חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט התיעודי “רצח בקולנוע צפון”

תמונת הזוג פיאטלי
תמונת הזוג פיאטלי מתוך הסרט

סרט התיעודי “רצח בקולנוע צפון”, בבימויו של אבידע ליבני, וביוזמתו של ירון לונדון, ששימש כיוצר ומפיק שותף, הוקרן לראשונה בפסטיבל דוקאביב בספטמבר 2020, לאחר מכן בטלוויזיה בערוץ כאן 11 באוקטובר, וזמין מאז לצפייה ביוטיוב.

הסרט מגולל פרשה שהסעירה את ישראל בשנת 1957, ומדלג מנקודת הזמן הזאת אחורה – אל ילדותן של הדמויות, של אחדוֹת במלחמת העולם השנייה, של אחרות בתחילת המאה ה-20 – וקדימה – אל החקירה, ואף מעבר לה עד לסוף המאה ה-20.

אדם צעיר חמוש באקדח, רפאל טומי בליץ, נכנס לקולנוע “צפון” בתל אביב בתחילת הקרנת סרט, ירה מספר כדורים, וכתוצאה מהירי ד”ר פידיה יעקב פיאטלי (Fidia Piattelli) נפצע קשה, ומת לאחר שנותח בבית חולים.

לצופה הנקי מדעה מוקדמת מתבהר במהלך הסרט, שאין מדובר ברצח, אלא בהריגה מירייה תועה, ובוודאי לא היה כל רמז לשוד. לכן מפליא לשמוע מפי הדוברים בסרט, ובפרט מפי ירון לונדון, שהתעניין באירוע, חקר אותו, וכתב עליו, את המילים “רצח” ו- “שוד”. המעורבים במעשה הפשע בקולנוע צפון – רפאל טומי בליץ היורה, המהנדס פידיה פיאטלי הקורבן, והיינקה פיאטלי, אלמנתו – הם ניצולי שואה, בעלי אישיות מורכבת, שניחנו ביכולות רבות. הסרט חושף בהדרגה עוד ועוד צדדים של הפרשה המסועפת, שקשרה את הגורלות של השלושה, ומציג דמויות נוספות, ביניהן התרשמתי מאישה דרוזית אמיצה, שלכדה את בליץ הנמלט וקבלה פרס על כך, ואיש התיאטרון אלברט כהן, שביים הצגה בבית הכלא, וליהק את טומי בליץ האסיר.

זהו סרט מעולה, מותח בזכות הפן הבלשי שלו, אומנותי הודות לעיסוקיהם של בליץ והיינקה בציור, כתיבה, ומוזיקה, נותן מבט רחב על ישראל של שנות החמישים המאוחרות, ומנתח פסיכולוגית את ההשפעה ההרסנית של תקופת מלחמת העולם השנייה על אישיותיהם של הניצולים.

בעיניי הסרט היה ראוי לזכיה בפסטיבל “דוקאביב”, בו השתתף, ולא היא. אך כבודו הושב, כאשר זכה בפרס של פורום מבקרי הקולנוע בישראל, בקטגורית סרט תיעודי ישראלי לשנת 2020.

בזכות “רצח בקולנוע צפון” אני מבינה, שסרט תיעודי טוב עונה על שני הצרכים: הנאה מאומנות והרחבת בסיס הידע.

הפוסט הקודםכמה הערות ושירים על מה זה להיות משורר
הפוסט הבאלנהל את הויקיפדיה – ראיון עם עובד כהן ויקיפד בכיר
חגית בת אליעזר
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל": "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
Avatar
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

5 תגובות

  1. אין יותר ראוי לזכיה בפרס, מאשר סרט זה.
    בת-אליעזר, שמחתי לשמוע שכבודו של הסרט הושב לו, בפורום הנערך.

    כן ירבו סרטי דוקו המשלבים בלשות, אומנות וידע מרתק.

  2. הם ניצולי שואה, בעלי אישיות מורכבת, שניחנו ביכולות רבות.

    קשה לכתוב אנשים מוכשרים? זה לא מרשים מספיק? קודם כל אין דבר כזה יכולות ברבים, זה יחיד. אנשים בעלי יכולת מרובה. אבל למה? לאכול 30 נקניקיות ביחד? יכולות רבות זה סתם סופרלטיבים שמעיד על הכותבת שהיא בעלת יכולת מועטה

  3. צפיתי בסרט אך לא מתחילתו, אלא כמה דקות אחרי שהתחיל ומבלי לדעת בתחילה על מה אני מסתכל – כאשר הבנתי כי מדובר על פרשת פיאטלי, חשבתי שלא אוכל להוריד את העיניים מהמסך. אך עד מהרה הורדתי את עיניי – כי אף שהסרט טוב והמפיקים והתחקירנים והבמאים עשו עבודה טובה אל מול התסריט – הרי התסריט לוקה בחסר. ומה חסר – חסר פרטים על הנרצח שהוא בעיניי “סופרמאן” של ימי נערותי.
    לא נרצח אדם ובעל משפחה בתור לקולנוע – נרצחה אגדת התעופה הישראלית, איני זוכר רצח מסוג כזה שעשו עחיו סרט זוכה בפרס והמציג 90 אחוז מהזמן לאישיותו של הרוצח הנתעב – והסרט הוא כמעט שיר הלל לרוצח – אישיותו והיחס בינו לבין אלמנתו של הנרצח.
    אדם שמגיע לקולנוע חמוש לשם שוד ויורה לכל הכיוונים בעת מנוסתו – אין לו כל זכות שיגידו על זכות. הוא מחבל שחיבל באחד הדברים החשובים הקשורים אפילו בבטחון המדינה. האלמנה – נטרפה עליה דעתה ויש רמז שהיא התאהבה בצורה כל שהיא ברוצח בעלה.
    אך כואב לי שגמדו את מקומו של פיאטלי – יהודי ציוני מהנדס תעופה בעל מעוף ולוחם אנטי פאשיסטי אשר ברח מאיטליה של מוסוליני והגיע לארץ ישראל המנדטורית – כאן בא ולימד את הצעירים כיצד לדאות ולטוס במטוסים קלים, בנה ותיקן כלי טייס והוציא מבין ידיו אנשים צעירים שהדריך וטיפח לקראת הפיכתם לטייסים ומאוחר יותר למייסדי חיל האביר. בהיותי נער קראתי בספרות טכנית מאמרים של המהנדס פיאטלי על מטוסי שנות ה-40 של ראשית התעופה בישראל. הודות לפעולותיו וכישרונותיו הגיע פיאטלי להיות מנהל “בדק” מפעל ליצור ותיקון כלי טייס. בדק הוא שמה הקודם של התעשייה הצבאית המפוארת שפיטלי היה בין מייסדיה ומנהליה. יהיה זכרו ברוך.
    ותרומתו שתהיה מלומדת בשיעורי ההיסטוריה של מדינת ישראל.
    חגית טוב שכתבת וכתוצאה מכך רעננת את זירונותיי מתחילת קום המדינה.

  4. לפי ויקיפדיה אכן היה נסיון לשוד, וכתוב במפורש שאשת הנרצח סלחה לרוצח וכנראה נסתה לעזור לו להשתקם. האיש עצמו לפי מה שכתוב בויקיפדיה נשאר בעייתי כולל נסיון בריחה מהכלא, וגם אחר כך בחיים האזרחיים. אבל למי שמתענין, יש כאמור ערך בויקיפדיה:
    https://he.wikipedia.org/wiki/רצח_המהנדס_פיאטלי

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן