מעט תמונות הפכו לקלאסיות בזיכרון הישראלי והעולמי.

ממלחמת ששת הימים יש שלוש כאלו.

יש את צילום מצעד הניצחון לירושלים של שר הביטחון משה דיין, הרמטכ”ל יצחק רבין, ואלוף פיקוד מרכז עוזי נרקיס, נכנסים לירושלים משער האריות, שאותו צילם אילן ברונר, שנחשב בימים הראשונים לאחר המלחמה לצילום הבולט שלה.

הצילום המפורסם הופיע באופן חסר כל תקדים (והמשך) בעמודים הראשיים של שני עיתונים מתחרים. בשמיני ביוני 1967 גם בעמוד הראשי של “מעריב” וגם בעמוד הראשי של “דבר”, ויום לאחר מכן בתשיעי ביוני 1967 כעמוד השער של “דבר השבוע”, ואף באנגלית ב”ניו יורק טיימס”. מה שמראה שהצילום נחשב לצילום “הרשמי” של  המלחמה כולה, ויש כל סיבה לחשוב שהוא “הונחת” על העיתונים בידי הרשויות (משה דיין), שקבעו כך שזה יהיה הצילום הרשמי שיזכר לימים. 

אלא שהצילום שלמעלה, של מצעד הנצחון של ראשי מערכת הביטחון, אם כי לא נשכח אינו כיום הצילום המייצג של מלחמת ששת הימים.

הצילום שאנו באמת זוכרים היום של מלחמת ששת הימים הוא דווקא הצילום שאין בו את המפקדים והבכירים ואת  סמלי שמחת הניצחון והגאווה הלאומית. זהו צילום הצנחנים בכותל, שהיה מי שהגדיר אותו כ”הצילום היהודי האהוב ביותר בזמננו”. צילם אותו דוד רובינגר.

יש עוד תמונות ידועות פחות, כמו הצילום הידוע של נחום גוטמן של האלוף טל, ליד טנק סובייטי משוכלל במיוחד לאותה התקופה, שנשבה, שמעביר היטב את שמחת הניצחון של האלוף.

האלוף ישראל טל ליד טנק מצרי סובייטי שנלקח שלל. צילם נחום גוטמן

עוד תמונה, שלכאורה הייתה צריכה להיות התמונה הידועה של המלחמה, היא התמונה הזאת שמתארת את הנפת דגש ישראל באל עריש, ואת הסיום הרשמי של המלחמה בניצחון מוחלט.

הנפת דגל ישראל באל עריש וסיום מלחמת ששת הימים. הצלם לא ידוע

למרות חשיבות האירוע המתואר בצילום הוא לא זכה לפרסום כמו הצילום המקביל של “דגל הדיו” ממלחמת העצמאות, אולי כי הוא לא דרמטי מספיק כנדרש.

אבל, כל התמונות האלו ידועות פחות מהתמונה שתראו כאן, אולי כי קשה לשכוח את הדמות הנאה והשרמנטית כאן:

יוסי בן חנן לוחם ישראלי במי תעלת הסואץ בסוף מלחמת ששת הימים. צילם דניס קמרון.ויקיפדיה

ו

התמונה “חייל ישראלי מתרענן במי הסואץ״ הייתה על כריכת גליון “לייף” מה-23 ביוני 1967. הצלם היה דניס קמרון Denis Cameron.

זוהי תמונה שהיא ביטוי אולטימטיבי לשמחת ניצחון, שאולי אין כמוה בכל הצילומים של המלחמה, של חייל השוחה במי הסואץ, ומניף בשימחה אדירה ומתפרצת את נשקו. הצילום הזה הפך לאחד מהסמלים הידועים של הניצחון הישראלי.

אפשר להבין למה התמונה הזאת הפכה לפופולארית כל כך אם משווים אותה לכריכת הגליון הקודם של לייף, גם הוא על המלחמה, שהוא הרבה פחות מפורסם, ובוודאי במדינת ישראל ולא בכדי:

שתי עטיפות של מגזין לייף שבוע אחר שבוע שתיהן של צילומים ממלחמת ששת הימים.

התמונה מה-16 ביולי מראה את המחיר שאותו גובה המלחמה מהמפסידים.

התמונה של הלוחם בסואץ מבטאת רק שמחת ניצחון. היא לחלוטין מנקודת המבט של המנצח ולא המנוצח. המנצח הוא חייל ישראלי התואר שמסמל את הצבר.

למה התמונה הפכה לכל כך מפורסמת?

בגלל הלוחם, שנראה כהתגלמות ה”צבר” הישראלי החדש. טיפוס שרירי וקשוח, ספורטיבי ועליז, המניף בהתלהבות את הקלצ’ניקוב, ונראה כניגוד המוחלט של היהודי הגלותי, שתמיד היה רחוק מכל ספורט וגם מכל שמחת נצחון.

מעניין גם לציין שאותה תמונה כלל לא הופיעה על גליון המהדורה הישראלית של אותו גיליון לייף. שם הופיעה דמותו של יצחק רבין שכלל לא הופיע בכריכות “לייף” המקוריות. בבירור החליט מי שהחליט שאת כריכתו של גיליון כזה צריכה לעטר דמותו של מנהיג צבאי ולא של חייל אלמוני.

המהדורה העברית של מגזין לייף המיוחד

קוריוז: ממש תוך כדי שצולם בידי צלם לייף לצילום שהפך לקלאסי, יוסי בן חנן הוסרט במקביל בידי יונה חצור, שהיה קצין בדובר צה”ל, ותיעד את בן חנן הצעיר נכנס למים בסרטון קצר שצולם במסרטת 8 מ”מ.

תוכלו לצפות בסרטון הזה כאן:

נזכיר שבניגוד למצולמים בתמונה של הצנחנים ליד הכותל, שלא התפרסמו בשום דבר מיוחד להוציא הצילום ליד הכותל, הרי גיבור הצילום הזה, יוסי בן חנן, התפרסם מאוד במלחמת יום הכיפורים, כמפקד בקרב בלימה מכריע כנגד הסורים, שבו נפצע וחזר להילחם. הוא השתתף בקרב נוסף שבו נפצע, וחולץ לבסוף בידי מפקד סיירת מטכ”ל יונתן נתניהו, לימים החלל היחיד במבצע אנטבה, שהפך לאיקון ישראלי בפני עצמו.

כיום הוא זכור גם בגלל הצילום ההירואי שלו מששת הימים, וגם מהקרבות ההירואיים גם הם במלחמת יום הכיפורים.

כיאות לצילום איקוני הצילום הזה של יוסי בן חנן זכה לגלגולים שונים במדיה. בהם ציור כריכה של אורי פינק לספר הקומיקס ״פרופיל 107״ (מודן 1998) שכתב, וציירו קורן שדמי ומיכאל נצר, על גיבור-על ישראלי, שיש בו מעין מחווה אירונית לצילום המפורסם וכל מה שהוא מסמל. הבחור במי התעלה, שהוא גיבור על ישראלי, מניף לא קלצ’ניקוב כמו בצילום המקורי אלא זרוע של אנדרואיד אוייב שבו נאבק…

קראו גם :

רגע של קדושה: מה יש ומה אין בצילום “הצנחנים בכותל” שהפך אותו לצילום היהודי האהוב ביותר

ראיון עם דניס קמרון צלם “הלוחם הישראלי במי סואץ”

סקירה על חייו וצילומיו של דניס קמרון

יוסי בן חנן המצולם בתמונה האיקונית בויקיפדיה

נחום גוטמן צלם מלחמת ששת הימים

ששת הימים הנצחיים: מלחמת ששת הימים בספרות ובמדיה

עוד מחווה לצילום הקלאסי, שמרמזת לשרמנטיות של המצולם. איור שירז פומן. גליון ליברל מספר 36 אפריל 2017

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן