לציון מלאת 140 שנה השבוע לזאב ז’בוטינסקי, המייסד המיתולוגי של תנועת בית”ר, המנהיג הבלתי מעורער של מייסדי מה שהפכה להיות מפלגת “הליכוד”, העיתונאי,האידיאולוג, והסופר. החלטנו לבדוק מה מסתתר מאחורי כתב ידו?

עבור זה לקחנו מכתב די נדיר שכתב ז’בוטינסקי בשפה העברית (לרוב כתב מכתבים בשפות אחרות), למתרגם ברוך קרופניק על תרגום ספרו “שמשון” מרוסית לעברית, וביקשנו מהגרפולוגית מיכל דורון לנתח אותו.

זאב ז’בוטינסקי

דרך אחת לז’בוטינסקי

לכבוד יום הולדתו נתבקשתי לארח את זאב ז’בוטינסקי על ספת הגרפולוג.

כתב ידו של זאב ז’בוטינסקי נראה במבט ראשון נמרץ ומהיר, מאחר שהוא מאופיין עם תנועה עגולה ואליפטית והזווית חדה. אך במבט פנימה מתגלה כי התנועה איטית, הכתב קפדן מאד, והזווית של הכתיבה, שהיא כשבעים מעלות, אינה זזה ולו פעם אחת. בנוסף האותיות מפורדות, וקצביות כמעט כולן. כל אלו מעידים על כתב איטי וקצבי.

הרווחים בין המילים גדולים, ומעידים על הפוגה גדולה בין רעיון לרעיון ובין מושג אחד למשנהו. נראה כי הכותב מבסס את רעיונותיו בפרטי פרטים, מעכל אותם, ולאחר מכן מטמיע בצורה שיטתית ואז דבק בהם ללא עוררין. 

זאב ז’בוטינסקי נצמד לעמדותיו לאחר שביסס את רעיונותיו, לאחר חקירה מעמיקה. בכתב קיימים סימני פיסוק רבים וסימני ניקוד המעידים על קפדנותו של הכותב.

כתב ידו של זאב ז’בוטינסקי מסודר מאוד, מאופיין באלמנט צורני. נראה כי הוא מקפיד על קריאות, עם עיצוב אישי ואסתטי של האותיות. כתב יד זה אפייני לנואמים ולאנשי ספר, כמו גם האות הגדולה הראשונה והאות הגדולה האחרונה לסירוגין בסוף המילה.

האות הגדולה בתחילת המילה מעידה על הצורך להתבלט, ויכולת למשוך את תשומת הלב בצורה דרמטית, ראה אותיות ב’ בשורה השנייה, כמו האותיות כ’ בפסקה השנייה ועוד.  

האות הגדולה האחרונה בסוף המילה מעידה על דעתו בתקיפות ובעקשנות. ראה האות ד’ שורה שנייה כמו גם האות ד’ פסקה שנייה ועוד.

דף הנייר מאורגן: שולי ימין ישרים מאוד. עובדה זו מעידה על משמעת פנימית, צורך בשליטה עצמית, ויכולת תכנון לטווח הארוך.

הכתב המאורגן ועיצוב האותיות מעידים על גינוני הטקס של האיש: איש אדיב מצד אחד, ומהצד השני שומר על חייו הפרטיים ועל צפונות ליבו.

האותיות מעוצבות בצורה אסתטית וקריאה, נראה כי לז’בוטינסקי היה חשוב לשמור על הכתיבה התקנית, כלומר לשמור על החוקים ולא להרפות מהם.

עיצוב האותיות מורכב מקמר ומצורות אליפטיות. צורות אלו מעכבות את התנועה, ולכן מלמדות על נטייתו של הכותב לסגור את נפשו, ולא להביע את רגשותיו בחיי היום יום.

תחושותיו הרבות וחוויותיו, שהציפו אותו, קיבלו כפי הנראה את ביטויין בכתיבתו הספרותית.  

כתב היד מכיל ניגודים רבים, ומעיד על מורכבותו של זאב ז’בוטינסקי. מחד גיסא האיש הקפדן נצמד לתקן של הכתב, אך מהצד השני, הכתב נכתב בזווית הימנית וזוהי זווית ששואפת לפרוץ; זוהי זווית של מפרי תקן, של כמיהה למרדנות. ואת אותה מרדנות קיטלג בתבנית מדויקת להפליא, נוקשה, תבניתית, ללא פשרות.

ניכר כי לזאב ז’בוטינסקי לא הייתה דרך אמצע. כל דרך הייתה קפדנית עד הסוף: ישרה, ארוכה, מדויקת. איש פרפקציוניסט שלקח ללב כל סטייה מהדרך שבנה.

את המרדנות תחם לתבנית אחידה עם חוקים קבועים וכללים. ללא גמישות וללא אלתור. לעתים רבות חש מחנק, ועל כך יעידו הגדמים החזקים של האזור התחתון (הצטברות רגשות חזקים כתוצאה מהדחקות רבות). אך לאיש כמו ז’בוטינסקי, הדורש שלמות ודרך אחידה, זהו מכשול שניתן להתגבר עליו. שליטה עצמית היא כלי נרכש בארגז הכלים. הכתב מסודר, מאורגן, ומוקפד, השורות ישרות, וכך גם השוליים, וכמו כל לוחם הוא יכול להתגבר על גדמים מציקים, וגם אם יתפרץ לעתים, יאסוף את עצמו וימשיך בדרך, יכתוב שיר או סיפור למלא את רגשותיו בדרור ובחדווה, ויגשים במלוא כוחו את האידיאולוגיה הביתר”ית.

זאב ז’בוטינסקי ב”יקום תרבות”

“האלים של ארץ כנען“: סיפור מאת זאב ז’בוטינסקי על המפגש הראשון בין האל התנ”כי ואלי כנען

שמשון-הפרידה: הפרק הלפני האחרון והמפורסם ביותר ברומן הקלאסי של זאב ז’בוטינסקי ”שמשון”

שמשון-תמות נפשי עם פלישתים: פרק הסיום של הספר הקלאסי מאת זאב ז’בוטינסקי

המאה היהודית בעיני זאב ז’בוטינסקי

2 תגובות

  1. ניתוח מרשים של מיכל דורון, המצטרף לניתוחיה המרשימים הרבים של כתבי יד של אישים, בעיקר בתחום הספרות, שפרסמה בספרה “על ספת הגרפולוג”, שאותו קראתי בעניין רב, ובו ניתוחי כתבי ידם של אישי ספרות מהחשובים בעם היהודי בדורות האחרונים, ובבמות שונות, כגון בכתב העת “מאזניים” ובבמות שונות באינטרנט.

  2. איתן קלינסקי ביקש לפרסם את תגובתו זאת כאן :

    מיקי זוהר מבייש את זאב ז’בוטינסקי
    זאב ז’בוטינסקי היה בז לאדם הרואה במרכז מאווייו את המילים כֶּסֶף, כֹּחַ וְכָבוֹד. כשמדובר באדם הרואה עצמו מנהיג, הבוז היה מופגן בעוצמה רבה יותר.
    בימים האחרונים מצאתי עצמי חוזר לעיין בכתבי זאב ז’בוטינסקי, שבנושאים רבים אני בר פלוגתא שלו. אני חולק על גישתו הפוליטית, שהביעה התנגדות החלטית לאופי הסוציאליסטי של מרכיבים מרכזיים בחברה היהודית בגולה ובארץ ישראל, אך אני מעריץ את זאב ז’בוטינסקי המחזאי, המשורר והסופר. אני חולק על גישתו הפוליטית ומעריצו כאיש ספרות. אני יכול לומר בוודאות רבה, שגם בתחום הפוליטי, שאני חולק עליו, זאב ז’בוטינסקי סלד מדמויות, שבעולם הערכים שלהן יש חשיבות רבה למה שציין מיקי זוהר בצירוף האומלל שבאותן שלוש המלים.
    קיימת עוצמת פער בין עולם הערכים של גיבורי יצירותיו הספרותיות של זאב ז’בוטינסקי ובין הסחי והרפש בכמיהת מיקי זוהר לְכֶסֶף, לְכֹחַ וּלְכָבוֹד.
    קיימת עוצמת פער בין עולם ערכים, הבא לידי ביטוי בשירו הראשון, “עיר שלום”, שפרסם זאב ז’בוטינסקי בהיותו בן 17 בירחון הרוסי “ווסחוד” ב-1901 בסנקט פטרבורג, ובין עולם הערכים, המגולם בשלוש המלים שמייצגות את מיקי זוהר.
    כל גיבורי יצירותיו של זאב ז’בוטינסקי תחת שם העט “אלטלנה”, שהכרנו מפרסומיו בעיתון “נוביסטי”, עומדים היום המומים, מבוישים וחפויי ראש. הם מבוישים, כי בהנהגת התנועה, הנושאת את שם מחברם, ניצב היום מי שפלט את המילים כֶּסֶף, כֹּחַ וְכָבוֹד כערכים חשובים לו ומוצבים אצלו בקדמת הבמה. גיבורי המחבר, שחתם בשם “אלטלנה”, מביעים תיעוב מדמות, ששלוש מילים אלו על כל מה שגנוז בתוכן חשובות לו.
    הסלידה ממאמץ בחום את הכמיהה לְכֹחַ, לְכֶסֶף וּלְכָבוֹד, באה לידי ביטוי נמרץ בכל מה שמייצגים גיבורי מחזהו הראשון של זאב ז’בוטינסקי, שהועלה בתיאטרון העירוני באודסה בשנת 1901, כוונתי למחזה “דם”, ובעוצמה רבה של סלידה ותיעוב במחזהו השני, “לאדנו”, שהועלה בשנת 1902 גם כן באודסה. אגב, שני המחזות התקבלו בהתלהבות רבה על ידי הקהל. הם זכו לביקורת טובה בעיתונות הספרותית הרוסית, אך שלטונות הצאר הרוסי ראו במחזותיו שלל ביטויים חתרניים, וזאב ז’בוטיסקי מצא עצמו בבית כלא באודסה, בו היה כלוא כחודשיים.
    לסיום, אני מציע למיקי זוהר לקרוא את המאמר הציוני הראשון שפרסם זאב ז’בוטינסקי בשנת 1903, שם המאמר “לשונאי בציון”. משום מה במאמר הזה, הדן בשלל נושאים, ימצא מיקי זוהר בשורות האחרונות של המאמר את המשפט הבא: “בל יהיה במחננו מנהיג, שהממון, האון והרדיפה אחר כבוד ינווטו את חייו…”. אני מקווה, שמיקי זוהר יקרא לפחות את סופו של המאמר.
    איתן קלינסקי

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן