.. הוא הידוע מכולם כמשורר בעל מחשבה פילוסופית מיסטית עמוקה. אחד מהאבות והמנהיגים הגדולים של הסוּפים. זרם שנולד באסלאם, שמתאפיין באהבת האל באמצעות שירה וריקודים, כמו החסידים אצלנו. ושמאמיניו חוצים כתות ואמונות, ישנם סוּפים סונים ושיעים ואף נוצרים, יהודים ובודהיסטים. ]

הזרם הסוּפי הוא עד כדי כך חוצה גבולות שעד שלא אחר מאשר אברהם, בנו של הרמב”ם, מצא זהות בין רעיונותיו המיסטיים והרעיונות המיסטיים של היהדות וניסה ליצור זרם סוּפי ביהדות. רוּמי היה אחד ההוגים הסוּפיים הגדולים בעולם האסלאמי הסופי והמשורר הסוּפי הגדול מכולם. . שיריו, שכוללים סיפורים ופתגמים, שזורים בהומור מיוחד ואולי משום כך הוא ממשיך לדבר לקהל הרחב גם אחרי שבע מאותשנה.

בהגותו היה רוּמי מיסטיקן אוניברסלי, דהיינו מי שרואה את בני האדם קודם כל כבני אנוש ולאו דווקא כבני דת מסוימת, ונראה שבעיניו המוסלמים באמת לא נתפסו כעליונים על בני כל שאר הדתות. הוא לא היסס לשאוב מאמונות אחרות ביניהן היהדות והנצרות ואפילו הבודהיזם והזורואסטריזם/הזורואסטריות. באמונתו המיסטית ראה רוּמי את האל כמציאות יחידה הנשגבת מבינתו של האדם, ואף על פי כן, היא מושיטה יד נדיבה ואוהבת לרוח האדם וקוראת לה להתאחד עמו . לדעת רומי על האדם לשאוף לשוב ולהתאחד עם רוח האלוהים.

לא כל אחד יסכים עם תזה זאת. אני אישית מעדיף את האינדיבידואליות שלי ואין לי שום חשק להתאחד ולהתמזג עם ישות עליונה כלשהי ולוותר באיזושהי צורה על הייחודיות שלי גם אם כל כולה אשליה, כפי שטוענים המיסטיקנים.אבל יש רבים שבעיניהם התפיסה המיסטית הזאת מושכת מאין כמוה. וכיום יש לרוּמי חסידים לא רק בעולם האסלאמי, במיוחד זה התורכי והאיראני שם רומי נערץ כאחד מגדולי הגדולים, אלא גם במערב, ולאחרונה צצו קבוצות מעריצים של רוּמי אף בין היהודים בישראל.

קבצי שירה של רוּמי כבר יצאו לאור בעברית (וראו רשימה שלהם למטה), אך לאחרונה יצא לאור מה שנראה כתרגום האוטוריטטיבי והמרשים מכולם עד כה. לא תרגום מן האנגלית, אלא מהפרסית המקורית של ימי הביניים, תרגומו של משה מנשהוף, השולט בשפה ובתרבות הפרסית, שמצרף לקטעי השירה גם הקדמה ארוכה, מפורטת ולמדנית על רוּמי, תקופתו ורעיונותיו, פרי שנים ארוכות של לימוד ומחקר .

כל הדרכים מובילות לרומי : ראיון עם משה מנשהוף.

אלי :מה מושך אותך ברומי וברעיונותיו ?

מנשהוף: רומי בקיא בפילוסופיה ובדתות שונות. ולא רק דתות מונותאיסטיות. בשיריו רואים עד כמה הוא מבין לעומק את הפילוסופיה היוונית, בעיקר זו הניאו-אפלטונית. רואים אצלו השפעות של הדת הזורואסטרית, הבודהיזם וגם המניכאית. בשיריו יש הגות, פילוסופיה ומיסטיקה עמוקה ונשגבת, אבל זו מובעת בשירים יפיפיים והומוריסטיים שבהם שזור שפע של סיפורי עם. כל זה יחד עם הניואנסים הקטנים של נגיעות בנפש האדם עושים אותו לדעתי להוגה ומשורר מעניין ביותר.

אלי : למה בחרת דווקא בשירים שהופיעו בספר ולא באחרים?

מנשהוף :בחרתי בשני נדבכים של שירים מתוך יצירתו העצומה מת’נווי: הנדבך הראשון, שבו נפתח המת’נווי, הוא לדעתי הדובדבן שבקצפת. שירה אדירה על האהבה שאני לא מכיר כמוה עם המון המון עומק מחשבתי. בהמשך מופיעים סיפור המלך והשפחה וסיפור בעל המכולת והתוכי, שמדגימים את הגיוון שבחשיבתו של רומי.

אלי :עיינת בתרגומים קודמים של רומי לעברית ?

מנשהוף: אין כמעט תרגומים מדעיים ומדוייקים של שיריו של רוּמי לעברית ובעיקר לא משפת המקור ובהיקף נרחב. אם כי יש פה ושם כמה תרגומים יפים. חלק מן התרגומים שלו לעברית בעצם אינם אלא פרפרזה, חופשית למדי, על רעיונותיו. נעזרתי בתרגומים המדעיים לאנגלית.

אלי : מה לדעתך יכול לעניין את רומי אצל הקורא של ראשית המאה ה-21?

מנשהוף: הוא פשוט חכם ומעניין. לדעתי אין צורך להיות סוּפי ואין צורך להעריץ אותו הערצה עיוורת אלא כדי להבין משהו מעומק מחשבתו וליהנות מהיופי של שיריו. הערצה, לדעתי, אין פירושה לקחת רק מה שמתאים לי ולטאטא את הדברים שלא מקובלים עליי.מתוך הבנה שקורא עברית בן המאה העשרים ואחד לא בקיא בכל הרמזים והקישורים שבשירים הבאתי בספר מבוא מקיף שנותן לקורא את הרקע ההיסטורי והרעיוני שלהם. וכן צירפתי הערות לכל אחד מהשירים.

עד כאן מנשהוף. בימים אלו, כאשר האסלאם יוצר רושם מוטעה של תרבות טרוריסטית רצחנית טוב שיש יוצרים כמו רוּמי שמראים לנו שיש גם אסלאם אחר, רודף שלום ואהבה ואחווה בין העמים והדתות והתרבויות השונות.

ציור של רומי.

נספח – רשימה של תרגומי שירי רומי בעברית:

1. ג’לאל אל-דין רומי, הבט! זאת אהבה : השירים של רומי, תרגום: חנה גינגולד, הוד השרון : אסטרולוג, 1998.

2. מולא ג’לאל אל-דין רומי,ההארה. תרגום לאנגלית: קולמן בארקס; תרגום לעברית גיל רון שמע; ייעוץ ועריכה: חוה רימון, עיצוב אמנותי: מייקל גרין, תל-אביב: חיים אחרים, 2001.

3.ג’לאל אל-דין רומי, הדיוואן: מתוך אוסף שירי שמשי טבריז, מתורגם מפרסית ע”י אלכסנדר פייגין. ירושלים: עולם קטן, מהדורה שנייה מעודכנת תשס”ו, 2005.

תקציר הספר :”הדיוואן”, אוסף השירים המוקדשים לשמשי טבריז, נכתב על ידי ג’לאל-אדין רומי, שחתם אותו בשם חברו. ואכן, בלעדיו שירים אלו לא היו נכתבים. רומי היה איש דת מוסלמי מכובד כאשר פגש את שמש, דרוויש נודד שהפך את עולמו. מלא בהשראה ובו בזמן מוטרד עמוקות מהפגישה עם חבר שכזה, רומי, כמעט בניגוד לרצונו, נדחף ליצור את שירי האהבה האלה לחבר האלוהי.

4. ג’לאל אל-דין רומי, שיר אחד. כתב: מיקל גרין, תרגום [מאנגלית]: גיל רון שמע, קטעי קישור: גיל רון שמע וקולמן בארקס, אור-יהודה: כנרת-זמורה-ביתן, דביר, 2007.

5. ג’לאל אל-דין רומי ריקוד האהבה לאלוהים, תרגום מאיטלקית ומאנגלית: שירלי פינצי, אסף פרסיה, טליה חלמיש, סדרת נתיבים מיסטיים [ח”מ]: חדקרן,2012 .

תקציר הספר:אסופה של קטעים נבחרים מתוך כתביו של ג’לאל א-דין רוּמי (1273-1207), מגדולי המשוררים והמיסטיקנים בתרבות הסוּפית. הקטעים לקוחים מתוך הספרים: ‘פִיהי מא פִיהי’, ‘מַתְ’נַווִי’ ו’דיוואן שַמְס תַבְּרִיזִי’. רומי היה משורר, משפטן, מיסטיקן ותאולוג שהקנה לתלמידיו את עקרונות האהבה לכל הבריאה, הסובלנות והאחווה בין כל בני האדם. הוא היה זה שייסד את מסדר המֶווְלֶווִיֶּה, המפורסם בעיקר בזכות טקס הסַמַאע, שבו הדרווישים המחוֹללים, המכונים לעיתים ‘פרפרי האל’, מייצגים בתנועתם ההרמונית את מצבו של האדם שמצא את המרכז שלו, והמסתובב סביב צירו. הספר עוקב אחר מבנהו של טקס הסמאע ובכך הוא מאפשר לקורא כמו לקחת חלק בטקס זה ולהשתתף בריקוד החלקיקים של היקום.

מאמרים על רומי בעברית :

אורבך,דני, “הזמיר והלוטוס ג’לאל אל-דין רומי והבודהיזם במבט השוואתי“,[ ג’מאעה כרך טז ; עמ’ 63-83, תשס”ח 2008.

ראו עוד :

רומי בויקיפדיה

קטעי שירת ג’אלל א- דין רומי בתרגום פרץ דרור – בנאי באתר “יקום תרבות “

3 תגובות

  1. שלום
    אני עיתונאית ומחפשת מקום נאות לכתוב בקורות וכתבות לגבי אירועי תרבות שונים…שנים כתבתי למרבית העיתונים והמגזינים בתור פרי לאנס..
    מאחר והאתר המוסיקה הקלאסית בנענע 10 חוסל כמו”כ גם “גיבור תרבות”
    האם תוכלו להציע לי בית לכתיבה..
    בתודה מראש

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven − ten =