כריכת ספר המחזה ״אכזר מכל המלך״
כריכה אחורית של ספר המחזה ״אכזר מכל המלך״

חזרה ספרותית לימי התנ”ך היא הדרך היחידה מלבד הסאטירה שבאמצעותה אפשר להתמודד בצורה אמיתית כנה ורצינית עם אירועי היום יום”.

ניסים אלוני בראיון עם אהרון דולב, מעריב 25.12.1953, בדיון על מחזהו על המלך הרודני רחבעם “אכזר מכל המלך”.

במסגרת “פרויקט הסיפור התנכי” של “יקום תרבות” לפניכם אחת היצירות הבולטות של התיאטרון העברי ושל הדרמה הישראלית על רקע תנכי, המחזה הקלאסי של ניסים אלוני “אכזר מכל המלך”. המחזה, שהוצג כמה פעמים על במותינו, הוא אחד המחזות התנ״כיים הגדולים של הספרות העברית והבמה העברית, ואחד המחזות העבריים הגדולים מכל סוג.

זהו סיפור מאבקו של המורד ירבעם בן נבט במלך האכזר והמטורף רחבעם בן שלמה, מאבק שמגיע לשיאו בעימות מילולי אידיאולוגי בין שני האישים.

“אכזר מכל המלך” הוצג לראשונה בתיאטרון “הבימה” בבימויו של שרגא פרידמן ב-1953. הצגת הבכורה הייתה ב-19 בדצמבר 1953; מספר הצגות: 57. כמו כן הוצג בתיאטרון חיפה ב-1975, בפסטיבל עכו ב-1989, ושוב בתיאטרון הבימה ב-1997 ב-41 הצגות.

ב-1960 המחזה הועלה בפולין בפולנית. זאת הייתה ההצגה הראשונה של מחזה ישראלי בשפה הפולנית.

העלילה מתרחשת בימים שלאחר מות המלך שלמה בן דוד. הגיבור של המחזה הוא ירבעם בן נבט. התנ”ך והמסורת מוקיעים אותו כמי שחטא והחטיא את ישראל. אולם ירבעם של ניסים אלוני הוא דמות חיובית, מדינאי שוחר שלום וקידמה חברתית. הוא איש העם העומד בראש המרד נגד המלך רחבעם, ששואף להמשיך במדיניות הדיכוי החברתי של המלך שלמה.

ירבעם, ששהה במשך שנים במרכז העולם – תרבותית ומדינית – במצרים אצל פרעה שישק, הוא איש הבקיא בהלכות העולם הגדול, ומטרתו העיקרית היא להרחיב את אופקיהם של בני עמו. הוא יוצא כנגד לאומיות צרה ולאומנות צרת אופקים, נגד פנטיות דתית, נגד מלחמה ושפיכות דמים שלא לצורך. הוא מבקש מחר של שלום עם השכנים שמסביב, ואותו מבטאת המקהלה במחזה, הקוראת למלך רחבעם “תן שלום…תן לחם ..תן שמחה המלך!”

המחזה אכן עורר זעם. אחד המבקרים ציין כי “ממלכת ישראל בלי זוהר מלכות זרה לרוחנו הלאומית”. עיתון דתי מחה נגד “חילול הקודש במחזה”.

הוא נכתב בסגנון שהיה לו צלצול מקראי אך היה מודרני לחלוטין, והפגין את כשרונו הבולט של המחבר הצעיר להבעה לירית. אין ספק שהוא עלה על כל מחזה מקורי אחר שהוצג בישראל בשנות החמישים, והקנה לניסים אלוני מיידית את המעמד “המחזאי המבטיח ביותר של התיאטרון העברי” .דן מירון הגדיר ב-1963 את המחזה: “יצירת נעורים מבריקה שסתמה את הגולל בשעתה על המחזאות הקיקיונית שפרחה באקלים הנוח של שנות המדינה הראשונות”.

המחזה לא איבד מעוצמתו גם היום, ואנו מביאים כאן את שתי המערכות הראשונות שלו.

תודתנו לעילם אלוני ולאילן בר-דוד מארכיון הקשרים באוניברסיטת בן גוריון.

תחילה נביא את הקטע הרלבנטי מספר מלכים פרק יא:

וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ.  כז וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ:  שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא–סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.  כח וְהָאִישׁ יָרָבְעָם, גִּבּוֹר חָיִל; וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעַר, כִּי-עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ, לְכָל-סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף.  {ס}  כט וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם; וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ, וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם, בַּשָּׂדֶה.  ל וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה, בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו; וַיִּקְרָעֶהָ–שְׁנֵים עָשָׂר, קְרָעִים.  לא וַיֹּאמֶר, לְיָרָבְעָם, קַח-לְךָ, עֲשָׂרָה קְרָעִים:  כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ, אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים.  לב וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד, יִהְיֶה-לּוֹ–לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.  לג יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן; וְלֹא-הָלְכוּ בִדְרָכַי, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי–כְּדָוִד אָבִיו.  לד וְלֹא-אֶקַּח אֶת-כָּל-הַמַּמְלָכָה, מִיָּדוֹ:  כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ, כֹּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֺתַי וְחֻקֹּתָי.  לה וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה, מִיַּד בְּנוֹ; וּנְתַתִּיהָ לְּךָ, אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.  לו וְלִבְנוֹ, אֶתֵּן שֵׁבֶט-אֶחָד–לְמַעַן הֱיוֹת-נִיר לְדָוִיד-עַבְדִּי כָּל-הַיָּמִים לְפָנַי, בִּירוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.  לז וְאֹתְךָ אֶקַּח–וּמָלַכְתָּ, בְּכֹל אֲשֶׁר-תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ; וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ, עַל-יִשְׂרָאֵל.  לח וְהָיָה, אִם-תִּשְׁמַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְוֺתַי, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי–וְהָיִיתִי עִמָּךְ, וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת-נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ, אֶת-יִשְׂרָאֵל.  לט וַאעַנֶּה אֶת-זֶרַע דָּוִד, לְמַעַן זֹאת–אַךְ, לֹא כָל-הַיָּמִים.  {ס}  מ וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה, לְהָמִית אֶת-יָרָבְעָם; וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל-שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וַיְהִי בְמִצְרַיִם, עַד-מוֹת שְׁלֹמֹה.  {ס}  מא וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְחָכְמָתוֹ–הֲלוֹא-הֵם כְּתֻבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה.  מב וְהַיָּמִים, אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל–אַרְבָּעִים, שָׁנָה.  מג וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה, עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר, בְּעִיר דָּוִד אָבִיו; וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.  {ס}

אלי אשד

אכזר מכל המלך -מערכה ראשונה

תמונות מתוך ״אכזר מכל המלך״
חנה רובינא ב״אכזר מכל המלך״
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמוד 19
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמוד 19
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 20-21
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 20-21
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 22-23
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 22-23
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 24-25
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 24-25
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים26-27
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים26-27
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 28-29
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 28-29
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 30-31
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 30-31
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 32-33
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 32-33
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 34-35
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 34-35
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים36-37
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 36-37
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 38-39
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 38-39
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 40-41
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 40-41
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 42-43
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 42-43
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 44-45
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 44-45
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 46-47
המחזה ״אכזר מכל המלך״ של ניסים אלוני עמודים 46-47

האזינו לקטע מהגירסה המקורית של ההצגה מ-1953

את המערכה השנייה של המחזה קראו כאן.

פוסטר הצגת הבכורה של ״אכזר מכל המלך״ ב״הבימה״ שנת 1953

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן