המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 22–23 פברואר 2019

ד"ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על

הספר 'מר פלומר'

תגידו, מתי בפעם האחרונה יצאתם החוצה לחיים עצמם ופשוט התבוננתם? הייתם נוכחים בהוויה והסתכלתם על הדברים כמו שהם, והרגשתם את המציאות החיצונית כמו שהיא, על שלל מה שהיא מציעה, באמצעות החושים שלכם? מזמן, אה? קשה אפילו לדמיין את זה כי אנחנו נמצאים בעידן כל כך אפוף בגירויים ויזואליים ותקשורתיים כל הזמן עד שאין לנו אפשרות להתבונן בכלל. במובן הזה אני רוצה להמליץ לכם השבוע על ספר מיוחד וקסום – הספר 'מר פלומר' של איטאלו קאלווינו (מאיטלקית: גאיו שילוני) בהוצאת ספרית פועלים. זהו הספר האחרון של האיטלקי איטאלו קאלווינו (1923–1985) שנחשב לאחד מגדולי הסופרים במאה ה־20. ומי שמכיר אותו יודע שכתיבתו היא פרוזה של הגות.

וכך גם הספר הזה. זהו ספר שמזמין התבוננות. לא פנימית. חיצונית. מין התבונות נטורליסטית זורמת שמאפשרת לתודעה לזרום עד כדי נזילות. מין דבר כזה שמתוך התבוננות חיצונית היא מביאה להתבוננות פנימית. התבוננות פילוסופית ופסיכולוגית.

הסיפור הוא סיפורו של מר פלומר. הוא מתבונן בעולם. משתאה נוכח היקום. נוכח כל השפע. למשל, גלי הים, מערכת הכוכבים, גורילה בגן החיות, חזה חשוף של אישה, נעל בית, נתח גבינה בחנות הגבינות ועוד. כל אלה מעוררים את סקרנותו. מבטו של מר פלומר תמים, חקרני, נטול דעות קדומות. הוא מתבונן באובייקטים השונים ונסחף בזרם אסוציאטיבי של מחשבות המולידות רגעים של הגות צרופה ופיוט. קטעי ההתבוננות של מר פלומר מצטרפים זה אל זה ומתלכדים לגביש ספרותי יפהפה, מלא תבונה, חמלה והומור.

הספר עשוי פרקים קצרים. כל פרק במקום אחר ובהרהור אחר. אבל למרות הקצרנות יש פרקים נפלאים שמצריכים מחשבה. למשל: ההתבוננות שלו בחזה חשוף של אישה בחוף שומם. ההתבוננות שלו מעלה שאלות על שמרנות וחפצוּן ומה זה אומר. הוא איש של טקט ששואל שאלות פילוסופית. הוא גם מהרהר על עצם המחשבה שלו ואם זה בכלל תוצר של מחשבה שמרנית מלכתחילה, כמו שהוא אומר "המוסכמות הנשמרות לחצאין בלבד גורמות אי ביטחון וחוסר עקביות בהתנהגות במקום שיגרמו חירות וכנות", או " העול המשתק בהרגלים של הפקרות מונע כל אפשרות שיעריכו נכונה גם את הכוונות הנאורות ביותר".

או למשל בתחילת הפרק 'בטנה של השממית' האמת המזוקקת של מטרת היצירה יוצאת. מר פלומר ואשתו יושבים בסלון מול טלוויזיה דלוקה ושממית קטנה, ופלומר חוכך בדעתו למה להקצות את תשומת ליבו: "בחירה זו, בין הטלוויזיה לשממית, אינה מתבצעת תמיד בלא היסוסים; כל אחת משתי התצוגות מסוגלת להעניק מידע שהאחרת אינה מספקת: הטלוויזיה נעה בין היבשות ואוספת מהן הבזקי אור המתארים את פני הדברים כפי שהם נראים; השממית, לעומת זאת, מייצגת את הריכוז הדומם ואת נקודת המבט החבויה, את הצד ההפוך של מה שנראה לעין." וזה מחזיר אותנו לקונפליקט בין המדיה לנטורליזם. ביו המציאות המתווכת למציאות עצמה.

וכך מנושא לנושא הוא מתבונן ושואל את עצמו שאלות על היקום, על המוות ומשמעות החיים, על הכעס, ועל הצורך במתינות ובשתיקה. לכו לקרוא.

חגית בת־אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

התערוכה Crown

האומן מוש קאשי מציג תערוכת יחיד חדשה, Crown, בגלריה נגא לאמנות עכשווית.

על פתיחת התערוכה ביום חמישי 14 בפברואר 2019 קראתי יום קודם בעיתון 'הארץ'.

בהקשר לדיון שהתנהל בנושא גילוי התוכן ברשימות ביקורת, כללה הכתבה ב'הארץ', כמתבקש, צילומים של התמונות המוצגות בתערוכה. אני באתי לפתיחת התערוכה בזכות הכתבה ונהניתי לראות את העבודות במו עיניי בגודלן הטבעי.

הציורים מופשטים ומעוררים פרשנויות. אלה בשחור־לבן מתכתבים עם תפיסתנו את החלל בממדיהם העצומים ובמצבורי הכתמים הבהירים הכוכביים שלהם. הציורים הצבעוניים אטמוספריים יותר, צפון־זוהריים.

הציורים מעניקים תחושה של מרחבים ושחקים. הם פורצים את קירות הגלריה כמו בספר הידוע 'ארץ יצורי הפרא'.

התערוכה תימשך עד לסוף חודש מרץ. המבקרים מוזמנים לחוות את הציורים באופן אישי.

חגית אינה ממליצה על

הסרט 'קולט' (Colette)

זהו סרט על הסופרת הצרפתיה Colette, שכתבה עשרות יצירות, ועיקר פרסומה בא לה לאחר שנת 1920.

הפקת ביוגרפיה קולנועית היא מלכודת: מהלך הסרט ידוע מראש, לכן הסרט משעמם, ואילו נטילת חופש יצירתי מצד הבמאי וסטייה מהעובדות הוויקיפדיות נתפסות כזיוף.

הסרט כל כך צרפתי – מתרחש בפריז, מתמקד בספרות הכתובה בשפה הצרפתית – אבל דובר אנגלית. זה אולי נוח לשחקנים ולצופים בעולם, בפרט בישראל, אבל תמוה עד כדי לא אמין.

מעשה הכתיבה אינו תהליך מעניין, הוא לא מצטלם יפה. מכירת ספרים – אולי כן, ואף יותר מכך – שריפת ספרים. מה אפשר ללמוד מהסרט על התקופה ההיא לפני מאה שנה? שלספרים הייתה יוקרה – בהיעדר טלוויזיה ותקשורת מחשבים – ושנשים צעירות היו קוראות נלהבות של ספרות רומנטית.

קיירה נייטלי יפה מאוד, יפה מדי מכדי לגלם את דמותה של הסופרת קולט. בערך ויקיפדיה שלה כתוב כי קיירה נייטלי זכתה בתואר האישה היפה בעולם בשנת 2007, השנה שבה שיחקה בסרט 'כפרה'. קולט הסופרת מעולם לא קיבלה תואר יופי, אך היא נחשבת לגדולת הסופרות הצרפתיות.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

2 תגובות על המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 22–23 פברואר 2019

  1. מאת ארלט:‏

    תודה לניסים על ההמלצה לספר. מעוררת סקרנות לקרוא אותו. תודה לחגית על ההמלצה לתערוכה. ההמלצה השלילית על הסרט 'קולט' חיזקה את נטייתי שלא לצפות בו.

  2. מאת נורית כהנא:‏

    תודה לך, חגית, על המלצותיך, גם לגבי התערוכה בגלריה ננא וגם לגבי הסרט "קולט".

    לגבי הסרט- למרות דברייך אלך לראותו. לא כול כך בטוחה שעלי הוא יפיל שעמום…