ליסבון, ויקיפדיה
ליסבון, ויקיפדיה

על מדינה שלא ידעה להמיר את ספינות המפרש בצוללות גרמניות

הייתי יכול לבחור כותרת מוצלחת יותר לרשימה זו, העוסקת במסע האחרון בקדנציה הזו של רוה”מ. בהשראת למשל:”39 המדרגות” של היצ’קוק, או “ארבע מאות המלקות” של טריפו, או האיש במזוודה של המוסד, יכולתי לכנות רשימה זו “אחת עשרה המזוודות של שרה”.
אך בל נקדים את המאוחר, שממילא הוא טריוויאלי לחלוטין בעולם רב תהפוכות זה. שהרי ליסבון של היום, מחוז חפצם של ישראלים עוד בטרם נסיעתו של הזוג נ. לשם, ידעה ימים גדולים יותר וגרועים יותר מאשר ימי ההשתלטות הישראלית על משרד הדרכונים הפורטוגזי וההצטרפות ההמונית לעם הקטן.
ליסבון הייתה בירת אימפריה אדירה, ששלטה על האמזונאס ושטחי יבשת דרום אמריקה הגדולים עשרות מונים משטחה. מברזיל הענקית עד למקאו הזעירה, ולחופי גואה ולאוצרות אנגולה, שייטו ספניה העזים של פורטוגל ללא חת. הימים רבי התהילה הללו עברו חלפו, ואפילו בחיל הים הישראלי ידוע שאין להתחפר בתהילת העבר, ויש להמיר מפרשיות שחלף זמנן בצוללות.
כך, עם חלוף השנים, אבדה לפורטוגל האימפריה הענקית, וספניה עזי הנפש עברו לדייג מקרלים וסרדינים, שהוא מנת חלקם של ספנים שאיבדו את השליטה באוקיינוסים, ושל אדמירלים שנתפסו בקלקלתם.
רחובות ליסבון, ששקקו פעם ממסחר עולמי, וסחורות מארבע קצוות תבל מילאו את מחסני סוחריה, נראים היום יותר כדרך יפו פינת הרצל בתל אביב, מאובקים משהו, ובחלונות הראווה מוצגת מרכולת שעבר זמנה, מפות רקומות, שעווניות, מחבטים לקטילת יתושים, ומניפות.

ב-1755 ידעה ליסבון את אחד מאסונות הטבע הגדולים בהיסטוריה. רעידת אדמה, וצונמי שהיכה בה והרס אותה עד היסוד, נטל את חייהם של עשרות אלפי תושביה, וגזר סופית את גורלה להיות מדינה איברית קטנה בשוליה המערביים של אירופה. הדי אותה זוועה עלו בכתבים רבים של המאה ההיא, בעיקר כתמיהה על השגחה אלוהית שלא הצילה חפים מפשע מאסון כה נורא. וולטר כתב את ה”פואמה על אסון ליסבון”, וכן הזכירה בספרו “קנדיד”.

נסיעות

יש משהו מבדח, או אולי פתטי, בטיסות האובססיביות של הזוג נתניהו, החיזור הבלתי פוסק אחר מנהיגי אומות העולם, והרצון להסתופף בחברתם, או למצער להצטלם בחברת שועים ומגנאטים, שיחסר כנראה כשיבחר במקומם זוג נוסע אחר על חשבוננו. הסיפור שהתפרסם לאחרונה אודות מסע הבזק מנתב”ג לפורטוגל למשך פחות מארבעים ושמונה שעות בלוויית אחת עשרה מזוודות שחורות, שנאגרו במחלקת העסקים במטוס ליד ברכי רוה”מ ורעיית הרוה”מ, נשמע כמו קטע מסדרת מונטי פייטון, או לחלופין כתרגולת בריחה מהארץ לפני יום הדין הקרב.
בחירת המספר המשונה 11, מספר המזוודות שנטלו עימם בני הזוג למסעם הקצרצר, שאינו ידוע כמספר מזל לו הם זקוקים היום יותר מתמיד, ואינו מעלה בזיכרוני שום אסוציאציה. מה נאצר בנפח האדיר של אחת עשרה מזוודות בדרכן לליסבון? האם הן הכילו קלסרים איראניים שיוצגו בכנס ללוחמה נגד טרוריסטים בסקים במדינה השלווה, או אולי נגנזו בהן אלפי מסמכים אישיים ממשרד הפנים הישראלי, במאמץ להשיג דרכון קולקטיבי פורטוגזי לתושבי מדינת ישראל, ובכך לחסוך מאתנו עמידה בתור בשגרירות פורטוגל בתל אביב?
ולחלופין, האם היו המזוודות הללו מלכתחילה ריקות ועתידות היו להתמלא בH&M- ליסבון בטי-שרטים, מתנות, אותן יחלקו בני הזוג בשובם לירושלים למילצ’נים, לפאקרים, לאלוביצ’ים , ולג’ינג’י מהעיתון, כחלק מאסטרטגיית ההגנה אותה הם בונים לקראת משפט המאה?
המוכס הפורטוגזי שקיבל את פניהם בשדה התעופה שאל בנימוס :”נסיעה עסקית לשלושה ימים, שתי מזוודות ריקות?”. Viagem de negócios de três dias ] duas malas vazias ] בטרם ראה את ערימת המזוודות המגיחה מהמטוס.. המוכס בן למשפחת אנוסים (כמו כולנו בישראל השואפים לקבל דרכון פורטוגזי) מנה את המזוודות, וכשהגיע למספר 11 חלף בראשו הבזק מעברו.
הוא נזכר בנעוריו ובמשפחתו האנוסה כבר למעלה מארבע מאות שנה. מדי אביב ירדו כל בני משפחתו, לבושים חגיגית, למרתף הבית הישן בסינטרה בה התגוררו מאז נטשו את דת משה, הליטו את חלונות הבית בווילונות, הדליקו נרות, ושרו בלחש “אחד מי יודע….”. רץ המוכס האדיב אל הגברת הראשונה ולחש באוזנה (חשש לסוכני חרש של האינקוויזיציה) “אחד עשר כוכביא, אחד עשר כוכביא”.”אני היבראוס”. הוא הורחק מיד מבני הזוג והועבר לאלתר לתפקיד מוכס בנמל המים הקטן של אלבופרייה, שם הוא מפליא לספור את הסרדינים המגיעים מהים.

מזוודות

כממריא קבוע בלואו קוסט, מצויד במזוודת שמונה קילו מקסימום, ודוחס סנדוויצ’י צידה לדרך בכיסי מכנסיי, ניסיתי לברר אצל מקורות יודעי טיסה, את הצורך לשאת לחו”ל פורטוגזי אחת עשרה מזוודות.
מנהל המלון בו שהו סירב לאשר או להכחיש את הסברה כי מדובר במטען שיועד למכבסת המלון וכלל וילונות ומפות של המעון הרשמי. הוא בכלל חשב כי מדובר בזוג פרזנטורים של חברת “סמסונייט”.
נציג חב”ד בליסבון הכחיש כי קיבל את תכולת המזוודות: סופגניות לקראת חג האורים, וגם לא מטען חמגשיות עודפות לקהילה היהודית הקטנה בליסבון.
ממשרד ההגנה הפורטוגזי הכחישו כי המזוודות הכילו צוללת כיס או חלקים מהן, כמימוש הסכם לרכישת נשק בין שתי המדינות.
בצר לי פניתי אל חנוך לוין שפתר כבר סוגיה ממין זו במחזה “אורזי המזוודות”, וכתב את משפט המפתח

“!Are you all crazy or what? They warned me everyone is crazy in the Middle-East”

אני מניח שלעולם לא נדע מה כלול ב- 275 ק”ג שהיה במטען האישי של הזוג, כל שאני יודע הוא שזוג מברשות שיניים ללילה או שניים שוקל הרבה פחות.

אבי גולדברג לפני קריסמס-חנוכה.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן