הרביעייה ״שוברת״ את הכלים

הרביעיה מאת:  דוד טרבאי הוצאת עם עובד 2019

תקציר הספר :

שלושה נערים ונערה מקימים על דעת עצמם רביעיית כלי קשת. זוהי תקופה של מתח ושל ניגודים בהונגריה של שנות השמונים, החדש והישן מתקיימים בה זה לצד זה, גבולות המותר והאסור נזילים. השלטונות רואים בהקמת הרביעייה מעשה של התרסה ומחאה, אבל מתכננים גם להרוויח ממנה, ואילו הנגנים כבר חולמים להגיע עד גשר הזהב במערב. שאפתנותם של היחידים – הנגנים וגם אנשי הממסד – והתשוקה ליצור ולשנות, ומנגד הכמיהה למסגרת, לשותפות, ולאינטימיות מניעות את עלילת הספר הקצבי הזה.
הרביעייה, ספרו החמישי של דוד טרבאי, הוא דרמה קאמרית מלאה הומור, ששואבת את הקורא אל התככים והפנטזיות שמאחורי הקלעים, מהופעת הבכורה הספונטנית של הרביעייה ב־1982, ועד קונצרט הפרֵדה ארבעים שנה לאחר מכן.

תחילה כשקוראים את הספר ״הרביעייה״ קשה לדמיין את הקשר בין הדמויות, והעלילה מעקצצת את בלוטות החשק תחילה רק במעט. כשבוחרים להמשיך ולהיכנס לתוך הספר ולהתעמק בו, מבינים כמה מראית עין ראשונה היא לא תמיד מדויקת. עוד בפרקים הראשונים העלילה מתגלגלת מעלילה דרמטית-ספרותית לעלילת מתח של ממש, כמובן בהתאם לתקופה ולמיקום שבהם שם אותנו הסופר. נמצא את עצמנו בתוך עלילת דרמה-אקשן כמעט קלאסית, עם שוטרים שרודפים במחשכים אחרי בוגדים אפשריים במשטר, ילדים שראשם נתון רק לדבר שלשמו הם חיים, ומישהו שפועל מלמעלה לערער את היציבות העדינה שנבנתה במדינה הקומוניסטית.

לא יכולתי להתיק את עיניי מהספר ברגע שהבנתי לאן הוא חותר, והרצון לדעת מה קורה בכל פרק פשוט בער בי בלי מנוחה. הרביעייה ״הקסומה״ של הנגנים – מטה, זולי, ורוניקה, ואנדרש – גרים במדינה קומוניסטית שבה מפלגת השלטון עוקבת אחרי כל צעד של האזרחים, ושל אנשי שלטון סוררים, כשמזכירות המפלגה מצויה בחשש מתמיד מפני בגידה. הרביעיה בסך הכל מנסים להגשים את חלומם הגדול, והוא לנגן את יצירות הפאר, כלשונם, של התרבות שלהם, ושל התרבות העולמית.

בדרך הם נקלעים להרפתקה שונה, ונסחפים אליה לא בהכרח מרצונם. וכאן ידידיי, ניתן לראות את כשרונו של הסופר דוד טרבאי. הוא מצליח במילים שלו לסחוף את הקוראים להרגיש ולטעום את החוויות שחווים רביעיית הנגנים המוכשרים, בין אם בארצם ובין אם בארצות הנכר.

לקורא שבוחר להתעמק מעבר לפן השטוח שבו מתחיל הספר, צפויה הארה בכל הנוגע לדמויות, ולצד כל האקשן ומלוא הפעולה, אתם תמצאו דמויות מרגשות ואנושיות, דמויות עם גינוני נימוס של נערים ומבוגרים, החלטות בלתי אפשריות, אופי מרתק, ורצונות עזים להגשים את החלומות, דבר שאף אדם לא יכול שלא להזדהות אתו.

בכל הטוב שיש בספר יש גם את הפן הפחות טוב והפחות נעים. הפן הזה מגיע בהתחלה כמחסום שעלול למנוע מאיתנו מלכתחילה להתעמק בספר. בהרגשה הראשונה שלי, חשתי שהספר נמרח קצת מעבר למה שציפיתי. נושאים שעלו בהתחלה הרגישו חסרי הקשר, גם בקריאה הנוספת, וכאמור רק לאחר התעמקות בהמשך העלילה אתה מבין ״למה התכוון המשורר״, או במקרה הזה הסופר, ומצליח להבין לאן הוא חותר, ואיך הסיפור כולו הופך למקשה אחת. אז הופכת הכניסה לעולם שברא הסופר לחלקה הרבה יותר.

הספר נע בעלילה שלו בין החלטות השלטון, והרוחות החדשות והמערביות שמנשבות במדינה המסוגרת, לבין הרביעייה, שבסך הכל, כמו נוער קומוניסטי טוב, מנסים לבנות לעצמם את הקריירה, אבל ובעיקר להרשים את מי שסביבם, ולהראות בצורה היפה ביותר את פניה של הונגריה של שנות ה-80.

הרבה מרוח הספר נלקחה מחייו של הסופר המוכשר דוד טרבאי, שנולד בהונגריה, ונשם את האוויר ההונגרי של שנות ה-80. כאדם שנשם מוסיקה ושאף ללמוד, אין זה מפליא שזה משהו שמשמש חלק חשוב ומשמעותי ביצירה שלו. בכל אופן, את מה שהספר מסוגל להעביר למי שקורא אותו, מאוד קשה לשחזר בדרכים אחרות. כל זה היות והוא ייחודי ומציג לנו עולם שונה מזה שחלקנו נולדנו אליו, בעיקר מי שנולד לאחר נפילת הגוש המזרחי ומסך הברזל.

הנימה שארצה לסיים בה את כל הנאמר על ״הרביעייה״ היא אולי הנימה החיובית ביותר שאפשר. דוד טרבאי הוא סופר מוצלח, שכותב בספר ״הרביעייה״ את החיים. הוא יודע להוסיף עליהם הרים של יצירתיות ודמיון, כך שהוא כן זוכה להביע את המסר שלשמו כתב את הספר מלכתחילה, ובכל זאת בוחר גם לתבל אותו בתבלינים ספרותיים של אקשן, מתח, והכי חשוב בספרות מודרנית – תהיות עמוקות הרבה יותר מעבר למילים שעל הדף.

קראו עוד

דוד טרבאי בויקיפדיה

דוד טרבאי

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן