חורבן העיר שומרון בידי האשורים.צייר דון לאורנס. .ויקיפדיה

במסגרת פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי” של יקום תרבות פירסמנו את אחד הסיפורים המקראיים הקלאסיים בספרות העברית החדשה, והיחיד שעוסק בימיה האחרונים של ממלכת שומרון, היא ממלכת ישראל במאה השביעית לפני הספירה – לילה בשומרון של יצחק שנהר.

להלן ראיון עם הארכיאולוג הידוע פרופסור ישראל פינקלשטיין, שהוא ככל הנראה המומחה הראשי בעולם לממלכת ישראל ולתולדותיה. הוא פירסם בשנת 2013 ספר על תולדות ממלכת ישראל על פי מימצאי הארכיאולוגיה המודרנית:

 The Forgotten Kingdom. The Archaeology and History of Northern Israel, Atlanta 2013, 

פרופסור ישראל פינקלשטיין. אתר אוניברסיטת תל אביב

פרופסור פינקלשטיין מסביר מה בעצם אנחנו יודעים היום על הימים הראשונים, ובעיקר על הימים האחרונים וחורבן ממלכת ישראל. כדאי לדעת, למרות החשיבות של הממלכה הזאת בתנ”ך ובהיסטוריה שלנו, בעצם אנחנו יודעים עליה מעט מאוד באופן יחסי.

אלי: מאיפה בא בעצם השם “ממלכת ישראל”? למה “ישראל”? נמצא שם כזה בחפירות, או שהכל בא מהתנ”ך? האשורים השתמשו אי פעם בשם הזה, או הארמים, או מישהו?

פרופסור פינקלשטיין: שאלה נפלאה. בעצם איננו יודעים. השם “ישראל” בהתייחס לקבוצת אנשים מופיע במצבת הפרעה המצרי מרנפתח, מעט לפני שנת 1200 לפני הספירה. אבל אין לזה קשר לממלכת “ישראל” שאנו דנים בה.

בשנת 853 לפני הספירה המלך האשורי שלמנאסר השלישי קורא לאחאב “אחאב הישראלי”. השם הופיע גם בכתובות המלך המואבי מישע, ובכתובת תל דן מהמאה התשיעית לפה”ס. אבל מאז ואילך האשורים השתמשו בשם “בית עמרי” או “שומרון”.

אלי: האם האל ה’ או “יהוה” אכן היה האל הלאומי של ממלכת ישראל כמו ביהודה, ונניח כמו כמוש במואב, או שהעניין לא ברור בכלל ובעצם היה עוד אל כמו הבעל?

פרופסור פינקלשטיין: “יהוה” היה האל בישראל, אולי בתחילה אל השושלתהמלכותית בלבד דהיינו של בני משפחת המלוכה , ואח”כ אל “לאומי”. בהחלט סביר שהוא זוהה עם “אל” ואולי גם עם בעל.

אלי: איך לדעתך נוצרה ממלכת ישראל?

פרופסור פינקלשטיין: זה מסובך מאוד. הייתה ישות מדינית כלשהיא שאפשר לקרוא לה “ישראל” או “קדם ישראל” במאה העשירית לפני הספירה באיזור שילה. אבל לגבי הממלכה שאנו מכירים בשם זה מימי המלך ירבעם בן נבט, אני מעריך שעל פי הכרונולוגיה המקראית היחסית (סדר המלכים וזמן שלטונו של כל אחד מהם), כשהיא מסונכרנת עם מקורות המזרח התיכון הקדום (למשל קרב קרקר בין קואליציה של מדינות ובהן ישראל וממלכת אשור במאה התשיעית לפני הספירה), רחבעם מלך ממלכת יהודה וירבעם המלך הראשון של “ישראל” עלו לשלטון ב- 930-940 לפנה״ס, תלוי אם יש קו-רגנציות (שלטון משותף עם שליט קודם).

הרגשת הבטן שלי היא שהמספרים הפנים-מקראיים לגבי תולדות ממלכת ישראל הם די טובים. החידה: איך ידע עליהם מחבר ספר מלכים שכתב בממלכת יהודה בערך במאה השביעית לפה”ס ללא כתיבה היסטורית רצופה לפניו במשך השנים. תשובתי: כתיבת היסטוריה של מלכים החלה בממלכת ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה״ס, בערך בימי המלך ירבעם בן יואש, שהיה גדול מלכי “ישראל”, כלומר לא כה רחוק מן ההתחלה, והיא נועדה לקדם אג’נדות צפוניות.

אלי: יש אפשרות להעריך מתי בדיוק נוסדה ממלכת “ישראל”?

פרופסור פינקלשטיין: יש כאן עוד חידה. הרי אם מתבוננים בראשית ישראל ויהודה מן הפרספקטיבה של המשך הארוך, הרי שנמשכת חלוקת ההר המרכזי בין שני מרכזי שלטון: ירושלים ואזור שכם. ובכל זאת, מדוע יקומו להן שושלות חדשות בשני המקומות פחות או יותר בעת ובעונה אחת? כאן נכנס ידידנו שושנק I (המוכר מהתנ”ך כפרעה שישק). אני סבור שהמלכים רחבעם וירבעם בצורה זו או אחרת קשורים במסע המצרי. שניהם איך שהוא היו ואסאלים של מצרים, ואפשר שעלייתם היא תולדה של המסע – הסדרים חדשים שערך שושנק בא”י. אבל לך תוכיח…

ברור שמסע שישק אירע במאה ה- 10 לפסה”נ. אבל מתי בדיוק במהלכה של אותה מאה קשה לקבוע. ראשית, הידע אודות שנות המלוכה של המלכים מן השושלות 21 ועד 27 או 26 במצרים בעייתי. לכן הוצעו לידידנו שישק תאריכים “גבוהים” ו”נמוכים”. שנית, לא ממש ברור אם המסע אירע בראשית ימיו או מאוחר יותר. ולבסוף, לא ברור אם הוא ערך רק מסע אחד, או שהיו יותר. לכן הייתי אומר שכמעט כל שנה במרחב הזמן שבין אמצע המאה ה- 10 לפנה״ס (ואפילו מעט מוקדם יותר) ועד שנות העשרים שלה אפשרי.

אלי: נקפוץ קדימה אל הימים האחרונים של ממלכת ישראל – יש עדויות ארכיאולוגיות כלשהן על המלכים שלאחר ירבעם בן יואש, המלכים האחרונים של ממלכת ישראל פקח בן רמליהו או הושע בן אלה? האשורים מזכירים אותם ספציפית איפה שהוא?

פרופסור פינקלשטיין: ירבעם בן יואש, שהיה גדול מלכי ישראל, לא נזכר. אבל פקח והושע נזכרים בלוחות האשוריים.  

אלי: נכון ל-2020 מה בעצם אנו יודעים על החורבן?

פרופסור פינקלשטיין: אנחנו יודעים גם מהתנ”ך שהיו שני חורבנות. הראשון בשנת 732 לפה”ס בידי המלך תגלת פלאסר השלישי. חורבן 732 היה ככל הנראה חלקי (מגידו למשל). אין מספיק ידיעות ארכיאולוגיות על השומרון ההררי והבירה שומרון. והיה חורבן שני בידי המלך שלמנאסר החמישי, שמת בעת המלחמה, ולאחריו סרגון השני, מגדולי מלכי אשור, בשנת 722, שבמהלכו נכבשה העיר שומרון.

למיטב הבנתי האשורים דווקא לא החריבו הכל. זו אימפריה שפעלה בצורה מסודרת. נעשתה החלטה מראש מה לעשות. הרי למה להם לפגוע, למשל, בתוצרת חקלאית מבוקשת כגון שמן הזית, אם הם רוצים לשלוט בשטח?

אלי: זאת הייתה מדיניות קבועה אצלם או שממלכת ישראל הייתה מקרה מיוחד?

פרופסור פינקלשטיין: היחס לישראל היה שונה מן היחס ליהודה. את ישראל, שנתפסה ככל הנראה כסיכון, הסירו, בעוד שאת יהודה, שהייתה מדינה קטנה וחלשה, הפכו לוסאל כנוע.

ישראלים מוגלים בידי האשורים של המלך תגלת פילאסר השלישי מהעיר עשתרות בעבר הירדן. ויקיפדיה
King Tiglath-pileser III of Assyria captures the city of Astartu (in modern Jordan). Pictured: An Assyrian soldier waving a mace escorts four deportees with sacks over their shoulders(From the Southwest Palace of Tiglath-Pileser III at Nimrud, ca. 730-727 B.C.E.; British Museum.)

אלי: יש מספרים כמה בערך הוגלו בהגליה אחת או יותר? מתוך כמה אנשים שהיו שם לפני החורבן?

פרופסור פינקלשטיין: כתובות המלך סרגון השני שהשלים את כיבוש שומרון מדברות על עשרים ושבעה אלף ומאתיים ותשעים איש, ובכתובת אחרת עשרים ושבעה אלף ומאתיים ושמונים איש. עוד כמה אלפים הוגלו ככל הנראה קודם על ידי תגלת פלאסר השלישי מעבר מהירדן, מרמות גלעד, מהבשן, ומהגליל. אבל בסך הכל הוגלו משטחי הממלכה מעטים יחסית. בסך הכל אולי 5-10% מן האוכלוסיה. לא כל כך הרבה, בניגוד למה שאפשר להבין מהמקרא ששם מסופר שכלל האוכלוסייה הוגלתה.

המלך סרגון השני, שהגלה חלקים מאוכלוסיית ממלכת “ישראל”. אנציקלופדיה “עולם התרבות” שנות השישים.

אלי: מיהם ומהם הגולים ?

פרופסור פינקלשטיין: קבוצות השלטון והאליטה.

הישראלים מוגלים לאשור מאת ג’ימס טיסוט

James Tissot, The Flight of the Prisoners.1896-1902 , gouache on board, 8 15/16 x 11 5/8 in. (22.7 x 29.7 cm), Jewish Museum, New York, NY ויקיפדיה

אלי: ידוע לאן הם הוגלו? אולי לאפגניסטאן?

פרופסור פינקלשטיין: הם הוגלו מן הסתם לאשור עצמה, כלומר לעיראק. אפגניסטאן ודומיה הם סתם אגדות אורבניות.

אלי: כמה אנשים מעמים זרים הובאו לממלכת ישראל ממקומות אחרים בהגליות נגדיות כפי שמתואר בתנ”ך?

פרופסור פינקלשטיין: זה איננו יודעים. מן הסתם אלפים בודדים.

אלי: מתי האיזור התאושש מהחורבן הזה חומרית ותרבותית? בתקופה הפרסית, או אולי רק בתקופה ההלניסטית? ואולי רק בתקופה הרומאית?

פרופסור פינקלשטיין: יש הבדל מעניין בין צפון השומרון ודרומו. בצפון השומרון ניכרת התאוששות כבר בתקופה הפרסית, בעוד שבדרום השומרון ההתאוששות השלמה הגיעה רק בימי החשמונאים, מאות רבות של שנים לאחר מכן.

אלי: האם השומרונים הם אכן צאצאיהם האמיתיים של תושבי ממלכת ישראל, או של הגולים שהובאו לשם (מאיפה בעצם)?

פרופסור פינקלשטיין: השומרונים – סביר שיש קשר. מחקרי דנ”א של שומרונים הראו קרבה ליהודים, ובעיקר לכהנים.

אלי: האם אתה יכול לחשוב על איזה שהם הישגים רוחניים תרבותיים שממלכת ישראל חידשה או יצרה אותם והעבירה אותם לממלכת יהודה, לתנ”ך, לעולם ?דברים, אמונות, או רעיונות, שאולי לא היו קיימים כפי שאנו מכירים אותם אילולא ממלכת ישראל?

פרופסור פינקלשטיין: כמובן, ולא מעט. לפי דעתי רעיונות מרכזיים (CONCEPTS) בטקסט המקראי באו מן הצפון. שורשי החלקים ה”היסטוריים” במקרא נמצאים בישראל של ראשית המאה ה-8 לפסה”נ. הרעיון של ממלכה מאוחדת, שהתממש הלכה למעשה רק בישראל של ראשית המאה ה-8 לפנה״ס בימי ירבעם בן יואש, ששלט גם בישראל וגם ביהודה; הרעיון של “כיבוש הארץ” – שים לב שיהושע הינו אפרתי, וכי אין במקרא מסורות כיבוש על ליבת ממלכת ישראל בחבל ההר הוא יהודה. נושאים אחרים מושפעים מישראל, למשל עניין ריכוז הפולחן במקום אחד ספציפי. זה כנראה החל בישראל. יש דעה חזקה בחקר המקרא שהרעיונות המובעים בספר דברים מקורם בצפון, כלומר בממלכת ישראל. יש מסורות מרכזיות שבאו מישראל: סיפורי יעקב, יציאת מצרים, הסיפורים ההירואיים בחלק הראשון של ספר שופטים, מסורת שאול, ועוד.

במילים אחרות, אין דרך להבין את המקרא, ובעיקר את ההיסטוריוגרפיה המקראית, מבלי להבין את ממלכת ישראל. כל הרעיונות האלו עברו לממלכת יהודה הקטנה יותר, שלאחר חורבן ממלכת ישראל שאפה לישם אותם בכוחות עצמה.

כמובן שסופרים ביהודה—יהוד—יודיאה עיצבו לאחר מכן, במאות ה-7 עד ה-2 לפנה״ס, את המסורות האלה כדי להתאימן לתפיסת העולם שלהם – תיאולוגיה ואידיאולוגיה טריטוריאלית. אבל כל אלו היו חייבים את הבסיס לממלכת ישראל. אילולא ממלכת ישראל לא היו מופיעים היהודים ולא היו מופיעים הרעיונות שהביאו להקמת מדינת ישראל.

או בקצרה: אילולא הייתה ממלכת ישראל, לא הייתה היום מדינת ישראל.

עד כאן פרופסור פינקלשטיין.

וכעת אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור “לילה בשומרון” מאת יצחק שנהר, על ימיה האחרונים של ממלכת ישראל.

קראו גם :

אלי אשד על מה היה שמה של ממלכת ישראל

כריכת ספרו של פרופסור פינקלשטיין The Forgotten Kingdom. The Archaeology and History of Northern Israel

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן