ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על

הספר “תשובה למכתב מהלגה”

כריכת הספר ״תשובה למכתב מהלגה״
כריכת הספר ״תשובה למכתב מהלגה״

השבוע אני רוצה להמליץ לכם על הספר “תשובה למכתב מהלגה” של ברגסוין בירגיסון, בהוצאת “לסה-ספרות צפונית” (תרגם מאיסלנדית: שי סנדיק). כבר כתבתי פה בשבועות האחרונים בשבח המיזם הנפלא החדש של סנדיק לתרגום ספרות צפון אירופית, והנה הספר הזה נחת אצלי ביד, ופשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו מהמילה הראשונה ועד האחרונה. המילים נכנסו ישר לבטן ולא הרפו עד אשר סיימתי את כל הספר בלגימה אחת. כמו צ’ייסר טוב וודקה קרה בקיץ חמים ולוהט.
הוא נפתח כך: “יש אנשים שמתים מסיבות חיצוניות להם. אחרים מתים כי המוות שוכן בתוכם מימי קדם ונכרך סביב עורקיהם הפנימיים. אבל כולם ימותו. איש־איש בדרכו. חלק מתמוטטים ארצה באמצע משפט. אחרים נפרדים מהעולם בשלווה מתוך חלום. האם החלום כבה כמו מסך בסופו של סרט? או שמא החלום פשוט משנה צורה ומקבל בהירות חדשה וצבעים חדשים? והאם בעל החלום מרגיש בכך באופן כלשהו? אוּנוּר שלי מתה. לילה אחד היא מתה מתוך חלום, כשאיש לא היה לידה. יהי זכרה ברוך.”
ככה ישר למוח. לרגש. לבטן. ישר לחדר הניתוחים הרגשי מבלי חומר הרדמה. וככה הספר ממשיך בפיוטו, בצלילותו, ובדייקנותו. אז מה מסופר פה? ביארני אוחז כבר שנים במכתב מהלגה, האישה שאיתה חלק אהבה אסורה ורוויית תשוקה. האישה שהציעה לו לעזוב את אשתו ואת החווה, וללכת בעקבותיה אל העיר הגדולה. בערוב ימיו, הוא מהרהר בחייו הפשוטים והארוכים כרועה צאן ובקר בגבעות איסלנד, וסוף סוף אוזר אומץ להסביר לה מדוע סירב להצטרף אליה. ברגסוין בירגיסון, שהוא דוקטור לפילולוגיה נורדית, ובעל רקע עשיר בפולקלור, סיפורי עם, ושירה לירית, מספר סיפור נוגע ללב על אהבה ואכזבה, על הקרב הניטש בין מחויבות למקום שממנו באת ולשורשים שמהם צמחת, ובין הכמיהה והערגה ללכת אחרי המיית הלב ותשוקותיו. הספר שופע חכמה ותיאורים נפלאים על אהבה ונופים יפים.
“תשובה למכתב מהלגה” זכה בפרס מוכרי הספרים של איסלנד ובפרסים ספרותיים נחשבים בצרפת ובאיטליה. הוא היה מועמד לפרס הספרות האיסלנדי, לפרס המועצה הנורדית לספרות, ולפרס דבלין הבינלאומי. בימים אלה הוא מעובד לסרט קולנוע באיסלנד. מומלץ.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

טכנולוגיה בשרות הכוריאוגרפיה Live Video Looper

תיאטרון הסימטה“, השוכן בסימטת הדגים ביפו העתיקה, הוא תיאטרון שוליים – פרינג’ – מייסודו של ניקו ניתאי.
בימים אלה, עד השבת 12.9.2020, התיאטרון מקיים “פסטיבל אביב 11”, אשר בשל הקורונה קפץ עונה – לסתיו.

פסטיבל אביב 11 בתיאטרון הסימטה
פסטיבל אביב 11 בתיאטרון הסימטה

הפסטיבל נפתח ביום שלישי 8.9.2020 במופע “Translucent One Too Many Body” של סביון – אמנית פרפורמנס, רקדנית, ומשוררת.

סביון צילום: אושרי כהן
סביון צילום: אושרי כהן

על הבמה – סביון, מסך ענק הניצב לצידה, ומצלמה לפניה. סביון רוקדת, משחקת, משמיעה טקסט, ועל המסך מתרחש קסם: סביון הולכת ומשתכפלת, נפגשת עם העותקים של עצמה בשכבות וידאו שהוקלטו בלייב בזמן המופע, ומצטברות בשקיפות זו על גבי זו.

צילום מסך סביון ב 3 שכבות
צילום מסך סביון ב 3 שכבות

אלה פעלולי הוידאו של הטכנולוגיה החדשנית שפותחה ע”י סביון ואמן המחשב הווירטואוזי ד”ר איל גרוּס, אותה הם מכנים Live Video Looper או בקיצור Vlooper.
הכוריאוגרפיה של סביון ושל הטכנולוגיה ידועה מראש. בזמן אמת יובל שנהר – בעלה של סביון, שיצר את המוזיקה המקורית למופע – מפעיל את הטכנולוגיה בעזרת מקלדת שליטה.

סביון מנסה למתוח ולהרחיב את הופעת ה”אני”. בין הכוריאוגרפי לקולנועי, בין הווירטואלי לממשי, היא חוגגת, נאבדת, ומשבשת את הגוף שלה. סביון מפרקת, מתעדת, ומשתכפלת, נותנת לזמן איכות מעגלית בנוסף על תנועתו העיקשת קדימה, על מנת לחוות נוכחות סימולטנית במציאות המרובדת.
סביון מציגה בפני המצלמה תמונת ילדותה בבגד בלט, שהופכת לפרק זמן לתמונת רקע על המסך, על גביה מונחות שכבות תנועותיה של סביון הבוגרת.

צילום מסך סביון על גבי תמונת ילדות
צילום מסך סביון על גבי תמונת ילדות

תוך כדי המופע סביון משמיעה קטעי טקסט בנושא דימוי גוף:

Every man is a bliss 

Every woman enlightened
Every body – mysterious body 

Every body is a radical body

זהו פרויקט מחקר כוראוגרפי-טכנולוגי, והוא הוצג כעבודה בתהליך בכנס Bodies of Evidence בשטוטגרט, גרמניה. העבודה פותחה במענק הקרן ליוצרים עצמאים של משרד התרבות, במענק וברזידנסי ב-Akadmie Schloss Solitude בשטוטגרט, ועלתה בבכורה בפסטיבל עכו 2019.

זאת יצירה וויזואלית-מוזיקלית רבת-ממדים של תנועה, דימוי גוף, תפיסה מודרנית-מרדנית של מושג הזמן, ופלא טכנולוגי ממוחשב.
צריך לראות כדי להאמין, וזה אפשרי – סביון תחזור לבמת אולם ניקו במופע הנעילה של פסטיבל האביב ביום שבת 12.09.2920 בשעה 19:30, וכפי שמצוין על גבי תוכניית הפסטיבל: “כרטיסים בהרשמה מראש בטל’ 03-6812126”.

הפוסט הקודםהאם אלזס היא צרפתית או גרמנית: היסטוריון צרפתי עונה להיסטוריון גרמני
הפוסט הבאעולם הביון על פי חגי דגן: ראיון על “הרואים בחושך”
Avatar
מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.
חגית בת אליעזר
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל": "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
Avatar
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

2 תגובות

  1. תודה לחגית על המלצת המופע של סביון!
    עבודה מרתקת: הפרפורמנס בדיאלוג עם השיחזור. לא רק שהמופע עצמו משוחזר (ע”י מצלמה), אלא במערכת גומלין עם ביצועים אחרים.
    בכך, סביון מעשירה את הגדרתה של פגי פלאן: “פרפורמנס מפסיק להיות כזה כאשר הוא משוחזר”. כלומר, סביון משלבת את ההפועה החיה והמשוחזרת, באירוע חד פעמי.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן