עטיפת תקליט ״מעבר לים״ של ח.נ.ביאליק מושר על ידי ליאור ייני

רשימה זאת מופיעה לציון מלאת 148 שנים להולדתו של חיים נחמן ביאליק ב-9 בינואר 1873, וגם לרגל פטירתו של הזמר ליאור ייני, שנפטר בשני בינואר 2021, ושר את השיר של ביאליק שבו נדון ברשימה זאת – “מעבר לים”.

“מעבר לים” הוא אחד משירי הילדים האהובים והמוכרים ביותר של ביאליק, גם בגלל מילותיו היפות, וגם בגלל הלחן הקליט שינתן לו לימים ( ב-1967 למען הדיוק ) בידי מוני אמריליו (היו כבר לשיר לחנים קודמים ידועים הרבה פחות).

עטיפה קדמית של תקליט ידוע עם שירי ילדים של ביאליק, שבו ליאור ייני שר את “מעבר לים” שהפך לקלאסיקה של הפזמון לילדים.
עטיפה אחורית של תקליט ידוע עם שירי ילדים של ביאליק, שבו ליאור ייני שר את “מעבר לים” שהפך לקלאסיקה של הפזמון לילדים.

השיר מתאר את דמיונותיו של ילד על הארצות שמעבר לים שבהם שוכנים עם של ענקים, ויש בכך משום הרהור אגדי, אבל גם רמז של סאטירה שילדים לא יבינו אותה.

השיר נשלח למערכת “עדן” ב26.5.1924 (כ”ב באייר תרפ”ד). יחד עם שלושה שירי ילדים נוספים (“הגדי בבית המלמד”, “מיכה אומן יד”, “השה”)

השיר פורסם לכאורה בפעם הראשונה בכתב העת העברי לילדים “עדן”, בעריכת דניאל פרסקי. כרך א’ חוברת ג’, ביוני 1924 סיוון תרפ”ד, עמ’ 50 , לצד רשימה על ביאליק וילדי ארץ ישראל.

כמה חודשים לאחר מכן בחוברת החמישית של “עדן” (אב תרפ”ד) נדפסו גם תווים ל”מעבר לים” מאת גרשון אפרת.מה שמראה שהשיר כבר אז נעשה פופולארי מאוד.

דף התוכן של כתב העת “עדן” שבו הופיעה לראשונה הגירסה לילדים של השיר מעבר לים, 1923
הפרסום הראשון של השיר לילדים “מעבר לים” בכתב העת העברי לילדים בארה”ב””עדן” , בעריכת דניאל פרסקי, 1924

אבל בעצם בגירסה אחרת השיר פורסם שנים רבות קודם לכן ולאו דווקא בגירסה שמתאימה לילדים.

חיים נחמן ביאליק ב-1923 כשכתב את “מעבר לים”. ויקיפדיה

מקורו של השיר הוא בסאטירה עוקצנית למבוגרים מ-1898 בשם “בכרכי ים”, שהוזמנה בידי עורך כתב העת “השילוח”, אחד העם, כתוספת לשיר סאטירי בשם “ילדות” שתקף את הקונגרס הציוני בבזל. “ילדות” נראה לאחד העם קצר מדי לגליון. אלא ששיר של ביאליק היה כה עוקצני שאחד העם סירב לפרסמו כמות שהוא. השיר נגנז והוא לא הופיע במהדורה הסופית של כתבי ביאליק.

עוד על כתב העת “השילוח” תוכלו לקרוא במאמר זה ב”יקום תרבות”.

26 שנים מאוחר יותר לביאליק היו מחשבות שניות לגבי השיר הסאטירי הגנוז. לקח ביאליק שוב את השיר הלעגני, התיך ולש את הפתיחה שלו, והפך אותו לשיר ילדים חולמני ומקסים, שיש בו רמזים אלגוריים. יש שרואים בו שיר אוטופי פשוט, ויש מי שרואה בשיר משמעויות נסתרות למבוגרים, ביטוי לקונפליקט העמוק של ביאליק עם הדת היהודית שאותה הוא רואה כ”איים של זהב” שאליהם כבר אינו יכול להגיע.

“מעבר לים” פורסם בגרסה סופית בספר שירי הילדים המפורסם של ביאליק “שירים ופזמונות לילדים” ב-1933.

האיור לשיר של נחום גוטמן, שמתאר את תושבי האיים שמעבר לים כיצורים ענקיים, מעין גיבורי ימי קדם מונומנטאליים, התפרסם כל כך שעד שבבוא היום הפך לבול.

אך יותר מכל התפרסם השיר עם הלחן של מוני אמריליו ובשירתו של ליאור ייני, שהפך אותו לאחד משירי הילדים האהובים ביותר של ביאליק. מקורו הסאטירי הבהחלט לא ילדותי נשכח לחלוטין.

כבונוס אנו מביאים שיר נוסף של ביאליק “הספינה”, שיש לו קשר נושאי ל”מעבר לים” .וכבונוס נוסף אנו מביאים תרגום של שניהם לאנגלית.

בִּכְרַכֵּי יָם/חיים נחמן ביאליק

בִּכְרַכֵּי יָם בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

יֵשׁ – בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בָּעוֹלָם! –

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים כַּעֲנָקִים,

עַםָ רָם – מִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.

וְאַנְשֵׁי פְּלָאוֹת הֵמָּה כֻלָּם,

מֵהֶם כָּל דָּבָר לֹא יִפָּלֵא;

בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה יַעֲשׂוּ מְדִינָה,

וּבְבֹהֶן יָדָם – עוֹלָם מָלֵא…

גַּם עַתָּה, אֹמְרִים, – לֹא, מַכְרִיזִים! –

כְּבָר מוּכָן הַכֹּל שָׁם בְּוִינָא; –

מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים וְדַקִּים חֲמִשָּׁה –

וּתְהִי, לְמַזָּל טוֹב, מְדִינָה!..

וּמְבַשְּׂרִים יוֹצְאִים – לֹא, הֵם רָצִים! –

וּשְׁקָלִים אֹסְפִים, אֹסְפִים, אֹסְפִים;

וְעַל הַנִּסִּים, עַל הַפֻּרְקָן

הֵם כֹּתְבִים סְפָרִים, כֹּתְבִים, כֹּתְבִים.

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ מְדִינָה!

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים! –

קְנוּ, קְנוּ יְהוּדִים בְּנֵי רַחֲמָנִים!

בְּזוּזִים שְׁנָיִם, זוּזִים שְׁנָיִם!

וּבְעוֹד הֵד פַּעֲמֵי הָעֲנָקִים

בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת וּבָרְחוֹבוֹת –

אֲנַחְנוּ חֲגָבִים נִסָּתֵרָה –

מֵרָחוֹק נִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת…

האיור הידוע של נחום גוטמן לשיר ״מעבר לים״ של ביאליק

ו

מֵעֵבֶר לַיָּם/חיים נחמן ביאליק

מֵעֵבֶר לַיָּם,
מֵעֵבֶר לַיָּם, –
הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

מֵעֵבֶר לַיָּם,
בִּמְדִינוֹת הַיָּם,
שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב,
שָׁכַחְתִּי מַה שְּמָם.

וּבְאִיֵּי הַזָּהָב
מֵעֵבֶר לַיָּם,
מִתְהַלְּכִים עֲנָקִים,
עַם גָּדוֹל וָרָם.

עַם גָּדוֹל וָרָם,
עַם יָשָׁר וָתָם,
וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם
כָּמוֹהוּ לֹא קָם.

וְגַנִּים לַמֶּלֶךְ
מֵעֵבֶר לַיָּם –
צִפֳּרֵי גַן-עֵדֶן
מְקַנְּנוֹת בָּם.

מֵעֵבֶר לַיָּם,
מֵעֵבֶר לַיָּם, –
הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

והנה גירסה נוספת של “מעבר לים” כפי שהופיעה ב”החבר אנציקלופדיה לכל” ביחד עם שיר נוסף וקשור של ביאליק “הספינה”, שגם הוא מספר על מסעות למקומות רחוקים, אבל אין לו את ההיסטוריה המסובכת שיש מאחורי “מעבר לים”.

גירסה של השיר “מעבר לים” מ”החבר אנציקלופדיה לכל” כרך ראשון שירים לטף, הוצאת אילן ,1962, התמונה היא של אמן אמריקני

השיר ״אניה״ של ביאליק מתוך ״החבר אנציקלופדיה לכל״ כרך ראשון שירים לטף ,הוצאת אילן ,1962 ,התמונה היא של אמן אמריקני

תרגום לאנגלית :

  Far over the sea: Poems and Jingles for children/H.N. Bialik. Translated by Jessie Sampter; illustrated by Louis Kabri  Cincinnati. Union of American Hebrew Congregations,   1939.

איור לשיר Far over the sea של ביאליק (בתרגום לאנגלית))

השיר ״הספינה״ של ביאליק מתורגם לאנגלית כ The Ship
השיר ״מעבר לים״ של ביאליק מתורגם לאנגלית Far Over the Sea

האזינו לשיר “מעבר לים”בביצוע ליאור ייני מהתקליט “שירים ופזמונות”

מעבר לים ולחניו השונים באתר “זמרשת”

בול עם מילות ותמונת “מעבר לים”

תגובה אחת

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן