ארכיון פוסטים מאת: תמי קויפמן

הגוף שלי לבן. אהבת אותי בגלל הלובן, לא? היית אומר לי, את, את מביאה לי את האור עם השיש הזה שיש לך בגוף. זכיתי. ולחשוב שאנשים נוסעים לאיטליה לראות שיש לבן, ואני? לי יש את השיש הכי שיש, שוכב לצידי לקרוא את ההמשך ←

האישה שלצדה של יוליה לבושה במדים כחולים. ולמרות החיוך היא בטוחה שהיא תיקח אותה ל"שם". זהבה חייבת לשחק את המשחק שלהם. חיוך ענק נמרח על פניה, עיניה מצטעפות, משלימות את שפתיה שאודם פוקסיה ורוד מרוח עליהן, "התלבשתי לכבודכם, תראו", היא אומרת בנשימות קצרות, "אני מוכנה, הולכים?" – סיפור ליום השבת מאת תמי קויפמן לקרוא את ההמשך ←