עורכת המדור – יעל טומשוב, העורך המייסד – גיורא לשם ז"ל
כעורכת מדור זה אשמח להציג בפני קהלו הטוב תרגומים לעברית משלל שפות ותקופות, מסות שעניינן שירה וכן מאמרי ביקורת ראויים על ספרי שירה, וכמובן – שירת מקור הנכתבת בראש ובראשונה על ידי קוראי שירה נאמנים שבמקביל לדפי יצירתם נתנו סימנים וטעמים באי אלו כרכים המאכלסים את דפי הספרים בביתם. פרטים טכניים: * שירה יש לשלוח בניקוד מלא. לא יותר מחמישה שירים. * תרגומי שירה יש לשלוח בצירוף הטקסט המקורי. * מאמרי ביקורת – כאלף מילים. המשךאירועים והודעות
תגובות אחרונות
קישורים
תגיות
אברהם אבן עזרא אורי מאיר אימה אינטרנט אלי שי אל מקום שהרוח הולך אמיר אוריין אריה מורגנשטרן ביוגרפיה גולם גיורא לשם דוד אבידן דיבוק הגאון מוילנה הגר"א זכריה סיטשין חוצנים חייזרים חיים באר חיים הזז חיים מזר יעקב כהן יקום תרבות ירון אביטוב ירושלים מדע בדיוני מלחמת העולם השנייה מצרים משה דור משה קצב משה רבנו משיחיות ספרות רוסית סרדיניה עזרא פאונד פוליטיקה פיליפ רוזנאו פנטסיה קומיקס ריגול ריצ'רד שילה שירה שירה עברית שלמה אבן גבירול תיאטרון-
כותבים באתר
- א.ב. דן
- אהרון האופטמן
- אודיה גנור
- אודליה גולדרט
- אורי ורטמן
- אורי מאיר
- אלי אשד
- אלי שי
- אלישע פורת
- אלכס אפשטיין
- אמנון ז'קונט
- אמנון סטופ
- אריה מורגנשטרן
- ברק בוקס
- גיורא לשם
- גילה גת
- דב ליפשיץ
- דוד גורביץ'
- דנה אשכנזי
- דניאל עוז
- חיים מזר
- חן ישראל קליינמן
- חנה הרציג
- חננאל מאק
- יהודה סבדרמיש
- יואב איתמר
- יואב עזרא
- יחזקאל נפשי
- יעל טומשוב
- ירון אביטוב
- ירון ליבוביץ'
- מאיר רוט
- מיכאלה למדן
- משה דור
- משה מנשהוף
- מתי שמואלוף
- נורית גוברין
- ניסים כץ
- עדי עסיס
- עדי תשרי
- עודד כרמלי
- ערן הדס
- פיליפ רוזנאו
- קובי חוברה
- ריצ'רד שילה
- רקפת א. ידידיה
- שולמית יסני סטארקמן
- שלומית הרטמאייר
- שלומית ליר
- שמעון פרידמן
- תמי כץ לוריא
ארכיון מדור: שירה
דיאלוג: פסטיבל המשוררים במטולה 2012
אז מה צפוי לנו בפסטיבל השירה הקרוב שייערך במטולה בתאריכים 27.5-25.5? המשוררים, המתרגמים והמוזיקאים שייפגשו השנה במושבה הצפונית: סיון בסקין, אלמוג בהר, נעם פרתום, ענת לוין, אלחנן ניר, דורי מנור, ליאור שטרנברג, אלטייב ע'נאים, יחזקאל נפשי, הילה להב, אהרן שבתאי, צביה … לקרוא את ההמשך
"חיית געגוע" – שיר מאת גילית חומסקי
"עוֹלָל אַכְזָר/ מְמַעֵט לִישֹׁן, מַרְבֶּה לִנְשֹׁךְ/ מְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ לְהִסְתַּוּוֹת/ מֵאֲחוֹרֵי פִּנּוֹת, מִלִּים, חַפָצִים שֶׁנִּנְגְּעוּ/ נוֹעֵץ שִׁנַּיִם בַּבָּשָׂר הַחַי// צוֹפִים מִן הַצַּד/ עֲשׂוּיִים לַחֲשׁוֹב בְּטָעוּת/ שֶׁהוּא מָתֹק." גילית חומסקי לקרוא את ההמשך
ארבעה שירים מאת ענת חנה לזרע
"אַךְ בְּתַחֲנַת הרַכֶּבֶת בְּדַבְּלִין/ אַחֲרֵי אֵינְסְפוֹר pints שֶׁל גינס בִּירָה אִירִית/ שְׁחֹרָה וְכַמָּה shots שֶׁל וִיסְקִי & ליים/ לָבַשְׁתָּ אֶת גְּלִימַת הַקֶּרַח אָמַרְנוּ אִם נֵלֵךְ לְאִבּוּד/ לְפָחוֹת נַעֲשֶׂה זֹאת בַּבַּיִת// הַחֹם שֶׁעָלָה מִלִּבִּי בִּמְיֻחָד בְּפֶבְּרוּאָר דַּבְּלִינָאִי/ קָפָא שָׁם לָעַד" ענת חנה לזרע לקרוא את ההמשך
המשורר הצעיר הפופולרי ביותר בארה"ב – מילים אחדות על אליה קמינסקי מאת משה דור
"כֵּן, אֲנִי חַי. אֲנִי יָכוֹל לַחֲצוֹת אֶת הָרְחוֹבוֹת וְלִשְׁאֹל "אֵיזוֹ שָׁנָה לֹא זוֹ?" / אֲנִי יָכוֹל לִרְקֹד בִּשְׁנָתִי וְלִצְחֹק // מוּל הָרְאִי. / אֲפִלּוּ שֵׁנָה הִיא תְּפִילָה, אֱלֹהִים, // אֲנִי אַהֲלֵל אֶת טֵרוּפְךָ, / וּבְלָשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּי, אֲדַבֵּר // עַל מוּסִיקָה הַמְעִירָה אוֹתָנוּ, מוּסִיקָה/ שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ נָעִים. כִּי כָל אֲשֶׁר אֹמַר// הוּא מִין עֲצוּמָה וְאֶת הַיָּמִים הָאֲפֵלִים בְּיוֹתֵר/ שׂוּמָה עָלַי לְהַלֵּל." אליה קמינסקי בתרגומו של משה דור לקרוא את ההמשך
שני שירים מאת ענת קוריאל
"הַפּוֹעֵל שָׁכַח בֶּרֶז פָּתוּחַ./ שֶׁצֶף הַמַּיִם נִגַּר/ בִּתְנוּעָה מִתְפָּרֶצֶת/ אֶל תּוֹךְ בְּרֵכַת הַתַּנִּינִים." ענת קוריאל לקרוא את ההמשך
לקראת אקופואטיקה ישראלית (חלק ב'), השאלה הסביבתית והשירה העברית החדשה – מאמרו של יפתח בן אהרון
לפרק הראשון של המאמר פואטיקה של התמזגות ובריאה – יחיאל חזק ואיתן איתן שני משוררי טבע מובהקים, שתחילת כתיבתם בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, הם יחיאל חזק בן קיבוץ אפיקים, ואיתן איתן, בן המושבה כינרת. ניתן לראות קשר הדוק … לקרוא את ההמשך
לשם מה גיורא – פיליפ רוזנאו (במלאת שנה לפטירתו של גיורא לשם)
שירו של פיליפ רוזנאו, אשר נכתב זמן לא רב לאחר פטירתו של גיורא לשם, הוא מן ההספדים היפים והמרגשים ביותר שהזדמן לי לקרוא בעת האחרונה, הספד על משורר שנולד בתל-אביב ומאז שב ונולד בה פעמים רבות… לקרוא את ההמשך
לקראת אקופואטיקה ישראלית (חלק א'), השאלה הסביבתית ושירת אסתר ראב – מאמרו של יפתח בן אהרון
משנות החמישים ואילך נטתה השירה העברית במובהק לעבר פואטיקה שתשתית הנוף שלה אורבנית בעיקרה. ועם זאת ב"שוליים" של פעילות שירית זו פעלו משוררים כמו יחיאל חזק, איתן איתן, אלישע פורת, יוסף יחזקאל, סבינה מסג ואחרים, שעיקר שירתם נעוץ בקשר הבלתי אמצעי אל הטבע. דבר זה אפשרי כנראה רק למי שחייו קשורים באופן ממשי-גיאוגרפי לטבע. בחינת שירתם של "משוררי פריפריה" אלה, מעידה כי פעלו בקשר הדוק עם הפואטיקה של בני תקופתם ה"עירוניים", בהביאם גישות יסוד פואטיות אלה לזיקה עם הטבע. בדורות שקדמו לשירת שנות החמישים, בולטת דמותה של אסתר ראב, ששירתה מהווה חטיבה מיוחדת בשירה העברית. היא אולי היחידה מבין המשוררים בני דורה, שנולדה וגדלה בארץ. הדורות הראשונים של משוררים שפועלו בארץ – מטשרניחובסקי, ביאליק, דרך רחל וכלה בלאה גולדברג, אלתרמן ושלונסקי – כתבו שירה אירופאית בעיקרה, גם במפגשם עם הנוף הישראלי, נאמנים על כורחם למילותיו של טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". בשירתה של אסתר ראב מתגלה קשר אינטימי למקום ולנופיו, קשר שאינו עובר, כמו אצל משוררים אחרים בני דורה, דרך הפריזמה של שפה וטבע אירופאים. דומה שבשירתה, המשתרעת על פני כשישים שנה של כתיבה, מקופל כזרע כל מכלול המהלך המובא במאמר זה, שתחילתו בחוויית הטבע כמובן מאליו שופע ושלם, וסופו בחוויית ההרס והחורבן שמאיימים על הטבע והאדם. לקרוא את ההמשך



