ארכיון מדור: היסטוריה וחקר התנ"ך

מסע בפראג בעקבות פתחיה הסופר

eli dina tombs (3)

אלי אשד יצא בעקבות שורשי משפחתו במאה ה-16 בפראג ואחרי קבריהם בבית הקברות היהודי המפורסם בעיר זאת, שוחח עם שלושה חוקרים בשתי ארצות בשתי יבשות, וגילה תגליות מעניינות ביותר באשר לאבות משפחתו מהמאה ה-16 הקבורים בעיר פראג. התברר שהם היו ההיסטוריונים של הקהילה של פראג בימי הרב המפורסם המהר"ל, ויצרו כרוניקה שאין ערוך לחשיבותה לגבי תולדות הקהילה היהודית בפראג לקרוא את ההמשך

החיפוש אחרי חיי נצח בסין: סיפור לכבוד האחד באוקטובר, יום הארכת החיים הבינלאומי

imamortality quest in china by ganor zofe leyladim picture

לכבוד יום ה-1 באוקטובר, יום הארכת החיים הבינלאומי של התנועה הטרנס-הומניסטית, לפניכם רשימה מאת זאב גנון, שפורסמה בשבועון לילדים דתיים "הצופה לילדים" ב-1950 על נושא החיפוש אחרי חיי הנצח בסין, הארץ הקדומה ביותר שבה חיפוש זה בוצע בצורה שיטתית למדי במשך מאות ואולי אלפי שנים
לקרוא את ההמשך

אבות הקבלה והמאגיה בימי הרנסנס

christian cabala

בצלאל אריאלי דן בשורשיה ההיסטוריים של חוכמת הנסתר לקרוא את ההמשך

מ"השילוח" אל "המסדרון" – הרצאה באירוע לרגל השקת גיליון חדש של כתב העת "המסדרון"

bul ashiluacxh

אלי אשד דן בתולדות כתב העת העברי המשפיע "השילוח", שנערך בידי ההוגים המשפיעים אחד העם ויוסף קלוזנר, ומשווה בינו ובין כתב העת הספרותי העכשווי "המסדרון" בעריכת יאיר בן-חיים לקרוא את ההמשך

אליעם \ צביקה ניר – שיר על גיבור צבאי ועל הזיכרון ההיסטורי

nir othon

צביקה ניר, היסטוריון צבאי בעברו, בודק בשיר מספרו החדש "אוטהון" את הגבולות של האמת ההיסטורית גם לגבי הגיבורים הצבאיים הגדולים ביותר לקרוא את ההמשך

היום הארוך ביותר: יום מותו של אליק שמיר ז"ל (גיבור "במו ידיו -פרקי אליק" מאת משה שמיר) כפי שתואר בידי ידידו צבי אשד

elik book cover 1

אחד הנופלים הידועים ביותר במלחמת העצמאות הוא אליהו שמיר, הלא הוא אליק "שנולד מהים", אחיו של הסופר משה שמיר וגיבור ספרו הקלאסי "במו ידיו (פרקי אליק)". לראשונה בדפוס לפניכם תיאור היום האחרון של אליק, כפי שנכתב בידי ידידו הטוב צבי אשד לקרוא את ההמשך

הבלדה על מלכה באב"ד

malkaq bahabad tomb

ריקי דסקל מתחקה בבלדה אחר חייה של מלכה באב"ד, אישה מסתורית שעזבה את צפת בראשית המאה ה-19 – אולי משום שנאנסה, אולי משום שהפכה לצדקת ואולי בשל שני אלה גם יחד לקרוא את ההמשך

היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאה ה-19: ריאיון עם פרופסור משה פלאי

peli cocavey izchak

הפרופסור משה פלאי קטלג את מרבית כתבי העת הספרותיים והעיוניים בעברית של המאה ה-19, וכעת אנו יודעים אילו יצירות בדיוק הופיעו שם, ומי חסר שם מאוד (כותבות). אלי אשד מנסה לאתר יצירות שפורסמו שם, אשר עדיין יכולות לעורר עניין כלשהו בקורא העברי העכשווי לקרוא את ההמשך