מתוך כתב העת “נכון 4”.

פואמה עדכנית על עידן האינטרנט, שבה נביא כמו תנ״כי מתאר את חזיונותיו בעידן סופר טכנולוגי.

המערכת

עידן הדממה

וָאָבֹא אֶל הַגּוֹלָה ווֹרְלְד וַיְד וֶבּ[1]

וַתְּהִי יַד הָאֵל בְּיָדִי וַיִּלָּקַח מַכְשִׁירִי

וַיִּגָּלֶה אֵלַי מִמְשַׁק הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה

קֵן הַהִיפֶּרְטֶקְסְט[2] מוּגָף,

תְּגוּבִיּוֹת[3] מְקוֹנְנוֹת עַל פַּס רָחָב[4] שֶׁחָרַב

וּבָרָקִיעַ עֲנַן מֵידָע[5] וַתָּבֹא סְעָרָה,

אֵשׁ בֵּין קְבָצִים אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם זֵהִים,

רוּחַ גָּדוֹל מְבָּפֵר[6] גֶּשֶׁם וּבָרָד

חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת הִיא שֶׁיְמִינְג[7] הַשְּׂרָפִים

וּבְמִקְדַּשׁ גּוּגְל[8] שָׁם חָכְמַת הֶהָמוֹן

אַמְנֶזְיָה קָשָׁה, חֹשֶׁן זוֹרֵחַ וְתוֹצָאָה אַיִן.

מְחוֹלְלֵי חַשְׁמַל בִּנְחִירֵי

מִשְׁתַּמְּשִׁים מְחַרְחֲרִים

הַדָּרִים עַל נְהַר הַסְּטְרִימִינְג,[9]

מְחֻבָּרִים, אֲנוּסִים לְשַׁדֵּר, מְשַׁוְּעִים

לְהִרְהוּר לֹא צוֹפַף לְפֶסֶל וּתְמוּנָה,

מַמְתִּינִים לְשֶׁלֶג[10] גּוֹאֵל,

לְכוֹנַנֶפֶשׁ חִיצוֹנִי,

דְּמוּת פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם

עֵינַיִם לָהֶם וְיִרְאוּ,

אָזְנַיִם לָהֶם וְיִרְאוּ

אַף לָהֶם אַף עַל כֵּן יִרְאוּ.

אִם שָׂרְפוּ סְפָרִים, יִשְׂרְפוּ מָסַכִּים,

אִם שָׂרְפוּ אֲנָשִׁים, יִשְׂרְפוּ רוֹבּוֹטִים.

עוֹד יַחֲזֹר הַחִבּוּר שֶׁנֻּתַּק לַשָּׁוְא

הַבָּא אַחֲרֵי הַמֵּידָע הוּא עִדַּן הַדְּמָמָה

כֹּהֵן הַשֶּׁקֶט יְטַלְטֵל אֶתְכֶם בְּמִקְדָּשׁוֹ

יָסִיר מִתּוֹכְכֶם כָּל תַּכְשִׁיט מָסָךְ

יִפְרַע אֶת כַּבְלֵי רֹאשְׁכֶם הָאַל־חוּטִיִּים,

יְשַׁטֶּה נְתוּנֵי עָתָק[11] בְּעִנְיַנְכֶם

יַשְׁבִּיעַ שֶׁלֹּא הִתְיַחַדְתֶּם לְלֹא מַכְשִׁירִים,

יַשְׂבִּיעֲכֶם פִיד[12] מְרוֹרִים יַשְׁקֶה אֶתְכֶם

מַיִם קְדוֹשִׁים שֶׁיַּעֲלוּ יְרֹקֶת

בַּטֵּלֵפוֹנִים שֶׁהִבְקִיעוּ דַּרְכֵיכֶם אֶל הָאֲחֵרִים,

אָז יָשִׁירוּ כּוֹנְנֵי יוּ־אֶס־בִּי

יִתְאַחֲדוּ עִם אֲהוּבוֹת לְלֹא מַגַּע אֶצְבָּעוֹת

לֹא יוֹאִילוּ שׁוּב לְהִפָּרֵד וְלָצֵאת לְמַסָּעוֹת,

אַיְפֵּדִים יִקְחוּ כֹּפֶר דָּמִים עֲבוּר

בֵּיצִית פַּסְחָא[13] שֶׁקֻּשְּׁטָה וְסָרְחָה

וְעִמָּהּ הוּמַת פַּג קוֹד הַפְתָּעָה

מְסֻחְרָרִים תָּשׁוּבוּ וְתִשְׁאֲלוּ

הַאִם חַיֵּיכֶם לִצְפִיָּה יְשִׁירָה?

מָתַי הַשִּׁדּוּר חוֹזֵר?

בְּרֶגַע הַטְּבִיעָה

יִנָּחֵם עַל מַעֲשֵׂיכֶם הַכֶּבֶל הַתַּת־יַמִּי

מֵעַל הַמַּיִם יֻנְפְּשׁוּ[14] מִלִּים כְּמוֹ גַּלִּים

הַס! טָאג[15] נַסְיָן גָּמוּר נַפְשִׁית.[16]


[1]    World Wide Web (בקיצור “Web”, בראשי תיבות; WWW בתרגום חופשי לעברית: “רשת כלל־עולמית”, ובמינוח האקדמיה ללשון העברית: “המארג הכלל־עולמי”, או בקיצור “המארג”) היא מרחב של מסמכי היפרטקסט מקושרים המכונים דפי אינטרנט או דפי Webb (ובמינוח שקבעה האקדמיה ללשון העברית: “דף המארג”), וכוללים משאבים אלקטרוניים אחרים כמו תמונות, קובצי וידאו וצליל ותוכניות. הווב נגיש דרך האינטרנט. מכלול של דפי אינטרנט שנוצרו על ידי גורם אחד, קשורים לאותו נושא ושמורים תחת שם דומיין אחד נקראים אתר אינטרנט. קצב הגידול המהיר להפליא של הטכנולוגיה החדשה נבע מאימוץ שלה כמעט בצורה מידית על ידי המגזר המסחרי והפרטי, לצורכי פרסום ומסחר, חינוך, פורנוגרפיה, ועוד.

[2]    היפרטקסט הוא צורה של ממשק משתמש להצגת מסמכים, אשר על פי הגדרתו מסתעף או מוצג על פי דרישה. היישום המרכזי של מסמך היפרטקסט הוא הפניה צולבת למסמך אחר הנקראת היפר קישור. לחיצה על היפר קישור מציגה למשתמש את המסמך המקושר. המעבר הזה בין מסמכים נקרא “דפדוף” או “גלישה”. מסמך היפרטקסט יכול להיות סטטי או מיוצר דינמית על פי דרישת המשתמש. היישום המפורסם ביותר להיפרטקסט הוא ה־World Wide Web.

[3]    טוקבק (בעברית: תגובית) הוא מנגנון לתגובות הגולשים באינטרנט. מנגנון הטוקבק מופעל באתרי חדשות, באתרי בלוגים ובאתרים נוספים, והוא מאפשר לגולשים להגיב על הנאמר בדף מסוים, כך שהתגובות מופיעות בהמשכו של הדף. הטוקבק הוא אחד המאפיינים המובהקים של תרבות האינטרנט, והוא מביא לשיא את מימוש חופש הביטוי שמתקיים באינטרנט. הטוקבק משמש בדרך כלל להבעת דעתו של הגולש, אך לעתים הוא משמש גם להצבעה על טעויות עובדתיות או לשוניות שנפלו בכתבה המקורית. שיא במספר התגובות שניתנו בישראל לידיעה אחת שמור, כנראה, לידיעה אודות הסערה שהתחוללה בכנסת בעקבות השתתפות ח”כ זועבי במשט לעזה, שפורסמה באתר ynet וזכתה ליותר מ־3,500 תגובות. באחד השיאים הקודמים החזיקו, כנראה, הידיעות שעסקו בנשיכה שנתן דודו טופז לנטליה אוריירו במהלך תוכניתו “הראשון בבידור”. תשובתו של טופז למגיבים בידיעה המקורית זכתה ליותר מאלפיים תגובות.

[4]    רוחב פס (באנגלית: (Bandwidth הוא כמות הנתונים שניתן להעביר בקו תקשורת בזמן נתון. רוחב הפס נמדד בסיביות לשנייה (bps – bits per second), ובכפולות המקובלות: קילו-Kbps מגה-Mbps וג’יגה-Gbps. בשנים הראשונות לשימוש הנרחב באינטרנט הפך רוחב הפס לבעיה העיקרית של האינטרנט, עם המעבר הגובר מדפים טקסטואליים לדפי מולטימדיה, הכוללים כמות גדולה מאוד של סיביות. שינויים טכנולוגיים, ובהם החדרת טכנולוגית ADSL בקווי טלפון רגילים, הפעלה נרחבת של תקשורת נתונים באמצעות סיבים אופטיים ותקשורת לווינית ביתית, הביאו לפריצת המחסום של רוחב הפס.

[5]    ענן מחשוב או מחשוב בענן (באנגלית: Cloud computing) הוא שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק, אליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי. הביטוי “ענן” הוא דימוי לרשת האינטרנט המבוסס על הצורה הגרפית בה מתארים את הרשת בתרשימי זרימה (Computer network diagram). בענן המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות המחשוב בשרתים ובמרכזי מחשבים והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. כתוצאה מכך אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב ובמקום זאת שוכרים אותה כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב שהגישה אליו תהיה מרחוק דרך האינטרנט.

[6]    במדעי המחשב חוצץ (באנגלית: Buffer) הוא מקטע זיכרון המאחסן מידע באופן זמני בעת העברתו ממקום למקום. העברה של מידע יכולה להתבצע מהתקן קלט ליישום מחשב במחשב, מיישום במחשב אל הפלט, בין שני תהליכים, בין שני התקני אחסון וכו’.

[7]    בִּיּוּשׁ (באנגלית: (Shaming מהמונח האנגלי לבושה: Shame. בעקבות זאת גם בעברית שֶׁיְימִינְג הוא ביוש אדם או מותג באמצעות האינטרנט, והרשתות החברתיות.

[8]    גוגל (Google) הוא מנוע חיפוש הנמצא בבעלות חברת Google. זהו מנוע החיפוש הפופולרי ביותר באינטרנט. מדי יום הוא זוכה למאות מיליוני מבקרים השולחים אליו כ־3 מיליארדי בקשות ביום למציאת תוכן באתרי אינטרנט. המנוע פותח במקור על ידי לארי פייג‘ וסרגיי ברין בשנת 1997 ומשמש כדף הבית של חברת “גוגל”.

[9]    הזרמת מדיה (באנגלית: Streaming media) המכונה גם “סטרימינג”, היא טכנולוגיית אינטרנט להעברת מדיה דיגיטלית למשתמש קצה על ידי ספק תוכן, באופן מתמשך ורציף. שידור מידע בסטרימינג מאפשר האזנה או צפייה בקובץ בטרם התקבל כל המידע המרכיב אותו, שכן המדיה “מוזרמת” בחלקים עוקבים קטנים (למשל פריימים בודדים כל פעם, במקרה של וידאו). בסטרימינג נעשה שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ואתרים רבים משתמשים בטכנולוגייה זו על מנת להציג מדיה. אתר שיתוף הווידאו “יוטיוב” מבוסס של טכנולוגיית סטרימינג.

[10]   מתוך הערך רעש: “…המונח רעש מציין בפיזיקה ובאלקטרוניקה אות בעל תכונות אקראיות מסוימות. רעש יכול להיות תוספת בלתי רצויה של אותות אקראיים לאותות העוברים במערכת האלקטרונית, לדוגמה רחשים או זמזום במערכת סטריאו או תוספת של “שלג” בתמונת טלוויזיה כאשר האות חלש.”

[11]   Big Data (בִּיג דָּאטָה), או בעברית, נְתוּנֵי עָתֵק, הוא מונח המתייחס למאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות שונות. ניתן לאפיין נתוני עתק לפי חמישה מאפיינים (חמשת ה־V־ים): 1. נפח (volume); 2. מהירות (velocity); 3. גיוון (variety); 4. אי־יציבות (volatility); 5. אי־אמינות (Veracity). האתגר בניהול נתוני עתק הפך תחום זה לעניין מרכזי בטכנולוגיית מידע. מסדי הנתונים היחסיים הקיימים אינם בנויים לאחסון ולניתוח כמויות מידע גדולות, שרובן אינן מגיעות באופן מפורמט לפי תבניות אחידות וידועות מראש. העלות הזולה יחסית של אמצעי האחסון, מצד אחד, והכמות הגדולה של מידע המגיע משלל מקורות (אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, מכשירים סלולריים, מצלמות אבטחה, חיישנים ועוד), מצד שני, גורם לכך שמידע נאגר ללא מחיקה, ומאפשר יכולות ניתוח וזיהוי תבניות ומתאמים, הנדרשות בעולמות תוכן רבים.

[12]   Feed (בעברית: הזן). מתוך הערך: פייסבוק: “… אורך הסטטוס המועלה לפייסבוק ישתנה בהתאם לרצונו של המשתמש וכן בהתאם למסר אותו הוא מעוניין להעביר. כאשר המשתמש מעדכן את הסטטוס הוא יופיע על גבי הקיר האישי (wall) שלו וכן יופיע בעדכונים השוטפים (news feed) של חבריו.”

[13]   בֵּיצַת פַּסְחָא (לפי מונחי האקדמיה ללשון העברית: תכמין) היא הודעה או תכונה נסתרת בתוכנת מחשב, משחק וידאו, אלבום מוזיקה, DVD או ספר. היא אינה מוצגת בדרך השימוש הרגילה ואין בה תועלת למשתמש. השם מושאל ממנהג חג הפסחא הנוצרי, ביצי פסחא — ביצים שצובעים אותן, מחביאים והילדים מחפשים. בתוכנות מחשב, ביצי פסחא הן הודעות, תמונות, קולות או שינויים בהתנהגות התוכנה, אשר מתרחשים בהן כאשר המשתמש מבצע שורת פעולות כמו פקודות טקסט, הקשות עכבר או לחיצות על המקלדת. מתכנתים נוהגים לעתים לשתול ביצי פסחא כאלה בתוכנות שהם כותבים לשם שעשוע, חתימה אישית, רמז/מתנה לדבר קרב בתוכנה/משחק.

[14]   הַנְפָּשָׁה או אנימציה, מלטינית: animatio, בתרגום לעברית: “החיָיאה” היא תחום העוסק בהקניית אשליה של תנועה על גבי מסך. שימוש נרחב בהנפשות נעשה בקולנוע, בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט. פירוש המילה “Anima” בלטינית הוא נפש, או ה”אני” הפנימי. המונח העברי “הנפשה”, מלשון נפש, לא הוטמע לחלוטין בקרב העוסקים במקצוע, ולכן אדם היוצר הנפשה נקרא בדרך כלל אנימטור.

[15]   הַשְׁטָאג (מאנגלית: Hashtag, בהמלצת האקדמיה ללשון העברית: תַּג הַקְבָּצָה (הוא מחרוזת טקסט המשמשת לסימון וקטלוג נושאים ברשתות חברתיות ובאתרים נוספים ברחבי האינטרנט. זוהי דרך מהירה ופשוטה לתייג פוסט, תגובה, תמונה או “ציוץ” (סלנג המשמש בטוויטר) ולקשרו לנושא מסוים. תהליך התיוג מתבצע על ידי הוספת סולמית (#) לפני שם הנושא.

[16]   NGN (ראשי תיבות של Next Generation Network, בעברית: רשת הדור הבא) הוא כינוי שניתן לרשתות תקשורת מתקדמות, שהחלו להיפרס בסוף העשור הראשון של המאה ה־21, ולרוב באות כשדרוג למערכות תקשורת קיימות.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן