העריצות  האניגמטית והאהובה – העתיד הרחוק על פי קובי קמין

 סקירה על הספר תקוות האדם 1

 יעקב “קובי” קמין, סופר המדע הבדיוני העברי הפורה ביותר, פירסם ספר מעניין ביותר על העתיד הרחוק. ז’אנר שהוא בגדר בלתי קיים במדע הבדיוני הישראלי.

קובי קמין הוא דמות חשובה בעולם המדע הבדיוני הישראלי, כבעל חנות הספרים “קדמת עדן”, וכמוציא לאור ועורך של שורת ספרי מדע בדיוני קלאסיים וספרים מענינים באופן כללי בהוצאות “אודיסאה”, “קדמת עדן”, ו”קמין”. אלו ספרים של אסימוב, קורדווינר סמית, ג’ון ברונר, רוברט שקלי, ואחרים וטובים.

לוגואים של ההוצאה של יעקב “קובי” קמין

כאמור קובי קמין הוא למעשה סופר המדע הבדיוני הישראלי הפורה מכולם. לאורך השנים הוא פירסם חמישה ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. הספרים של קמין זכו לתגובות קוטביות, או שאוהבים אותם או ששונאים אותם. יותר מכל סופר מדע בדיוני ישראלי אחר.

נמנה את ספריו  הקודמים:

יממה, 2005.

 בבואה, תל אביב, קדמת עדן, דצמבר 2005   

 סטראני, תל-אביב, קדמת עדן, דצמבר 2006

האיילה ויונק הדבש, תל-אביב, קדמת עדן, 2009.

  מתחת לפני השטח, תל-אביב, בבואה, 2013.


נציין שהוא גם ערך ספרים רבים בסוגות שונות כמו:

 ספר המתח המצויין של אבי גולדברג רצח בטור דה פראנס, תל אביב, מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2013.

ספרה העתידני של אלה בירום, מאה שנים קדימה, חולון, אוריון הוצאת ספרים, 2014.

ספרה של אורנה נדלר קליין האשה שבין הצללים, תל אביב, גאיה הוצאה לאור, 2015.

‫ספרו של דוד אברט-ארבל המוסד שאינכם מכירים, מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2019. ספר עיוני על “המוסד”.

ורבים אחרים.

קובי קמין

קמין ידוע בדעותיו הימניות הברורות מאוד, שאמנם הפלא ופלא רישומן אינו ניכר יותר מדי בספריו.

וכעת, לאחר שסקרנו את האיש ופועלו, נעבור לדיון ביצירה האחרונה שלו.

העתיד הרחוק על פי קובי קמין

נציין שאין יותר מדי כותבים שהצליחו בחיבור ספרים על העתיד הרחוק, אלפי שנים בעתיד, או אף ניסו לעשות זאת. גם לא בספרות האמריקנית והבריטית. יש את ג’ק ואנס, קורדוויינר סמית, ג’ין וולף, בריאן אולדיס, ולא  רבים אחרים.

בדרך כלל קל יותר לסופרי מדע בדיוני לתאר עתיד קרוב יחסית, או לתאר עולם אחר ביקום אחר, או במערכת כוכבים אחרת, שאין לו כל קשר לזה שלנו. אפילו קל יותר לתאר עתיד רחוק שלאחר חורבן, שבו העולם שלנו נשכח לחלוטין, ונוצרה תרבות חדשה, שקל לתאר אותה ללא תיאור השלבים השונים והמרוחקים של העבר הרחוק שאליו היא קשורה.

או שהם פשוט לא מצליחים כלל בתיאור עתיד רחוק אמין.

יצחק אסימוב, למשל, הוא מישהו שלא הצליח כלל ליצור תמונה אמינה של העתיד הרחוק. בניגוד כמובן לתיאורים שלו של העתיד הקרוב ביחס.

האנשים שלו בסדרת המוסד, הסדרה המפורסמת ביותר במדע הבדיוני, חיים באימפריה גלקטית ענקית אבל נקראים כמו אמריקאים מהמאה העשרים, גם בעוד חמישים אלף שנה. בספרו “המוסד האחר” אנו קוראים על ילדה שמקבלת הוראה מהמורה שלה לכתוב חיבור, והאנשים עדיין קוראים קומיקס בעיתון היומי. הבירה הגדולה של האימפריה הקיסרית, העיר-כוכב טרנטור, מזכירה יותר מדי בספריו האחרונים של אסימוב את ניו יורק באמצע המאה העשרים שבה גדל, עם המיעוטים המסוכסכים, וכך הלאה.

אסימוב אינו מצליח, וגם אינו מנסה באמת, ליצור תחושה של תרבות עתיקה מיני חקר.

קורדווינר סמית, סופר ידוע הרבה פחות מאסימוב, לעומת זאת בהחלט הצליח, כי התבסס על הספרות הסינית, ויצר תחושה של תרבות עתיקה של אלפי שנים, המבוססת על יצירות ספרות ואמנות, וכל מיני דברים אחרים, שכלל אינם מוכרים לנו.

כך עושה גם קמין. כשאנו קוראים את הספר אנו מרגישים שאנו באמת נמצאים בעידן עתידני מפותח ביותר, רחוק מאוד, שבו התקופה שלנו היא זיכרון עמום ביותר, לצד תקופות רבות אחרות.

הגוף השולט בעתיד הרחוק שאותו הוא מתאר, “העריצות”, מזכיר את “ההשגחה” השולטת בספריו של קורדויינר סמית, בשילוב האירגון החשאי של “המוסד האחר” של אסימוב, שמתפקידו לעצב מאחורי הקלעים את ההיסטוריה לאורך אלף שנה.

קמין קיבל השראה מהם, וגם מציין זאת, אבל הסיפור עומד לחלוטין בפני עצמו.

העלילה מתרחשת בעתיד הרחוק שבו הגלקסיה מיושבת בידי בני אדם, ומרכז האנושות, עדיין בכדור הארץ, נשלט בידי “העריצות” – אוליגרכיה קטנה ומיסתורית של שליטים סופר מתוחכמים, רואים למרחוק, שקובעים  הכל, ושולטים לפחות בכדור הארץ באופן מוחלט. בני האדם עצמם הם יצורים הדוניסטיים חסרי הרפתקנות, והעריצים מנסים לעורר בהם את תחושות הגילוי וההרפתקה. ככל הנראה בהצלחה מוגבלת ביותר.

אבל ל”עריצות” יש זמן וסבלנות.

הספר הוא בעצם ארבעה סיפורים קשורים זה לזה, אבל בהחלט נפרדים, המתרחשים ביקום של “העריצות”, כנראה לאורך מאות שנים (!). אחד מהם מתאר את מסעה של ספינת חלל לכוכב לכת רחוק בשמה של “העריצות”, פשוט כדי לעורר את יצר ההרפתקנות שנעלם מזה כבר מהמין האנושי (לפחות זה שבכדור הארץ). סיפור אחר מתאר את מאבקה המתוחכם של “העריצות” בגזע חייזרי עויין, שמתגלה פתאום בגלקסיה שעד כה הייתה מיושבת רק ביצורים מכדור הארץ.

אנחנו לומדים מעט במהלך הספר והסיפורים על איך נוצרה “העריצות” אבל המיסתורין נשאר. למשל, נראה שיש בני אדם בכוכבי לכת רבים בגלקסיה, איך בדיוק “העריצות” שולטת עליהם מכדור הארץ הרחוק?

הסופר שותק בעניין זה, ועדיף ככה. הוא משאיר אווירת מסתורין סביב “העריצות” ושיטות שלטונה. אבל נראה שהעריצים השונים הם מאריכי ימים במיוחד.

איננו יודעים הרבה על העבר הרחוק שבו נוצרה “העריצות”, אם כי קמין מוסר משהו פה ושם. אבל מכל פריטי המידע האלו לא ברור כלל כיצד נוצרה “העריצות” המפחידה והאהובה של העתיד הרחוק שאותו הוא מתאר.

אמנם מידי פעם קמין נזכר בספר בהווה ומביא את דעותיו הפוליטיות. באופן ספציפי, בפרק שבו מסופר על המוסלמים שתקפו את אירופה. הנה קטע מהפרק הזה, שבו משהו מהרעיונות שהוא מבטא בשיחות, המעניינות מאוד, עימו. הקטע הוא “לא פוליטיקלי קורקט”. ראו הוזהרתם.

המסר העכשווי ברור מאוד, אולי ברור מדי.

או לדוגמא גם בקטע להלן, שמביא לנו רמז עמום מאוד על ראשיתה של ה”עריצות”:

אני חוכך בדעתי בשאלה האם הקטעים האלו פוגמים באווירת הספר בכך שהם מביאים לתוכו את העתיד הקרוב יחסית והמובן יחסית? אבל לקורא העכשווי הקטעים האלו גם מסייעים להבין את הקשר (הקלוש) בין העתיד הרחוק מאוד של הספר והעולם שלנו.

סך הכל זהו ספר מדע בדיוני מרשים, והספר העברי הטוב ביותר על העתיד הרחוק. למען האמת הוא בעצם גם כמעט היחיד, לצד ספרו של לביא תדהר “התחנה המרכזית“, שמתאר סוג של עתיד קרוב בהרבה מזה שמתאר קמין, ולכן קל הרבה יותר לפיענוח. אבל הוא עדיין טוב גם בקנה מידה אמריקני. עצם הקושי לפענח מה בעצם מתרחש שם תורם לדעתי הרבה לקסמו של הספר.

אבל:

לא אהבתי את העטיפה. עדיף היה לבחור במשהו אניגמטי הרבה יותר, כראוי לתיאור העתיד הרחוק והאניגמטי  שהוא בגדר תעלומה “כמעט” בלתי ניתנת לפיצוח, שאותו מתאר קמין לאורך הספר.

למרבית הצער הספר ניתן להשגה רק בחנות “קדמת עדן”, ברחוב אלנבי בתל אביב, והוא אינו נמצא באף חנות אחרת, וגם לא למכירה ברשת. חמור מכך, אינו נמצא בשום ספריה, אפילו לא בספריה הלאומית שבה אמור להיות עותק מכל ספר שיוצא בישראל.

כמובן מן הראוי שהמחבר ידאג שעותקים של הספר יהיו בספריה הלאומית ובספריות אחרות, כדי שישארו לדורות הבאים, ואולי גם לעתיד הרחוק, ולא יעלמו לחלוטין מבלי שאין יודע על עצם קיומם.

יעקב קמין בחנות “קדמת עדן”

קראו גם :

קובי קמין בלקסיקון הסופרים

דף הפייסבוק של קובי קמין

דף הכתיבה של קובי קמין

דף הפייסבוק של קדמת עדן

תגובה אחת

  1. מה עם היפריון? או שהוא לא רחוק מספיק בעתיד? ומה עם חולית? ומה עם מסופוטמיה שתיקת הכוכבים? הוא ישראלי וקורה בעתיד הרחוק!

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן