יש מי שטענו כי כל סיפור הקורונה מנופח, ושזו ״סתם שפעת״ ואין מה להתרגש. אני חושב שהם טועים. מדובר בוירוס לא מוכר ולכן במקום 10%-20% של האוכלוסיה שמעריכים שנדבקים בשפעת כל שנה, בהחלט יתכן שפה תהיה לנו הדבקה של 100% מהאוכלוסיה. בנוסף, עד כמה שאנחנו יודעים כרגע, הקורונה אכן קטלנית יותר משפעת. ההערכות הן שבשנה נדבקים בישראל 1-2 מליון אנשים בשפעת ומתים, פחות או יותר תלוי בשנה, כ-1000 אנשים, כלומר בערך 1 לאלף או אף 1 לאלפיים. גם אם נניח שתמותה של 3% מוגזמת והיא רק ממי שפיתחו תסמינים חריפים מספיק כך שהם נבדקו, ושבפועל התמותה היא, כפי שחלק מה״מרגיעים״ טוענים, ״רק״ 0.6%, הרי ש-0.6% מכלל 9 מליוני אזרחי ישראל הם כ-54 אלף אנשים. בשנה מתים בישראל בערך 45 אלף אנשים, ולכן מדובר על יותר מפי שניים אנשים שימותו השנה.

כמובן, זאת בהנחה שכל האוכלוסיה תחלה בקורונה עוד השנה, וכאמור ששיעור התמותה יהיה ״רק״ 0.6% מהנדבקים.

בנוסף יש לקחת בחשבון שעל כל נפטר יש כ-6 אנשים נוספים שנזקקים לאשפוז, חלקם נזקקים להנשמה. זה החישוב לפי הפרסומים שלפיהם כ-20% מהחולים במצב בינוני-קשה, ו-3% מתים. ברור כי בבתי החולים בישראל, שיש בהם כ-20 אלף מיטות, יהיה בלתי אפשרי לטפל במעל 300 אלף אנשים, אפילו אם בפועל יהיו לנו ״רק״ עשרת אלפים מטופלי קורונה, שכל אחד מהם יטופל במשך שבועיים, וישוחרר לביתו (עשרת-אלפים כפול 26 דו-שבועות שיש בשנה הם כ-300 אלף). כמובן שעשרת-האלפים האלו יתווספו לאנשים שכבר מטופלים בבתי החולים, ותופסים כבר את רוב 20 אלף המיטות. וזה עוד בהנחה שהוירוס יהיה ״נחמד״ וידביק כל פעם 10 אלפים אנשים, יחכה שבועיים, ידביק עוד 10 אלפים וכן הלאה.

לפיכך, אני בהחלט תומך בצעדים שננקטו כדי להפחית את מספר הנדבקים בכלל, ובפרט לנסות לרווח ו״לשטח״ כמה שאפשר את כמות האנשים המאושפזים. אפילו במספרים קטנים בהרבה, יש הבדל גדול בין אלף אנשים שבבת אחת צריך לאשפז ביום אחד, לבין אותם אלף אנשים שיאושפזו על פני חודש, כך שבנתיים חלקם ישוחררו מבית החולים ויפנו את המיטות.

עם זאת, לדעתי, הפתרון האמיתי הוא הגדלת מספר הבדיקות. אם יהיו עשרת-אלפים בדיקות ביום אפשר יהיה ראשית כל לבדוק את כל אנשי הסגל הרפואי שנמצאים בבידוד. לא רק שיש מחסור ברופאים ואחיות בשגרה, לא רק שעכשיו יש עומס מוגדל על בתי החולים, עוד יש כ-1000 רופאים בבידוד? מי יטפל בחולים? לא חולי הקורונה, החולים שמאושפזים בבתי חולים בשגרה. אנשים שמגיעים לאחר תאונת דרכים, או התקף לב, או שצריכים ניתוח מציל חיים לסרטן, או ש״סתם״ חולים בדלקת ריאות, לא בגלל קורונה, וצריכים להתאשפז. בחורף יש בבתי החולים אלפי מאושפזים עם ״סתם״ שפעת, דלקת ריאות, ומחלות דומות. זה לא קורונה, אבל הם צריכים טיפול, וחלק מהם ימותו ללא הטיפול הזה – אפילו אם זה חמצן לשלושה ימים עד שהאנטיביוטיקה נגד דלקת הריאות מתחילה להשפיע ואז אפשר לשלוח אותם הביתה.

לכן, הדבר הראשון הוא כמובן לבדוק את כל הסגל הרפואי. מתוכם יש להניח שעשרות בודדות באמת נדבקו, כל שאר המאות יכולים לחזור לעבודה. כמובן אותו דבר לגבי כל מי שבבידוד. יש כ-30 אלף אנשים בבידוד, אם יש 10 אלפים בדיקות ביום אפשר תוך שלושה ימים לבדוק את כולם, ולשחרר את כולם חוץ מהכמה-עשרות, אם בכלל, שנדבקו.

לאחר כמה ימים, לאחר שנתגבר על בעיית האנשים בבידוד, אפשר להתחיל לבדוק כל מי שמגלה סימפטומים שרק דומים לקורונה. שיעול, כאב גרון, צינון, או כמובן נחשף לחולה. כשיש עשרת אלפים בדיקות ביום, אפשר לבדוק את כולם ולאתר את מי שבאמת נדבקו. ואז כמובן שאין צורך בסגר.

אם כך, כפי שטענתי למעלה, יש צורך בסגר באופן זמני, אבל הפתרון האמיתי הן בדיקות המוניות. אם יתאפשר לבצע אלפי בדיקות ביום (עשרת אלפים זה כמובן רק מספר לדוגמא) – לא יהיה צורך בסגר.

בנוסף השאלה היא אם סגר חמור כפי שהוצע עכשיו אכן נחוץ. האם באמת צריך לסגור בתי ספר, מקומות עבודה, לדרוש מאנשים לא לצאת מהבית מלבד לענינים דחופים, ובפרט – האם באמת נדרש לעקוב אחרי אנשים, למשל באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם?

התשובה שלי היא – אין שום צורך בסגר כזה, בתנאי שעושים מה שצריך כדי לאפשר אלפי בדיקות ביום כאמור, ושיהיו בדיקות כאלו תוך כמה ימים. ואם עושים מה שצריך, תוך כמה ימים מהתחלת הבדיקות ההמוניות, לא יהיה צורך בסגר בכלל.

כרגע, המגבלות גורמות למרבה הפרדוקס בדיוק למצב ההפוך. כולנו ראינו בתקשורת ואולי במו-עינינו את התורים בסופרמרקטים. אז מה עשיתם עם ההגבלה שלא יהיו 10 אנשים ביחד, אם עומדים 100 אנשים בתור, כמובן לא במרחק 2 מטר זה מזה? אני יכול להעיד אישית שהצטרכתי להגיע לבית המרקחת בסניף הקופה שלי, לקנות תרופה שאין בבתי מרקחת רגילים. בבית המרקחת עבדו 2 רוקחים שטיפלו בשני לקוחות בבת אחת (שני רוקחים, שני לקוחות), ונאסר על שאר הלקוחות להכנס. כמובן שנוצר תור גדול, ובחדר ההמתנה שמחוץ לבית המרקחת היו לפעמים עשרה אנשים ולפעמים אפילו יותר. למען הסר ספק, אין מקום בחדר הזה לעשרה אנשים במרחק 2 מטר אחד מהשני, והחדר סגור עם חלון לא גדול שאפשר לפתוח רק למחצה בקצה שלו. בנוסף, מי שמגיעים לבית המרקחת הזה, הם אנשים שמראש אינם בריאים, בדיוק מי שבסיכון הגבוה ביותר. אין מה לדבר, ממש ״הגנתם על הציבור״.

לבסוף בענין הפיקוח על אנשים כפי שראש הממשלה נתניהו איים. אנשים הזדעזעו ומייד נזכרו ב״אח הגדול״ – של אורוול, לא תכנית הריאליטי. אלי אשד, למשל, נזכר גם ב״אח הקטן״ של דוקטורוב, ספר עתידני שבו הרשויות בארה”ב מתחילות לעקוב אחרי אזרחים כתוצאה מחשש למעשי טרור, ואפילו עוצרות אנשים שלא עשו דבר ומענות אותם.

קראתי ששגריר טייוואן בישראל הכחיש שטייוואן עוקבת אחרי אזרחים, אפילו כאלו שנדבקו, ואמר שיש להם חוקי פרטיות. מה שהם עושים, לפי מה שקראתי, הוא שפעמיים ביום בודקים היכן הסלולרים של הנדבקים, כלומר לא בודקים איפה הם היו, אלא אקראית שהם בבית.

אבל האם יש ממה לפחד? בואו נגיד את האמת הפשוטה. למדינת ישראל אין את היכולת לעקוב אחרי כל האזרחים. מי יעקוב אחרי 10 מליון אנשים או אפילו טלפונים? השב״כ יכול, אולי, לעקוב אחרי 50 אנשים. אז נא להרגע. לא יהיה מעקב, והאח הגדול לא ידע שהפרתם את ההוראות וקניתם בגלידריה (יציאה מהבית שאני חושב שכולנו נסכים שאיננה חיונית).

מה כן אפשר לעשות, אם השב״כ ערוך לזה – מה שבכלל לא בטוח? אפשר כמובן לדעת באיזה תא סלולרי נמצא המכשיר, ולהשתמש בתוכנה שתתריע אם המכשיר יצא מאזור מוגדר או נכנס לאזור מוגדר. לזה לא צריך בן אדם שממש יעקוב כל הזמן ויראה איפה אתה, אלא מחשב יכול לעשות את זה. קל להגדיר בתוכנה שאם מספר מסוים מאותר מחוץ לתא סלולרי מסוים, תישלח התראה. בהנחה שאנשים שאמורים להיות מבודדים נמצאים בבית שלהם, הם נמצאים כל הזמן בתא סלולרי מסוים, וברגע שהם (או ליתר דיוק הטלפון שלהם) יצאו מהתא הזה, האח הגדול ידע.

אבל, שוב, האם מדינת ישראל באמת יכולה לפקח על 30 אלף אנשים שאמורים להיות בבידוד? האם המשטרה תשלח אלף שוטרים לאלף אנשים שיפרו את הבידוד? אפשר לחשוב שלמשטרה ולשב״כ אין מה לעשות. אם בכלל עכשיו יש עומס נוסף על השוטרים שצריכים לשמור על בתי החולים. ומה השוטרים יעשו למפירי הבידוד? יתנפלו עליהם ויכבלו אותם באזיקים? מה יעשה שוטר שאדם שאמור להיות בבידוד התעטש עליו? מהר מאוד גם מאות שוטרים יצטרכו להיות בבידוד, וגמרנו עם השטות הזאת.

אלא אם, כמובן, כל שוטר יבדק, ורק מי שבאמת חולה קורונה ישלח לאשפוז או בידוד. אבל אז אני חוזר למה שהתחלתי איתו. במקום לבדוק את השוטרים שישלחו לגרור את המבודד הסורר חזרה הביתה, פשוט תבדקו אותו, ומי שלא צריך להיות בבידוד – לא צריך להיות בבידוד.

לשם איזון והסבר על סכנות דווקא עתידיות של מאגר נתונים מלא על תנועותיו של כל אזרח, הנה מאמרו של רן בר-זיק ב״הארץ״.

ויש גם מי שמציג את כל הענין כקונספירציה ממש.

וכמובן, מה שחשוב באמת, אני לא ״הגאון״ היחיד שמבין את הצורך בבדיקות המוניות. לדעתי זה ברור לכל מי שקצת יחשוב, הנה גם בנט, שלפחות ברפואה לא מתיימר להבין, חושב כך, ומה שיותר חשוב – אנשי המקצוע. נותר רק לשאול איפה משרד הבריאות.

תגובה אחת

  1. אמנון תודה
    על סקירה שפויה של המצב
    קראתי את שני החלקים של מאמרך
    בברכת יום נטול וירוסים
    אבי

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן