במלאת 82 שנה לנפילתו של השומר אלכסנדר זייד ב-11 ביולי 1938, אנחנו מפרסמים מחדש רשימה של אהוד בן-עזר על הספר הקלאסי של אליעזר שמאלי שהתבסס על דמותו ועל משפחתו “אנשי בראשית” (תל אביב: א”י שטיבל, 1933). סיפור חייה של משפחה מיוחדת ואמיצה בימים של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

מערכת יקום תרבות.

פסלו של אלכסנדר זייד. ויקיפדיה

פורסם לראשונה במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ” ביום 18.5.1972

אליעזר שמאלי: “אנשי בראשית”. סיפור. מהדורה ראשונה 1933. הוצאה מיוחדת למנויי “אומר”. דפוס מסדה, רמת-גן. 277 עמ’.

על “אנשי בראשית” של אליעזר שמאלי התחנכו דורות רבים של תלמידים. מאז הופיע הספר, לפני כארבעים שנה, הוא זכה למהדורות רבות, ושמו, “אנשי בראשית”, כאילו נעשה מושג, רווי אסוציאציות של מקום ותקופה.

אליעזר שמאלי עלה לארץ ישראל ב-1920 עם קבוצת חלוצים בראשותו של י. למדן. הוא למד בבית-המדרש למורים בירושלים, ובהשפעתו של א’ ראובני שקד על תורת הצומח. הוא הורה שנים רבות בדגניה, כפר גלעדי, נשר, כפר יחזקאל, ובבית החינוך בתל-אביב. בשנות השלושים שהה שנתיים בשליחות חינוכית בגרמניה ולמד שם מדעי-הטבע באוניברסיטה.

הסיפור “אנשי בראשית” (הוצאת שטיבל 1933) הוא תיאור התנחלותו של השומר הוותיק חרמוני, הוא אלכסנדר זייד, עם בני משפחתו “אחרי עשרים וחמש שנות נדודים בין מתולה לרוחמה” (עמ’ 5) באדמות שיח’-אבּריק. שייח’-אבריק הוא כפר ארמני קטן בעמק-יזרעאל, בקרבת הכביש חיפה-נהלל, קילומטר אחד דרומית-מזרחית מקריית-עמל. תושביו ארמנים נוצרים. סמוך לכפר – מקומה של בית-שערים בימי-קדם, ובית משפחת זייד, שנפל במאורעות 1938.

ליד הבית ניצב פסלו של זייד רכוב על סוס וכן קברו של הדרוויש שיח’-אבריק, שעל שמו נקרא המקום. בילדותי היו מובילים אותנו לשם בטיולי סוף השנה של בית הספר, וצפורה זייד הקשישה, אלמנתו של אלכסנדר, היתה מספרת את תולדות המקום.

אלכסנדר זייד היה מראשוני העלייה השנייה וממייסדי “השומר”.

כיצד הגיע עם משפחתו באמצע שנות העשרים (של המאה ה-20) לגבעות שיח’-אבריק? מספר על כך שלמה שבא בספרו “שבט הנועזים” (ספריית פועלים, 1969):

“חבורת יחדיו היו אנשי ‘השומר’, וכהכרזתם: ‘הכול בשביל אחד ואחד בשביל הכול.’ לא אחת עוררו על עצמם רוגזם של רבים מחמת חזית מלוכדת-נוקשה שהציבו. ואילו בינם לבין עצמם, אנשים בעלי רצונות חזקים ועקשנים – היו מגיעים לעיתים לידי מחלוקת קשה ומכאיבה. אותה עקשנות נתגלתה גם בריב עם אלכסנדר זייד ואשתו ציפורה. אלכסנדר היה מאנשי הקבוצה הראשונה של ‘השומר’, ממייסדי המשק (כפר גלעדי). הוא שהושיט זרועו כלפי הגבעה ואמר: ‘כאן יקום הכפר.’ וכעבור כמה שנים נתעוררו סכסוכים קשים, ועד כדי כך, שצפורה ואלכסנדר עזבו את הכפר, באין ברירה, ונתיישבו בתל-חי הסמוכה. לאחר-זמן, כשהוחלט על איחוד תל-חי וכפר-גלעדי, היו אלכסנדר וצפורה עם המיעוט שהתנגד לאיחוד. שוב הגיעו הדברים לידי עימות. אלכסנדר זייד הניח את ילדיו בתלמי השדה שאנשי כפר-גלעדי עמדו לחרוש. מצוקת-נפש שגרמו אהדדי אנשים שזה לא מכבר עמדו לא אחת כתף-אל-כתף נגד אויב ואורב ומוות; והדברים נחתכו עד-תום, במיצוי-החומרה – דבר לא נדיר בתולדות הארץ הזאת, וגם בהתחדשותה בדורותינו – ייקוב הדין את ההר, עד הסוף, כל איש וצדקתו בפועל-ממש, כך גם הכוח שהציבו זה מול זה, צדק מול צדק, שעה שנפרדו הדרכים. ושוב הטעינו זייד ומשפחתו חפציהם על עגלה, כמו לפני עשר וחמש-עשרה שנה, יצאו לנדוד דרומה ותקעו יתד באדמות שיח’-אבריק, אזור חדש להתיישבות היהודים. שם הקימו בית בודד, וכבימים מכבר – שוב יצא זייד להיות שומר-רוכב.” (“שבט הנועזים”, עמ’ 373-374).

ספר של אליעזר שמאלי על אלכסנדר זייד

עוד בטרם החל סיפורו של זייד-חרמוני ב”אנשי בראשית”, עברו עליו ועל משפחתו מסות קשות שהיה בהן כדי למלא ספר לעצמו.

את הפרשה הקודמת לעלייה לשיח’-אבריק אין שמאלי מזכיר ב”אנשי בראשית”, אולי משום שגיבורו היה עדיין בחיים עם צאת הספר, ואולי – וזה קרוב יותר לוודאי – מפני שבספרים מסוג אלה, שנכתבו באותה תקופה, עדיין לא היה נהוג לספר על יגונות שאינם תוצאה של מלחמתו של האדם בשממה או בשכנים עוינים, אלא פרי סכסוכים מרים של האדם עם עצמו ועם חבריו הקרובים לו.

אמנם, זה היה כבר אחרי ברנר, אחרי ספריו של א. ראובני, ואחרי “ימים ולילות” של ביסטריצקי-אגמון, ואולם “אנשי בראשית” נכתב מתוך מגמה אחרת. מאבקיו, גם הנפשיים, של השומר הוותיק חרמוני, הם מאבקיו של אדם “בריא”, של איש תם וחרוץ, של גיבור, אשר כאילו קורץ מחומר אחר לגמרי מגיבוריהם של ברנר, ראובני, וביסטריצקי.

דומה כי הדוגמה שהשפיעה על שמאלי ב”אנשי בראשית” היתה מסוג “וולדן, או חיים ביער” של הנרי תורו. הבראשיתיות של השיבה אל הטבע, נוסח תורו, אשר ב-1845 יצא אל היער, הקים לו שם בקתת-קורות, גידל ירקות לכלכלתו, והסתכל בחיים שבפרא-היער, ומשם שאב את ההשראה לספריו.

תיאור התנחלותה של משפחת חרמוני ביערות שיח’-אבריק כתוב בסגנון דומה. הם דומים למשפחה בנוסח רובינזון קרוזו. היער הארץ-ישראלי (כלום אין בכך משום הגזמה?) נותן למשפחה כמעט את כל צרכיה. החיים העצמאיים, מתוך בדידות, בחיק היער, נעשים לאידאל. הילדים גדלים בחיק הטבע, ועליו פרנסתם.

עטיפת הספר “אנשי בראשית” הוצאת “מסדה”

אבל ארץ-ישראל היא ארץ קשה. את התבואה אוכלים העכברים. הממשלה תובעת מיסים. את גן-הירק משחיתים חוגגים ערבים הבאים לשתות ממי המעיין. עדרי הבדוים עושים שמות ביער, ופחמים ערבים שורפים בכבשנים את העצים, ועל הכל – צרת השודדים הערבים והמאורעות בעמק בשנת 1929.

המהדורה הגרמנית של “אנשי בראשית”
המהדורה האנגלית של “אנשי בראשית ”

בתצלום משנת 1927, מאלבומה של משפחת זייד, נראה הצריף, שעליו מסופר בספר כי הוקם בדמי מטמון מטבעות-זהב גנוז שמצא חרמוני באדמה. רואים בתמונה את התנור שבו אפתה תקוה, היא צפורה, את הלחם. וכן מכשירי עבודה אחדים, ואת אלכסנדר זייד יושב על כיסא בפתח צריפו, ובנו ואשתו עומדים בפתח הצריף. על הצריף הזה מסופר ב”אנשי בראשית” שהוא נשרף כליל במאורעות 1929, לאחר שחיילים בריטים הכריחו את חרמוני לנטוש את שיח’-אבריק ופירקו מעליו את נשקו.

משפחת זייד: האב אלכסנדר, האם ציפורה, והילדים

סיומו של הסיפור בשיבתם של חרמוני ובנו איתן (הוא, כנראה, יפתח זייד) אל נחלתם השרופה והשדודה. כדי להתגבר על ייאושם הם מתחילים לחרוש. “הנה פתחנו תלם חדש, איתן – אמר חרמוני – עלינו להתחיל תמיד מבראשית.” (עמ’ 276).

בעקבות אנשי בראשית, זיוה מנדלר

למרות ששימש אב-טיפוס לסיפור, דומה שהטרגדיה האישית של אלכסנדר זייד, שהיה עליו להתחיל תמיד מבראשית, אינה קיימת בדמותו של חרמוני. הרומנטיקה של עלילות הגבורה, של הסבל הבא מבחוץ, וההתגברות עליו, של מלחמת האדם בטבע – מעלימה מן העין את מלחמת האדם עם נפשו ונפש קרוביו. זו היתה ספרות הירואית, בקנה-מידה ארצישראלי, שהתקופה דרשה אותה והשתמשה בה. ודומה כי משום כך לא נמלטה אותה ספרות תמימה מן המגרעות שהן מעצם טבעה, וגיבוריה הם בעינינו כיום אגדה, אך לא מיתוס. היסטוריה, אך לא שורשים. ויש לנו כיום בגיבוריו הארצישראליים התלושים של ברנר אפשרות עמוקה ורצינית הרבה יותר למצוא את שורשינו בארץ.

שומר בישראל אגדת אלכסנדר זייד של א.שמאלי הוצאת מסדה

קראו עוד על אלכסנדר זייד ואליעזר שמאלי

אלכסנדר זייד בויקיפדיה

צפו בסרט על אלכסנדר זייד

האזינו לראיון עם ציפורה זייד אישתו של אלכסנדר

הרצל חקק על שירי השומר אלכסנדר זייד

תמר בן יוסף על מאה שנה לעלייתו של אליעזר שמאלי לארץ ישראל ב-1920

אליעזר שמאלי בויקיפדיה

אליעזר שמאלי בלקסיקון הסופרים

אליעזר שמאלי מספר

צפו גם

במקדימון לסרט “חצי טון ברונזה” על פסלו של אלכסנדר זייד

בצפו בסרט המלא “חצי טון ברונזה” בכיכובו של שלמה בר אבא על גניבת פסלו של אלכסנדר זייד

בול לזכרו של אלכסנדר זייד

*

תגובה אחת

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן