:ד”ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על

הסרט ‘האשמים’

השבוע אני רוצה להמליץ לכם על הסרט האשמים (גוסטב מולר: בימוי ותסריט). ללא ספק מדובר באחד הסרטים המבריקים, המותחים והחכמים של השנה ולא בכדי הסרט היה בין 9 המועמדים הסופיים לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, נחשב לאחד הסרטים הזרים הטובים של השנה מטעם איגוד המבקרים האמריקאי NBR, וזכה אף לפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס במסגרת הקולנוע העולמי. וכל זה כשמדובר בסרט ביכורים של הבמאי המוכשר שטען כי הגיע לרעיון עלילת הסרט כשנתקל במקרה בשיחה למוקד חירום משטרתי מאישה שנחטפה. היא נסעה במכונית ודיברה בקודים מכיוון שלצידה ישב החוטף שלה. הוא טען שבהתחלה נסחף על ידי המתח שיצרה השיחה, כמו שכל מאזין היה נסחף. ואז התחיל להרהר במה שהפך את השיחה הזו לכל כך מטרידה ומרתקת, על אף שהאזין רק להקלטת קול.

ואכן, הסרט מספר את סיפורו של אסגר הולם, קצין משטרה המשרת כמוקדן במוקד משטרתי בגלל מקרה שהיה לו בעבודה כשוטר מקוף. בזמן שהוא ממתין לגזר דין בעניינו במשפט שמתנהל בעקבות המקרה הוא משרת במוקד. העבודה שגרתית ומשעממת כי לרוב השיחות מגיעות מאנשים מסוממים או סתם שיכורים. פתאום הוא עונה לשיחת חירום מאשה חטופה. כשהשיחה מתנתקת לפתע, מתחיל מרדף אחר האישה והחוטף ולמעשה מתחילה מלאכת מחשבת איך פותרים את הסיטואציה מרחוק. חמוש בטלפון בלבד, יוצא אסגר למרוץ נגד הזמן. עד מהרה הוא מבין שמדובר בפשע גדול בהרבה משחשב.

במקביל, החיים האישיים של אסגר נפרסים לפנינו דרך השיחות האישיות שהוא מקבל בעבודה, וחייו והעבודה מתערבבים הן רגשית ופסיכולוגית והן חברתית עד להתרה שתשאיר אתכם פעורי פה. הסרט הוא מלאכת מחשבת קולנועית. השחקן הראשי מצוין ותופס 95 מנפח הסרט. והכול בלוקיישן אחד קטן. הסרט מראה שלא צריך תקציב גדול לצור סרט טוב. לכו לראות.

חגית בת־אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על:

ההצגה ‘חלום ליל קיץ בחלל’

 

אריאל ברונז הוא משורר, מחזאי, שחקן, ובמאי הבית של תיאטרון  קליפה. כשקספירולוג הוא אוהב מאוד את ‘חלום ליל קיץ’, ובשנת 2017 ביים את המחזה הפנימי עם תלמידי שנה ג’ בסטודיו של ניסן נתיב בתל אביב בצורה מקורית ונועזת.

הסיפור של חבורת בעלי המלאכה – שחקנים חובבים הנופלים קורבן למעשי שובבות של כוחות על־טבעיים בדמותם של פיות ושדונים – הוא אוצר תיאטרוני, המזמין התפרעות בימתית ברוח הזמן.

אריאל ברונז ועידית הרמן מנצלים את מלוא הפוטנציאל של המתנה השייקספירית על במת משכנו החדש של תיאטרון ‘קליפה’, במבנה שהוסב מבית כנסת ברחוב הרב קוק 37. אריאל ברונז וזמרת האופרה רעות רבקה, המשחקת את עידית הרמן, הם הבמאים המספרים לקהל על הפקת המחזה ‘הטרגדיה של פירמוס ותסבי’, על עיצוב התפאורה, על בחירת שמות בעלי המלאכה, ברוח גיבורי התרבות הפופולרית, ועל ליהוק השחקנים, חלקם ללא נסיון קודם בתחום התיאטרון. חבורת בעלי המלאכה כוללת את  ‘אייל גולני ההורס’, את ‘מיכל בקטנה’, המגולמת ע”י הרקדנית והכוריאוגרפית קזויו שיונוירי, ‘בוב הבמאי’, ‘גל גדול’ – גל וולינץ האומן, ו’סמי הרמאי’.

הבמאים נתקלים בקשיים בעבודתם עם השחקנים, סופגים מהם אלימות מילולית וגופנית, והדבר משקף את העימותים בין הפקה לשחקנים שאכן קורים מאחורי הקלעים ואף זולגים לתקשורת.

בכל מקרה, לאחר חזרות מועטות וללא מיומנויות מספיקות, החבורה נשלחת להציג בחלל בפני יצורים תבוניים. התפאורה, הכוללת פאזל רצפה ירקרק ומסך מקטיפה ירוקה כהה, העוטף את הבמה, שומרת על זיקה ליער השייקספירי המקורי. שם, בחלל, מחוץ לאטמוספרת החוק והמוסר – הכול מותר? יאללה, אלימות מינית! הבמאים עוטים חליפות גוף בוטות של עירום נשי, שהוזמנו מהאתר Aliexpress, בובת מין בגודל טבעי נישאת אל הבמה, איתה אריאל ברונז, העוטה מסכת פנים מרושעת וחגור דילדו, מקיים מגע מיני רב תנוחתי. ושיא הזעזוע – סצנה ארוכה של אונס, שבה ‘מיכל בקטנה’ מותקפת בידי ‘סמי הרמאי’, מתייפחת ארוכות וממאנת להירגע; מה שהתחיל כחיבוק ידידותי בין השניים, שינה את אופיו והפך לאונס לאחר שראשו של הגבר כוסה במסכת גומי בצורת עטרת איבר מין גברי. יש כאן אמירה מפורשת על התיאטרון: התפקיד מחייב.

חלום ליל קיץ בחלל’ הוא תיאטרון שפועל חזק ונכון על יצורים תבוניים.
אפשר להצטרף למסע בחלל של ‘קליפה’ בחודשים מרץ־אפריל, ובפרט ביום הולדתו של שייקספיר החל ב־23 באפריל 2019.

 

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן