מקדימון הסרט “ליטא החדשה “

פרופסור מציג את תוכנית “ליטא החדשה” שאולי תציל את ליטא הישנה ואת תרבותה. פסטיבל חיפה.

הסרט “ליטא החדשה” Nova Lituania הוא סרט מתרבות שכמעט איננו מכירים אותה, התרבות הליטאית, והוא אחד מגדולי הסרטים שראיתי במאה הזאת. הוא הרשים אותי במיוחד גם משום שרק לפני כחודש שהיתי באזורים המוצגים בו בליטא, וראיתי את הנופים שבהם הוסרט, אבל הוא אדיר עוצמה גם ללא ההקשר הזה.

הסרט המצמרר הוא בדיוני, אבל מבוסס על פרשה אמיתית – הצעה של גיאוגרף ליטאי ידוע להקים ליטא חדשה אי שם באמריקה או באפריקה, שלשם אפשר לשלוח את אזרחי ליטא, ושם תשומר התרבות הליטאית הייחודית.

וזאת מתוך ההנחה, שמתגלה כנכונה, שארץ קטנה כמו ליטא תהיה תמיד קורבן של שכנותיה הגדולות והחזקות הרבה יותר. ברית המועצות וגרמניה.

וזה אכן מה שקרה.


Kazys Pakstas  הגיאוגרף שמאחורי רעיון ליטא החדשה

הרעיון של “ליטא החדשה” הוצע בשנות השלושים בידי גיאוגרף ליטאי ידוע בשם  Kazys Pakstas.

 הוא סייר בארצות שונות, ובהן פלשתינה, באמצע שנות השלושים, וקבע שעל ליטא להקים מייד מדינה נוספת בארץ מרוחקת. טענתו הייתה שאסור לה ״להחזיק את כל הביצים בסל אחד”. התרבות הליטאית השבירה חייבת להיות ביותר ממקום אחד, ולכן יש לדאוג להגירה מאורגנת של ליטאים, שיתיישבו במקום אחר, ויפתחו שם את התרבות הליטאית, בלי להטמע בתרבות הסובבת כפי שקורה בהגירות לא מאורגנות.

יש לציין שהרעיונות האלו היו אז בכלל “באוויר”, שהרי זה בדיוק מה שעשו במשך שנים אנגלים ששלחו את אנשיהם לארה”ב לאוסטרליה ולדרום אפריקה, וגם ההולנדים בדרום אפריקה, והצרפתים  בקנדה. זאת גם בעצם הייתה התוכנית של הרצל שמבחינתו אפשר היה להקים מדינה יהודית באוגנדה או אף בארגנטינה.

כמובן גם לגרמניה הנאצית הייתה בדיוק אז תוכנית מסוג זה בדיוק של הקמת מרחב מחיה לגרמנים במזרח אירופה. יש להניח שהגיאוגרף הליטאי היה מודע היטב לכל התוכניות האלו ולנסיונות לישמן.

תוכנית נוספת  מסוג כזה הייתה לגבי האי מדגסקר, שהוצעה גם לגבי הליטאים שיתישבו שם, והיא עורבבה עם התוכנית של פקסטאס.

פקסטאס קרא גם להקים ברית קונפדרציה בין המדינות הבלטיות והמדינות הסקנדינביות, שלה נתן את הכינוי “הקונפדרציה הבלטוסקנדינבית” “Baltoscandian Confederation.”

הרציונל היה שרק ברית של מדינות קטנות תוכל לעמוד כנגד מדינות גדולות יותר וחזקות הרבה יותר. אבל המדינות האלו צריכות להיות מקבילות בגודל, ולכבד אחת את השנייה, דבר שקשה מאוד היה לשכנע איתו את תושבי הארצות הבלטיות, שבאופן כללי מתעבים זה זה את זה מאז ומתמיד.

פאקטסט ניסה לעניין את ראשי המדינה בתוכניותיו. אך אלו התייחסו אליהם באדישות מוחלטת, אם כי היה אישיות ידועה למדי, ואף היה מועמד לנשיאות ליטא.

הוא נאלץ לראות את הפלישה הסובייטית ואת הפלישה הנאצית לארצו, שאותן צפה שנים קודם לכן, ובחורבן מולדתו.

הוא עצמו היגר לארה”ב לאחר הפלישה הסובייטית לליטא, ומת שם.

התוכנית שלו, שיכולה הייתה לשנות את גורלה של התרבות הליטאית לא נשכחה. נכתב עליה מחזה בשם ״מדגסקר״ בידי מחזאי ליטאי. אולי המחזה שימש כמקור השראה לסרט ואולי לא.

Karolis Kaupinis במאי וכותב “ליטא החדשה”

הבמאי Karolis Kaupinis קארוליס קאופיניס, בוגר מדע המדינה שזהו סרטו הראשון באורך מלא, לוקח את הפרשיה האמיתית הזאת, שעליה שמע מן הסתם בלימודי מדע המדינה שלו, ויוצר סביבה סרט בדיוני אך מבוסס על האירועים האמיתיים שהביאו לחורבן ליטא.

הוא שואל בסרט את השאלה: מה היה קורה אילו תוכנית “ליטא החדשה” הייתה זוכה לתמיכה כלשהי בחוגי השלטון הליטאי בימים האחרונים של ליטא העצמאית, ולא בהתעלמות ואדישות מוחלטת?

הפרופסור מציג את תוכנית “ליטא החדשה” שלו לפני חברי ממשלה סקפטיים. תמונה מהסרט. פסטיבל חיפה.

עלילת הסרט:

הפרופסור פליקס גראודיס Feliksas Gruodis פונה לראש ממשלת ליטא ב-1938 ג’ונאס סרבוס (הבמאי שינה את השם של הדמות ההיסטורית ראש ממשלת ליטא ב-1938 Vladas Mironas), ומציע לו להעביר חלק גדול מאוכלוסיית ליטא למקום אחר, באפריקה או באמריקה, בהגירה מאורגנת בידי הממשלה. זאת על מנת להציל את התרבות הליטאית מחורבן והשמדה בידי הגרמנים ו/או הרוסים, שהחוקר יודע שכיבוש בידיהם כעת בלתי נמנע לאחר עלייתו של היטלר לשלטון.

הפרופסור ופוליטיקאי בכיר תמונה מהסרט “ליטא החדשה”. פסטיבל חיפה.

ראש הממשלה ג’ונאס סרבוס, שמבין גם הוא בדיוק כמו הפרופסור מה מתרחש סביב ליטא, ומה השלכות של זה על ארצו, תומך בהצעה אבל לשניים יש חילוקי דעות איך ליישם אותה.

הפרופסור רוצה להעביר רק את האליטה, וליצור ליטא חדשה טובה יותר. הפוליטיקאי המעשי מטיל ספק שאפשר ליצור ליטא טובה יותר מזאת שקיימת, ומעדיף לשלוח את כל הליטאים שאפשר, ולשחזר את ליטא הקיימת ללא ניסיונות שיפור.

ועל כך יש חילוקי דיעות קשים בינהם.

תמונה מ”ליטה החדשה” : מנהיג ליטאי סוקר את צבא ליטא ומזהיר שעליו להתמודד עם שני צבאות ענק של גרמניה הנאצית ושל ברית המועצות .פסטיבל חיפה

את הנשיא האוטוריטארי של ליטא שבידיו מרוכז הכוח האמיתי
 Palionis ( המבוסס על הנשיא האמיתי של ליטא באותה התקופה Antanas Smetona) בכל אופן אי אפשר לשכנע בנחיצות העניין. הוא עסוק בדברים חשובים יותר. פולין, שבידיה נמצאת עיר הבירה לשעבר של ליטא, וילנה, מאיימת על ליטא, וברקע יש את היטלר שמאיים על צ’כיה, ולכל ברור שהוא יפנה את מבטו לליטא בהמשך. כך גם סטאלין, מנהיג ברית המועצות, שכרגע מאיים על פינלנד אבל ליטא היא הבאה בתור.

בסרט יש עלילה מקבילה של חיי המשפחה המתמוטטים של הפרופסור פליקסס, שמשקפים את התמוטטות הרפובליקה סביב.

איני יכול להגיד שהתחברתי לעלילת המשנה הזאת, אבל בת הזוג שלי התחברה אליה מאוד.

בנתיים, בזמן שהפרופסור מנסה לשכנע את ההנהגה בצורך להעביר חלק מאוכלוסיית ליטא, ומהר ככל האפשר למיקום אחר, הצופים וגם השליטים יודעים שזה מאוחר מדי. מאוחר מדי בשנים רבות.

בכיריה של ליטא מקבלים חדשות דיפלומטיות איומות. תמונה מהסרט. פסטיבל חיפה.

הרוסים פולשים, ובדקות הסיום המצמררות של הסרט, שהן בין הדקות המצמררות ביותר שראיתי בסרט כלשהו, המנהיגים מקבלים דיווח מראש הצבא על מו”מ שהוא ניהל עם הסובייטים, שמודיעים לו שהם עומדים להיכנס לליטא, וצוחקים לו בפנים כשהוא מנסה ביאוש להגיע לאיזו פשרה שלא תכלול את השמדת מדינתו.

בכך מסתיים הסרט, בסיום מצמרר שהוא שווה ערך לדעתי בייאוש ובאימה שבו  לזה של “דוקטור סטריינג’לאב” של קובריק, שתיאר בסיום את חורבן כדור הארץ בהשמדה גרעינית על רקע פזמון נוסטלגי.

הצופה יודע את מה שהמנהיגים הליטאיים לא יודעים בוודאות, אבל הם מנחשים – דינה של ליטא נדון להשמדה ולחורבן שלא היה כמוהו, ובין השאר חורבנם של היהודים, שמתבצע בידי הליטאים עצמם, אבל אולי היה נמנע אם ליטא הייתה ממשיכה להתקיים כמדינה עצמאית.

מבקרים של הסרט טענו שיש בו סאטירה שקטה על התוכנית “האווילית” של הפרופסור. אני לא מצאתי בו שום סאטירה. הסרט הוא טרגדיה שסופה ידוע מראש. הטראגיות רק מועצמת בתחושה שאולי כך אפשר היה למנוע משהו מזה.

התוכנית של הפרופסור אינה אווילית כלל, והוא צודק בהערכת המציאות שסביב ליטא ובצורך למצוא פתרון רדיקלי. אילו היה הפרופסור מצליח במשימתו כי אז מאות אלפי ליטאים וגם יהודים היו ניצלים.

אי אפשר שלא לחשוב כשצופים בסרט על מצבה של ישראל, שגם היא מדינה קטנה בעולם של מעצמות גדולות ועויינות כמו איראן, תורכיה, ומצרים, המאיימות עליה בהשמדה. האם מצבה של ישראל באמת טוב יותר מזה של ליטא לעומת פולין האוטוריטארית, ברית המועצות, וגרמניה הנאצית? נזכיר שגם בישראל הושמעו תוכניות דומות על העברת התרבות הישראלית לאמריקה. כך שאת זה בהחלט נבין בסרט.

סך הכל סרט מרשים ביותר, אחד הטובים ביותר שנוצרו במאה ה-21, ובמיוחד בימים אלו, למרות שהוא בא מתרבות שעליה איננו יודעים כמעט דבר, אבל היא מקבילה לזאת שלנו הרבה יותר ממה שאנו חושבים. וכדאי לזכור: התרבות העברית המודרנית והתרבות הליטאית המודרנית שתיהן נוצרו באותו הזמן ובאותו המקום בעיר קובנה זירת ההתרחשויות בסרט.

  סרט חובה לצפייה ולמחשבה.

קראו גם

דף הפייסבוק של “ליטא החדשה”

פרטים על הסרט

ביקורת מקיפה על הסרט

ראיון מקיף עם במאי “ליטא החדשה”

הפסל של אברהם מאפו : אלי אשד על ליטא

פוסטר הסרט “ליטא החדשה”

תגובה אחת

  1. מכתב שהתקבל מבמאי הסרט “ליטא החדשה”:

    Dear Mr. Eshed
    I’ve read your review of my film, Nova Lituania, that took part in Haifa’s festival (which I unfortunately was unable to attend). I’d like to thank you wholeheartedly. It’s not because it’s a positive one, but mostly because you delve deep into what the film is trying to say. It doesn’t happen that often, and therefore I’m grateful for it.

    Best Regards,

    Karolis

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן