חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

סדרת ההרצאות של בנק ישראל

סדרת הרצאות בנק ישראל בתל-אביב נובמבר 2019-ינואר 2020
סדרת הרצאות בנק ישראל בתל-אביב נובמבר 2019-ינואר 2020

“בנק ישראל – שווה להכיר” היא סדרת הרצאות המתקיימת במרכז המבקרים של בנק ישראל בתל אביב, שמטרותיה הן קידום חינוך כלכלי, הכרת פעילותו של הבנק המרכזי, והצגת התערוכות של מרכז המבקרים.

המפגשים מתקיימים ברחוב לילינבלום 37 בתל אביב, אחת לחודש בימי רביעי בין השעות 18:00 – 19:30. כל מפגש כולל 2 הרצאות. הראשונה היא של עובד בכיר בבנק ישראל על אחד מתחומי עיסוקו, ואחריה הרצאה על נושאי התערוכה של מרכז המבקרים.

בין שתי ההרצאות שהתקיימו ביום רביעי 20.11.2019 היה קשר סמלי. בהרצאה הראשונה דני חחיאשוילי – סגן המפקחת על הבנקים ומנהל האגף לטכנולוגיה וחדשנות – הציג את עולם התשלומים של היום ושל העתיד הקרוב, וד”ר צדוק עלון – מנהל מרכז המבקרים, סקר את תולדות המטבע למן המטבע הראשון מהמאה השביעית לפני הספירה ועד לעידן המטבע הדיגיטלי.

בתחילת דבריו, דני חחיאשוילי סיפר על ביקור משלחת בנק ישראל ביולי 2019 בהודו – מדינה, שהייתה נחשלת מבחינת שיטות התשלום, ועשתה קפיצה גדולה לאחרונה. התשלום בבתי עסק מתבצע באמצעות סריקת QR code במכשיר נייד, אפילו בדוכנים פשוטים ברחוב. לאחר מכן הוא עבר לנושא של כניסת תקן EMV החדש של כרטיסי האשראי לישראל, שמחייב הקלדת הקוד הסודי במסוף ייעודי. השיטה נהוגה כבר מספר שנים באירופה, ומטרתה לצמצם גניבות ומעילות.
דני דיבר על אפליקציות התשלום של הבנקים הישראלים, דוגמת bit, pay, וכן על כניסת האפליקציות של החברות הבינלאומיות המכונות big tech, דוגמת google pay. עוד צעד קדימה הם מטבעות קריפטוגרפיים: bitcoin, שנתון לתנודות בערכו, ו – libra של פייסבוק, שהוא מטבע מוצמד למטבעות חזקים בעולם, ועל כן שומר על יציבות יחסית.

כבר עכשיו ניתן לפתוח חשבון בנק חדש תוך שימוש בטכנולוגיות של צילום וזיהוי פנים, ללא נוכחות בנקאי. בעתיד הקרוב: מטבע CBDC – Central Bank Digital Coin שיוכנס ע”י הבנק המרכזי, וכן הקמת בנק דיגיטלי, ללא סניפים כלל, שנמצא עכשיו בשלבי תכנון מתקדמים ויושק תוך כשנתיים. שוודיה היא המדינה המתקדמת בעולם מבחינת אמצעי התשלום, ובה הכסף המזומן כמעט נעלם, אבל בארץ המזומן נמצא בשימוש, ומרכז המבקרים מציג תערוכה עשירה ומגוונת של המטבעות מכל הזמנים, עם הדגש על המטבעות היהודיים הקדומים.

צדוק עלון – ד”ר לפילוסופיה – נתן הרצאה חווייתית מרתקת על תולדות המטבע, תוך כדי הפעלת הקהל בשאלות שהפנה אליו, ובסיפור אנקדוטות חינניות. הוא הציג את המטבע הראשון, אותו המציא במאה השביעית לפני הספירה המלך גיגס מממלכת לידיה, שהייתה בשטח מערב טורקיה, ונכחדה מאז.

מטבע – כמו המנון ודגל – הוא סמל של ריבונות. על כן, עם קום המדינה נתקבלה החלטה דרמטית, שמטבעות מדינת ישראל יעוטרו בדגמים שהיו על גבי מטבעות יהודיים קדומים, בסימן “חדש ימינו כקדם”. הדבר מסמל המשכיות, רצף של קשר לארץ. כשצדוק דיבר על הדגם שעל גבי המטבע של חצי שקל, הוא הזכיר את המונח “נומיסמטיקה” – ענף של ארכאולוגיה שחוקר ממצאים של אמצעי תשלום. צדוק עלון – שהוא בין יתר הישגיו גם סופר ומשורר, נדרש לנושא הלשוני הבסיסי של הרצאתו: למילה מטבע שני פירושים: הילך חוקי של מדינה – currency באנגלית – ואמצעי תשלום עשוי מתכת – coin. ליתר בהירות, כשמדברים על מטבעות ממתכת כדאי להשתמש במילה “מעות”. ועוד בצד הלשוני – המילה מטבע היא גם זכר וגם נקבה, ומכאן צדוק שואל כמה מילים זכר ונקבה יש בעברית? התשובה: כ- 20. ועוד סיפור משעשע: כשאנשי האקדמיה ללשון העברית באו לסיור במרכז המבקרים, וצדוק העלה את הנושא של המילים שהן זכר ונקבה, דעתם הוסחה מן התערוכה, והם שקעו בוויכוח מקצועי בנושא הלשוני הקרוב לליבם. ועוד שאלה, שצדוק מפנה לקהל: מה יותר קל לזייף – שטר או מטבע?

כדי לחלוק כבוד לאישים שהיו על השטרות שיצאו מהמחזור, הוחלט להנפיק מטבע מיוחד עם הדמות שלהם. אך יש קושי לשים דמות של אדם על מטבע, כי כך נוצר פסל בתלת ממד, והדבר אסור על פי הדת. צדוק דיבר על טכנולוגיה – ממש מופלאה, שהומצאה בשוויץ, והיא לשקע את הדמות במטבע בסיוע קווים בולטים, וכך נמנעה עברה על האיסור “אל תעשה לך פסל ומסכה”.

ולסיום: האם אתם יודעים איזהו עשיר? שואל צדוק עלון, ועונה: כמובן מי ששמח בחלקו, וגם אם נקרא את המילה עשי”ר כראשי תיבות – מי שיש לו עיניים, שינים, ידיים, רגלים וגם ראש.

העתיד הקרוב והעבר הרחוק מתחברים בהרצאות מרתקות במרכז המבקרים של בנק ישראל, אותן ניתן גם לראות ביוטיוב, למשל ההרצאה הזאת.

המפגש הבא של “הרצאה ותערוכה” ייערך ביום רביעי הקרוב – 18.12.2019.

חגית ממליצה גם על

המופע ״יובל שר יוסי״

תמונת המופע ״יובל שר יוסי״
תמונת המופע ״יובל שר יוסי״

יוסי בנאי, שנפטר בשנת 2006 בגיל 74, היה זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, קומיקאי, קריין, תסריטאי, ובמאי תיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל ופרס התיאטרון הישראלי, והוא נחשב לאחד מגדולי אמני הבמה של ישראל.

משפחת בנאי הענפה התברכה בכישרון בימתי. יובל בנאי – בנו של יוסי – הוא מוזיקאי מוערך, סולן להקת “משינה”. ליובל בנאי קריירה מוזיקלית עשירה, הכוללת פעילות רבת שנים בלהקת “משינה”, אותה הקים בשנת 1983 עם שלומי ברכה, אלבומי סולו, והופעות רבות-קסם על במות שונות.

מאז ספטמבר 2019 יובל בנאי מעלה את המופע “יובל שר יוסי” בו הוא מבצע את השירים של אביו, יוסי בנאי, יחד עם להקה של מוזיקאים ידועים: גבע אלון בגיטרה, ג’נגו בבס, אסף רייז בתופים, גליה חי בוויולה, ולירון פלורה משולם על הקלידים. המוזיקה עשירת מנעד, ועיבודי השירים הבולטים “אני וסימון ומואיז הקטן”, “תרנגול כפרות”, “תחת עץ האהבה”, “שיכור ולא מיין”, “אהבה בת עשרים”, נשמעים נוסטלגיים ורעננים כאחד. יובל בנאי אלגנטי, כריזמטי, ושנון, כל המעמד מכבד מאוד את זכרו של האמן הדגול, רוח של כישרונות ואיכויות שורה באולם.

למופע הקרוב, שיתקיים ביום שישי 20.12.2019 בבית האופרה במשכן אומנויות הבמה בתל אביב, תצטרף רבקה מיכאלי, אשר הופיעה יחד עם יוסי בנאי במערכונים בלתי נשכחים דוגמת “רבע עוף או בורקס”, “עברית קשה שפה”, ו”יוסף ג’ון רבקה ג’ון”. בשילוב הכוחות היצירתיים הזה טמונה הבטחת הנאה.

2 תגובות

  1. תודה חגית
    אכן סיור והרצאה מלמדת ומעמיקה על נכסי התרבות והכלכלה שלנו.חוויתי את הסיור יחד עם חבריי מסכים ותומך בהמלוצתייך. אהבתי ואוהב את יוסי בנאי שיריו והביצועים שלו. כיף שיש מי שממשיך את השושלת והשרשרת.

  2. סקירה מרתקת. רבת אנפין. בעלת ערך מוסף בוודאי שגם שוברת מוסכמות בנוגע לקשר שבין כסף לספרות.
    כדאי בהחלט שמבקרים הכוללים אנשי ספרות ילמדו קצת יותר על מורכבות וחשיבות הכסף לא רק במובן החומרי אלא כמהות המלמדת אותנו על טבע האדם ומשמעות סדר העדיפיות הקיומי שלו.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן