ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על
הסרט “השנה הראשונה שלי” של תומא לילטי
זהו סרט מצוין המספר את סיפורו של אנטואן, שאחרי שנתיים מנסה לעבור את המכינה לבית הספר לרפואה ללא הצלחה. הוא מגיע לניסיונו השלישי, ושם הוא פוגש את בנז’מה, בן למנתח בכיר ממשפחת מהגרים, המגיע לשנת הלימודים הראשונה בפקולטה לרפואה ישר אחרי שסיים בית ספר תיכון. הסרט מספר את הלחצים של השניים המתמודדים עם הלחצים והסביבה התחרותית, כשהם נאלצים להתגבר על המכשולים היומיומיים בדרכם, ועם הציפיות הגבוהות מהם ליום המחר.
מעבר לעוצמה של הסרט בהמחשה מה עוברים סטודנטים לרפואה באוניברסיטאות, הן מבחינת המעמסה הלימודית, והן מבחינת התחרות האלימה כמעט בין הסטודנטים השונים – השיטה בצרפת קצת שונה מישראל, שם משנה הראשונה לשנייה עולים רק 250 סטודנטים מתוך 2500 כי מתקבלים הרבה יותר כבר מההתחלה והסינון הוא בהמשך הלימודים – זהו סרט השואל שאלות חשובות לגבי מה עושה את האדם רופא טוב? האם הכישרון שלו או הידע? האם רופא טוב זה אדם שהתקבל לרפואה אבל לא ממש רוצה בזה כי היה עליו לחץ חברתי מהמשפחה, או אדם שחלם להיות רופא ויש לו מוטיבציה אבל זה לא מספיק כדי להתמודד עם התחרות והלחץ? המתח הזה מגולם בין שני החברים: אנטואן שחלם להיות רופא ועושה את כל המאמצים לסיים למרות הקשיים, ובנז’מה שהוא בן של רופא ובעצמו גאון לא קטן, אבל לא בטוח שהוא רוצה בזה, ונגרר בגלל לחץ של אביו וניסיון לרצות אותו. דבר שיעלה אחר כך בסרט ויגרום לקונפליקטים רבים.
זהו סרטו השלישי של הבמאי תומא לילטי, שהוא רופא בהכשרתו, ועוסק בכל סרטיו בהיבטים הקשורים לעולם הרפואה, כמו בסרטו הקודם הלהיט “רופא הכפר”. בסרט משחקים שניים מהכוכבים העולים של צרפת – ונסן לקוסט (״לולו״) מגלם את אנטואן, ולצידו וויליאם לבגיל (״סה לה וי״) מגלם את בנז’מה. לבגיל היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס הסזאר לשחקן המבטיח (לקוסט היה מועמד אף הוא לסזאר על תפקיד ראשי בסרט אחר בו שיחק השנה).
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הסרט ״רמי – ילד של אף אחד״
בימים האלה של חופשת חנוכה מוקרן בבתי הקולנוע הסרט הצרפתי “רֶמִי – ילד של אף אחד”, המבוסס על ספרו של הקטור מאלו הצרפתי, “באין משפחה” משנת 1878. זהו סרט לכל המשפחה – לילדים מגיל 8, עם הנאה ותובנות גם למבוגרים.
פעוט בן פחות משנה, לבוש בגדי עשירים, בעריסה, תחת פתיתי שלג, נמצא על מדרגות כנסיה בפריז. הוא משמיע קול בכי, אך כשמבחין בפני אדם מעליו, מפסיק לבכות, מחייך, מושיט את ידיו. הילד נאסף וגדל עד גיל 10 בכפר צרפתי אצל אישה טובה ואוהבת, אשר קוראת לו בשם רֶמִי. הילד חושב שהאישה היא אימו, עד שמתגלית עובדת היותו מאומץ, והילד עובר לחסותו של אמן מוזיקה נודד, בשם אדון ויטאליס. לרמי כשרון שירה, אותו האמן מזהה ומפתח. רמי מזמזם מנגינת שיר ערס, אשר טבועה עמוק בתודעתו. לאמן תחושות נבואיות לגבי עתידו של רמי. הוא מרגיש שלמנגינה שבפיו של רמי חשיבות גדולה. הוא רושם את התווים של המנגינה, ומבקש מרמי לשמור את הדף, ואף לשאת אותו על גופו.
במהלך המסע, רמי פוגש ילדת אצולה אנגליה נכה. הילדים שמחים להיות יחד, ואמה של הילדה מציעה להשאיר את רמי אצלה בתפקיד נחות – בתור משרתה האישי של הילדה. אדון ויטאליס מורה לרמי להמשיך במסע ההתבגרות, באומרו שייעודו של רמי הוא להגיע למעמד רם, לפחות כזה של הילדה, ואז יהיה ראוי לה.
למסע סוף טוב, כמו באגדות, אבל כזה שאפשר להאמין לו. רמי מוצא את אימו האנגליה העשירה והופך להיות זמר אופרה מפורסם. בסיפור המסגרת של הסרט אנחנו רואים אותו בתור איש זקן, בעל בית יתומים על שם ויטאליס, אשר, בשונה מהתדמית הרווחת של בתי יתומים, בזה של רמי, הילדים שמחים לשהות.
הסרט מצולם יפה, משוחק היטב ע”י דניאל אוטיי – השחקן המפורסם – בתפקיד של האמן הנודד, ומלום פקן הצעיר בתפקיד רמי בן ה-10. למוזיקה תפקיד חשוב ומיטיב, החלקים הפנטסטיים בעלילה – אינם מופרזים ומתקבלים בטבעיות.
הילד נולד אנגלי, בילדותו היה צרפתי, וחזר להיות אנגלי. מצב דומה קיים בסרט “השקרן הטוב”: שני הגיבורים הראשיים גדלו כגרמנים בברלין עד אחרי גיל ההתבגרות, עברו לאנגליה, הסתירו את עברם הגרמני והציגו את עצמם כאנגלים לכל דבר.
אני תוהה: מיהו אנגלי, מיהו צרפתי, מיהו גרמני? השאלות האלה נראות לי יותר קשות מאשר שאלת “מיהו יהודי?” מה מאפיין את העמים האירופיים האלה? במה ייחודם?
תודה לניסים ולחגית על ההמלצות היפות.