אתר ויקיפדיה הוא ככל הנראה האתר הגדול ביותר והנקרא ביותר במרשתת כולה והוא צומח כל הזמן.

נכון ל-19 בדצמבר 2020, בוויקיפדיה העברית קיימים 283,525 ערכים. ויקיפדיה כולה מושכת 1.7 מילירד מבקרים נכון לנובמבר 2020. נכון לסוף שנת 2020 יש בה 55 מליון רשומות שונות ביותר מ-300 שפות.

קהילת הויקיפדיה קריקטורה. ויקיפדיה

ויקיפדיה, שהיא מקור המידע הגדול ביותר הקיים כיום, הפכה גם למקור מידע עיקרי למליארדי אנשים. זהו אתר שצוותו פועל בהתנדבות מלאה ובויכוחים אינסופיים, שחלקם לא מגיעים לעולם לידי הכרעה. אבל מצד שני השפעתו על הידע האנושי ועל המין האנושי כיום אינה ניתנת לשיעור. סביר להניח שרוב בני האדם במדינות המפותחות משיגים לפחות חלק מהמידע שלהם בנושאים שונים מהויקיפדיה.

לאתר יש גירסה ישראלית פעילה מאוד. נכון ל-19 בדצמבר 2020, בוויקיפדיה העברית קיימים 283,525 ערכים.

נכון ל-2020 ויקיפדיה חיסלה את כל האנציקלופדיות הקיימות בדפוס, בריטניקה, האנציקלופדיה העברית, וכל השאר, ששוב אינן מסוגלות להתחרות איתה, לא ברמת כמות תוכן, ולא ברמת מהירות העדכון. אבל היא חיסלה גם אנציקלופדיות מתחרות כמו אנציקלופדיה וינט, שהייתה פתוחה לשימוש בתשלום, אבל נסגרה ממש בימים אלו. כנראה בגלל שלא יכלה להתמודד עם ויקיפדיה החינמית, שלמעשה מפורטת יותר מכל מה שאפשר היה למצוא באנציקלופדיה וינט.

בין השאר ויקימדיה, גם בגירסתה הישראלית, מקיימת מיזמים שונים.

פרויקט צילום אתרי מורשת

בימים אלו, למשל, התקיים פרוייקט תחרות כתיבת ערכים על “אתרי מורשת”.

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת – תחרות כתיבת ערכים

הפרוייקט החל בארץ כמיזם לצילום אתרי מורשת לפני כ-10 שנים. המיזם הביא לוויקיפדיה תרומה של עשרות אלפי תמונות איכותיות של אתרי מורשת בארץ.

בשנה שעברה הוחלט על אופי שונה למיזם, והוא כלל תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית, שטרם נכתבו עליהם ערכים.

השנה, שולבו שני המסלולים, ונערכו במקביל גם מסלול לכתיבת ערכים, וגם מסלול לשליחת תמונות של אתרי מורשת.

רכזי התחרות היו לליב גל ועובד כהן. התחרות התקיימה סמוך לחגי תשרי, ונערכה בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

עוד טרם התחילה התחרות, הוכנו עבור המתחרים רשימות מקיפות של אתרי מורשת חשובים שחסרים עבורם תמונות וערכים. הרשימה חולקה על פי איזורים גיאוגרפיים.

בסך הכל, השתתפו במסלול כתיבת הערכים בתחרות 27 משתתפים, שתרמו לא פחות מ- 170 ערכים על אתרי מורשת לוויקיפדיה

צוות השופטים בחן את כל מאה הערכים שנכתבו על ידי 26 עורכים, והחליט להעניק את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

כמו כן, במסלול התמונות, נוספו יותר מ-1,500 תמונות איכותיות.

צוות השופטים בחן יותר מ-1,500 תמונות שהועלו במסגרת התחרות והחליט להעניק את הפרסים הבאים למעלי התמונות הזוכות:

  • פרס ראשון: 2,000 ש”ח ל-Giladtop
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/65/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%A9_%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F.jpg
גלישת עננים למכתש רמון, שם הצלם: Giladtop: ויקיפדיה
  • פרס שני: 1,000 ש”ח למני עמרן
File:יד בכותל המערבי.jpg
יד בכותל. שם הצלם: מנחם מנדל עמרן:ויקיפדיה

במסגרת מסלול הנוער בתחרות, זכו שני המשתתפים הבאים:

שופטי התחרות היו:

  1. אריאל אלינסון – מרצה ותיק בתחום הגרפיקה. מעצב גרפי, מגיש הרצאות, ובעל הסמכה כמומחה לפוטושופ, מתנדב בעמותת ויקימדיה ישראל.
  2. דינה בווה – אמנית צילום. זכתה במעל 400 פרסים בתחרויות צילום ב-26 מדינות; הישראלית היחידה זוכת הפרס הגדול בתחרות של “ניקון”.
  3. יאן נסונוב – עורך בוויקיפדיה ומנהל טכני של מיזם “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת” בישראל, מתנדב בעמותת ויקימדיה ישראל.
  4. עובד כהן – עורך בוויקיפדיה, רכז-משותף של מיזם “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת” 2020 בישראל.
  5. דרור לין – חבר הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל, עורך בוויקיפדיה, יוזם ההשתתפות של ישראל במיזם “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת”.
  6. יעל אטקין – רכזת תחום תכנון מחוז ת”א מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
  7. ד”ר ענת בר כהן – דוקטור לגיאוגרפיה היסטורית, עורכת גרפית של ספרות מקצועית, עורכת ומתנדבת בויקיפדיה.

בעת בחינת הערכים בדק צוות השופטים בעיקר את ההיבטים שלהלן: נגישות – האם הערך נכתב כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו; מקצוענות – אין להתפשר בדיוק העובדתי ובהצגה הנכונה והמלאה של הנושא, כך שגם אנשי מקצוע בתחום ישבעו נחת מן הערך; רהיטות – הערך נכתב בעברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה; אמינות – הובאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך; מקוריות – בוצעה עבודת מחקר ואיסוף מידע המבוסס על מקורות.

ראיון עם ויקיפד ראשי

אחד האנשים הבולטים בפרוייקט ובויקיפדיה הישראלית בכלל הוא עובד כהן. להלן ראיון קצר עמו.

אלי: אתה יכול לתת תיאור קצר על עצמך?

עובד כהן. ויקיפד

עובד: שמי עובד כהן, נולדתי בגבעתיים, ומאז אני גר בה.

בילדותי הייתי חנון, שקורא אנציקלופדיות להנאתו – מהאות אלף ועד האות תו – ומן הסתם זה השפיע לימים על עבודתי בויקיפדיה.

שירתתי ביחידת 8200 חמש שנים. בהכשרתי, אני רואה חשבון ומבקר מערכות מידע מוסמך, בעל תואר שני במנהל עסקים. חוץ מכל זה אני אח בכיר במסדר הבונים החופשיים, שם לומדים כיצד להפוך לאדם טוב יותר. כמו בויקיפדיה.

אלי: ספר קצת על ויקיפדיה כפי שאתה מבין אותה. למה אנחנו בעצם צריכים ויקיפדיה? הסתדרנו טוב מאוד עם אנציקלופדיות בדפוס.

עובד: דמיין לך עולם בו כל הידע האנושי זמין לכל האנשים, בשפה שלהם, מכל מקום וכל הזמן – ובחינם. אז אתה לא צריך לדמיין, זה העולם שלנו כעת עם ויקיפדיה. זה מה שאנו עושים בוויקיפדיה בכל יום, בכל שעה, בכל דקה. כמובן יש צוות של מתנדבים שצריך להפעיל את הכל, והצוות הזה הוא מוגבל במה שהוא יכול לעשות, ועדיין יכולותיו עצומות.

אלי: אתה יכול לספר על עצמך כויקיפד?

עובד כהן עם מייסד הויקיפדיה ג’ימי ולס בכנס ויקיפדים ב-2017

עובד: אני פעיל כעורך בוויקיפדיה העברית מזה כ-13 שנים. ביצעתי מעל 250,000 עריכות בוויקיפדיה: אני מספר 4 בין הוויקיפדים בארץ (כן אנחנו סופרים דברים כאלו וגם הרבה דברים אחרים), ומשתתף באופן קבוע בכנסים מקצועיים בארץ ובחו”ל.

שימשתי תקופה ארוכה בתפקיד הבכיר ביותר בין העורכים, וריכזתי מיזמים רבים בוויקיפדיה, כמו מיזם הערכים היתומים ומיזם “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת”. השתתפתי במיזמים רבים, כמו מיזם ויקי-נשים (לערכים בנושאי נשים), ויקימילון (אני כעת המפעיל היחידי בוויקימילון!), ועוד.

בין המיזמים של ויקיפדיה שנטלתי בהם חלק יש גם את מיזם ויקישיתוף. זהו המאגר הגדול בעולם לתמונות חופשיות. רוב האנשים לא מכירים אותו, וחבל…. בעצמי העליתי לשם יותר מ-12,000 תמונות חופשיות שצילמתי מרחבי העולם. תמונה שלי זכתה בתחרות בינלאומית הודות לקומפוזיציה שלה.

צילום של בית חיים ויצמן בידי עובד כהן עבור ויקיפדיה. זכה בציון לשבח בתחרות בינלאומית.

ערכים חדשים שיצרתי מההתחלה זוכים לכ-1,400 צפיות ביום. כלומר, 1,400 אנשים ביום זוכים לתשובה על מה שחיפשו, בזכותי.

לצערי אין סטטיסטיקה על צפיות של ערכים שהיו קיימים ואשר שיפרתי (מדובר על עשרות אלפי ערכים), או שהצלתי ממחיקה (מאות ערכים). זה משהו שיש לדעתי להוסיף לויקיפדיה, וזה משהו שעלינו להוסיף אותו לעתיד כדי שכל תורם לכל ערך יזכה לקרדיט המגיע לו.

אלי: במשך שנים התרגלנו לעובדה שהמידע בוויקיפדיה אינו תמיד מדויק והוא מוערך פחות מזה שבאנציקלופדיות שמחוץ לאינטרנט כמו בריטניקה. האם המצב הזה השתנה בשנים האחרונות?

עובד: ויקיפדיה קיימת כאתר מאז שנת 2001, כבר עשרים שנה, וזהו פרק זמן ארוך למדי. בוא נגיד שהויקיפדים כבר למדו הרבה בפרק הזמן הזה על טעויות ושגיאות ואיך אפשר לאתר אותם ולתקן אותן.

בתחילת דרכה, לא הובן בציבור כיצד פועל בדיוק המנגנון של “חכמת ההמונים”, המשמש בקביעת איכותה של ויקיפדיה. היו חששות מטעויות ואי-דיוקים.

עם זאת, ככל שעבר הזמן, והתברר ממחקרים שנערכו כי מספר הטעויות בוויקיפדיה אינו שונה ממספר הטעויות באנציקלופדיות אחרות, הוסר החשש, וכעת ערך בוויקיפדיה מומלץ בבתי ספר ובאוניברסיטאות כמקום התחלה למציאת מידע ראשוני אמין. זה לאחר שבמשך שנים סטודנטים וגם תלמידי תיכון הוזהרו בידי מורים ומרצים שלא להשתמש בויקיפדיה. היו מקרים שאנשים נענשו בגלל שהשתמשו בויקיפדיה בניגוד לדרישות המרצה. היום אני שמח לספר המצב הזה השתנה ולא בכדי.

יש ויקיפדים שתפקידם לבדוק כל עריכה ולוודא את איכותה. הם לא מהססים למחוק דברים הנכתבים שלא בהתאם לדרישות. הם יושבים ובודקים למעשה כל עריכה שנעשית. כל עריכה מהותית מחייבת אסמכתא, ובלעדיה היא משוחזרת.

ויקיפדיה אמנם פתוחה לעריכה, אבל זו פלטפורמה מורכבת, ונדרשים מיומנות גבוהה וניסיון רב, כדי לכתוב ברמה אנציקלופדית. אז היום כאנציקלופדיה לדעתי אנחנו לא נופלים בהרבה או בכלל מכל אנציקלופדיה בדפוס.

אלי: איך ולמה מצאת את עצמך עורך בויקיפדיה?

עובד: יום אחד גיליתי בוויקיפדיה פרט שדרש עידכון, החלטתי לתקן זאת, ומאז אני אוהב לעשות זאת מעל ל-11 שנה! אני זוכה להמון תגובות ותודות על פעילותי, וזה מדרבן אותי להמשיך לעשות טוב ולעסוק בתחביב שלי. 

אני רואה בנושא של הפצת ידע חופשי ובהפצת השכלה מוטו בחיים שלי: חשוב לבער את הבורות והבערות, ולחנך את הציבור. תרומה של ידע לעולם כולו, ולקוראי העברית בפרט, היא משימה שאני אוהב לבצע.

אלי: תאר איך מתבצע תהליך כתיבת הערך. מה זה בעצם אומר? מהם הסמכויות והחובות של עורך?

עובד: ערך אנציקלופדי כולל בדרך כלל מספר מרכיבים. הוא תמיד פותח בהגדרה קצרה של נשוא הערך, ולפעמים תבנית מלבנית המציגה מספר פרטים סטנדרטיים. מומלץ שבראש כל ערך תהיה תמונה רלבנטית. בהמשך הערך מופיעות העובדות הקשורות לערך. למשל, במקרה של אישיות – ביוגרפיה, קורות חיים, והישגים משמעותיים. במקרה של ערך על אירוע היסטורי – רקע, השתלשלות העניין, ותוצאותיו.

כאשר ניגשים לכתוב ערך, צריך לערוך מחקר מקדים: ללקט עובדות ממקורות מוסמכים שונים, להבין את הפרטים שיש לכלול בערך – שלא יהיה קצר מדי, אך גם לא ארוך מדי. להבחין בין עיקר לטפל, ולפרט מה שצריך, אך לא יותר מדי.

יש כמובן לשמור על לשון אנציקלופדית ניטראלית, המפרטת את העובדות. מומלץ להשתמש במונחים מסביבת נשוא הערך, אך שיהיו מובנים גם לקוראים שאינם מתמצאים בנושא.

מבחינה טכנית, חייבים ללוות את הערך ברשימת מקורות או קישורים חיצוניים, להרחבת הידע בנושא. מומלץ להשתמש בכוח החזק של הקישוריות באינטרנט, ולקשר לערכים אחרים בוויקיפדיה.

כל זאת, תוך שימוש בשפת העריכה הייחודית של ויקיפדיה, שימוש בתבניות שנכתבו עבורה, קיטלוג הערכים בקטגוריות, ושילוב הערכים במאגר המידע הבינלאומי “ויקינתונים”.

ערכים שלא נכתבים כראוי נמחקים מיד, וכדי לשחזר אותם נדרשים לעבור דרך מסורבלת. יש צורך במומחה שיוכיח חשיבות אנציקלופדית, למשל הערך על “ליהיא גרינר” כמעט ונמחק! בכל יום נמחקים עשרות ערכים רק בגלל שלא נכתבו לפי הכללים!

אלי: אתה יכול לתת דוגמאות של ערכים שהכנסת ?

עובד: הנה כמה דוגמאות מתוך רבות מאוד.

  • יצחק שושן (אבו סחיק) – הנצחה של פועלו החשוב של מסתערב בקום המדינה שריגל בלבנון.
  • קובי חביה – הבמאי של “היהודים באים”, “אחד העם 1″ ו”שנות ה-80”.
  • נצה מובשוביץ-הדר – פרופסור לחינוך מתמטי בטכניון.

אלי: אתה יכול לתת דוגמאות של ערכים שהכנסת, שהיו עליהם ויכוחים קשים בין העורכים? היו ערכים שדווקא לא הצלחת להכניס?

עובד: ערך על יום מיקי מאוס הבינלאומי – עמיתים ויקיפדים טענו שזה לא יום מוכרז על ידי האו”ם, רק של חברת דיסני, והוא נדחה.

אלי: אתה יכול לתת דוגמאות כלליות של ערכים שעוררו ויכוח קשה בויקיפדיה? במקרים כאלו איך העניין נפתר, או שלא?

עובד: בדרך כלל ויכוחים בויקיפדיה נפתרים על ידי דיון, שבו משתתפים הצדדים ומנסים להגיע להסכמה. רק לעיתים רחוקות הנושא מובא להצבעה, שם העניינים נפתרים באמצעות רוב.

אלי: ספר כמה אנקדוטות על עבודתך.

עובד: כתבתי את הערך על דוד קלעי, מאחר וגם אשתי וגם הבת שלי למדו בבית הספר קלעי. לקראת פגישת המחזור, הצפייה בערך הרקיעה שחקים.

פנו אליי כדי לאשר שימוש בתמונה שצילמתי במוזיאון בקהיר והעליתי לוויקישיתוף, כדי שיוכלו להשתמש בה בסרט תיעודי שעורכים לערוץ France5 בנושא מצרים העתיקה.

הערך הנצפה ביותר שיצרתי, הינו הערך על השיר Despacito.

ערך שיצרתי במסגרת תחרות כתיבת ערכים על נשים, זכה בציון לשבח.

כשראיתי שיש חתני פרס נובל יהודים שאין עליהם ערך בויקיפדיה, הפשלתי שרוולים ויצרתי כ-40 ערכים, ביניהם גם על פרופ’ פול סמואלסון, שלפי ספרים שלו למדתי כלכלה באוניברסיטה, ממש סגירת מעגל.

אלי: אחד מתפקידיך בויקיפדיה הוא ויקימנטור. מה זה אומר בעצם?

עובד: זהו סוג של עיסוק צדדי. אני מציע את שירותיי כעורך בכיר בוויקיפדיה, תמורת תשלום. שרותיי כויקימנטור כוללים הגברת נוכחות בויקיפדיה, יצירת ערכים חדשים, שיפור ערכים, והוספת תמונות. עליך להבין שלא כל אחד יכול להוסיף ערכים בויקיפדיה, אם אין לו ניסיון וידע באיך זה מתבצע. לאורך השנים זה הפך לתהליך מסובך ביותר.

הרבה אנשים הוסיפו ערכים על יוצרים שונים (הם עצמם לפעמים), מתוך הנחה שיש להם חשיבות מספיקה להיכלל בויקיפדיה, רק כדי לגלות שאלו נמחקו בידי עורכי ויקיפדיה מתוך תפיסה שאין להם חשיבות ציבורית ואנציקלופדית. דבר שאני מודה שיכול להיות מעליב ביותר. כדי להוסיף ערכים שיתקבלו עליך להיות בעל ניסיון וידע נרחב בכללי וחוקי הויקיפדיה, ואלו לאחר 20 שנה של פעילות, רחוקים מלהיות פשוטים.

אני מכיר את החוקים והדרישות של העריכה בויקיפדיה, ומתמצא בסגנון הנדרש, הן מבחינה תוכנית והן מבחינה טכנית. כותב בעברית, באנגלית, ובערבית. אני יכול לכתוב ערכים מתאימים לויקיפדיה עבור אנשים שמעוניינים בכך, או להגיד להם שבשלב הזה לפחות הם לא מתאימים לערך בויקיפדיה.

אלי: מי האנשים ו/או הגופים הפונים אליך על מנת שתכתוב עליהם?

עובד: יש לי הכבוד ליצור ערכים עבור אישים מדהימים, עם הישגים רבים, שטרם נכתב עבורם ערך. כמו כן, פונים אליי חברות או עמותות המעוניינות שאצור עבורם ערך חדש, או שאשפר ערכים שכבר נכתבו עליהם. אני גם כותב ערכים על מיזמים, פרויקטים ועוד.

כדאי לזכור – ערך בוויקיפדיה נחשב אמין, והוא תמיד במקום הראשון בתוצאות החיפוש בגוגל.

כמובן, נדרשת עמידה בקריטריון של “חשיבות אנציקלופדית” על מנת להיכלל בויקיפדיה, מאחר ולא כל אדם או גוף זכאי להיכנס. בדרך כלל, חשיבות אנציקלופדית ניתנת לאדם או לגוף שהשפיע על החיים במדינה.

נקבעו מספר הסכמות בין הויקיפדים, הקובעים כי אמנים, פרופסורים, סופרים, משוררים, שופטים, מנכ”לים של חברות גדולות, ספורטאים לאומיים, ממציאים, סלבריטאים, פוליטיקאים ארציים, או אנשי חזון, וכדומה, זכאים אוטומטית לערך עליהם בוויקיפדיה. גם גופים וחברות שפעלו לטובת המדינה, או שהם מספיק גדולים זכאים לערך עליהם.

אלי: איפה אתה רואה את עצמך ואת ויקימנטור בעוד כחמש שנים?

עובד: אני מאוד אוהב את מה שאני עושה כויקימנטור. אשמח מאוד להמשיך ולהתפתח, כך שאוכל לסייע לעוד אנשים, ארגונים, ופרויקטים להגביר את הנוכחות שלהם בויקיפדיה.

ניתן לראות דוגמאות לערכים שיצרתי באתר שלי: https://www.wiki-mentor.com/, ורשימה מפורטת של כל פעילותי בדף המשתמש שלי בוויקיפדיה  https://he.wikipedia.org/wiki/user:Ovedc, או ליצור איתי קשר בטלפון 050-765-6937 או בדוא”ל ovedco@gmail.com

כיף לי לשמוע סיפורים אישיים, לבצע מחקרים, ולכתוב תוכן חופשי למען הלקוחות ולמען האנושות ככלל.

אלי: מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?

עובד: בנוסף לעריכה בויקיפדיה, אני גם מתנדב בעמותת ויקימדיה, שהיא הסניף הישראלי של הקרן הבינלאומית התומכת במיזמי תוכן חופשי, ובתוכן גם ויקיפדיה.

שימשתי כחמש שנים בוועדת הביקורת של העמותה, והשתתפתי בכל ישיבות הוועד המנהל שלה.

התנדבתי במיזמים רבים. למשל, בחודש החגים ריכזתי את כל נושא תחרות הצילום הבינלאומית הגדולה בעולם – “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת” להעלאת תמונות חופשיות של אתרי מורשת וטבע (ראו על כך למעלה).

ייצגתי את ישראל בכנסים בינלאומיים של ויקימדיה: בלונדון, בהונג-קונג, במקסיקו, במונטריאול, ובדרום אפריקה.

באמת היום אינני יכול לחשוב על חיי בלי ויקיפדיה, וזהו דבר שכלל לא היה קיים לפני יותר מעשרים שנה. הוא שינה את חייהם של מליונים ברחבי העולם.

ראו גם:

דף הפייסבוק של עובד כהן

ויקיפדיה

סמל ויקיפדיה

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן