לציון 82 שנה לנפילתו של השומר המפורסם אלכסנדר זייד ב-11 ביולי 1938, הנה סקירה של הרצל חקק על הפזמונים שנכתבו על פי דמותו של זייד בידי המשורר הידוע אלכסנדר פן.

שיר השומר והצדעה לזמר העברי

הרצל חקק


על גבעות שיח’ אברק

מילים: אלכסנדר פן
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1941

אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים.
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים
מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי,
אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ,
תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ.
הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי,
יְבוּלַי מַבְשִׁילִים
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה
אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה.
זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ,
זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ.
כִּי צִוַּנִי חֵרוּת
הָאָדָם הַפָּשׁוּט
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח’ אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

האזינו לביצוע השיר בידי העופרים כאן.


שירו של זייד

מילים: אלכסנדר פן
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1939
הלחנה: 1939

פַּעַם וְעוֹד! שֶׁלַח וָאֵת,
רֶסֶן וָרֶגֶב חוֹבְקוֹת הַיָּדַיִם.
שַׁחַר – הָאוֹת, אֹפֶל – הָעֵד:
סֶלַע וָהַר יְתוֹמִים הֵם עֲדַיִן…
לַיְלָה – אֻכָּף, יוֹם – מַחְרֵשׁוֹת
זֶה הוּא הַקָּו, זֶה הוּא הָאוֹת!

לֹא גַּלְמוּדָה אַתְּ, אַרְצִי הַיּוֹקֶדֶת.
זֹהַר קָסַמְתְּ לִי בְּעֹל מִתְפָּרֵק.
אָנוּ הָפַכְנוּ אוֹתָךְ לְמוֹלֶדֶת:
מֶסְחָה, תֵּל עָדָשׁ,
תֵּל חַי, שֵׁיח’ אַבְּרֵק.
אֹמֶץ נִצָּב, מֹרֶךְ כָּרוּת –
זֶהוּ הַצַּו, זֹאת הִיא חֵרוּת.

הֶרָה! – עַל הַר, גֵּא וּמַחֲרִישׁ,
דּוֹר מִתְבּוֹסֵס בֶּעָמָל, הַעְפִּילָה!
שַׁעַט מִשְׁמָר, תֶּלֶם חָרִישׁ,
זְרַע בִּדְרָכִים מִשְּׁמָמָה הֶאֱבִילוּ.
אֹמֶן בַּנִּיר, עַיִן בַּלֵּיל –
זֶה הוּא הַשִּׁיר, זֶה הַהַלֵּל!

לָךְ, אַדְמָתִי הַחַמָּה, הַמְּבֹרֶכֶת
(לוּ גַּם אַרְוֶה צִמְאוֹנֵךְ בְּדָמִי),
עֵת קְרִיאָתִי בְּמוֹתָהּ מְחַיֶּכֶת
לַיְלָה יַבְקִיעַ תּוֹךְ זֶמֶם וּדְמִי.
שֶׁבַע לִבְנוֹת, פַּעַם לָמוּת –
זֶה הוּא הָאוֹת, זֶה הַיִּעוּד!

האזינו לביצוע השיר בידי אופירה גלוסקא כאן.

שירו של אלכסנדר זייד הפך למשא ציוני, דמות השומר כסמל לדורות: המבט של השומר על סוסו, החזון הנשקף מעיניו. אלכסנדר פן היטיב לחבר בדמות השומר האגדי בין ציונות לאהבה עזה, אהבה ארוטית למולדת.

שבועת האירושׂין ‘וארשְׂתיך לי’ היא המוטו המוביל את השומר הלוחם.

כדי להבין זאת עלינו ללכת אחורה, לקרוא את סיפור חייו, מה השבועה שהניעה את זייד לעלות ארצה, שנשפה בעורפו להילחם על הגשמת הציונות. כגיבורים רבים, היה זמר עברי שהבעיר את המוטיבציה של הלוחם זייד. הנה כמה מילים שכתב על כך חוקר הזמר העברי אליהו הכהן.

בשנת 2007 העניקה עיריית נתניה את הפרס על שם בנימין זאב הרצל לחוקר הזמר העברי אליהו הכהן, ובנאומו קבע הכהן מה רבה חשיבותו של הזמר העברי למפעל הציוני:

“יש בידינו עדויות בלי סוף על התפקיד הלאומי המרכזי שמילאו שירי הזמר לאורך כל הדרך עד להשגת העצמאות, ועל עוצמת השפעתם. שורות מתוך שירים הפכו לסמלים ולסיסמאות: ארץ חמדת אבות, נלבישך שַׂלמת בטון וָמלט, ראשונים תמיד אנחנו, יפֵי הבלורית והתואר”.

בנאומו חשף הכהן אילו שירי זמר השפיעו על גדולי מנהיגינו, וכאשר הוא מגיע לסיפורו של אלכסנדר זייד הוא מגלה את השיר המנצח – זייד סיפר תמיד, כי השיר שדחף אותו לעלות לציון ולהיות מסוּר לרעיון יישוב הארץ היה השיר ‘השבועה’.

לדברי אליהו הכהן אלכסנדר זייד, ורבים מחברי אגודת “פועלי ציון”, עלו לארץ בעקבות השיר “השבועה”. את המילים כתב יהושע פבלוביץ, ואת הנוסח העברי כתב אברהם לוינסון. השיר נכתב בשנת תרס”ג, 1902 – והתרגום נעשה בשנת 1945.

הנה הבית הראשון מתוך אותו זֶמֶר עברי, שנשכח מלב רבים מאתנו:

“יָדֵינוּ מִזְרָחָה נָרִים וְנִשְׁבַּעְנוּ

בְּדֶגֶל צִיּוֹן, בְּאַדְמַת הַמְּכוֹרָה.

בְּכָל הַקָּדוֹשׁ וְיָקָר לְכֻלָּנוּ. בְּשֵׁם גִּבּוֹרִים וְחַרְבָּם הַשְּׁבוּרָה”.

האנדרטה של אלכסנדר זייד. צילום: בלפור חקק

בתמונה שלמעלה מוצג אלכסנדר זייד, הרוכב על הסוס, מחובר בלהט לנשמתה של הארץ, לאדמתה, לטרשים המלאים באהבתו היוקדת. יש כאן חיבור ארוטי להיסטוריה כולה, לציונות. הפֶּסֶל ממחיש זאת בעוצמה: השומר נישָׂא על הגבָהים, ממרומי ההיסטוריה. לפנינו דמות השומר המיתולוגי, עיניו נשקפות לנופי הגליל, ידו בתנועה של הצדעה, במבט נכוחה – לפנינו המבּט לעתיד. זה השומר שמשביע אותנו: “אַל תשכחו אותנו. הפכנו לזֶמֶר עברי, והמילים והלחן הם פיקדון לכם. אלה ייתנו לכם כּוח להעביר את המשָׂא הנבואי שלנו, להמשיך הלאה, פרקי הזמר העברי הם האֶתוס הציוני”.

ממרומי הסוס האיתן נשמעת לחישתו של אלכסדנר זייד:

“כפי שהמילים של השיר ‘השבועה’ גרמו לנו להישבע אמונים, הֱיו גם אתם נאמנים לאותה שבועה. היו נאֱמנים לַזמן העברי ולחָזון הציוני, המלווה את שירי הזֶמֶר העברי. התרבות והשירה והמילים – ספוגים בעֶרכי הציונות – זו מוֹלדתנו”.

כתבתי את סיפורו של זייד, כמי שמתחבּר לשיר ‘השבועה’ ולשיר של אלכסנדר פן. קמתי לצייר גיבור שנשבע לאדמה אדמתו, ללוחם, שֶשירת השבועה רוטטת בו לנצח. זייד בעיניי – סֵמל לדורות, צופֶה למרחקים, צופֶה אל כל העִתִים. ויש לו מֶסֶר לנו, לכל הדור הצעיר: זו אדמתנו, תרבּותנו היא מולדתנו.

האנדרטה של אלכסנדר זייד. צילום: הרצל חקק

שיר לזכרו של אלכסנדר זייד.

שבועת השומר

הרצל חקק

קָפָא הַזְּמָן בָּאֲוִיר הַגְּלִילִי

קָפָא הַגִּבּוֹר עַל סוּסוֹ בְּלִי מִלִּים

זַיְד הַשּׁוֹמֵר, בְּלִבּוֹ שִׁירָתוֹ,

כִּי נִשְׁבַּע לְרוּחָהּ, לְרַחְמָהּ,

לְהַצִּיל אֲדָמָה אַדְמָתוֹ.

בְּגַבּוֹ נָשְׁבָה שִׁירֵת “הַשְּׁבוּעָה”

לַשָּׁלִיחַ וּבָהּ מַשּׂוּאָה נְבוּאָה,

שׁוֹמֵר אַגָּדִי וְצוֹפֶה הָאֻמָּה,

בְּחֶרֶב שְׁבוּרָה, אֵרֵשׂ מְכוֹרָה,

חֲתַן דָּמִים, גִּבּוֹר חֲלוֹמָהּ.

בָּחֲרוּ הַמִּלִּים: לְךָ הַזֶּמֶר נִצְחִי

וְכָל הַצְּלִילִים, אַתָּה זַיְד אֲחִי,

אֲדָמָה וְעִבְרִית, חַרְבוֹנִים לוֹהֲטִים.

יְסַפְּרוּ הַתְּקוּמָה, בִּשְׂפַת הָאֻמָּה.

כְּתֹבֶת תָּמִיד לְשֹׁומֵר הָעִתִּים.

בְּאֶבֶן גָּלִיל חָקְקוּ אֶת דְּמוּתֹו

אַדְמַת דּוֹרוֹת כָּתְבָה לוֹ מוֹתוֹ.

לְקַדֵּשׁ הַמּוֹלֶדֶת נֶאֱבַק וְשָׁמַר,

זֶה הַלַּחַן נִגְלַף, בַּנֵּצַח נֶחְצַב,

וְעֵז הַהִמְנוֹן, לָעַד לֹא נִגְמָר.

קראו עוד על אלכסנדר זייד:

בחזרה ל”אנשי בראשית” לאליעזר שמאלי

אלכסנדר זייד בויקיפדיה

צפו בסרט על אלכסנדר זייד

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן