שלט בביתו של אברהם סוצקובר
שלט בביתו של אברהם סוצקבר

אברהם סוצקבר נחשב לגדול המשוררים בשפת היידיש, ולאחד מגדולי המשוררים של המאה העשרים. הוא היה מועמד במשך שנים לפרס נובל לספרות. אבל למרבית הצער לא זכה. לצערנו, בגלל נידחותה של שפת היידיש לאחר השואה, הוא היה מוכר רק ליודעי ח”ן בעולמן של ספרות היידיש והספרות העברית. 
סוצקבר ניצול השואה היה תושב העיר וילנה, ובימי מלחמת העולם השנייה מצא את עצמו בגטו וילנה, שם כתב יומן על חייו, שזכה לאחר זמן לפרסום רב.
למזלו הוא ניצל, ובצורה מדהימה. לא אחר מאשר הרודן הסובייטי סטאלין קרא את שיריו של סוצקבר, שהצליח להעביר אותם למוסקווה בתרגום לרוסית, התלהב מהם והחליט להציל אותו. הוא שלח יחידה מוטסת מיוחדת, והיא חילצה אותו מהיערות בליטא שהוא נמלט אליהם מהגטו.
לימים, ב-1946, שימש כעד היהודי היחיד מטעמה של ברית המועצות במשפטי נירנברג.
כיום, כאמור, נחשב סוצקבר לאחד מגדולי המשוררים, אבל בארץ מולדתו ליטא הוא לא היה ידוע כלל, שהרי כתב בשפת היידיש.
עתה המצב השתנה. לאחרונה פורסם ספר שירים ראשון של סוצקבר בשפה הליטאית.  

      Kapo vaikas, Vilniaus žydų viešoji biblioteka,2020    
 
בעת ביקורה בסתיו שעבר במרכז לסופרים ומתרגמים בעיירת הנופש הליטאית נידה, שבו שהה גם מר לאורינס קטקוס, מתרגם קובץ שיריו של סוצקבר לליטאית, נפגשה עימו המתרגמת דינה מרקון ושמעה מפיו על העבודה על התרגום. עם צאת קובץ השירים המתורגם לאור, ראיין אלי אשד את המתרגם.
 
ראיון עם Laurynas Katkus
 
אלי: לפני שנפנה לתרגום של סוצקבר, תוכל לומר אילו ספרים תרגמת ופרסמת עד כה? אילו נושאים מעניינים אותך?

Laurynas Katkus

לאורינס: אני עובד בכמה סוגות ספרותיות. כמחבר, פרסמתי עד היום שלושה ספרי שירה בליטאית. שלושתם תורגמו לאנגלית ולגרמנית. פרסמתי גם רומן וקובץ מאמרים.

כמי שחי גם במשטר הסובייטי וגם במשטר הקפיטליסטי, אני מתעניין מאוד בהיסטוריה המודרנית: כיצד משפיע מעבר ממערכת אחת לשנייה על היחיד ועל החברה כולה.

כמתרגם, עסקתי בעיקר בתרגום מאנגלית ומגרמנית לליטאית. תרגמתי יוצרים כמו סוזאן סונטג וּולטר בנימין. תרגמתי גם ספר של הסופר הישראלי אתגר קרת, אם כי מגרסה מתורגמת לאנגלית – איני יודע עברית. כשזה נעשה, לא היו מתרגמים מעברית לליטאית, והמחבר נתן אישור לתרגם את ספרו מאנגלית.

אתגר קרת “סיפור על נהג אוטובוס שרצה להיות אלוהים” בתרגום לשפה הליטאית

(הערה: תופעה דומה קיימת גם בעברית לגבי ליטאית. בישראל יש רק מתרגמת אחת מהשפה הליטאית וזאת המשוררת סיוון בסקין. מצער שאין יותר מתרגמים משפות אלו, בשתי השפות שנוצרו מחדש כמעט במקביל באותם האיזורים בליטא במאה ה-19. ומצער שבליטא שבה היו פעם כל כך הרבה דוברי עברית יש כיום מעט מאוד.)

יומן גטו וילנה של סוצקבר מתורגם לשפה הליטאית







אלי: מה גרם לך להתעניין בשירת היידיש של סוצקבר?
לאורינס: אני תושב וילנה, העיר שסוצקבר חי בה, ולכן שמו היה מוכר לי. בעיניי הוא מייצג את התרבות העשירה של וילנה שנחרבה בשואה, ושאנחנו, התושבים העכשוויים של העיר, יודעים מעט מדי על אודותיה.

לפני כמה שנים פנה אלי Žilvinas Bieliauskas,מנהל הספרייה הציבורית היהודית בווילנה, והציע שאתרגם את שיריו של אברהם סוצקבר. עד כה פורסמו תרגומים של שירים בודדים שלו בעיתונות הליטאית, אף ששני ספרי פרוזה פרי עטו תורגמו לליטאית: יומן הגטו וקובץ סיפורים. הרגשתי שיש צורך עמוק שהליטאים יכירו את שירתו של בן ליטא הגדול הזה.

קובץ סיפורים של אברהם סוצקובר מתורגם לליטאית

אלי: אילו שירים שלו תרגמת?

לאורינס: תרגמתי שירים שהוא כתב בישראל, שירים מאוחרים שעסקו בשואה ושתי פואמות גדולות, “כל נדרי” ו”דאס קבר קינד” (ילד הקבר).

אלי: איך בדיוק תרגמת, מיידיש או שנעזרת בתרגום?

לאורינס: איני יכול לתרגם מיידיש. מומחה ליידיש הכין תרגום ראשוני לליטאית, והשתמשתי בטקסטים שלו. לפעמים נעזרתי גם בידיעת השפה הגרמנית.

אלי: האם יש היום עניין בליטא בתרבות היהודית?

לאורינס: אני מאמין שיש הבנה בקרב האינטליגנציה, שעלינו לדעת טוב יותר על התרבות של בני האדם שעימם חיינו במשך מאות שנים, ואנחנו עדיין חיים עימם, אם כי לא כמו קודם. יש הבנה בקרב האינטליגנציה, שגם אני שותף לה, שעלינו להתמודד עם השלכות השואה על יהדות ליטא ועם הדרכים שליטאים היו מעורבים בכך, ולבדוק זאת לעומק.

כיום הקהילה היהודית בליטא היא זעירה, אבל יש בה אנשים מבריקים ויצירתיים. יש ליוצרים רבים בליטא קשרים עם יהודים “ליטבאקים” שהיגרו לישראל או לארצות הברית. כמו כן, בשנים האחרונות היה פרץ של התעניינות בספרות עברית, שהניב תרגומים לא רק של אתגר קרת, אלא גם של עמוס עוז, דוד גרוסמן ואחרים.

אלי: איך מתמודדים בליטא עם הקורונה?

 לאורינס: המצב בליטא הוא טוב יותר ממקומות אחרים. מספר הנדבקים והמתים הוא יחסית נמוך, לשמחתנו. הבידוד שהונהג אצלנו בחודש האחרון הוא סוג של אמצע הדרך: יותר קפדני מזה שבשוודיה, אבל מתון יותר מזה שבאיטליה, בערך כמו בישראל. הגבולות סגורים, וכן גם בתי הספר, התיאטראות, הפאבים וכו’, אבל לא הוטלו מגבלות מיוחדות מעבר לזה על אלה שלא נדבקו. אני חושב שהסיבה לכך היא שהשטחים שמחוץ לערים הגדולות מיושבים בדלילות, וגם הערים הגדולות הן לא כל כך צפופות. אני חי בווילנה הבירה, אבל תוך רבע שעה יכול להגיע באופנים ליער בסביבה, ושם אפגוש רק מעט אנשים. משפחתי כבר רגילה לאורח חיים שמזכיר את הבידוד. הייתי ברזידנסי למחברים בגרמניה ובשוויץ, ולקחתי את הילדים איתי, אז אנחנו רגילים להיות יחד רוב הזמן. אמנם היה בהתחלה קושי עם הוראה מרחוק דרך האינטרנט, אבל הם התרגלו. ומה שנוגע אלי, אני עובד באינטנסיביות ואולי בצורה פורייה יותר מאשר לפני הבידוד.

אלי: איך הבידוד משפיע על הסצינה התרבותית של ליטא?

לאורינס: כמובן, חסרים לנו החברים והפאב והספרייה. רוב חיי התרבות מתנהלים באינטרנט עכשיו, אבל יש כאלה שאומרים שזו דווקא הזדמנות טובה להתנתק מהמירוץ המטורף שהיה עד כה, מההתחרות הבלתי פוסקת, ולנוח קצת. אולי הם צודקים.

אלי: התרגום שלך לשירה של סוצקבר כבר זכה לביקורות?

לאורינס: עד כמה שאני יודע, עוד לא התפרסמו ביקורות, ואני מאמין שהסיבה היא הבידוד. הפצת הספרים די נעצרה, והספר פשוט עוד לא הגיע לחנויות הספרים ולמערכות העיתונים.

אלי: מה הן תוכניותיך לעתיד?

 לאורינס: אני עובד עכשיו על קובץ נובלות – ז’אנר שכוח אבל מעניין מאוד.

תודה למר קטקוס. אנחנו מקווים שסוצקבר, ועימו ספרות היידיש, יקבלו הודות לו את ההערכה המגיעה להם גם בארץ הולדתו של המשורר.

קראו גם :

יואב עזרא על הזרעים הרוחניים של אברהם סוצקובר

דף הפייסבוק של Laurynas Katkus

פרטים על Laurynas Katkus

הבלוג של Laurynas Katkus

ליטאית בעברית: הספרים על ליטא וההיסטוריה והתרבות הליטאית והליטבאקית בשפה העברית

לרגל יום השוואה ראיון עם מתרגם ליטאי
ספר השירים של אברהם סוצקובר מתורגם לליטאית

תגובה אחת

  1. סיוון בסקין כותבת בפיייסבוק: “אלי, ראיון מקסים. תודה. במקביל, בדיוק תרגמתי לעברית מבחר גדול של שירה ליטאית מודרנית בנושאים יהודיים לאנתולוגיה שתצא בליטא, ומבחר שירי סוצקבר משפת היידיש לקובץ חדש שעומד לצאת בישראל. “

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן