חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

ההצגה ״במערכה האחרונה״ – לזכרו של ניקו ניתאי

ניקו ניתאי
ניקו ניתאי

אלה ימי הקורונה של מרץ 2020: שיתוק של רוב הפעילות האנושית ובפרט זו התרבותית.

וזאת ההשתלשלות מבחינתו של תיאטרון קרוב בניהולו של ניקו ניתאי: במוצ”ש 14 למרץ התיאטרון הודיע לידידיו-מכותביו: “קהל יקר, לאור ההנחיות החדשות, אנו נאלצים להפסיק את כל פעילות התיאטרון עד להודעה חדשה”.

ביום חמישי 19 למרץ הגיע המסרון: “גם לכם מגיעה תרבות! הערב ׳יוצאים׳ להצגה בתיאטרון קרוב. החלטנו להעלות הצגות שלמות לערוץ היוטיוב שלנו.”

ביום שני 23 למרץ תיאטרון קרוב הודיע בעצב גדול ועמוק על פטירתו של ניקו ניתאי, שחקן ובמאי תיאטרון, פורץ דרך וחלוץ בתיאטרון השוליים הישראלי, מייסד תיאטרון קרוב ותיאטרון הסמטה, שהלך לעולמו בגיל 88. מירב יודילביץ, עיתונאית ומבקרת תרבות, כתבה “יש משהו סימבולי בלכתו של ניקו ניתאי עם סגור התיאטרון שהיה לו חמצן ומרחב חיים.”

אהבתי את ההצגות של תיאטרון קרוב, ובפרט אלה, בהם ניקו ניתאי שיחק, וכתבתי עליהן: על “הנפילה” על פי אלבר קאמי בשנת 2018, ועל “המלך ליר” בשנת 2019.

״במערכה האחרונה״ של ניקו ניתאי
״במערכה האחרונה״ של ניקו ניתאי

לזכרו של ניקו ניתאי ראיתי בערוץ היוטיוב של תיאטרון קרוב את ההצגה ״חמישה אקדחים״, שנקראת גם “במערכה אחרונה”. ניקו ניתאי, בן ה- 80 בסרט הוידאו של ההצגה, נראה במלוא תפארתו. ההצגה היא עיבוד גמיש וחדיש שעשה ניקו ניתאי לחמישה מחזות של אנטון צ’כוב: “איוונוב”, “פלטונוב”, “השחף”, “שד היער”, ו”הדוד וניה”, בהם נשמעת יריית אקדח במערכה אחרונה. ההצגה מתחילה מהמערכון “שירת הברבור”, גם הוא מאת צ’כוב, על שחקן קשיש שנשכח בתיאטרון במסיבת יום הולדתו. ניקו ניתאי הדומיננטי בהצגה, נותן מקום נרחב לצוות שחקנים צעירים, וניכר שהם נלהבים לגלם תפקידים נחשקים במערכות האחרונות של מחזותיו של אנטון צ’כוב הדגול, לו הם מודים בסיום ההצגה.

ההצגה זכתה לביקורת אוהדת של מיכאל הנדלזלץ – מבקר התיאטרון הוותיק והמשפיע, שכתב שנים רבות בעתון “הארץ”, פרש לפני 3 שנים, ובימים אלה מציין את יום הולדתו ה-70.

צ’כוב מעורב גם בפוליטיקה הישראלית. אפשר לקוות לשר/ת תרבות וספורט נאור/ה בממשלת האחדות המתהווה, כזה שלא יתגאה באי-קריאה, ושעם חלוף הקורונה יקדם את שני התחומים שבאחריותו.

הפוסט הקודםמשבר הקורונה חלק 3 – האם הסגר נחוץ ומה מחירו
הפוסט הבאמרקהיים – סיפור פנטסטי מאת רוברט לואיס סטיבנסון בתרגומו של אבי גולדברג
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − 8 =