ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על:

הספר ‘יומנו של בן חמישים’

מה אם הייתם יכולים לשחזר אהבה נכזבת שהלכה לאיבוד ולא תשוב דרך אהבתו של מישהו אחר? האם הייתם מתבוננים בזה מהצד או שהייתם נותנים עצות לאותו אהוב? ובכלל מה זה עצות בעניינים שבלב כי הרי ידוע שכשם לכל איש יש שם, לכל איש יש לב. ואי אפשר להקיש מאהבה אחת לשנייה. והרי עוד ידוע שהאדם אף פעם לא רואה את המציאות כמו שהיא אלא רק כפי שהוא תופס אותה וכל אדם משליך מהחיים שלו על החיים של האחרים וחושב שזה אותו דבר. אז איך בכלל אפשר לייעץ בנושא אהבה? ואיך אפשר לקחת עצה ממישהו בנושא אהבה או להשוות בין אהבה אחת לאהבה אחרת? האם זה טוב? ראוי?

שאלות כאלו ועוד שאלות עולות מקריאת ספרו של הגאון הנרי ג’יימס ‘יומנו של בן חמישים’ בהוצאת ‘תשע נשמות’ (מאנגלית: ארז וולק). הקריירה הספרותית שלו הייתה ארוכה ופורייה: ב־51 שנה כתב 20 רומנים, 112 סיפורים, כמה כרכים של מסעות וביקורת, עיתונות ספרותית ואפילו מחזות. הנרי ג’יימס נולד בניו יורק ב־1840. בצעירותו נדד עם משפחתו בין אירופה לארצות הברית, ובבגרותו נדבק במה שכינה “הנגיף האירופי” וחי באנגליה, צרפת ואיטליה, שכלפיה פיתח תשוקה מיוחדת. ג’יימס הרבה לעסוק ביחסים בין התרבות האירופית והתרבות האמריקנית ובהשפעותיהן ההדדיות. ג’יימס בעיקר התעניין עמוקות בנפש האישה, שראה בה תעלומה. עם זאת, הוא מעולם לא התחתן והיה משוכנע שהנישואים לא הולמים אותו. הוא מת באנגליה ב־1916.

בספר הזה מסופר סיפור על אדם בן חמישים המבקר בפירנצה וכותב ביומנו רשימות על אירוע מטריד שהתרחש בחייו. הוא פגש את בתה של מי שהייתה לפני שלושים שנה אהבת נעוריו. אנגלי צעיר מחזר אחריה, ובן החמישים לא יכול לראות ביחסים האלה אלא חזרה מדויקת על עברו הסנטימנטלי: סיפור מר שהותיר בו פצע עמוק וכואב. הוא מתעקש להציל את האלטר אגו הצעיר שלו מפני הסכנה הנשקפת לו. כשאתה קורא את הספר, אתה כל הזמן במתח. האם נסיבות דומות מביאות לתוצאות זהות? האם יש טעם להשליך על אחרים את חיינו? יצירה זאת, ספק פרבולה ספק התבוננות נוקבת בגורל האנושי, מכילה את המסתורין, העמימות, הקלילות האלגנטית והאירוניה האנושית. לפנינו נובלה מיניאטורית המסבה הנאה צרופה – אולי בגלל הפרוזה הזוהרת, ואולי כי היא מחליקה פנימה אל התודעה כמנה מרוכזת של עונג. לכו לקרוא.

חגית בת־אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על:

ההצגה ‘סבטלנה’ של תיאטרון דימונה

נא להכיר: תיאטרון דימונה בניהולו האומנותי של אורי וידיסלבסקי עם הכוכבת נצנת זננך מקונן, בוגרת מגמת התיאטרון של מכללת ‘סמינר הקיבוצים’, שמאז פריצתה ב־2008 במחזמר ‘הי סקול מיוזיקאל’, מוכרת היטב מהמערכונים של ‘ארץ נהדרת’, מסדרת הטלויזיה ‘זגורי אימפריה’, ומהסרט ‘הנשף’.

‘סבטלנה’ היא הצגת יחיד של נצנת זננך מקונן, שאותה יצרה יחד עם אורי וידיסלבסקי, והוצגה בבכורה בתיאטרון דימונה ב-4 ליוני 2018. לרגל יום האשה הבין־לאומי שהתקיים ב־6 במרץ 2019, הוצגה ‘סבטלנה’ בתיאטרון חיפה.

נצנת מגלמת את דמותה של סבטלנה – בחורה צעירה, עולה מרוסיה, כתבת תרבות שמחה ואופטימית – בפאה בלונדינית, ובמבטא רוסי. סבטלנה שואפת להשתייך לחברה הישראלית, כובשת לה מקום כאשת תרבות מובילה בעיר דימונה, ומזמינה את התושבים לערב תרבות. בערב היא מגוללת את סיפור עלייתה ארצה וההתלהבות שלה מהרעיון הציוני על רקע אירועים מכוננים בתולדות מדינת ישראל, בעזרת הקרנת קטעי וידאו מהארכיון, דוגמת הכרזת המדינה, וכיבוש הכותל.

במהלך ההצגה האופטימיות המופרזת של סבטלנה מכבידה על אישיותה של השחקנית, ומבין הסדקים של דמות העולה מרוסיה, מתחילה לבצבץ זהות אחרת, זו של השחקנית האתיופית, המתקשה לקבל את גישתה החיובית הכפייתית של הדמות.

הפאה מושלכת, מתגלות הצמות השחורות, והדיבור הופך להיות ישראלי צלול בדיקציה נעימה לאוזן, אם כי תכניו מרירים.

נצנת זננך מקונן מציגה יכולות משחק גבוהות. היא רוקדת, שרה, ומשכנעת בהתלהבותה של סבטלנה בתחילת ההצגה, וביחסה הביקורתי לארץ של העולה מאתיופיה בחלקה השני של ההצגה. משחקה הנמרץ של נצנת מתנהל בסביבת בובות הקרטון הגדולות של  מדינאיי העבר – הרצל, גולדה מאיר, מנחם בגין – ומשתלב יפה בפס הקול ובעבודת הווידאו.

הפוסט הקודםהמלצות 2-1 במרץ 2019
הפוסט הבאהמלצות 16-15 במרץ 2019
Avatar
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל": "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
Avatar
מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן