ד”ר אורנת טורין בוחנת את ההבדל בין פנטזיה ומדע בדיוני

חוקרת התרבות ד”ר ארנת טורין היא ראש החוג לתקשורת באקדמית גורדון – מכללה לחינוך, מומחית בתקשורת המונים, בחינוך ובז’אנרים ספרותיים, ומרצה על ז’אנרים ספרותיים. זוהי רשימתה השלישית בסדרת הפרסומים ביקום תרבות ובה היא בוחנת את ההבדלים בין פנטזיה ומדע בדיוני.

רשימות קודמות בסדרה עסקו בז’אנר ספרות הרומנטיקה והאירוטיקה ובז’אנר ספרות הבלשים

בין פנטזיה ומדע בדיוני

אף על פי שבסטריאוטיפ המקובל חובבי מדע בדיוני ופנטזיה חולקים מאפיינים דומים – אותו קהל אוהד של חנונים, עמודי פייסבוק ומדפים סמוכים בספריות – הרי שמדובר בשני ז’אנרים שונים.

אציג כמה מן ההבדלים הבולטים:

ראשית, תחושת הזמן. מדע בדיוני מתאר עתיד. סרטים כמו מלחמת הכוכבים, המטריקס, אוואטר, המשחק של אנדר, מתארים את האנושות בנקודה מסוימת שתקרה עוד כמה שנים, מעטות או רבות. לעומת זאת, האוריינטציה של הפנטזיה היא לזמן עבר. יקום כמו זה של משחקי הכס, או של ההוביט ושר הטבעות, הוא לכאורה יקום מקביל, לא קיים במערכת השמש שלנו או על פני כדור הארץ. אבל היעדר הטכנולוגיה והתקשורת רומזים לעידן קדום יותר.

שנית, שני הז’אנרים נבדלים במשטר ובמבנה החברתי שבהם. קרל מרקס לימד אותנו כי המשטר הוא נגזרת של כוחות ואמצעי הייצור. בעולמות פנטסטיים אין טכנולוגיה, יש יוני דואר או עורבני דואר, חרשי ברזל, בנייה מאבן ועץ, יש מכשפות, עשבי מרפא, חץ וקשת, סוסים. לכן זהו גם עולם פאודלי, חברה שבה הבעלות על הקרקע שייכת למעמד האצולה, למשפחות שליטות, וכל יתר העם פלאחים שכירים.

לעומת זאת המשטר השכיח במדע בדיוני הוא קפיטליזם ולעיתים קרובות היפר קפיטליזם. כמו בסדרה המצוינת מראה שחורה, פרסומות נכפות על העיניים, טכנולוגיה שהכחידה כל פרטיות, עולם הנע בקצב קדחתני ביותר ופרטים המתקשים למצוא בו אינטימיות ונינוחות לעצמם.

שני הז’אנרים נבדלים גם מבחינת הידע שיש לצופה או לקוראת: במד”ב יש בהירות לכאורה של המנגנון, כאילו יש הסבר מדעי, שלכאורה דמויות הסרט מבינות אותו. בפנטזיה יש אי־בהירות – גם של הצופים וגם בעיני הדמויות בסרט שאינן מבינות את הקסם. האם ההוביט מבין את הקסם של הטבעת? האם יש הסבר כיצד דופן הארון בסיפורי נארניה מוביל לעולם אחר?

אבל בסדרות מסע בין כוכבים וסטאר טרק כל אימת שמבקשים להקרין את הצוות ולשגר אותו אל הכוכב, נשמעים צלצולים אלקטרוניים, הדמות מתפוגגת, מתפרקת לכאורה לאנטי חומר ונבנית בחזרה באתר החדש. פרוצדורה זו אינה ממוסגרת כקסם אלא כתוצר של הליך מדעי הנהיר לאנשי התקופה.

נסיים את ההשוואה בהתייחסות למוסדות החינוך של מדע בדיוני ופנטזיה. יצירות מז’אנר הפנטזיה מקדישות הרבה נפח לתיאור של מוסדות חינוכיים: סדרת הארי פוטר וסדרת הקוסם מארץ ים הן דוגמאות לכך. ברובן מזכירים מוסדות אלו פנימיות אנגליות נוקשות שבהן באות לידי ביטוי סוגיות של מוצא ומעמד. המורים מרוחקים מהתלמידים ואלו מתאמצים לטפס בסולם רכישת הידע תוך העמדתם בניסיונות מקצועיים ואישיותיים.

במדע בדיוני, כאשר יש תיאורים של מוסדות חינוך הם ממוקדים בעיקר בשכבת הקולג’ והאוניברסיטה ולא בשלב בית הספר היסודי והתיכון. הקוריקולום של המדע הבדיוני הוא מלחמתי, התלמידים רוכשים ידע בשיטות לוחמה קלאסיות וחדשות, כמו ניאו במטריקס ואנדר במשחק של אנדר, וכמו לוק סקייווקר במלחמת הכוכבים. המחשב התחיל כמורה מכני והתלכד עם השנים לתוך הגוף עצמו בפתחי יו אס בי.

על פי המדע הבדיוני, תהליכי מיון וסיווג יתחילו בגיל הינקות או הילדות המוקדמת, בין השאר זה מפני האאוגניקה אשר תביא את האנושות לאינטליגנציה גבוהה יותר. כאשר יש ייצוגים חיוביים של הוראה הם קשורים במנטורים, הוראת אחד על אחד, או בהנחיה בקבוצה קטנה, ואז היא גם מוצגת כפעילות שיש בה יסוד רב של בחירה.

מהן ההשתמעויות החינוכיות של מידע זה?

על המדע הבדיוני זה מלמד כי הוא תמיד נכתב מנקודת הראות האנושית ועולם המושגים האנושי. נקודת התצפית על עולמות אלטרנטיביים כבולה בסד של האנושי. הנשים בחלליות של אסימוב הן תמיד במטבח של ספינת החלל. למרות זאת, מתמיה כי חרף העובדה שהמדע הבדיוני הצליח לאתגר מוסדות חברתיים כמו מגדר, טכנולוגיה ופנאי, הייצוגים האלטרנטיביים של בית הספר מעטים ואינם מפותחים. אם הינו רוצים לשאוב השראה לשינוי מוסד בית הספר אי אפשר יהיה לעשות זאת – לא מכיוון הפנטזיה ולא מהמדע הבדיוני.

האזינו לפודקאסט השלם, עשר דקות על ההבדלים בין מדע בדיוני לפנטסיה


האנציקלופדיה לפנטסיה. תצלום: ויקיפדיה

3 תגובות

  1. האבחנות שנעשות בין מד״ב לפנטסיה בהחלט מענינות, אבל אין שום התייחסות לא למטריקס (מלבד בחצי משפט) ולא למשחקי הכס.
    כידוע העיתונות (והתקשורת בכלל) עומדת בפני בעיות גדולות בעידן האינטרנט, כאשר הדיגיטל לא מרוויח כמו הפרינט בעבר (אולי באשמת גוגל ופייסבוק ש״שתו״ את ההכנסות מפרסומות?), ואילו הפרינט הולך ודועך. גם עיתונים גדולים ובעלי שם בין לאומי נאבקים לשמר את ההכנסות שלהם. ובכל זאת הייתי מבקש להמנע מקליק-בייטים באתר ספרותי מכובד, גם אם כזה שמשווע למימון לצורך המשך קיומו.
    ולענין עצמו, זה נכון שעולמות פנטסיה נוטים להיות ימי-ביניימיים או לפחות רנסנסיים, אבל האבחנה החשובה יותר היא לדעתי באמת המנגנון שמסביר את העולם. יש ספרים שקשה מאוד להחליט אם הם מד״ב או פנטסיה, למשל הסדרה של כריסטופר סטאשף warlock, והאבחנה היא האם יש מנגנון שאפשר להבין לפחות בעקרון, רציונלי, מדעי, יש עקרונות ברורים וכן הלאה. או שבאמת, כמתואר למעלה, זה עובד כי זה עובד וככה זה. אמנם יש גם ספרי פנטסיה שבהם הכישוף מתואר כמערכת רציונלית עם חוקים, ממש כמו פיסיקה, רק של כישוף, ואז זה עוד יותר קשה לעשות את האבחנה, כמו בסדרת לורד דארסי של רנדל גארט. ובכל זאת, אני חושב שזו האבחנה העיקרית בין שתי הסוגות.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Christopher_Stasheff

    https://en.wikipedia.org/wiki/Randall_Garrett

  2. דווקא סטאר וורז היא לגמרי פנטסיה – אין בה שום עיסוק במדע; החלל שם ‘ידידותי’ (אין חלונות בספינות – יש שדה כוח אבל שקוף והכל נראה בטוח ונוח) והעיסוק בקסם (‘הכוח’) הוא העיקר.

    באשר למארקס – הוא לא לימד דבר, כי לא היה כלכלן אמיתי או מדען, אלא אידיאולוג וקונספיראטור (טען שאנשים שמקבלים כסף, עוברים שינוי אופי מוחלט; שנא בורגנים מסיבות לא רציונאליות; היה גזען כלפי שחורים ויהודים). כדאי להשתחרר מצילו.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן