לקוח ממאגר העיתונים של הספריה הלאומית. באדיבות שמעון וסרשטיין.

לרגל החגים לפניכם רשימה על טור הקומיקס השכוח כיום, אבל המרשים מאוד בזמנו, ‘אחיתופל’, שפורסם במוסף הצעירים של מעריב ‘קריאת ביניים’. על הצעיר הקיבוצניק הישראלי הביזארי אחיתופל, שתמיד יש לו סיגריה בפה ונראה כשריד של ילדי הפרחים וההיפים משנות השישים (שאז עוד היו בהחלט קיימים ופעילים). הוא נראה כתעתיק של יוצרו, הקיבוצניק שמעון וסרשטיין.

שמעון וסרשטיין על עטיפת מגזין צרפתי.

שמעון וסרשטיין היה קומיקסאי ידוע ומוכר בישראל בשנות השבעים-שמונים-התשעים, כאשר קומיקסים שונים שלו  הופיעו כמעט מידי שבוע בשבוע בשבועון הצעירים של מעריב קריאת ביניים.

עם קומיקס זה מאיר עוזיאל הגשים את חלומו של פרסום קומיקס קבוע בעיתון אז “הנפוץ  ביותר בישראל” מעריב, רעיון שהעורכים התייחסו אליו עד אז בזלזול. עוזיאל היה הרוח החיה של קריאת ביניים, והעורכים האחרים של המוסף אף לא הגיעו לקרסוליו.

הסיפור הראשון על אחיתופל הופיע בנובמבר 1978 (דף שלם – 2 עמודים), ומאז אחיתופל הופיע כל שבוע. הוא המשיך להופיע לאורך שנת 1979 בסיפורים שונים על עלילות הקיבוצניק המוזר.

ב-1980 לא הופיע אחיתופל כלל על דפי המגזין. ככל הנראה הייתה התנתקות בין וסרשטיין וקריאת ביניים, אבל הדמות הייתה פופולארית, ולכן אחיתופל הוחזר בתשיעי לפברואר 1981 עם מעין “התנצלות” של מאיר עוזיאל בפני הקוראים על היעדרו של הגיבור האהוב. הוא שרד עד החמישי באוקטובר 1981.

 

מאיר עוזיאל נזכר באחיתופל 

 הסופר הגרפיקאי ועורך “קריאת ביניים” מאיר עוזיאל מספר על אחיתופל:

בשנת 1978 קרא לי העורך הראשי של מעריב, שלום רוזנפלד, לחדרו, והציע לי לערוך מוסף שבועי חדש לחלוטין לאנשים צעירים, שיופיע בכל יום שני. אף אחד לא ידע ולא יודע עד היום מה פירוש מוסף לאנשים צעירים, ההגדרות נמסרו לשיקולי. ככה נולד המוסף שעד היום אני מתגעגע ליצירתיות ולתסיסה שהיתה בו. את קהל היעד הגדרתי כבני 20 עד 35. זו היתה הגדרה טכנית קלה ליישום כאשר היה מדובר בסיקור עיתונאי, היו עוד מטרות והן היו מעורפלות יותר: חדשנות לשונית, יצירתיות, מקוריות, ומושג חמקמק אפילו יותר – רוח צעירה.

הגיליונות הופיעו שבוע אחרי שבוע, קוראי מעריב הרבים (בעצם רוב הישראלים היו אז קוראי מעריב, שהיה באותה תקופה העיתון הנפוץ במדינה) זיהו כנראה את הרוח המיוחדת של קריאת ביניים, והצעות להיות חלק ממנו זרמו מכותבים ויוצרים רבים. הבה נסקור איך נראה גיליון כזה, כארבעה חודשים לאחר הופעתו הראשונה. זה היה גליון מספר 19 של קריאת ביניים, מוסף מעריב לאנשים צעירים, מיום שני 13 לנובמבר 1978. אני מצטט מתוכן הגיליון שהתפרסם בעמוד הראשון, ומגלה שהופיעו בו מספר דברים שהייתי שמח לקרוא גם עכשיו כאשר אינני צעיר עוד כלל: כתבה על מובילי טנקים מאת רוני בלכנר, סקירה על שירי כלא מאת רוני סומק, כתבה בשם ‘הפעם הראשונה שלו, ארבעה גברים מספרים על החוויה המינית הראשונה שלהם’, מאת ירון אנוש, כל סיפור הסרט ‘גריז’ תמונה אחר תמונה, מאת איקי שובל. הסרט גריז עמד להיות מוקרן לראשונה באותו שבוע בארץ, והטכניקה של מסירת סיפור הסרט לקוראים, תמונה אחר תמונה על שלושה או יותר עמודים היתה מוכרת לי מירחון בשם ‘סקרין סטוריס’ שיצא לאור בהוליווד, ואמא שלי היתה מנויה עליו. את הצורה הזו של דיווח על סרט לקוראים לא ראיתי מאז ‘קריאת ביניים’ בעיתונות הישראלית.

היה בגיליון הזה עוד דבר מיוחד, אני מצטט מתוך התוכן: “אחיתופל. מאת שמעון וסרשטיין. סיפור מצוייר פרי מכחולו ודימיונו של צעיר חבר קיבוץ – דמות שנלמד לאהוב.” מאז הופיעו סיפורי עלילות אחיתופל פעמים רבות בגיליונות ‘קריאת ביניים’.

אני זוכר היטב את הרגע בו שמעון וסרשטיין נכנס לחדר מערכת ‘קריאת ביניים’, בבית מעריב בתל אביב. בדרך כלל היו מגישים לי כתב יד מודפס במכונת כתיבה עם רווח כפול. הוא החזיק תיק קרטון גדול, והגיש לי גיליון נייר ציור מלא בריבועים עם ציורים, והטקסט בבלונים. מבט אחד הספיק כדי להבין שרמת הציור היא וירטואוזית. היא הזכירה לי את סגנון ציור הקומיקס הצרפתי. עד היום מעטים מציירים יפה כמו שמעון וסרשטיין, שנשען על תרבות ציור הקומיקס הצרפתית העשירה ובעל הקו הייחודי לה. הבנתי שאני מחזיק ביד יצירה שיש לי זכות ראשונים לראות, אבל אין לי זכות למנוע אותה מן הקוראים. זו היתה בהחלט אחת ההגדרות של מה שהמוסף קריאת ביניים צריך להביא לקוראים.

שמעון וסרשטיין חיבר גם את הסיפור והעלילה. לא תמיד ציירי קומיקס מוכשרים כותבים גם את הסיפור, אבל זה גם לא נדיר. העלילה היתה טובה, משעשעת וקולחת. וישראלית מאוד. ובכן, לא היה צריך לעשות כמעט כלום, רק לשלוח את העמוד לצינקוגרפיה, וכך פחות או יותר התנהלו העניינים.

לקוראי היום אני חייב להסביר מה זו צינקוגרפיה.

את הציורים בעיתון הדפיסו בעזרת גלופות מתכת (צינק) שהן לוח מתכתי וממנו בולטים קווי הציור. גלופות הן דבר יקר שמחירן מחושב בסנטימטרים רבועים. גלופה בגודל של עמוד שלם בעיתון איננה דבר קל למנהלי החשבונות של העיתון. זה היה שווה בעיניי, ומעריב היה עיתון שאיפשר לעורכיו יד חופשית.

קומיקס טוב היה קרוב ללבי, ולמעשה נכנסתי למעריב כאשר הצעתי פס קומיקס משל עצמי (שלא פורסם מעולם, לבסוף). כילד, גדלתי על קומיקס שאמא שלי תרגמה לי. בעיקר אהבתי את ‘קלסיקס אילוסטריידט’, חוברות שהביאו את כל הספרות הקלאסית, משיייקספיר ועד מלוויל, מגו’זף קונראד, דיקנס, דיומא, ה. ג וולס ועד פנימור קופר, הכל בצורת ריבועים מצויירים.

פרסום קומיקס הוא אתגר עריכתי מסויים לעורך. הציור והטקסטים מוגמרים. לכאורה, אין מה לערוך ואין אפשרות לערוך. אני זוכר במעורפל שפעם או פעמיים תיקנתי ניסוח, או שגגה (בעזרת העורך הגרפי של ‘קריאת ביניים’, יורם נאמן). בכל מקרה, אחיתופל הפך להיות מדור קבוע, אם כי לא שבועי. הסיפור היה על עלילות בחור בשם אחיתופל, שהוא צעיר קיבוצניק שנתקל בקיבוצו במצבים שלפעמים נעשו אבסורדיים. פעם או פעמיים השחיל שמעון וסרשטיין מסרים פוליטיים, אבל הקו המוביל היה מה שחסר מאוד בעיתונות – סיפורי חיים מוגשים בהומור, וכמובן – בכישרון ציור ענק. פרסום הקומיקס הזה (כמו ששמתם לב אולי קודם, קראתי לז’אנר הזה: סיפור מצוייר), הוא אחד הדברים שאני גאה בהם, ושמח שמזכירים אותי כחלק מה ממנו.”

עד כאן מאיר עוזיאל.

קריאת ביניים שבועון הבית של אחיתופל המשיך להופיע עד ה־29 ביולי 1985 ואז נפסק.

במקומו, בחמישי באוגוסט 1985, החל להופיע מוסף אחר ‘גבר לעניין’, שנועד הפעם לא לקהל הצעירים אלא לקהל הגברים שבין הקוראים, אף הוא בימי שני ובאותו הפורמט עימוד של שלושה טורים, אבל ללא קומיקס של אחיתופל או כל קומיקס אחר. הוא כבר שרד הרבה פחות זמן מ’קריאת ביניים’.

אחיתופל חזר והופיע בסיפור פרידה כמעט קלאסי של מדע בדיוני עבור מגזין המדע הבדיוני ‘פנטסיה 2000’  מספר 15  – ושוב ב‘הממד העשירי’ בגליון 15, וזהו סיפור הפרידה של אחיתופל מקהל קוראיו.

תוכלו לקרוא אותו ב”יקום תרבות”  ובתוספת ראיון עם שמעון וסרשטיין עצמו כאן. 

סיפורים נוספים של וסרשטיין ב’פנטסיה ‘2000’ היו: ‘מסע אל החידלון’ בגיליון 17, ינואר 1981, ו’רק לחבר’ בגליון 28. אבל הם כבר לא עסקו באחיתופל.

הנה כמה מהסיפורים הראשונים של אחיתופל. אלו לצערנו נדירים מאוד היום. ליוצר עצמו אין עותק מהם אבל הם השתמרו במאגר העיתונים של הספריה הלאומית ובספריית “בית אריאלה” בתל אביב, ואנו מביאים אותם באדיבות שמעון וסרשטיין היוצר.

אנו מתחילים באחיתופל הראשון מקריאת ביניים ה-13 בנובמבר 1978

קראו גם :

אחיתופל והמימד הרביעי : סיפור קומיקס קלאסי של שמעון וסרשטיין ב”יקום תרבות”

תגובה אחת

  1. Yuval Welis: היה חובב מד”ב; קומיקס מצויין שלו הופיע ב’פנטסיה 2000′. מצער שלא זכה ליצור יותר או שיודפס בספר (כמו דודו גבע, שידע יותר לקדם את עצמו). יש לקוות שפעם זה יעשה…
    אבל זו רק דוגמא אחת, לעושר התרבותי שהיה אז בעיתונות היומית, שהולך ומשתכח. מזל שחלק מהעיתונים האלה מועלה לרשת. אולי בעתיד יהיה קל יותר למצוא מעניינים.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן