אלי יונה, משורר שפרסם גם ביקום תרבות, החליט שאינו מסתפק בכתיבה אלא הוא רוצה גם לערוך כתב עת, וכעת הוא מפרסם כתב עת בשם סלון הדחויים: כתב עת לשירה אלטרנטיבית. שם המגזין מבוסס על סלון של יצירות אומנות שהוצגו במאה ה-19 שכולן נדחו בידי הממסד ולא הוצגו בתערוכה המרכזית המפורסמת של פריז. ועל כך הייתה גאוותן יוצריהן.

כיום אנחנו זוכרים כמה מהיצירות שהוצגו בסלון הדחויים ולא דווקא בתערוכה המקורית.

האם כך יהיה גם לגבי המגזין הנ”ל?

לכבוד שבוע הספר המתקרב לפניכם ריאיון מקיף שקיים עימו אלי אשד על כתב העת.

גיליון א, ינואר 2019

אלי: ספר קצת על סלון הדחויים. מתי התחיל להתפרסם, כמה גיליונות יצאו. ציין מי היו המשתתפים ותן דוגמאות נבחרות של יצירות שפורסמו בו עד כה.

אלי יונה: סלון הדחויים החל להתפרסם בינואר 2019, גם במהדורה דיגיטלית. השתתפו בו משוררים מוכרים (כגון גד קינר קיסינגר, דוד אדלר, אלי שמואלי ואחרים) ואנונימיים כאחד. הודפסו 500 גיליונות והופצו בחנויות הספרים העצמאיות בת”א, חיפה וירושלים. הפעם הוא חינמי – אומנות לשם אומנות ולא רווח – ויחולק לכל מאן דבעי בשבוע הספר, ביריד ההוצאות העצמאיות בנחלת בנימין, בדוכן של ארגמן־מיטב, מו”ל המגזין. ישתתפו בו משוררים ותיקים וחדשים כאחד: יחיאל חזק, ראובן שבת, מיכל פרז נוי, שיר ראב, ינון יהל, נתנאל לוריא, דורית ישראל ועוד ועוד.

אלי: למה בעצם יצרת אותו? אין מספיק כתבי עת ואתרים של שירה?

אלי יונה: יש מספיק כתבי עת ואתרים של שירה, אין מספיק כותבים וכותבות חדשים. בעיקר במגזינים המודפסים, שמושקע בהם יותר כסף וזמן. העורכים מעדיפים להדפיס משוררים מוכָּרים ומוכְרים, “כוכבים”, מאשר פרחי שירה אנונימיים שהקהל עדיין לא מורגל בם. צא ובדוק את רשימת המשתתפים במגזינים המודפסים ותקבל דז’ה־ווּ… המגזין שלי נוצר מתוך אהבת האדם, לא מרדיפת הממון או ההמון. כי אני מאמין שאפילו לגרפומן הכבד ביותר לכאורה, יש לפחות שיר אחד נפלא באינוונטר הרוחני שלו. לכן אני קודם מקבל כל כותב בזרועות פתוחות, ורק אז מחפש יחד איתו את השיר המתאים, את הפנינה הנסתרת שלו, את הניצוץ האלוהי בקליפתו, אם להשתמש במונחים קבליים.

אלי: איזה חומרים אתה רוצה לראות בו? יש ז’אנרים ספציפיים של שירה שתרצה לראות בו במיוחד?

אלי יונה: אנו מגזין לשירה אלטרנטיבית, לאו דווקא במָטֶריה, אלא בגישה. באָגורה של יוון כל אזרח היה רשאי לעלות ולשאת את דברו בפני הקהל. כתב העת שלנו הוא כזה למשוררים. שירה אלטרנטיבית במובן עממית, שוויונית, חופשית ופתוחה לכול. הטייטל ‘סלון הדחויים’ – על שם התערוכות הראשונות של האימפרסיוניסטים – מן הסתם מושך אליו חומרים דחויים, “מקולטורה” לדעת שומרי הסף של השירה בישראל, והללו מעצם טבעם יותר אוונגרדים, יותר ניסיוניים, מרדניים, פרובוקטיביים, בועטים, אפלים, אלימים, גסים, נועזים וחצופים מדי, גם מבחינה סגנונית, בשביל המיינסטרים המקובע ואנינות הטעם הממסדית. כך יצא שבגיליון הראשון פרסמנו שיר על מסטורבציה מאת רון גרא, על מקקים מאת עומר ויסמן, על גהה מאת קובי כהן, על פנטזיית רצח מאת לאון ריסקין, על התאבדות מאת איריס שגב, על “סרחון הגדולים” מאת יורם רומם.

א

אלי: האם יש לך מודל ספרותי מסוים שמשמש לך מקור השראה ואולי איזה כתב עת ספרותי או תרבותי קלאסי?

אלי יונה: המודל הספרותי שלי הוא של הפַנזינים למיניהם; הכול בשביל הכיף. אך לפורמט שלנו, למיטב ידיעתי, אין תקדים. אין בו כתבות ומאמרים, רק שירים נטו. זהו למעשה ספר שירה לכל דבר, ספר שירה משותף.

אלי: איזה משוררים משמשים לך כמקור השראה ביצירתך שלך?

אלי יונה: מלבד כל “המשוררים המקוללים” שהופיעו במסה הידועה של פול ורלן ועד “המקוללים” הישראלים שהופיעו בסדרה של חגי לוי, כל משורר ומשוררת שפרסמו ב’סלון’ משמשים לי מקור השראה, השפעה, כוח וקסם.

אלי: כל כמה זמן הכתב עת יתפרסם?

אלי יונה: כל שבוע ספר.

המהדורה הדיגיטלית של גיליון א’

המהדורה הדיגיטלית של גליון ב’

את המהדורה המודפסת יהיה אפשר לקבל חינם בדוכן של ארגמן-מיטב ביריד ההוצאות העצמאיות בנחלת בנימין ב: 14.6, 18.6, 21.6

http://www.tiktakti.co.il/catalog/eli-yona-salon/

ריאיון ראשון לרגל הגיליון הראשון באתר ‘בכיוון הרוח’:

http://bkiovnhroh1.com/page3359.asp

4 תגובות

  1. רב תודות לך, אלי אשד, בשם כל המשוררים ומשוררות המגזין, על החשיפה האדיבה באתרך המפואר.

    אלי יונה

  2. תודה לכם, אלי ואלי על הראיון. לכבוד לי לפרסם בו משירי. שמו מבטיח רוח מהפכנית ולא ממוסדת, וזה מה שקוסם לי בו. בהצלחה בהמשך הדרך.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן